שאלה
ילדה בגיל 12 שבבית ספר עושים להם תחפושת קבוצתית ולצורך כך היא צריכה ללבוש טלית קטן .
האם מותר לה?
תשובה
אף על פי שיש מקלים לגבר להתחפש לאשה יש להחמיר בדבר שכן דעת רוב הפוסקים ואפילו אם לובש בגד אחד.
והנה היה מקום להקל בפורים שתלבש ציצית, ומכל מקום אם יכולה תשים רק חוטים בבגד שאינו חייב בציצית ואם אינה יכולה וצריכה אפשר להקל.
כיון שהוי בגד אחד ואינה נידמת על ידו לגבר ועוד שבפורים דעת הרמ"א להקל ויש לצרף את דעות הפוסקים בטלית שמותר לאשה ללבוש.
מקורות
כתוב בתורה (דברים פרק כב פסוק ה): "לֹא יִהְיֶה כְלִי גֶבֶר עַל אִשָּׁה וְלֹא יִלְבַּשׁ גֶּבֶר שִׂמְלַת אִשָּׁה כִּי תוֹעֲבַת ה' אֱלֹהֶיךָ כָּל עֹשֵׂה אֵלֶּה".
ואומרת הגמ' (נזיר דף נט ע"א): "תניא: לא יהיה כלי גבר על אשה – מאי תלמוד לומר? אם שלא ילבש איש שמלת אשה ואשה שמלת איש, הרי כבר נאמר תועבה היא, ואין כאן תועבה! אלא, שלא ילבש איש שמלת אשה וישב בין הנשים, ואשה שמלת איש ותשב בין האנשים; רבי אליעזר בן יעקב אומר: מנין שלא תצא אשה בכלי זיין למלחמה? ת"ל: לא יהיה כלי גבר על אשה, ולא ילבש גבר שמלת אשה – שלא יתקן איש בתיקוני אשה", וראה שם בראשונים, ובב"י יו"ד סי' קפ"ב.
והנה לכאורה יש להעיר מדברי הגמ' (נדרים דף מט ע"ב): "דביתהו דרבי יהודה נפקת, נקטת עמרא עבדה גלימא דהוטבי, כד נפקת לשוקא מיכסיא ביה, וכד נפיק רבי יהודה לצלויי הוה מיכסי ומצלי, וכד מיכסי ביה הוה מברך: ברוך שעטני מעיל", כלומר שלר' יהודה היה מעיל אחד לו ולאשתו כשאשתו היתה יוצאת היא הייתה לובשת ושהיה יוצא הוא היה לובש, ואפשר לומר כמדויק מלשון הרמב"ם שיובא לקמן שמדובר בבגד שאינו מיוחד לאשה. וכן כתב ערך לחם סי' קפ"ב סעי' ה' וז"ל "מלבוש שדרך ללובשו אנשים ונשים מותרים כולם ללובשו אפילו אנשי מעשה, נדרים דף מ"ט ע"ב, ועיין לעיל דין א'", והביאו מרן הרב בהערות לקיצו"ש סי' קע"א ס"ק א "בגד או צעיף המתאים לנשים וגברים מתר בלבישה לשניהם, בגד שצבעו או אפן תפירתו מיחד לאיש אסור לאשה וכן להיפך דרכי תשובה
וכך הם דברי הרמב"ם (הלכות ע"ז יב, י'): "לא תעדה אשה עדי האיש כגון שתשים בראשה מצנפת או כובע או תלבש שריון וכיוצא בו או שתגלח ראשה כאיש, ולא יעדה איש עדי אשה כגון שילבש בגדי צבעונין וחלי זהב במקום שאין לובשין אותן הכלים ואין משימים אותו החלי אלא נשים הכל כמנהג המדינה איש שעדה עדי האשה ואשה שעדתה עדי איש לוקין ".
