שאלה

האם דעת מרן הרב באופן שלא היה עשרה לקדיש על ישראל לפני הודו, והיו עשרה באמצע פס"ד לומר את הקדיש לפני ויברך דוד כדעת הרב חיד"א?

תשובה

אם לא היה מניין לאמירת קדיש "על ישראל", ולפני שהגיעו ל"ברוך שאמר" נשלם המניין – יאמרו משנת: "רבי חנניא בן עקשיא" וכו' ויאמרו קדיש "על ישראל". אמנם אם נשלם המניין לאחר שאמרו "ברוך שאמר" לא יגידו קדיש "על ישראל.

מקורות

תשובה
אם לא היה מניין לאמירת קדיש "על ישראל", ולפני שהגיעו ל"ברוך שאמר" נשלם המניין – יאמרו משנת: "רבי חנניא בן עקשיא" וכו' ויאמרו קדיש "על ישראל". אמנם אם נשלם המניין לאחר שאמרו "ברוך שאמר" לא יגידו קדיש "על ישראל.

מקורות
כתב השו"ע סי' נ סעי' א' "קבעו לשנות אחר פרשת התמיד פ' איזהו מקומן וברייתא דר' ישמעאל, כדי שיזכה כל אדם ללמוד בכל יום מקרא משנה וגמרא, דברייתא דר' ישמעאל הוי במקום גמרא, שהמדרש כגמרא".
וכתב הכה"ח סי' נ' ס"ק ו' "מה שנהגו לומר קדיש קודם ברוך שאמר מנהג יפה הוא, בנימין זאב סימן קע"ו, ומנהגינו לומר קדיש קודם הודו לה' קראו בשמו וכו'. כנסת הגדולה בהגהות הטור סימן נ"א, והביאו מגן אברהם שם ס"ק ג'. וכן כתב בשער הכוונות בדרושי הקדיש דף י"ד ע"ג לאומרו קודם הודו, וכן כתב בדרוש תפלת השחר דף י"ז ע"א יעו"ש, וכן כתב שלמי צבור דף ס"ג ע"ג". וכ"כ המשנ"ב ס"ק י'.
והיכא שלא אמרו לפני הודו כתב החיד"א קשר גודל סימן ז סעי' כג "יש לומר קדיש קודם הודו ואם לא יש מנין יאמרו הודו אל נקמות ארוממך. ה' מלך וקודם ברוך שאמר יאמרו קדיש. (הרב המגיה בשלמי צבור דס"ד)".
וכך כתב גם הכה"ח שם "ומיהו אם לא היה עדיין מניין בבית הכנסת נוהגין לומר הודו ואומרים קדיש קודם ברוך שאמר כסברת הרב בנימין זאב, אבל מה שנוהגין קצת היכא דליכא מנין לומר הודו וכו' ואחר כך קדיש ואחריו מתחילין ה' מלך וכו' כעת לא מצאתי זה בשום ספר, וליודעי ח"ן אפשר דאיכא קפידא בדבר, וכן ראיתי לאחד המיוחד הרב הקדוש המקובל האלהי מהרש"ם שרעבי זלה"ה לפעמים שקרה מקרה לאיזה סיבה שלא היה לו מנין עדיין היה אומר הודו וכו' ה' מלך וכו' עד ברוך שאמר ואומר קדיש ואחריו ברוך שאמר. שלמי צבור שם, קשר גודל סימן ז' אות כ"ג. וכן מנהג בית אל יכב"ץ פה עירנו ירושלים ת"ו כשאירע מקרה ולא יהיה מניין קודם הודו אומרים הודו וכו' עד ברוך שאמר ואומרים קדיש ואחר כך ברוך שאמר".
וכתב עוד הכה"ח סי' נ"ה ס"ק ה'. "יש אומרים שהדברים שאומר עליו קדיש יהיה במנין ולכן אם אין מנין בבית הכנסת ימתין ש"ץ עם ישתבח וישתוק עד שיבא מנין ויאמר ישתבח וקדיש, וכשלומד תורה שבעל פה יאמר ברייתא דרצה הקב"ה לזכות את ישראל או ב' ג' פסוקים אחרונים דאשרי לאחר שבא מנין בבית הכנסת, ואם אין מנין להודו יאמרו עד ברוך שאמר ואז יאמר רבי חנניא בן עקשיא אומר ויאמר קדיש דרבנן. חסד לאלפים סימן נ"ד אות ג'. ועיין קשר גודל סימן ח' אות א' ומה שכתבנו לעיל סימן ן' אות ו' ומה שנכתוב לקמן אות מ"א בס"ד".
ואם לא היה מניין עד לאחר ברכת ברוך שאמר כתב בקשר הגודל שם סעי' ל"ה "אם לא היה מנין ולא אמרו קדיש יכולים לומר קדיש בתוך פסוקי דזמרה ולכתחילה צריך להמתין קודם ב"ש שלא יתחילו עד שיהיה מנין ויאמרו קדיש כנ"ל ודלא כמי שאסר".
