שאלה

לפרגולה עם רגליים שבנויה מאלומניום ויש חרצים לאויר ולאור האם אפשר לשים מעליו את הסכך?

תשובה

כיון שאלומניום הם דבר המקבל טומאה יש להניח עליהם עץ ועליו להניח את הסכך.
ובתנאי שיש בין מתכת אחת לשניה אוויר שיותר גדול מהם שאם לא רבה הסכך הפסול על הסכך הכשר.

מקורות

כתב השו"ע סי' תרכ"ט סעי' ח' "לחבר כלונסאות הסוכה במסמרות של ברזל או לקשרם בבלאות שהם מקבלים טומאה, אין קפידא". וכתב המשנ"ב ס"ק כ"ו "זה מותר לכו"ע אפילו למאן דאוסר להעמיד הסכך בדבר המקבל טומאה כיון שאין סומך הסכך על המסמרים אלא שמחזיק בהם הכלונסות המעמידים להסכך ומטעם זה ג"כ מותר לקשרם להכלונסאות בבלאות או בחבלים של פשתן ואה"נ דלקשור הסכך עצמו בכלונסאות בחבלים ראוי ליזהר לכתחילה כיון שקושר הסכך עצמו בדבר המקבל טומאה [אחרונים]".
וראה בכה"ח ס"ק נ"ה וכתב מרן הרב במאמ"ר פ"נ סעי' נ"ד "מותר לכתחילה לקשור במסמרים או בחבלים את העצים שעליהם עומד הסכך, אבל אין – לקשור את הסכך עצמו בחוטים או בדבר שאין מסככים בו, ואם רוצה לקשור יקשור בעלי דקלים. ובדיעבד אם קשר – כשר ויתקן בחול המועד בהקדם". ובשעה"צ סי' תרל"ג סק"ו "אבל בסכך, שעיקר הסוכה על שם הסכך, לא מתכשרא מן התורה עד דעביד לה ארעי, דהיינו, שלא יקבע הנסרים של הסכך במסמרים". ומקורו הוא במג"א סי' תרכ"ז סק"ב וכ"כ בערוה"ש סעי' ל"ב.
ב
וכתב השו"ע בסעי' י"ח "וכן אסרו לסכך בנסרים שרחבן ארבעה, אפילו הפכן על צדן שאין בהם ארבעה; ואם אין ברחבן ארבעה, כשרים, אפילו הם משופים שדומים לכלים, ונהגו שלא לסכך בהם כלל" וכתב המשנ"ב בס"ק מ"ט "דילמא אתי לסכך בענין שלא יהא מטר יכול לירד שם ויש מהראשונים שכתבו דכהיום מדינא אסור הואיל דבזמן הזה מסככין בתיהם בנסרים שאין בהן ד' טפחים איכא גזירת תקרה ומ"מ יש לחוש גם לטעם הראשון וע"כ הלטי"ש אף על פי שאין בהם גזירת תקרה שאין מסככין בהם בתיהם מ"מ יש לחוש שיסכך כ"כ שלא יהיו הגשמים יורדים בתוכה וכ"ש בשינדלין".וכ"כ הכה"ח בס"ק צ"ט וראה בס"ק ק"א מ"ה.
וכתב מרן הרב שם סעי' מ"ב מ"ג "אם הפרגולה חמתה מרובה מצלתה, דהיינו שיש ריוח בין עץ לעץ כמלוא עץ או יותר, אף על פי שמחוברת לקרקע במסמרים יניח ביניהם סכך ירוק רגיל ותהיה כשרה. אם יש ריוח בין עץ לעץ פחות ממלוא עץ – יסיר עץ אחד מבין שני עצים ויסכך ביניהם".
ג
כתב השו"ע סי' תרכ"ו סעי' ג' "העושה סוכה למטה בבית, תחת הגג שהסירו הרעפים, אף על פי שנשארו עדיין העצים הדקים שהרעפים מונחים עליהם, כשרה".
כתב המשנ"ב ס"ק י"ז "כשרה – ואפילו לישב תחת העצים עצמן אף על פי שהם סכך פסול שהרי לא נקבעו בגג לשם צל אלא כדי לתת עליהם הרעפים מ"מ כיון שעשה מעשה והסיר הרעפים לשם עשיית סוכה לצל הרי זה כאלו עשה מעשה בגוף העצים והתקינם לשם סוכה ונתכשרו [אבל אם לא הסיר הרעפים כדי לעשות שם סוכה אלא כך היתה מקודם בנויה בלא גג כיון שלא עשה שום מעשה בגג לשם עשיית סוכה לצל א"כ העצים או הקורות הן סכך פסול ממש ודינו כמ"ש