שאלה
סכך פסול שהונח צמוד לדופן עד כמה ממנו אפשר להחשיבו דופן עקומה?
תשובה
טוב שיגיד למי שעושה אותם שיכוון לשם סיכוך ולא לשם ישיבה.
בדיעבד של דיעבד במקום שעושים דבר זה לשם מחיצה שאין סכך אחר מלבדו ויכולים לברך ברכת לישב בסוכה.
אמנם בחול המועד אם יהיה להם סכך אחר יחליפו וכן להבא יש להיזהר ולהזיהרם להתכונן לחג כראוי.
מקורות
לבוד וגוד אסיק
כתב השו"ע סימן תרל סעי' ט' "היו דפנותיה גבוהים שבעה ומשהו והעמידם בפחות משלשה סמוך לארץ, כשרה, אפילו הגג גבוה הרבה ובלבד שיהא מכוון כנגדן; ואפילו אינו מכוון ממש, רק שהוא בתוך שלשה כנגדו, כשרה; ואם אינה גבוהה אלא עשרה טפחים, אפילו אין בדופן אלא ארבע ושני משהויין, כשרה, שמעמידה באמצע ואמרינן לבוד למעלה ולמטה, וחשוב כסתום; היו הדפנות גבוהות מן הארץ שלשה טפחים, פסולה".
וכתב המשנ"ב ס"ק מ"ב "בפחות משלשה וכו' – דאמרינן לבוד והוי כסתום ונמצא שיש כאן עשרה טפחים", ובס"ק מ"ג כתב "אפילו הגג גבוה הרבה – דאמרינן גוד אסיק מחיצתא והוי כאלו המחיצות מגיעות לסכך".
לבוד ודופן עקומה
כתב השו"ע סי' תרל"ב סעי' א' "סכך פסול, פוסל באמצע בד' טפחים; אבל פחות מד', כשרה, ומותר לישן תחתיו. מן הצד אינו פוסל אלא בד' אמות, אבל פחות מד' אמות, כשרה דאמרינן דופן עקומה, דהיינו לומר שאנו רואים כאלו הכותל נעקם ויחשב זה הסכך הפסול מגוף הכותל, ודבר זה הלכה למשה מסיני. הילכך בית שנפחת באמצע וסיכך במקום הפחת ונשאר מן התקרה סביב בין סכך כשר לכותלים פחות מארבע אמות, כשרה, ומיהו אין ישנים תחתיו כל זמן שיש בו ארבעה טפחים. בד"א, בסוכה גדולה שיש בה יותר על הסכך פסול ז' טפחים על ז' טפחים; אבל בסוכה קטנה, שאין בה אלא ז' על ז', בין באמצע בין מן הצד, בג"ט פסולה, בפחות מג' כשרה וישנים תחתיו ומצטרף להשלים הסוכה לכשיעור".
וכתב המשנ"ב ס"ק ד' "כאלו הכותל נעקם וכו' – משמע לכאורה מלשון זה דדוקא כשהדפנות מגיעות לסכך אבל אם אין הדפנות מגיעות לסכך אף דבעלמא לא קפדינן בזה כדלעיל בסימן תר"ל ס"ט דחשבינן כאלו מגיעות למעלה עד הסכך אפי' הכי בענינינו דיש סכך פסול על הסוכה ואנו רוצין להכשירה משום דופן עקומה לא אמרינן דופן עקומה בזה וי"א דאפילו אינם מגיעים הדפנות לסכך נמי אמרינן רואין כאלו הדופן מגיע עד למעלה ונכפף ואפשר היכי דמן הדפנות עד הסכך הוא פחות מג"ט לכו"ע יש להקל דאמרינן לבוד ודופן עקומה".
כתב הכה"ח בס"ק ז' "דאמרינן דופן עקומה וכו'. ואפילו אין הדופן אלא עשרה טפחים והגג גבוה ממנו הרבה אנו רואין הדופן כאילו עולה עד למעלה ואז נאמר דופן עקומה. טור, ט"ז ס"ק א', אליה רבה אות ב'. אבל הר"ן כתב בשהדפנות מגיעות עד הסכך עסקינן אבל אין הדפנות מגיעות לסכך לא אמרינן דופן עקומה יעו"ש. והביא דבריו בית יוסף. וכן כתב הב"ח דלענין הלכה יש להחמיר כדעת הר"ן דלא אמרינן דופן עקומה באויר כל עיקר לא באויר דמשך ולא באויר דגובה כיון שיצא מתורת לבוד עכ"ל. וכן הוא דעת מגן אברהם ס"ק א'. וכן כתב הריטב"א בחידושיו לסוכה לדף ד' ד"ה היתה גבוהה מעשרים אמה ובנה בה אצטבא וכו' כדברי הר"ן ז"ל. וכתב המאמר מרדכי אות ב' דמר"ן ז"ל לא הזכיר כלום מזה בשלחן ערוך ונראה שדעתו להחמיר דמסתמיות דבריו מוכח טפי לאיסור מלהיתר עכ"ד".
