שאלה
ביסקוויטים שטחונים מערב שבת, האם מותר לערבבם עם גבינה, סוכר וניל, ליצור עיסה אחידה ולייצר כדורים?
תשובה
אסור ליתן גבינה על פירורי ביסקוויט (דאף לסוברים דל"א נתינת מים זהו גיבולו, מ"מ אסור מדרבנן) ולדעת הרמ"א אף לא יועיל שינוי בסדר הנתינה כיון דבעשיית כדורי גבינה נוצרת בלילה עבה, (ודבר זה אינו מפיג טעם).
ואף לבני ספרד אין להקל בזה בסתמא כיון שמרן הביא ב"י"א" להחמיר דנתינתו זהו גיבולו (כידוע דעת הבן איש חי ש"ש משפטים סי"ח דהיכא דמרן הביא "סתם ויש" שצריך לחשוש ליש ורק במקום הפסד מרובה ניתן להקל) וראה עוד במאמר מרדכי (למרן הרב מרדכי אליהו זצ"ל) ח"ד פרק ק' הערה יג שהובאה גם דעת הכה"ח שמחמיר בזה.
ואף שהפוסקים הקלו בעצם נתינת מיונז על ביצים כיון שאינו מחלחל, מ"מ בהליכות שבת ח"ב עמוד תקכ החמיר בנתינת גבינה על פירורי ביסקוויט כיון דמחלחל במקצת ואף מדבק.
ואם נתן הגבינה מער"ש הרי שיכול לערב בשינויים שהוזכרו (וכגון שתי וערב או באצבעו, אם אין בכך רגילות בימות החול).
ועצם יצירת כדורים מהביסקוויט אין בה איסור כיון שאינה צורה מיוחדת בעלת משמעות (יעויין משנ"ב תק ס"ק יז, ובפסקי תשובות שם)
[וראה עוד במאמר מרדכי ח"ד סימן ק' בכללי והלכות מלאכת לש.]
מקורות
כללי מלאכת לש:
עניין הלישה הוא עירוב משקה עם דבר מפורד על מנת ליצור עיסה (וכגון מים לקמח, יעויין אגלי טל מלאכת לש ס"א).
"סוגי הבלילות"
בגמרא מסכת שבת קנו. מבואר דחיוב לישה מהתורה הוא בבלילה עבה אבל בלילה רכה איסורה מדרבנן. (ומבואר בחזון איש או"ח סימן נח, ס"ק ט' דבלילה עבה היא שאינה נשפכת, אך בלילה רכה היא נשפכת – לדוגמא דייסה, עוד מבואר שם דיש סוג שלישי והוא עשיית "מים עכורים" כגון אבקת שוקו לחלב דאין בו איסור אף מדרבנן.)
"נתינתו זהו גיבולו"
דעת רבי ש"נתינתו זהו גיבולו" ועצם נתינת המים אסורה מהתורה, ואילו דעת רבי יוסי ברבי יהודה שהדבר נאסר רק מדרבנן ובאופנים מסוימים התירו (יעויין בבה"ל סי' שכד סע' ג' ד"ה "אין גובלין") ואמנם בדבר שמתערבב ונדבק היטב בנתינת המים הרי שלכו"ע נאסר מדאורייתא (שו"ע סי' ש"מ סי"ב שאסור ליתן שומשמין או זרע פשתן במים, ולכן מבואר בשש"כ פ"א הערה קפה שאסור ליתן מים למנה חמה של פירה או קוסקוס.)
להלכה, השו"ע (סי' שכא, סט"ז) פסק בסתם כר' יוסי ב"ר יהודה וי"א כדעת רבי, והרמ"א שם נקט כרבי.
"בר גיבול"
דעת הרמב"ם (פירוש המשניות מסכת אהלות פ"ב מ"ב) דמהתורה אין איסור אלא בדבר שהוא "בר גיבול", היינו שמתגבל היטב יחד כקמח ומים, אבל דבר שאינו בר גיבול, היינו שאינו מתגבל ונדבק היטב, הרי שאיסורו מדרבנן בלבד, וכך סתם השו"ע (סי' שכא, סע' יד) אבל דעת הרבה ראשונים (כפי שהביא המשנ"ב בסי' שכא ס"ק נ') שבדבר שאינו בר גיבול הרי שגם ר"י ב"ר יהודה מודה שיש איסור תורה בנתינת המים.
