שאלה:
האם מותר ללמוד בשבת למבחנים במקצועות קודש, כגון: גמרא, משנה, תורה וכו'?
תשובה: (מאת מרן הרב מרדכי אליהו)
מותר ללמוד למבחני בית הספר בשבת במקצועות: גמרא, תורה, משנה[1], אך צריך לכוון לשם תלמוד תורה[2].
מקורות:
[1] כתב הבית יוסף (סי' ש"ז סעי' י"ז), וז"ל: "כתב הרמב"ם בפירוש המשנה פרק שואל (שבת פכ"ג מ"ב) שאסור ללמוד בשבת וביום טוב זולת בספר הנבואות ופירושיהן, ואפילו היה אותו ספר בחכמה מן החכמות, וכתבו הרב המגיד בפרק כ"ג (הי"ט). וכן נראה ממה שכתב הר"ן בפרק כל כתבי (מ"ג ע"ב דיבור ראשון) בשם הרז"ה (המאור שם ד"ה "והא"). מאחר שפסק מנהג הראשונים שהיו נוהגים לדרוש בכל שבת ושבת עד זמן סעודה, אין לנו למנוע עצמנו מלקרוא בכל כתבי הקדש ובכל ספר שיש בו סרך קדושה כל היום כולו, עד כאן. משמע דדוקא בכתבי הקדש או ספר שיש בו סרך קדושה קורין אבל לא בספר שאין בו סרך קדושה. אבל מדברי הרשב"א נראה שמותר ללמוד בספרי החכמות בשבת, שכתב בתשובה (ח"א סימן תשע"ב, וח"ד סי' ק"ב) שמותר להביט באצטרול"ב בשבת שאינו אלא כאחד מספרי החכמה, דמה הפרש בין כתוב ורשום בלוחות נחשת בעט ברזל לכתוב בספר. וכ"כ האגור (סי' תק"ח) שהרשב"א (ח"ז סי' רפ"ח) והרמב"ן התירו לקרוא בשבת בספרי רפואות מפני שחכמה היא ולא דמי לשטרי הדיוטות". ופסק השו"ע (סי' ש"ז סעי' י"ז), ז"ל: "אסור ללמוד בשבת ויו"ט, זולת בד"ת ואפילו בספרי חכמות – אסור, ויש מי שמתיר". וכתב כה"ח (שם ס"ק קכ"ג): "וכן נוהגין (כיש מי שמתיר), לבוש. וכן כתב ה"ר זלמן אות ל"א. אבל האליה רבה אות מ"א (מצויין בטעות, וצריך להיות על הלבוש של סעיף זה) כתב דירא שמים יחמיר כי הרמב"ם ור"ן אוסרין, וכן משמע בספר צדה לדרך, ואולי הרמב"ן שהתיר לטעמיה אזיל דמתיר נמי באגרת כדלעיל (אות ט"ף) ודוק, עכ"ל. וכבר כתבנו לעיל סימן י"ג אות ז' דהיכא שסותם השלחן ערוך ואחר כך כותב יש אומרים, דדעתו לפסוק כסתם יעו"ש, ואנן קיימא לן כדעת השלחן ערוך", עכ"ל. וראה עוד שו"ע (סי' ש"ח סעי' נ'), ז"ל: "הרשב"א מתיר לטלטל האצטרלו"ב בשבת, וכן ספרי החכמות, ולדעת הרמב"ם יש להסתפק בדבר". וראה כה"ח (שם ס"ק קי"ח, וסימן ש"ח ס"ק רס"ז-רס"ח). וע"ע שו"ת קול אליהו (שבת פרק י"ב שאלה ג')
וראה מש"כ במאמר מרדכי שבת ח"ג פרק ע' סעי' ט').
[2] כתב כה"ח (סי' ר"צ ס"ק ז'): "ולא יאמר: נישן כדי שנעשה מלאכתנו במוצאי שבת, שאסור לומר למחר אעשה כך, ואפילו חפץ לכתוב תורה, מפני שמראה מה שישן ונח בשבת שעושה בשביל החול, אלא יאמר: ננוח כי שבת היום. ספר חסידים סימן רס"ו. והביאו מגן אברהם ס"ק א'". וע"כ כשלומד יאמר שלומד בשביל לימוד תורה, ועוד שיעלה לו כלומד תורה לשמה. וראה מש"כ במאמר מרדכי (פרק ק"ג סעי' כ"ד) וז"ל: "הרוצה לישון בשבת כדי שיהיה לו כח להיות ער במוצאי שבת [ואפילו אם חל במוצאי שבת ליל הסדר או חג השבועות] לא יאמר: אני הולך לישון כדי שיהיה לי כוח להיות ער במוצאי שבת, אלא יישן בלי לומר דבר. אמנם, גם אם אינו אומר זאת בפיו אלא רק חושב כך בדעתו – מותר, מפני שמחשבה אינה אסורה".