וכתב השו"ע סי' קפ"ב סעי' ה' "לא תעדה אשה עדי האיש, כגון שתשים בראשה מצנפת או כובע או תלבש שריון וכיוצא בו (ממלבושי האיש לפי מנהג המקום ההוא), (טור) או שתגלח ראשה כאיש. ולא יעדה איש עדי אשה, כגון שילבש בגדי צבעונים וחלי זהב במקום שאין לובשין אותם הכלים ואין משימין אותו החלי אלא נשים", והוסיף הרמ"א "ואפילו באחד מן הבגדים אסור, אף על פי שניכרים בשאר בגדיהם שהוא איש או אשה".
וכתב הט"ז בס"ק ד' "לא תעדה אשה. משמע דרך עידוי וקישוט אסור אבל אם עושה כן מפני החמה או צנה או גשמים אין איסור כן נראה לי פשוט וכן משמע מדהתירו בסימן קנ"ו להסתפר במראה כשיש צורך לעשות כן. ובאורח חיים סימן תרצ"ו הביא רמ"א דאפילו מפני שמחת פורים המנהג להתיר בזה ואף על גב דיש אוסרים ומו"ח ז"ל כתב שיש לאסור את זה והביא ראיה ממה שכתב ר"א ממיץ לאסור לעשות כן מפני שמחת חתן או כלה והשומע לאסור תבוא עליו ברכה כי יש הרבה מכשולות חס ושלום מזה כשהולכין ביחד בלי היכר איש או אשה".
וכתב הש"ך בס"ק ז' "לא תעדה כו'. כ' הב"ח דיש היתר בב' דברים הא' שאין איסור אפילו בדבר שהוא נוי וקישוט אלא באשה הלובשת בגדי איש להתדמות לאיש ואיש הלובש בגדי אשה להתדמות לאשה לנוי וקישוט אבל אם לובשין כדי להגן מפני החמה או צנה וכיוצא בזה מותר, הב' דאף להתדמות אין איסור אלא בדברים שהן עשוין לנוי וקישוט כו' ע"ש שהאריך ואין דבריו מוכרחים כ"כ ומ"מ נראה דהיינו דוקא בתיקוני אשה אבל אם לובש ממש בגדי אשה עד שאינו ניכר שהוא איש וכן איפכא בכל ענין אסור וכ"כ הרא"מ בספר יראים דאסור ללבוש אפילו דרך עראי ובדרך שחוק שהרי לא חילק הכתוב ולפי שראיתי בני אדם לובשין במלבושי אשה וגם אשה במלבושי איש בדרך עראי במשתאות של חתן וכלה וגם בענינים הרבה כתבתי כן עכ"ל ומשמע דבכל מלבושים קאמר ומיירי בגוונא דפרישה והב"ח נדחק בדבריו עיין שם, ולענין איסור לבישת גבר שמלת אשה בפורים האריך הב"ח כאן ועי' באורח חיים סימן תרצ"ו ומ"ש שם".
שיורי ברכה יורה דעה סימן קפב "אין להקל ללבוש איש שמלת אשה וההפך אפילו בשמחת חתן וכלה. דבר זה רבינו הגדול אמרו, אבי התעודה הרמב"ם ז"ל, הובא בתחילת ספר מעשה רוקח, בחידושין שהביא שם. ומתאמרא כותיה מגברא רבא, ספר יראים (השלם סי' שפה), וכאשר העלה והביא הרב אשר בנה בית חדש בסימן זה. ומאחר עלות לדברי שני המאורות הגדולים, אין לסמוך על קולת מהר"י מינץ (סי' טז) בפורים. וכאשר הכפירים שואגים ממעונות אריות, רבנן בתראי, הלא בספרתם. ואיש על העדה יאזור חיל בדעת ובכשרון לבטל מנהגים אלו וכיוצא בהם, ולא תהיה עדת ה' כצאן אשר אין להם רועה, וכתיב ואשמם בראשיכם. ואומר חטאת הקהל הוא אשר נשיא יחטא, ויהיה הב'ל רועה.
