שאלה
מה הכוונה משנכנס אדר מרבים בשמחה?
תשובה
כתוב בגמ' תענית דף כט ע"א "משנכנס אב ממעטין בשמחה וכו' אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב: כשם שמשנכנס אב ממעטין בשמחה – כך משנכנס אדר מרבין בשמחה אמר רב פפא: הלכך, בר ישראל דאית ליה דינא בהדי נכרי – לישתמיט מיניה באב דריע מזליה, ולימצי נפשיה באדר דבריא מזליה. לתת לכם אחרית ותקוה".
וכתב הריטב"א "ואף על גב שאין מזל לישראל הני מילי בשאר ימים אבל בשני חדשים אלו יש מזל שכן נגזר עלינו מן השמים, ואפשר עוד דמזל לאו דוקא אלא על הגזירה קרי מזל בלשון בני אדם".
וכתב בשו"ת חתם סופר חלק א (אורח חיים) סימן קס "אמנם בש"ע בהלכות ט"ב [סי' תקנ"א סעיף א'] הוסיף וכתב הא דלשתמיט, ואמנם בהלכות מגילה לא כתב הרמב"ם ולא הש"ע הא דמרבים בשמחה ולא הא דלימצי לנכרי והמג"א [סי' תרפ"ו סק"ה] הביאו, וצריך לידע טעם להשמטה זו: וכו'
ומ"מ הש"ע הוה ס"ל דרב פפא אפשר ס"ל יש מזל לישראל ואנן קיי"ל שלהי מס' שבת [קנ"ו ע"א] כהני אמוראי ותנאי דש"ס דאין מזל לישראל, וא"כ בשלמא באב איכא למיחש דבריא מזלא דאומות העולם, אבל באדר מהכ"ת לימצי לי', דנהי דריעא מזלא דעמלקים, דשארי אומות מי ריעא, ולענין בריאות מזלא דישראל הא אין מזל לישראל, כנלענ"ד במעט עיון".
כתב בשו"ת התעוררות תשובה לנכדו הגר"ש סופר זצ"ל (סי' תעג): ונלע"ד ליישב, דבגמרא דידן לא מצינו שום הקדמה לקרות המגילה רק י"א י"ב וי"ג אדר, אבל בירושלמי מגילה (פ"א ה"א) איתא דכל החודש כשר לקריאת המגילה, ויליף ליה מדכתיב החודש אשר נהפך להם מיגון לשמחה, וכיון דכל החודש נהפך לשמחה יכולין לקרות המגילה מר"ח (אלא דמסיים שם א"ר חלבו ובלבד עד חמשה עשר דלא יעבור כתיב). וכיון דהמחבר (סי' תרפ"ח פ"ז) הביא בשם י"א דיכולין לקרות המגילה מר"ח, וברמ"א כתב ע"ז והכי נהוג, א"כ מובן מאליו דמרבין בשמחה מר"ח, דהרי הא דקורין המגילה מר"ח יליף לה מהא דנהפך החודש לשמחה, והיינו מר"ח, וממילא מרבין בשמחה מר"ח.
ב
כתב בשו"ת שאילת יעבץ חלק ב סימן פח "שאלת עוד מה הזקיק רש"י שם בגמ' משנכנס אדר. לפרש ימי נסים היו פורים ופסח. פשוט שהוצרך לכך משום דאי משום פורים גרידא א"כ לימא נמי ניסן וכסלו אלא ע"כ משום שהתחילו ימי נסים רצופים ותכופים זה לזה. וי"ל עוד שרצה לרמז ג"כ שבשנה מעוברת אין שמחה נוהגת אלא באדר שני. וה"ט משום דימי נסים סמוכים הם. וכדאמרינן (פ"ק דמגילה ו' ב') אליבא דרשב"ג דאדר שני עיקר לענין קריאת מגלה, משום דמסמך גאולה לגאולה עדיף".
כתב בשו"ת חתם סופר חלק א (אורח חיים) סימן קסג "ומי שנעשה לו נס באדר, נראה נמי כמ"ש מג"א סס"י תרפ"ו לעשותו בשני דלא שייך אין מעבירין על המצות, דהשתא דעשו אנשי כנה"ג השני לעיקור לענין נס משום מסמך גאולה לגאולה, א"כ הראשון הוא שבט ולא שייך אין מעבירין על המצות דעדיין לא הגיע זמנו, והש"ס פ"ק דמגילה [ו' ע"ב] דקאמר אין מעבירין על המצות היינו על אנשי כנה"ג גופייהו דהיה להם לתקן בראשון משום אין מעבירין, אבל השתא דתקנו בשני משום גאולה לגאולה שוב נעשה הראשון שבט לענינים אלו והשני הוא אדר". וכן כתב במועד לכל חי סי' ל"א אות נ"ב
וכתב גאון עוזנו ותפארתינו הבא"ח בספרו "אדרת אליהו" (משפטים) שניתן לדייק בדברי הגמרא שאמרה "משנכנס אדר מרבים בשמחה" ולא אמרה "באדר" משמע שהחל ממולד חודש אדר מרבים בשמחה אע"פ שלא ראש חודש. אם כן רשאים אנו לשמוח גם באדר ראשון. ועיי"ש שכתב שבשנה מעוברת ניתנו לנו שישי םיום לעשות תשובה ולהכין עצמנו לגאולה השלימה. וכן צידד מרן הרב.
ב
ומצאתי סמך לבא"ח ממה שכתב המאירי תענית דף כז עמוד ב "ובגמרא פירשו שכמו שמשנכנס אב ממעטים בשמחה כך משנכנס אדר מרבין בשמחה הכל הערה שראוי להתפלל ולהודות לאל בכל עת ובכל זמן כפי הנאות למה שאירע באותו זמן וכן שצריך לברך על הטובה ועל הרעה".
ג
כתב הנמוקי חיים תרפ"ו "ובכל דבר שנוכל אז להרבות בשמחה מצוה איכא, וכל אחד ישער בלבו ונפשו, ומצוה בכל מה שאפשר להרבות בלבו ועניניו בשמחה של מצוה".
ד
כתוב בתיקוני הזוהר. תיקונא עשרין ותרין. "ואתוון בשמח"ה, איהי מחשב"ה". ועל כן כתב בתורת המגיד הנהגות הנהגות מלוקטות "בשמחה הוא אותיות מחשבה, ושמחה הוא תענוג, ושמחה בלא מחשבה נקראת הוללות".ויש שכתבו שניתן לתקן עוון שבמחשבה (טשרנוביל)