שאלה
ידוע המנהג שאין לשבת סנדק על שני בנים אחים ברציפות, האם יש מקור לכך?
תשובה
לא יושבים סנדק לשני אחים אפי' שיש בניהם הפרש גיל גדול.
אבל יושבים סנדק לשני אנשים שאינם קרובים, אפי' באותו שנה.
וכך נהג מרן הרב מרדכי אליהו, ובבא סאלי.
מקורות
כתוב בצוואת ר' יהודה החסיד סי' ל"ה (מו) "לא יעשה לחבירו סנדק לשני בניו אלא אם כן מת אחד".
כתב במהרי"ל (מנהגים) הלכות מילה א' "מהר"י סג"ל כשנעשה הוא בעל ברית והוא קרוי סנדיק /סנדק/ בלשון חכמים, היה נוהג לרחוץ ולטבול עצמו להכניס התינוק בטהרה לברית. ואמר גדול מצות בעל הברית ממצות המוהל, מפני שרגליו נדמו למזבח כאילו מקטיר קטרת לשמים. ומאותו טעם כתב רבינו פרץ ע"ה מה שאין כופלין לתת בניו לבעל ברית אחד פעמים ושלש רק לכל בן בורר בעל ברית אחר, משום דאיתמר פ"ק דיומא כהן שהקטיר קטרת פעם אחת לא שינה עוד לעולם מפני שהקטרת היה מעשיר. דכתיב ישימו קטורה באפך וסמיך ליה ברך ה' חילו (דברים לג, י – יא), לפיכך בכל פעם היו מעשרין כהן אחר, ה"נ ל"ש".
ב
כתב הרמ"א ביו"ד סי' רס"ה סעי' י"א "ונוהגין להדר אחר מצוה זו, להיות סנדק לתפוס התינוק למוהלו (הגהות מיימוני פרק ג' דמילה). ויפה כח הסנדק מכח המוהל להקדימו לקריאת התורה, דכל סנדק הוי כמקטיר קטורת (מהרי"ל בשם ר"פ) ולכן נוהגין שלא ליתן שני ילדים לבעל ברית אחד, כדאמרינן גבי קטורת: חדשים לקטורת". וכתב הש"ך ס"ק כב "כלומר שאין כופלין לתת בניו לבעל ברית אחד פעמים או שלש רק לכל בן בורר בעל ברית אחר וכן הוא במהרי"ל".
שיורי ברכה כתב "מצאתי בתוספות יומא כ"י, הביאם רבינו בצלאל בלקוטיו כ"י וז"ל, יש במדרש טעם שיש לדחוק עצמו האדם להיות בעל ברית, לפי שדומה אותה מצוה לקטרת, כדאמרי' בשעה שמל אברהם אבינו את עצמו ואת בני ביתו, ירד הקדוש ברוך הוא לשם, אמרו לו מלאכי השרת מה לך לפנות אל גבעת הערלות, כלומר מקום מטונף הוא, א"ל חביבים עלי כקטרת, דבחד קרא כתיב גבעת הערלות (יהושע ה, ג), ובחד כתיב גבעת הלבונה (שהש"ר ד, ו), וילפינן מהדדי, ולפיכך מנהג שלנו שלא ישנה אדם להיות בעל ברית משני תנוקות לאחד, כדאמרינן (יומא כו א) גבי קטרת שלא שנה בה אם מעולם. עכ"ל תוספות כ"י. ומצאנו מקור לדברי רבינו פרץ שהביא מהרי"ל "
ובביאור הגר"א ס"ק מו כתב "דבריו א"ל שחר דא"כ מ"ט מאדם אחד דוקא ואחד לא יעשה ב' פעמים סנדק לעולם ולעולם לא ראינו סנדק שמתעשר אלא המנהג הוא ע"פ צוואת ר"י החסיד סי' מ' ע"ש (ע"כ)".
וכתב הברכ"י ס"ק יט' "שלא ליתן שני ילדים לבעל ברית אחד כדאמרינן גבי קטורת וכו'. כלומר שאין כופלין לתת בניו לבעל ברית אחד פעמים שלש, רק לכל בן בורר בעל ברית אחר, וכן הוא במהרי"ל (מנהגים ריש הל' מילה). עכ"ל הרב ש"ך (ס"ק כב). וכתב עליו הרב בית דוד סי' קכ"ב, דאין ראיה ממהרי"ל, דיש לומר דמנהג מקומו של מור"ם היה שלא יהא סנדק אלא פעם אחד בכל ימי חייו, כמו הקטורת וכו'. עכ"ד. ועמו הסליחה, דמקור דברי מור"ם ממה שכתב מהרי"ל בשם ה"ר פרץ, כמבואר בדרכי משה (אות יא), ואי באתריה דמור"ם הוו נהיגי הכי, היה כותב כן בדרכי משה
והעיקר כמ"ש הש"ך, דמאי דנהוג הוא שלא ליתן בניו לבעל ברית אחד, אבל כמה בני אדם אם ירצו יתנו לאדם אחד. וכ"כ בספר בית הלל".