תחפושת
והנה נבוא עתה לדינא לגבי אם מותר להתחפש בפורים איש לאשה וכן להיפך:
כתב הרמ"א באו"ח תרצ"ו סעי' ח' "ומה שנהגו ללבוש פרצופים בפורים, וגבר לובש שמלת אשה ואשה כלי גבר, אין איסור בדבר מאחר שאין מכוונין אלא לשמחה בעלמא". וכתב המשנ"ב ס"ק ל' "הראשונה – עיין ביו"ד סימן קפ"ב שכתב שם הט"ז בשם הב"ח שיש לבטל מנהג זה הן בפורים או בשמחת נישואין וכ"כ באה"ג שם ואם כל המלבושים של איש רק מלבוש א' של אשה וניכרים הם אפשר שאין למחות בהם [פמ"ג] ועיין בכנה"ג ובשל"ה שהזהירו להרחיק מזה". וכ"כ הכה"ח ס"ק נ"ז "עיין להב"ח ביו"ד סי' קפ"ב שדחה דברי מהר"י מינץ הללו ועיין גם להרב כנה"ג מ"ש בזה ודבריהם אמת ויציב והירא את דבר ד' ירחיק עצמו מאלו הדברים. כס"א או' ג' והב"ח שם אייתי מתניתא בידים דברי מהר"א ממיץ בס' יראה סי' צ"ו דאסר אפי' בשמחת חתן וכלה יעו"ש. וכן מצאתי שאסר הר"מ לחתן וכלה וכתב שלא יעלה על הדעת שמפני היותם חתן וכלה הותר להם איסור תורה וד"ק באורך הנה הנס בתחלת החידושים הכתובים בריש ס' מעשה רוקח יעויין שם. ברכ"י אוח י"ג".
ב
ודרך אגב נביא הטעם למה מתחפשין: כתב באוצר כל מנהגי ישורון (סי' נ ס"ק ג): "להראות שכל מה שישראל חוטאים ונדמים לאומות העולם, אינו אלא לפנים. כשם שמחופשים אלה, הדומים לנכרים, אינם אלא יראים ושלמים עם ה', כך ישראל שבאותו הדור היו שלמים עם ה' בליבם, ולא השתחוו לצלם של נבוכדנצר אלא לפנים בלבד".
טעם נוסף כתב בספר טעמי המנהגים (סי' תתצ"ב) בשם בני יששכר: על שם שדרשו חז"ל (חולין קלט, ב): "אסתר מן התורה, מניין? ואנכי הסתר אסתיר" (דברים לא, יח). מכאן רמז להסתרת פנים ביום אסתר.
טעם נוסף: ובספר התודעה (פרק עשירי) כתב: שנאת עמלק לישראל באה לו מאבי אביו – עשיו, ששנא את יעקב על אשר לבש את בגדיו ונכנס לקבל את הברכות. עכשיו, שוב אנו מתחפשים בבגדיו, ומראים שלא היה זה חטא, אלא ראויים אנו לרשת את נחלתו של עשיו, ואפילו אם יהיה יעקב לבוש בבגדי עשיו – גם ברוך יהיה.
טעם נוסף: כתב באוצר המנהגים בגלל העניים המתביישים לבקש צדקה בגלוי, וכאשר יתחפשו ולא יכירום יוכלו לבקש ולקבל צדקה.טעם נוסף: כתב שם משום שהתחפשות מוסיפה דיצה וחדוה, שמחה וגילה (שם).
ציצית אם הוי בכלל לא ילבש
כתב השו"ע סי' י"ז סעי' ב' "נשים ועבדים פטורים, מפני שהיא מצות עשה שהזמן גרמא. הגה: ומ"מ אם רוצים לעטפו ולברך עליו הרשות בידן כמו בשאר מצות עשה שהזמן גרמא (תוס' והרא"ש והר"ן פ"ב דר"ה ופ"ק דקדושין), אך מחזי כיוהרא, ולכן אין להן ללבוש ציצית, הואיל ואינו חובת גברא (אגור סימן כ"ז) פי' אינו חייב לקנות לו טלית כדי שיתחייב בציצית".