כלומר שלדעת המשנ"ב נאמר לדעת הי"א דופן עקומה דווקא אם בין הדופן לסכך ישנם פחות מג' טפחים. ולדעת הכה"ח משמע שאפי פחות מג' טפחים יש להחמיר.
ועכ"פ לכה"ח לא אומרים ב' הלכות למשה מסיני ולמשנ"ב אומרים.
כתב שו"ת רבי עקיבא איגר מהדורא קמא סימן יב "אשר שאל רו"מ בש"ע א"ח (סי' תרל"ב), הכותל נעקם, במג"א שם משמע דוקא כשהדפנות מגיעות לסכך (ר"ן וב"ח) והנה בטור כתב אף אם אין מגיעות לסכך מ"מ מכח גוד אסיק הוי כמגיעות לסכך, ובתר הכי אמרינן דופן עקומה, ולכאורה באמת טעמא בעי על הר"ן אמאי פשיטא ליה למפסל, הא בפשוטו מסתברים דברי הטור, עכ"ל.
נלענ"ד דהר"ן לשיטתיה אזל, דכתב בסוכה (דף רל"ז ע"ב) האי דנקיט פלוגתא דאין לבוד באמצע גבי מיעטו היינו לומר דלמ"ד אין לבוד באמצע כי אמרינן יש לבוד מן הצד דוקא כי מיעטו מצד הסכך, אבל מיעטו מצד הדופן לא, דלא תימא כיון דבפחות מד"א =מד' אמות= אמרינן דופן עקומה אפילו כי מיעטו מדופן הו"ל לבוד מן הצד קמ"ל דלא אמרינן דופן עקומה ולבוד כי הדדי עכ"ל, וכיון שכן שפיר כ' הר"ן דבאינו מגיע לסכך לא אמרינן דופן עקומה דלא אמרינן גוד אסיק ודופן עקומה כי הדדי, כמו דלא אמרינן דופן עקומה ולבוד כהדדי.
ונ"ל ביאור דברי הר"ן לא בפשוטו, דאין הסוכה מתכשרת ע"י ב' הלכתות יחד לבוד ודע"ק, =ודופן עקומה= אלא דכוונת הר"ן היכא דא"א לדון על אחד אלא מכח אידך, דהא למ"ד אין לבוד מאמצע א"א לדון על לבוד רק מכח דאמרינן דע"ק ונעשה אויר מהצד זהו לא אמרינן הלכה אחת מכח הלכה אחרת, וה"נ באין דפנות מגיעות לסכך דל"ש לדון דע"ק כיון דיש כאן אויר, אא"כ תדין תחילה גוד אסיק ומגיעות לסכך, ואזי שייך לדון דע"ק זהו לא אמרינן, אבל אם כל א' וא' שייך לדון לעצמו אמרינן ביה כמה הלכתות.
ולפ"ז יהיה ההלכה להר"ן אם פחות מד"א סכך פסול מצד הדופן ואח"כ ב' טפחים לאויר לדידן דיש לבוד באמצע ושייך לדון ביחוד בזה דופן עקומה וכן לבוד, אף דההכשר הסוכה רק ע"י שניהם מ"מ מהני, אבל בהיפוך אם לצד הדופן ב"ט =ב' טפחים= אויר, ואח"כ פחות מד"א סכך פסול דא"א להתחיל לדון דע"ק רק אחר שדנת דין לבוד דאויר כסתום, זהו לא אמרינן, ותמוה בעיני שלא הובא מדבר זה ומסברת הר"ן הנ"ל לדינא וביותר דהא הטור וש"ע /או"ח/ (סי' תר"ל ס"ט), היו דפנות גבוהים וכו' ואפילו אין מכוון ממש רק שיהיה בתוך ג' כנגדו וכו' והב"י כ' על הראשון אפילו גבוה הרבה דהוא מסוגיא /סוכה/ (דף ט"ז) ועל השני אפילו אינו מכוון, מקורו ממתני' (דף י"ז) ובאמת כל חד וחד דין באפי נפשיה והטור והב"י הרכיבו שניהם, דבגבוה וגם אין מכוון ממש דשריא, ולפי הר"ן הנ"ל אינו כן, דהא א"א להתחיל לדון לבוד עד שנדון תחילה גוד אסיק וזה לא אמרינן להר"ן הנ"ל, ופלא בעיני על הב"י שלא הביא דברי הר"ן הנ"ל בדרך חולק עם הטור.
ובחזו"א (סי' ע"ז סק"ז) "ונראה דאין לדמות ההלכות זו לזו, ואפשר דדווקא דופן עקומה לא שייך אם אין הדפנות מגיעות לה או שאין הסכך מגיע לה, אבל בשאר דוכתי שפיר אמרינן ב' הלכתות".
העולה
לכן יש להיזהר להדופן תהיה מכוונות מתחת לסכך.