שיורי ברכה כתב "ונראה דאע"ג דמצוה זו שכיחא, ועוד דהוא דמיון לקטרת בעלמא, רצו להראות חיבוב מצוה ולהודיע שהיא כמו קטורת, לכן נהגו שאדם אחד לא יהיה סנדק לשני בנים של איש אחד, לדמות בצד מה לקטורת. אבל אינה כקטרת שלא ישנה אדם בה מעולם, ויכול להיות סנדק לכמה תינוקות מאנשים שונים. והגאון הרב מהר"ר יחזקאל בשו"ת נודע ביהודה י"ד סימן פ"ו, הגדיל המדורה בחקירה זו שלא יהא סנדק כי אם פעם אחד כל ימיו, ומסיק דטעמא משום מ"ש (עירובין סג א) שלא ליתן מתנותיו לכהן אחד. ע"ש באורך. ואין הדמיון עולה יפה לפי המנהג שהסנדק מכבד לאבי הבן או בדורון או במעות. ובלא"ה שם נותן מתנות לאכילה, וכאן מזכהו לעשות מצוה. ותו שהתוס' והר' פרץ לא זכרו הא דנותן מתנותיו לכהן אחד, ובפה מלא אמור רבנן בטעמא כמו הקטרת שלא שנה בה. ושם הרב הנזכר אייתי בידיה מאמרם ז"ל בילקוט (סו"פ לך לך) לטעם דמיון הקטרת. והוא אמת. אך מדרש שהביאו התוספות הוא מבואר יותר ברוחב, כאשר עיניך הרואות. ועבר"י אות י"ט מ"ש. ודוק".
שו"ת חיים ביד סימן עג "ומנהג העולם וכ"ה פשוט בעירינו אזמיר יע"א כי אינו נעשה סנדק ב' פעמים בשנה אחת והגם שבס' פני אהרן שם דק"ם ע"ד כתב דלא יש שורש למנהג כבר נהגו הכי דאם באנו לדברי ר"י החסיד ז"ל הקפדתו הוא על אדם אחד שלא יתן לאדם אחד ב' ילדים אא"כ מת אחד מהם ובזה אם יהיו של ב' בני אדם ליכא הקפדה ולס' מוהרי"ל דמעשרת כקטורת זה ג"כ צריך לאבי הבן ליזהר ע"ד מ"ש כל הנותן מתנותיו לכהן אחד משא"כ מב' בני אדם אם נותנים לאדם אחד אין קפידה וכ"ה המנהג פשוט דכשאינו מאדם אחד נוהגים להיות סנדק מהרבה בני אדם ובפרט אדם שיש לו בנים ובנות וילדו להם בנים שכולם נותנים הבן הראשון לאביהם מהבנים ומהבנות הבן השני כנהוג אלא שצריך ליזהר שלא להיות ב' פעמים סנדק לאבי הבן אחד אם לא כשמת הילד כדברי ר"י החסיד וגם המנהג שבתוך שנה אחת שלא להיות סנדק וזה יהיה כדי לצאת י"ח מוהרי"ל משום דדמי לקטורת ולמעוטי קצת דהתם הוא שלא שנה בה אדם מעולם נחתינן דרגא שלא להיות בתוך שנה אחת כי כן נהוג והמנהג בכל מקום עיקר ובהיות טוב יש להזהרן ושב וא"ת עדיף".