וכתב המשנ"ב ס"ק ה' "ואינו חובת גברא – בזה מתרץ למה מברכות הנשים על לולב דהוא ג"כ מ"ע שהזמ"ג ותירץ שאני התם שאינו חובת גברא שאפילו איש אין עליו חיוב דאורייתא לקנות טלית בת ד' כנפות אלא אם מתעטף חייב לעשות בו ציצית משא"כ לולב דגבי איש הוא חובת גברא שהוא חובת הגוף".
וכתב הכה"ח ס"ק ה' "שם בהגה: אך מחזי כיוהרא ולכן אין להן ללבוש ציצית וכו' — ועוד יש חשש איסור משום לא יהיה כלי גבר על אשה. לבוש סעיף ב'. ובדברי האר"י ז"ל בשער הכוונות שהבאנו לשונו לעיל סימן ט"ז אות ב' מפורש שאין הנשים שייכות במצוה זו, יעויין שם. וכן כתב בן איש חי פרשת לך לך אות י"ג. ועיין לקמן סימן לח אות ט"/
וכן ה'בן איש חי' (פרשת לך – לך אות י"ג) שכתב "נשים ועבדים פטורים ממצות ציצית דאפילו אם לובשים טלית בת ד' כנפות אין צריכין להטיל בה ציצית מפני דמצות עשה שהזמן גרמא היא וכל מצוות עשה שהזמן גרמא נשים ועבדים פטורים, ואף על גב דקימא לן בשופר וסוכה וכיוצא, אם רצו לקיים הרשות בידם ויש להם שכר כמי שאינו מצוה ועושה, וליכא משום: 'כל הפטור מן הדבר ועושהו נקרא הדיוט', מכל מקום במצוה זו מחזי כיוהרא, ועוד יש חשש נמי משום: 'לא תלבש אשה כלי גבר', על כן בציצית צריך למנוע אותם וכנז' בפוסקים, ובספר הכוונות מפורש טעם פרטי במצוה זו על פי הסוד דלא שייכה מצוה זו בנשים", עכ"ל.
וכתב מרן הרב בשו"ת מאמר מרדכי כרך ג אורח חיים סימן א על דברי הבן איש חי "ונראה שהרב ז"ל התכוון מה שכתוב בתרגום יונתן בן עוזיאל על הפסוק (דברים כ"ב, ה'): "לא יהיה כלי גבר על אשה ולא ילבש גבר שמלת אשה כי תועבת ה' אלוקיך כל עושה אלה", ותרגם שם: "לא יהיה גוליין דציצית ותפילין דהינון תקוני גבר על איתתא". והסיק לגבי אם מותר לאשה להתעטף בטלית "לפיכך צריכים לבטל מנהג נפסד זה מכל וכל, ולייעץ לנשים הרוצות להתפלל שהן לא טובות מאמותינו הצדקניות שהתפללו בעזרת נשים, הקדוש ברוך הוא ישמע תפלתן ויעלו לרצון לפניו".
אם כן יוצא שבטלית לדעת הרמ"א מעיקר הדין הייתה יכולה אשה ללבוש ולברך רק משום יוהרא אין להם ללבוש וי"ל שלאחר שיש יהורא הוי בכלל לא ילבש ואסור להם ללבוש.
העולה
אף על פי שיש מקלים לגבר להתחפש לאשה יש להחמיר בדבר שכן דעת רוב הפוסקים ואפילו אם לובש בגד אחד.
והנה היה מקום להקל בפורים שתלבש ציצית, ומכל מקום אם יכולה תשים רק חוטים בבגד שאינו חייב בציצית ואם אינה יכולה וצריכה אפשר להקל.
כיון שהוי בגד אחד ואינה נידמת על ידו לגבר ועוד שבפורים דעת הרמ"א להקל ויש לצרף את דעות הפוסקים בטלית שמותר לאשה ללבוש.