שאלה

האם מותר לתת לגוי להניח את הסכך?

תשובה

דינך כדין בן ארץ ישראל הנמצא בחו"ל,

מקורות

איתא בגמ' סוכה דף ח עמוד ב "תנו רבנן: גנב"ך; סוכת גוים, סוכת נשים, סוכת בהמה, סוכת כותים, סוכה מכל מקום – כשרה, ובלבד שתהא מסוככת כהלכתה. מאי כהלכתה? – אמר רב חסדא: והוא שעשאה לצל. סוכה מכל מקום לאתויי מאי? – לאתויי סוכת רקב"ש. דתנו רבנן: סוכת רקב"ש; סוכת רועים, סוכת קייצים, סוכת בורגנין, סוכת שומרי פירות, סוכה מכל מקום – כשרה, ובלבד שתהא מסוככת כהלכתה. מאי כהלכתה? – אמר רב חסדא: והוא שעשאה לצל סוכה".
וכך פסק השו"ע סימן תרלה סעי' א' "סוכה, אף על פי שלא נעשית לשם מצוה, כשרה; והוא שתהיה עשויה לצל, כגון סוכת א"י, נשים, בהמה, כותיים, רועים, קייצים, בורגנין, שומרי שדות; אבל סוכה שנעשית מאליה, פסולה, לפי שלא נעשית לצל", כלומר שאין דין לשמה בהנחת הסכך, אלא רק בעינן שיניחו אותם שם לצל, וממילא גם גוי יכול להניחו.
וכך הם דברי המשנ"ב ס"ק א' "דאע"ג דסוכה לשם חג לא בעינן לשם סוכה בעינן כדכתיב חג הסוכות תעשה כלומר תעשה לשם סוכה להגין תחת צילה דבשביל צל הוא דמקריא סוכה שסוככת מן החורב ולאפוקי אם עושה אותה לצניעות בעלמא להשתמש שם לפעמים שלא יראו אותו או לדור בה כל השנה או לאוצר דזה אינה בכלל סוכה ומנין אנו יודעין בכל הני דקחשיב לקמן שעשיית הסכך לצל היתה להגין משרב ושמש ולא לצניעות בעלמא אם אנו רואין שמסוככת יפה שאין עושין כן בשביל צניעות מוכחא מלתא שעשייתה הראשונה לצל היתה".
והוסיף בס"ק ב' "כגון סוכת נכרים וכו' – בגמרא אמרינן דבארבעה ראשונים איכא ריעותא מחמת שאינם בני חיוב וריעותא דרקב"ש הוא משום דלא קביעי ואפ"ה סוכתן כשרה ואפילו אם היו שתי ריעותות כגון שהיו רועים נכרים ג"כ סוכתן כשרה [אחרונים]".
(וכתב הכה"ח ס"ק ו' "כיון דסוכה צריכה שתהיה עשויה לשם סכך לצל כמו סוכת גנב"ך ורקב"ש, אם כן אם אדם מצא סוכה עשויה ואינו יודע אם נעשית לצל פסולה כי הוא ספיקא דאורייתא וספיקא דאורייתא לחומרא. מהר"מ גלאנטי בספר קרבן חגיגה דף מ"א ע"א, בית השואבה אות ד'".)
לולב
כתב הרמ"א סי' תרמ"ט סעי' א' "לולב שאגדו כותי ועשאו, כשר כמו סוכת כותי".
וכתב המג"א ס"ק ח' "עכו"ם ועשאו כשר. משמע דלכתחל' לא יאגדנו עכו"ם כמ"ש סימן י"ד גבי נשים וכ"כ בהג"מ פ"א מה' ציצית בשם ר"ת וצ"ע דהא קי"ל לולב א"צ אגד וא"כ האגד אינו מן המצוה וע' בסוכה דף י"א ע"ב וצ"ל כיון שהוא נוי למצוה חשוב כמצוה עצמו ועסי' ל"ט ס"ב".
וכתב המשנ"ב ס"ק יד "שאגדו עכו"ם וכו' – ר"ל אף על גב דלכתחלה מצוה לאוגדו משום נוי מצוה מ"מ כשר ע"י עכו"ם ועיין במ"א שדעתו דלכתחלה לא יאגדנו והטעם דכל שאינו מחוייב בדבר אינו רשאי לתקנו ומטעם זה גם אשה לא תאגוד הלולב לכתחלה [מ"א בסי' י"ד] ועיין שם בביאור הלכה שביררנו דמדינא אין חשש בדבר ומ"מ טוב ליזהר בזה. ודוקא באגד התחתון ששם אוגד כל המינים ביחד דשם עיקר מצות אגד אבל במה שאוגדים למעלה בזה אין קפידא [בכורי יעקב]".
