שאלה:
ברצוני לשאול את כבודו שתי שאלות בנוגע לספרדי המתארח בשבת אצל בעל בית אשכנזי, ובעל הבית מברך "המוציא" על חלה מתוקה.
א. בשל העובדה שיש הבדל בין ספרדים לאשכנזים לגבי הברכה שיש לברך על חלה מתוקה, האם אורח ספרדי יוצא ידי חובה בברכת "המוציא" של בעל הבית האשכנזי?
ב. אדם שאכל יותר מ-230 גרם מזונות, צריך לברך "המוציא" וברכת המזון. האם על האורח הנ"ל לאכול כמות כזו גדולה מהחלה, שברכתה מזונות, כדי שייצא ידי חובה?
שכן, לפעמים לא נעים לבקש מבעל הבית כמות גדולה מהחלה.
תשובה:(מאת מרן הרב מרדכי אליהו)
לדעת מרן בשו"ע (סימן קס"ח סעי' ז') אם יש טעם מתיקות או תבלין בעיסה, ברכתה – מזונות, ולדעת הרמ"א רק אם יש טעם מתיקות רב בעיסה. ועיין בכה"ח שם (ס"ק ח"ן).
אולם ספרדי המתארח אצל אשכנזי, והחלה אינה מתוקה ממש, ובעה"ב מברך "המוציא" – האורח יוצא יד"ח מדין לחם משנה. וכן אם בעה"ב מברך על "הגפן" לפי מנהגו – מוציא את השני ידי חובתו.
אולם לשאלתך השניה בדין חיוב אכילת פת בשבת, נכון שמעיקר הדין בחלות מתוקות יש לאכול שיעור של 230 גרם, אבל אם הוא מתארח אצל אשכנזי ואינו יכול לבקש זאת – יכול לסמוך על הדעה המובאת בשו"ע בשם י"א, ויוצא יד"ח באכילת חלה מתוקה. כל זה בדיעבד, אבל הטוב ביותר אם אפשר שהספרדי יביא איתו כזית פת ממש[1].
מקורות:
[1] וע"ע בחוברת הלכות ברכות הנהנין [למרן הרב זצ"ל] (עמ' 45), ובכל מקרה יזהר שלא יפגע בבעל הבית.