שאלה
האם מותר לעשות חנוכת הבית בשלושת השבועות?
תשובה
יעשה חנוכת הבית עם סעודה (ודינה כסעודת מצוה) ויקבע מזוזה
לאשכנזים טוב שיכנס לבית סמוך לכניסת שבת ויברך שהחיינו בשבת או בראש חודש ומכל מקום במקום הצורך יכנס ויברך שהחיינו אמנם אם נכנס עם אשתו מברך הטוב ומטיב וממילא יכול לברך בימים אלו.
לספרדים – לא מברכים שהחיינו וממילא יקנה את הפרי החדש לאחר תשעה באב ויברך שהחיינו אז.
ויכוון על הבית.
מקורות
כתב השו"ע בסי' תקנ"א סעי' י"ז "טוב ליזהר מלומר שהחיינו בין המצרים על פרי או על מלבוש, אבל על פדיון הבן אומר, ולא יחמיץ המצוה".
וכתב המשנ"ב בס"ק צ"ח "טוב ליזהר מלומר שהחיינו – אף על גב דאפילו אבל מברך שהחיינו מ"מ ימים אלו כיון שהזמן ההוא הוא זמן פורענות אין כדאי לומר שהחיינו לזמן הזה. והגר"א בביאורו חולק ע"ז וכתב דהוא חומרא יתירא וכן הט"ז מפקפק בזה וע"כ בשבת אין להחמיר בזה דבלא"ה הרבה אחרונים מסכימין להקל בשבת". וכתב בשער הציון ס"ק צ"ט "מטה משה בשם ספר חסידים ולבוש ואליה רבה ודרך החיים, והגאון ר' עקיבא איגר הביא בחדושיו בשם ספר בית יהודא דהוא הדין בראש חודש דינו לזה כמו בשבת".
וכתב הכה"ח בס"ק ר"ה "וכתב שם בספר חסידים דיש מברכין על פרי חדש כשנזדמנו להם בשבתות שבין י"ז בתמוז לתשעה באב יעו"ש. והביא דבריו מטה משה סימן תרצ"ז, כנסת הגדולה בהגהות בית יוסף. וכן כתב הלבוש, אליה רבה אות מ"ב, חיי אדם כלל קל"ג אות ח', דרך החיים אות ה', קיצור שלחן ערוך סימן קכ"ב אות ב', משנה ברורה אות צ"ח. וראש חודש דינו כשבת. בית יהודה דף ק"ט ע"ב. והיינו דוקא פרי אבל במלבוש איכא שמחה טפי ואסור אפילו בשבת. אליה רבה אות י"ז, חיי אדם שם אות י"ד, דרך החיים אות ו', קיצור שלחן ערוך שם. אמנם בשער הכוונות דף פ"ט ע"ג כתב דאפילו פרי חדש אין לאכול בשבתות של בין המצרים יעו"ש. והביא דבריו מגן אברהם ס"ק מ"ב, מטה יהודה. וכן כתב הרב בית דוד סימן שכ"ה דמדברי הרב בית יוסף שסתם נראה דאסור. וכן כתב מה"ר חיים הכהן בספרו טור ברקת והביא דבריו הברכי יוסף אות יו"ד. וכן פסק בספרו חיים שאל חלק א' סימן כ"ד יעו"ש".
וכתב המשנ"ב בס"ק צ"ט "על פרי או על מלבוש – וממילא לא יאכל הפרי ולא ילבש הבגד".
וכתב בכה"ח ס"ק ר"י "מלומר שהחיינו בין המצרים וכו'. ולפי זה גם כן אין לקנות אז כלים חדשים או ללבוש כלי חדש מאחר שאי אפשר לו לברך שהחיינו כל בין המצרים. ב"ח, שיירי כנסת הגדולה בהגהות בית יוסף אות מ"ב. ועיין לעיל אות ח"פ".
ב
כתב השו"ע בסי' רכ"ג סעי' ג' "בנה בית חדש, וכו' מברך על כל פעם, שהחיינו"
כתב המשנ"ב ס"ק י"א "וה"ה אם קנה בית ודוקא כשבנה או קנה לעצמו אבל אם יש לו שותפות בגוה כ"א מהשותפים מברך הטוב והמטיב". וכתב הבה"ל ד"ה בנה בית "בנה בית חדש וכו' – עיין בל"ח וא"ר דאם יש לו אשה ובנים הוי כמי שיש לו שותפין בה ומברך הטוב ומטיב וכדלקמיה בס"ד לענין כלים. והנה בח"א מחלק דבקנה כלים חשובים שישתמשו בהם הוא וב"ב אין זה מצד החיוב ונקרא בזה טובה משא"כ הכא הוא מחויב ליתן בית לאשתו ובניו ולא נהירא דעבור בניו הזכרים משהגיעו לכלל שש מזונות שנותן להם הוא רק בכלל צדקה ובודאי הבית שקנה עבורם הוא טובה גמורה ואפילו עבור אשתו הלא היה יכול לשכור דירה עבורה ואינו מחוייב לקנות בית בשביל זה וכשקונה בית בודאי יש להם שמחת הלב עי"ז והוא הטבה גמורה ושייך בזה ברכת הטוב ומטיב".
וכתב הכה"ח בס"ק טו"ב "מיהו עיין בן איש חי פרשת ראה אות ו' שכתב דעכשיו נהגו שלא לברך שהחיינו על הבית אלא עושין לו חינוך בסעודה להודות לה' וילבשו בגד חדש בתוך הסעודה ויברכו שהחיינו לפטור הבית יעו"ש. וכו' והא דלא נהגו לברך על הבית אלא פוטרין אותו בדבר אחר נראה שחוששין לדברי הרשב"א סימן רמ"ה שהביא בית יוסף שכתב דלא נהגו לברך יעו"ש".
ג
וכתב הכה"ח בס"ק י"ט "וסעודת חנוך הבית אי הוי סעודת מצוה עיין בים של שלמה לבבא קמא פרק ז' סימן ל"ז שכתב דמי שרוצה לחנך ביתו בתורה ובמצות ולא הניח מתחלה לשתות בביתו ולשחוק בו ולנהוג קלות ראש אלא מתחלה עשה סעודה לחנכו ולומר בו דברי תורה ולדרוש בו מעין המאורע שפיר הוי סעודת מצוה יעו"ש. מאן דבני בנין כד שרי למבני בעי לאדכרא בפומיה דהא לפולחנא דקב"ה הוא בני, בגין דכתיב הוי בונה ביתו בלא צדק וכו', וכדין סייעתא דשמיא שארי עלוי וכו', ואי לא שריא ביה ההוא מסאבא ולא נפק ההוא בר נש מעלמא עד דאתעניש בההוא ביתא וכו'. זוהר פרשת תזריע דף ן' ע"א יעו"ש. ועיין יורה דעה סימן קע"ט סעיף ד'".
העולה
יעשה חנוכת הבית עם סעודה (ודינה כסעודת מצוה) ויקבע מזוזה
לאשכנזים טוב שיכנס לבית סמוך לכניסת שבת ויברך שהחיינו בשבת או בראש חודש ומכל מקום במקום הצורך יכנס ויברך שהחיינו אמנם אם נכנס עם אשתו מברך הטוב ומטיב וממילא יכול לברך בימים אלו.
לספרדים – לא מברכים שהחיינו וממילא יקנה את הפרי החדש לאחר תשעה באב ויברך שהחיינו אז.
ויכוון על הבית.