ציצית
ששם כתב השו"ע סי' י"ד סעי' א' "ציצית שעשאן א"י פסול, דכתיב: דבר אל בני ישראל (במדבר טו, לח) לאפוקי א"י, והאשה כשרה לעשותן. הגה: ויש מחמירים להצריך אנשים שיעשו אותן, וטוב לעשות כן לכתחלה. (מרדכי ה"ק והגהות מיימון מהלכות ציצית ותוס' דף מ"ב).
וכתב המג"א ס"ק ג' "ויש מחמירין. ולדידהו כל מצות שאין האשה מחויבת בהן כגון לולב וסוכה אינה רשאי לעשות' ועמ"ש סי' תרמ"ט סס"א ונ"ל דקטן דינו כאשה עסי' ל"ט:
אולם הביאור הלכה סימן יד סעיף א ד"ה להצריך אנשים – "עיין במ"ב והוא הטעם של מהר"ם שהובא בהגה"מ ולא העתקתי הטעם משום דהא דר"ת וכדאיתא במ"א משום דכל שאינו בלבישה אינו בעשייה ונ"מ גם ליתר המצות לולב וסוכה משום דמשמע בד"מ שלא חשש רק להמהר"ם וכן בע"ת מצאתי כן א"כ אין להחמיר גם בקטן וכן מצאתי בארה"ח ומ"מ כיון שהפמ"ג ודה"ח העתיקו להלכה ליזהר לכתחלה ע"י קטן ראוי ונכון לעשות כן".
אולם הכה"ח בס"ק ד כתב "ויש מחמירין להצריך אנשים שיעשו אותו וכו'. וקטן דינו כאשה. מגן אברהם ס"ק ג', רבינו זלמן שם, חיי אדם שם, חסד לאלפים אות א', שתילי זיתים אות ג'. ואפילו אם הגדול עומד על גבו ואומר לו שיעשה לשם מצות ציצית. רבינו זלמן שם. ופסול לעשותם לסברא זו עד שיהיה בן י"ג שנה ויביא שתי שערות כמו כתיבת תפילין בסימן ט"ל. מחצית השקל. וכן כתב הפרי מגדים אשל אברהם אות ג' לדברי מגן אברהם. ואף על גב דכתב שם הפרי מגדים דהוא דוחק, מכל מקום כיון דכל הפוסקים הנ"ל כתבו כהמגן אברהם, אם כן לדידן דחיישינן לכתחילה לרבינו תם כמו שכתב מור"ם ז"ל אין להניח קטן לעשותם לכתחילה עד שיהיה בן י"ג שנים ויביא שתי שערות בבירור, ודלא כמו שכתב פתחי עולם אות ג'".
וכתב עפ"ז בביכורי יעקב ס"ק ב' "ולכן נראה לי דמה דמכשרינן סוכת נכרי דווקא העושיה כבר כשרה, אבל לכתחילה לא יסכך סוכה על ידי נכרי אשה וקטנים פחות מבן י"ג, וזה דווקא סכך אבל בדפנות אין קפידא". וכן כתב הרוח חיים, וכן כתב הכה"ח סי' תרל"ה ס"ק ח' וכן כתב בשו"ת בנין שלמה סי' מ"ג דסוכה כשרה רק בדיעבד ולא לכלתחילה
כתב החיד"א זי"ע בעבודת הקודש (כף אחת סי' כ"ד אות ב') "ישתדל בסוכה בעצמו, ועכ"פ מוטב שיזהר שלא תהיה עשויה ע"י גוי ובפרט הסכך". וראה עוד שד"ח מערכת סוכה סי' ב' אות ג'.
וכתב מרן הרב במאמר מרדכי חגים פ"נ סעי' ל' "לכתחילה ראוי להחמיר שלא קטן ולא גוי יניחו סכך על הסוכה".
העולה
לכתחילה אין לתת לגוי להניח את הסכך על הסוכה, בדיעבד שהניח הגוי כשר וראוי שיזיז מעט.