שאלה
האם יש מנהג כזה שמי שעושה חנוכת הבית שמביא תרנגול ותרנגולת, ושוחט אותם?
תשובה
דירה שלא דרו בה מעולם יחנוך אותה בדברי תורה, ויש שנהגו להניח שם תרנגולים כמנין בני הבית בלילה, ובבוקר שוחטים אותם לכפרה, כמו בערב יום כיפור.
מקורות
כתב בשו"ת חתם סופר חלק ב (יורה דעה) סימן קלח "ע"ד מה שנמצא כתוב בס' באר היטב ליורה דעה סימן קע"ט בשם צוואת ר"י חסיד שיש סכנה לבונה אבנים וגם לבונה בית במקום שלא היה שם בית מעולם ואמרי אינשי להניח בהבית תרנגול זכר ונקבה ולשוחטם שם ונדמה למעלתו כדרכי האמורי ואני אומר החוששים לדברים אלו שנאמרו משמו של הגאון ז"ל דימו שאם יניחו שם זמן מה זוג תרנגולים חיים הנקראים גבר ה"ל הגברים האלו הדיורים הראשונים שבבית ובשחיטתם היינו מיתתם ובזה כבר מתו הדיורים הראשונים שבבית והמה פדיון נפש בעלי הבית דוגמת הכפרות שנוהגים אבל טוב יותר שלא לחוש לדברים האלו וכיוצא בהם כלל דברים שלא הוזכרו בש"ס ופוסקים ולא ר"י חסיד חתום עלי' וכדמוכח ממ"ש בעצמו בס"ח סי' תס"א. וכו' נראה דאין להקפיד בכיוצא בזה וטוב שיחנך הבית בתור' ובתפלה זמן מה כי היא חיינו ואורך ימינו".
וכתב עליו בחיים ביד סי' ל"ב "והנה זה שכתב הרב ז"ל להרגיש ממ"ש בסה"ח סי' תס"א לעד"ן דאין בו שום סתירה כאשר יראה הרואה כי שם בסי' תס"א הוא בא לומר כי אעפ"י שיש בו חששא דנראה כדרכי האמורי שלא לשנות החלונות וכו' משום מזיקין עכ"ז מותר ולאו דרכי האמורי היא ממש כי בלא"ה מי שבונה הבנין כמו שהיה מקודם מה מקום לחוש לדרכי האמורי".
שו"ת חיים ביד סימן לב "ואען ואומר הנה בסה"ח בצוואות ר"י החסיד והביאה בכנה"ג ובס' באה"ט בי"ד סי' קע"ט שלא יבנ' בית במקום שלא היה בנין מעולם ע"ש והיא כתוב' בצוואות סי' טו"ב וע"ז אומרים העולם שיש קבלה לשחוט כבש אחד או תרנגול ולקבור הראש שם וכשאני לעצמי אחרי שלא ראיתי בשום ספר דבר זה נראה כעושה מעשה מדרכי האמורי ולא נכון לעשות כן ובהיות טוב יקח תרגולים זכר ונקבה כמנין בני הבית שבאותו בעל הבית הבונה ויניחם לילה שילינו שם ובבוקר יקרא לשוחט וישחטם שם לשם כפרה תרנגול לזכר ותרנגולת לנקבה כמו שעושין בעיו"כ בערב יום כפור ויחלקם לת"ח עניים ולחולים עניים ובזכות הצדקה שעושה ומצות כיסוי הדם שעושה במקום ההוא יגן עליו להצילו מכל מזיקין וכה יעשה בחינוך הבית הכפרות הללו אחרי שיעשה תיקון חנוכת הבית אשר סידר הרב הגדול חיד"א ז"ל וגם אנן בעניותין בס' בית אבות ודרכי חיים ובסה"ק נפש חיים מ' ח' ובסו' סה"ק ימצא חיים בס"ד ובזמנינו כל בונה בית חדש או לוקח כשעושה חנוכת הבית אחרי שמזמין מת"ח שבעיר ולומדים סדר התיקון כנז"ל זאת ועוד יש מהם עושים חילוק לכל הת"ח שבעיר וכל כי האי גוונא דבונה ביתו בצדק לא ימוט לעולם ולא תא"ר ונגע לא יקרב באהלו אמן. וכו'
ובענין נ"ד לשחוט התרנגול ולקבור הראש בקרקע היסוד ה"ט שבאנו לחוש משום דיש שחיטה ויש לחוש לזובח לשדים וכדומה או בקבורת הראש שם דהוי כאלו מקריבה לאותו מקום אבל בלא"ה כששוחט לשם כפרת אדם זכר ונקבה כדי לאכול לעניים וכדומה שאין בו חשש זבוח וכדומה אין קפידה כלל וזה ברור".
וראה מה שכתב בשו"ת מהרי"ץ דושינסקי חלק א' (סימן סה) שכתב אם אפשר יעשו שטר מכירה, יכניסו שם גוי ל' יום, יעשו עם התרנגול והתרנגולת, יפרישו מעות לצדקה, וכן ילמדו עשרה בני אדם כל היום ויסיימו משנה כריתות, ואחר כך יתפללו מנחה וערבית ויעשו סעודת מצוה. ומה טוב לעשות בבית חדר אחד לתורה. אמנם לא נוהגים כן.
העולה
דירה שלא דרו בה מעולם יחנוך אותה בדברי תורה, ויש שנהגו להניח שם תרנגולים כמנין בני הבית בלילה, ובבוקר שוחטים אותם לכפרה, כמו בערב יום כיפור.