היתרים בעשיית לישה בשינוי (הובאו בפירוט בספר "הליכות שבת" ח"ב פרק יג)
בגמרא שבת קנו. מבואר דבמקרים מסויימים התירו לישה ע"י שינוי. ואמנם לדעת הרמב"ם התרים אלו נאמרו בדברים שאינם בני גיבול (שהם דרבנן לדעתו). אבל כתב הט"ז בסימן שכד סק"א דנקטינן דאף בלישה דאורייתא מועילים השינויים, (בניגוד לסתם שינוי האמור בדר"כ במלאכת שבת שפטור אבל אסור, יעויין במשנ"ב סימן שמ סס"ק כב) וכך סתימות הפוסקים (יעויין ארחות שבת פ"י הליכות שבת ח"ב פרק יג הערה ג'.
1. ערבוב בנחת.
לדעת השו"ע (סי' שכא, סע' טו וטז) דבר שהרגילות לערבבו בחוזקה, אם מערבבו בנחת נחשב הדבר כשינוי ומותר, אמנם הרמ"א שם חולק וסובר שאינו מועיל. (ולמעשה היתר זה אינו מעשי בדר"כ דרוב הדברים דרכן לערבב בנחת וא"כ א"ז שינוי.
2. ערבוב שתי וערב.
שבת קנו. ונפסק בשו"ע (סי' שכד, סע' ג). וכותב החזו"א (סימן נח) שצריך בכל פעם שעושה "שתי וערב" להוציא הכפית ולהחזיר.
3. ערבוב ביד או באצבע.
מבואר ברמ"א סי' שכא סט"ז.
4. נענוע הכלי (אליה רבה הובא במשנ"ב סי' שכא, סע' ג ובכה"ח אות צח) או ניעור המאכל מכלי לכלי (כמבואר סי' שכד, סע' ג')
5. מיעוך בידית הסכין או המזלג ותוך כדי מתערבב המאכל. (חזו"א או"ח סימן נח, ס"ק ח' ובאג"מ או"ח ח"ד סימן עד)
לדוגמא כשמרסק אבוקדו (בקתא דסכינא כמבואר בסי' שכא, סע' ו') וקודם הריסוק הוסיף מיונז ונמצא מתערב.
אלא שהתרים אלו הם רק בלישה עצמה, אך הרי יש איסור גם בנתינת המים.
ובאמת ברמ"א (סי' שכא, סע' טז) מבואר דניתן לשנות את סדר הנתינה מרגילותו בחול, ואמנם מבואר שם במשנ"ב (ס"ק סו) דהיתר זה מועיל רק לבלילה רכה שאיסורה מדרבנן (לרמ"א ולי"א בשו"ע) משא"כ בבלילה עבה שלא יועיל שינוי בסדר הנתינה (אלא"כ זהו מאכל המפיג טעם, כמבואר בשעה"צ פד) (ואמנם לדעת הסתם בשו"ע הרי שגם בבלילה עבה נתינת המים אסורה מדרבנן וא"כ יועיל השינוי גם בה.)
ועפי"ז מסקנא העולה לדינא בנידו"ד:
אסור ליתן גבינה על פירורי ביסקוויט (דאף לסוברים דל"א נתינת מים זהו גיבולו, מ"מ אסור מדרבנן) ולדעת הרמ"א אף לא יועיל שינוי בסדר הנתינה כיון דבעשיית כדורי גבינה נוצרת בלילה עבה, (ודבר זה אינו מפיג טעם).
ואף לבני ספרד אין להקל בזה בסתמא כיון שמרן הביא ב"י"א" להחמיר דנתינתו זהו גיבולו (כידוע דעת הבן איש חי ש"ש משפטים סי"ח דהיכא דמרן הביא "סתם ויש" שצריך לחשוש ליש ורק במקום הפסד מרובה ניתן להקל) וראה עוד במאמר מרדכי (למרן הרב מרדכי אליהו זצ"ל) ח"ד פרק ק' הערה יג שהובאה גם דעת הכה"ח שמחמיר בזה.
ואף שהפוסקים הקלו בעצם נתינת מיונז על ביצים כיון שאינו מחלחל, מ"מ בהליכות שבת ח"ב עמוד תקכ החמיר בנתינת גבינה על פירורי ביסקוויט כיון דמחלחל במקצת ואף מדבק.
ואם נתן הגבינה מער"ש הרי שיכול לערב בשינויים שהוזכרו (וכגון שתי וערב או באצבעו, אם אין בכך רגילות בימות החול).
ועצם יצירת כדורים מהביסקוויט אין בה איסור כיון שאינה צורה מיוחדת בעלת משמעות (יעויין משנ"ב תק ס"ק יז, ובפסקי תשובות שם)
[וראה עוד במאמר מרדכי ח"ד סימן ק' בכללי והלכות מלאכת לש.]