שאלה:
האם מותר לשים בשבת פתק בתוך ספר קודש, כדי לסמן את המקום על מנת להעתיק ממנו קטע במוצאי שבת, או שמא יש בכך הכנה מקודש לחול?
תשובה:(מאת מרן הרב מרדכי אליהו)
מותר לשים בשבת פתק בתוך ספר על מנת להעתיק ממנו קטע במוצאי שבת כיון שזהו לצורך מצוה. ועיין בשו"ע (סי' ש"מ סעי' ה'[1]).
מקורות:
[1] כתב בשו"ע (סי' ש"מ סעי' ה'), וז"ל: "מותר לרשום בציפורן על הספר כמו שרושמין לסימן, שאין זה דבר המתקיים". וכתב הב"ח (שם), וז"ל: "ועוד ראיתי שכתב מהרש"ל בהגהותיו (לטור) דבסמ"ק אוסר לרשום בציפורן על הספר. ושמעתי מחכם אחד שהיה מכריע ביניהם ואמר שזה בקלף הקשה וזה בנייר הרך וסברא נכונה היא, עכ"ל (מהרש"ל). ולפעד"נ דאף בקלף הקשה דאינו מתקיים – פטור אבל אסור הוא, ואף על גב דאיכא הכא תרתי: חדא- שאינו מתקיים, ועוד- דאינו אלא רשימה אחת, איסורא דרבנן מיהא איכא, נ"ל". עכ"ל (הב"ח). וכתב הבא"ח (ש"ש פרשת פקודי סעי' ב'): "הכותב אף על פי דאינו חייב מן התורה אא"כ כותב בדברים המתקיים על דבר המתקיים, מ"מ אסור מדברי סופרים אפילו בדבר שאינו מתקיים על דבר שאינו מתקיים, ולכן אסור לכתוב באצבעו במשקין על השלחן, או לרשום על האבק שבזכוכית, או לרשום בצפורן ע"ג הנייר, וצריך להיזהר נמי שלא לרשום בצפורן על הספר, כמו שעושין לסימן לזכור איזה דבר, ואף על פי שאינו רושם בתבנית כתב אסור". ומדלא כתב הבא"ח לאסור בדין סימון על עור, נראה שדעתו כרש"ל לחלק בין סימון על נייר- שאסור כיון שנשאר לזמן, לסימון על עור שנעלם מיד – שמותר, וכמ"ש בשו"ע. ועיין עוד משנ"ב (שם ס"ק כ"ה). וע"ע כה"ח (שם ס"ק נ"א). וע"כ אסור לעשות סימן בספר כדי לזכור היכן סיים לקרוא, אפילו אם זהו סימן בעלמא בלא צורת אות (כגון שמסמן בציפורנו וכדומה), כיון שזהו סימן שאינו נעלם מיד. ועצה טובה, להניח גרעין וכדו' (ובלבד שאין בזה בעיה של מוקצה) בין עמודי הספר לסימון, אך מותר לקפל קצה של דף בספר לסימן.