וכתב ערוך השולחן בסעי' ל"ד (על הרמ"א) "וטרחו גדולים בזה דאטו בקטרת לא היה רשאי הכהן להקריב כמה פעמים אלא שלא נתנו לו כדי לזכות לכולם וא"כ כשהאב רוצה למה לא יכול ליתן ועוד דהרי יש מקומות שהרב הוא סנדק בכל הילדים אך בזה י"ל דהרב בעירו הוא דוגמת הכהן הגדול שהיה יכול להקריב כמה שירצה אך איזה דמיון הוא לקטרת הא כקרבן דמי מפני הדם השפוך כמו שהבאנו בסעי' ל"א ממדרש ע"ש אך גם בזה י"ל ע"פ המדרש סוף פרשת לך לך וז"ל אמר ר' אייבו בשעה שמל אברהם וכו' העמידן גבעת ערלות וכו' והתליעו ועלה ריחן לפני הקדוש ברוך הוא כקטרת סמים וכו' אמר הקדוש ברוך הוא בשעה שבניו של זה באים לידי עבירות וכו' אני נזכר להם הריח הזה וכו' עכ"ל ולבי אומר לי דעיקר העניין הוא מהדברים הנעלמים דמצינו לר"י החסיד בצוואותיו שלא יתן לאחד סנדק לשני בניו אא"כ מת אחד מהם עכ"ל וכן ידוע שרבינו פרץ שממנו מקור דין זה היה חכם גדול בחכמת הנסתר וגם רבינו הרמ"א כן והיה להם דבר זה ע"פ סוד אך שבדינים לא יאות להורות מתוך חכמה מסותרת והנגלות לנו ולבנינו לכן עילה מצאו לתלות טעם בקטרת וגם זה אמת ולכן אינו מהראוי לעבור על דברי רבינו הרמ"א".
ג
וכתב בשו"ת נודע ביהודה מהדורא קמא – יורה דעה סימן פו "מה שהקשה מעכ"ת לפי טעם הר"פ שהוא כמו חדשים לקטורת א"כ מה חילוק יש אם הוא אצל אדם אחד או אצל אדם אחר ומה יועיל שינוי בעלים ונימא דומיא דקטורת שלא שנה בה כל ימיו גם סנדק מי שהיה סנדק פ"א שוב לא יכבדנו שום אדם להיות סנדק. יראה לי כי באמת יש לתמוה על דברי מהר"פ איך דימה דבר זה לקטורת דבשלמא קטורת היא עבודה המסורה לכל בני אהרן איש כאחיו וא"כ כולם שותפים ולכן לא הניחו להיות אחד שונה בה פעמים וחברו לא יזכה במצוה זו. אבל מצות סנדק הגם שמעשרת מ"מ אבי הבן שלו היא המצוה ובידו לכבדו ולהעשיר משלו לאחד כמה פעמים. והנראה לע"ד שהר"פ דימה דבר זה למה שאמרו במס' עירובין דף ס"ג אמר ר' אבא בר זבדא הנותן מתנותיו לכהן אחד מביא רעב לעולם וכו'. נמצא שגם האדם בשלו ראוי שלא ליתן הכל לאחד. וכל זה באדם אחד אבל בעל ברית אחר יכול גם הוא לכבד לכל מי שירצה ומה איכפת לו במה שכבר כבדו איש אחר. ויותר מזה אין להאריך בדבר שכל השורש אינו מן התלמוד. ודי כעת בזה".
וכתב הברכ"י בס"ק כ " בשלוניקי אין נוהגים לעשות סנדק שתי פעמים בתוך י"ב חדש לשום ילד, אך אחר י"ב חדש נעשה לכל ילד שיהיה. בית דוד סימן הנז'. ובמקומות אחרים לא חיישי כלל לזה, ואפשר דסברי דהגם דמצוה זו תהיה בסוג הקטורת, מ"מ הא שכיחא, ואף על גב דמעשרת הו"ל כעולה דמעשרת וזוכים בה כמה פעמים, דשכיחא. וזה כשיטת התוס' דמנחות דף נ', שהביא הרב בית דוד סימן הנז' אגב אורחיה. ע"ש. ודוק". וכתב בזכרונות אליהו מילה סעי' כ"ז שהוא אינו חושש אלא יושב סנדק לשני אנשים באותו שנה.
כתב מרן הרב בסידור קול אליהו עמ' 923 סעי' י' "כל סנדק הוי כמקטיר קטורת ולכן נוהגים שלא ליתן שני ילדיו לסנדק אחד כדאמרינן גבי קטורת חדשים לקטורת ודוקא שני בניו של איש אחד לסנדק אחד אבל כמה בני אדם אם ירצו יכולים לתת בניהם לסנדק אחד".
העולה
לא יושבים סנדק לשני אחים אפי' שיש בניהם הפרש גיל גדול.
אבל יושבים סנדק לשני אנשים שאינם קרובים, אפי' באותו שנה.
וכך נהג מרן הרב מרדכי אליהו, ובבא סאלי.