ס"א גבי אילן והיינו שכל שאין הסכך כשר רבה כ"כ עד שאם ינטל ממנו כשיעור העצים הדקים המיצל עליהם יהיה עדיין צל הסוכה מרובה מחמתה פסול] ויש מאחרונים שמחמירין בזה וסוברין דבכל גווני בעינן שאפילו אם ינטל נגד העצים ישאר צילתה מרובה מחמתה אכן באמת בסתם סוכות כמו שלנו שרגילין לכסות כל הסוכה בודאי בכל גווני ישאר צילתה מרובה מחמתה וכשר אכן כדי לצאת ידי כל הספיקות יראה שיהיה ריוח בין העצים הדקים בין אחד לחבירו כשיעור ג' טפחים" וכ"כ הכה"ח בס"ק ל"ב.
וכתב הכה"ח בס"ק ל' "משום דאיכא פלוגתא בזה ויש אומרים דחשבינן לאלו העצים כסכך פסול כמו שכתוב בטור ובית יוסף, לכן יש להחמיר ולדונו כמו העושה סוכתו תחת האילן דסעיף א', ובכל גוונא בעינן שיהא הסכך כשר רבה כל כך עד שאם ינטל ממנו כשיעור עצים המיצל עליו יהא צלתה מרובה. ואפשר כי כן הוא נמי דעת השלחן ערוך שסתם. ועיין מאמר מרדכי אות ז'".
וכתב המשנ"ב שם "וכל זה דוקא כשעושה סוכה למטה תחת הגג אבל אם מסכך ע"ג הלאטע"ש אף על פי שהן סמוכין זה לזה בפחות משלשה טפחים הרי זו כשרה ואין אומרים כאן לבוד שיצטרפו כל העצים ויהיו נחשבין כעץ אחד רחב מסכך הפסול יותר מד"ט שהוא פוסל הסוכה כמבואר בסימן תרל"ב כיון שסכך כשר מונח ביניהם אין מצטרפין". וכ"כ הכה"ח בס"ק ל"א.
וע"כ כתב מרן הרב "העושה סוכתו תחת גג שהיו עליו רעפים או תחת גג שהיה פרוס עליו ברזט והסירם, אף על פי שלא עשה מעשה בעצים המעמידים אותם, כשרה, כיון שעשה מעשה ברעפים או בברזנט ה"ז מועיל כאילו עשה מעשה בגוף העצים והתקינם לשם סוכה. אך אם מראש היה הגג כך בלא רעפים או ברזנט – צריך לעשות מעשה בעצים, ואם לא עשה הרי זה סכך פסול".
ד
כתב השו"ע סי' תרכ"ט סעי' ח' "לחבר כלונסאות הסוכה במסמרות של ברזל או לקשרם בבלאות (פירוש חתיכות של בגדים בלוים) שהם מקבלים טומאה, אין קפידא".
וביאר המשנ"ב ס"ק כ"ו "לחבר וכו' במסמרות של ברזל – זה מותר לכו"ע אפילו למאן דאוסר להעמיד הסכך בדבר המקבל טומאה כיון שאין סומך הסכך על המסמורים אלא שמחזיק בהם הכלונסות המעמידים להסכך ומטעם זה ג"כ מותר לקשרם להכלונסאות בבלאות או בחבלים של פשתן ואה"נ דלקשור הסכך עצמו בכלונסאות בחבלים ראוי ליזהר לכתחילה כיון שקושר הסכך עצמו בדבר המקבל טומאה [אחרונים]". וכ"כ הכה"ח בס"ק נ"ו.
כתב מרן הרב במאמר מרדכי למועדים וימים פ"ג סעי' נ"א "ה"מעמיד" – את הסכך ראוי שלא יהיה דבר המקבל טומאה. ולכן אין להניח סכך על עמודי מתכת של "סוכות לנצח" וכדו' שהם "דבר המקבל טומאה" ולא יסכך על חוטי נילון וכל כיוצא בזה. אלא יניח קרשים על עמודי המתכת, ועליהם יניח את הסכך"
ובסעי' נ"ב "אם בדיעבד שהעמיד את הסכך על הברזל – הסוכה כשרה ובפרט אם העמודים מחוברים לקרקע, ואעפ"כ יתקן דבר זה בהקדם אפילו בחול המועד".
הועלה
כיון שאלומניום הם דבר המקבל טומאה יש להניח עליהם עץ ועליו להניח את הסכך.
ובתנאי שיש בין מתכת אחת לשניה אוויר שיותר גדול מהם שאם לא רבה הסכך הפסול על הסכך הכשר.