אולם השערי תשובה סימן נא ס"ק ג' כתב "עיין בשו"ת פ"י ח"א סי' ה' חבורה שלא היה להם מנין קודם ב"ש והתחיל לו' פסוקי דזמרה ובאו י' אסור לו' קדיש בתוך פסוקי דזמרה ע"ש והביאו הבה"ט לקמן סי' נ"ג והטעם מבואר בתשובה דלא דמי אמירת קדיש אחר תהלים לעניית קדיש וברכו בין הפרקים דכיון שלא היה עשרה בשעת אמירת תהלים לא נתחייבו ואף ע"ג דהקדוש אלקי האר"י ז"ל מצריך קדיש קודם ב"ש אף בלא תהלים אינו לפי דעתי כ"א למצוה לפי כוונתו הקדושה כו' וגם ע"פ כוונתו כבר הא עבר הזמן אם לא הגידו קודם ב"ש והמבין יבין כו' וע"ש דאף קודם ויברך דוד שהוא סוף פסוקי דזמרה וכן בין שירת הים לישתבח אין להפסיק ע"ש", וכן כתב בסידור בית עובד.
וכך כתב הכה"ח בסי' נ"ג ס"ק י"ג "חבורה שאומרים תהלים בבית הכנסת ואירע שלא היה להם מנין קודם ברוך שאמר אסור לומר קדיש בתוך פסוקי דזמרה. תשובת פני יהושע חלק אורח חיים סימן ה', יד אהרן בהגהות בית יוסף, שלמי צבור דף ס"ז ע"ג, קשר גודל סימן ז' אות ל"ו, סידור בית עובד אות י"ב. וכן אם לא היה מנין קודם הודו ולא אמרו הקדיש של קודם הודו והתחילו לומר ברוך שאמר ופסוקי דזמרה אין לומר עוד הקדיש בתוך פסוקי דזמרה, כן משמע משער הכוונות דרוש הקדיש שכתב דתקנו הקדיש בין כל עולם ועולם יעו"ש ואם כן כיון שעבר זמנו אין צריך להפסיק ולאומרו בתוך פסוקי דזמרה, וכן כתב פני יהושע שם, וכן הסכים בית עובד אות י"ג וכתב ודלא כמהר"י אזולאי ז"ל, שערי תשובה סימן נ"א אות ג'. וכן במקום שנוהגים היתומים לומר הקדיש של אחר ישתבח ואירע אחד שלא אמר עדיין ישתבח אלא עודנו בתוך פסוקי דזמרה לא יפסיק לומר הקדיש, מפני שעיקר הקדיש המועיל למתים הוא דוקא קדיש בתרא שאומרים קודם עלינו לשבח כמו שכתב בשער הכוונות שם ואם כן אין להפסיק לומר קדיש זה בתוך פסוקי דזמרה, ועוד דהא לא תיקנו הקדיש אלא בין עולם לעולם והוא עדיין לא סיים בחי' העולם ההוא כדי להעלותו כידוע. ומה שכתב רב פעלים בחלק ב' סימן י"ד דכיון שאומר אותו בשביל הצבור שפיר דמי, אינו נראה לע"ד דכיון שהוא עדיין לא השלים תיקון תפלתו להעלותה כיצד מעלה תפלת אחרים דאפילו ש"ץ המעלה תפלת אחרים הוא אגב תפלתו ואם הוא עדיין לא נתקן כיצד מתקן אחרים. גם מה שכתב שם אחר כך דכיון דהתחיל בזמירות יש לו שייכות בעולם היצירה ויוכל לומר קדיש, אינו נראה שהרי עליית ז' היכלי היצירה עד היכל ק"ק שלהם הוא בה' הללויה ובהללו אל בקדשו עולים עד הק"ק כמ"ש בשער הכוונות ובפרי עץ חיים שער הזמירות פרק ו' ומבואר בסידור הרש"ש ז"ל, ואם כן כיון דעדיין לא נגמר תיקונם לעלות להיכל ק"ק שלהם איך יעלו לעולם הבריאה על ידי הקדיש, ועוד כיון דעדיין לא נגמר תיקון עולם היצירה כיצד הוא עולה. על כן העיקר הוא שלא להפסיק".
וראה ברב פעלים ח"ב סי' י"ד שהביא פלוגתא זו, ונראה שהוא מצדד כדברי הרב בית עובד שאם לא אמרו קדיש קודם ברוך שאמר מחמת שלא היה מניין שוב לא יאמרו

וכתב למעשה מרן הרב במאמר מרדכי לימות החול פרק י סעי' ל"ח "כשלא היה מניין – אם לא היה מניין לאמירת קדיש "על ישראל", ולפני שהגיעו ל"ברוך שאמר" נשלם המניין – יאמרו משנת: "רבי חנניא בן עקשיא" וכו' ויאמרו קדיש "על ישראל". אמנם אם נשלם המניין לאחר שאמרו "ברוך שאמר" לא יגידו קדיש "על ישראל"".
העולה למעשה
אם לא היה מניין לאמירת קדיש "על ישראל", ולפני שהגיעו ל"ברוך שאמר" נשלם המניין – יאמרו משנת: "רבי חנניא בן עקשיא" וכו' ויאמרו קדיש "על ישראל". אמנם אם נשלם המניין לאחר שאמרו "ברוך שאמר" לא יגידו קדיש "על ישראל.