שאלה

סוכה בנויה בחלקה תחת עץ, אך רוב הסוכה תחת כיפת השמים האם החלק שתחת העץ פסול או שמכיון שיש רוב כשר כל הסוכה כשרה?

תשובה

אם האילן הוא לא לארוך כל הסוכה בשיעור ד' טפחים אלא רק מהצד אומרים דופן עקומה.
אמנם אם זה לכל הארוך כשיעור ד' טפחים זה חוצה את הסוכה לשניים וצריך שלוש דפנות מכל צד כדי להכשירה.
גם אם זה לא לכל האורך אם יש א
רבע טפחים אין לישון ולאכול תחתיו
אם זה פחות מד' טפחים עד ג' טפחים יש להחמיר לא לישון תחתיו.
פחות מג’ טפחים ניתן לאכול תחת
כל זה מדובר שלא עירב את ענפי האילן עם הסכך אבל עירב וסוכה צילתה מרובה מחמתה ואילן חמתו מרובה מצילתו כשר גם בלי דופן עקומה.

מקורות

כתב הרמ"א סי' תרכ"ו סעי' א' "אין לעשות סוכה תחת בית או אילן"; וביאר המשנ"ב ס"ק א' "ואילן פסול שיהא הוא הסוכך על דפנות הסוכה משום דמחובר הוא".
וכתב השו"ע שם דעת הי"א הראשונה "והעושה סוכתו תחת האילן, יש אומרים שאם האילן צלתו מרובה מחמתו פסולה בכל ענין, אף אם הסוכה צלתה מרובה מחמתה; אבל אם האילן חמתו מרובה מצלתו, אם הסוכה צלתה מרובה מחמתה בלא אילן, כשרה, אפילו לא השפיל הענפים למטה לערבם עם סכך הסוכה; אבל אם אין הסוכה צלתה מרובה מחמתה אלא על ידי האילן, צריך שישפיל הענפים ויערבם עם הסכך בענין שלא יהיו ניכרים ויהא סכך רבה עליהם ומבטלן".
כתב המשנ"ב ס"ק ב' "בכל ענין – ר"ל אפילו אם השפיל הענפים למטה ועירבן עם סכך הסוכה וסכך הסוכה רבה עליהם ואינו ניכר אפ"ה פסול דאף שהסוכה צילתה מרובה מחמתה כיון שהאילן ג"כ צילתו מרובה מחמתו א"כ אין סכך הסוכה מועיל כלום [ב"ח]".
וכתב הבה"ל ד"ה צריך שישפיל "סתם בזה שלא כדעת הרמב"ם דבעינן קציצה דוקא ובלא קציצה אפילו אם רובו הוא סכך כשר לא מהני אלא דבהשפלה לבד סגי. ודע דדעת הב"ח דיש לחוש לדעת הרמב"ם דאין להתיר אלא בקצצן לפי שהמחובר הוא חשוב ואינו דומה לשאר סכך פסול שהוא בטל ברוב וגם הריא"ז המובא בש"ג סבר כן עי"ש ועיין בא"ר שדחה דבריו דמהריא"ז אין ראיה ע"ש והנה כעת זכינו לאורו של רבינו חננאל ושם כתב בפירוש על הא דמשני הגמרא בשחבטן דהיינו שיחתוך הענפים והוא ממש כפירוש הרמב"ם ואח"כ מצאתי בהלכות הרי"ץ גיאות שפירש ג"כ כעין זה וע"כ בודאי דלכתחלה נכון לחוש לדעת הרמב"ם כדעת הב"ח דבעינן שיקצוץ אותן ובזה מותר אפילו בלא נענוע כמ"ש הפוסקים לדעת הרמב"ם".
וכתב השו"ע י"א שני "וי"א שאפילו אם הסוכה צלתה מרובה מחמתה בלא האילן, והאילן חמתו מרובה מצלתו, אם ענפי האילן מכוונים כנגד סכך הכשר פסולה בין שהאילן קודם בין שהסוכה קדמה, כיון שענפי האילן מכוונים כנגד סכך הכשר".
וכתב המשנ"ב ס"ק ו' "מכוונים כנגד סכך הכשר פסולה – ס"ל שכל מה שהוא תחת האילן כמאן דליתא דמיא שאינו משמש כלום כיון שהעליון מיצל עליו וא"כ מן הסכך הנשאר הוא רק חמתו מרובה מצילתו ועם הסכך של האילן אינו יכול להצטרף אף שיהיה עי"ז צילתה מרובה מחמתה דהא סכך פסול הוא".
וכתב הביאור הלכה ד"ה "וי"א שאפילו וכו' – ע"פ הכלל הידוע דבשני י"א פסק השו"ע כהשני גם הכא פסק לחומרא כדעת אבי העזרי וכ"כ ג"כ בפ"מ ומ"מ בשעת הדחק שאין לו סוכה אחרת וגם א"א לו לתקן סוכה זו להכשירה יש לסמוך על סברא הראשונה [כן כתב בא"ר והגר"ז]".
וכתב הרמ"א "מיהו אם השפיל הענפים למטה ועירבן עם הסכך, שאינן ניכרין, בטלין והסוכה כשרה (הרא"ש והר"ן); וכן אם הניח סכך הכשר על סכך הפסול, מקרי עירוב, וכשר (מרדכי פ"ק דסוכה)",
וכתב המשנ"ב ס"ק ז "מיהו אם השפיל הענפים וכו' – ובזה מהני אפילו אם אין הסוכה צילתה מרובה מחמתה בלא האילן וכמו לדעה א' [ב"ח וכמה אחרונים] ולכן סיים הרמ"א שאינן ניכרין דאם היה סכך הסוכה בעצמה צילתה מרובה מחמתה אפילו ניכרין שרי לפי מה שכתבנו לקמיה וי"א דלדעה אחרונה זו לא מהני אפילו בשהשפיל אא"כ סכך הסוכה צילתה מרובה מחמתה בלא האילן ולמעשה נכון להחמיר כוותייהו".
וביאר בשער הציון ס"ק ז את הדעה הראשונה "החמד משה והנהר שלום ובגדי ישע ובית מאיר, ודלא כמגן אברהם. ומה שהביא בשם הר"ן, כתבו דאינו מוכח מר"ן מידי, וגם מהרא"ש אינו מוכח כלל, ולא נשאר לנו רק מה שהביא בשם המגיד משנה, (היינו, מה שכתב בשם הרמב"ן) ורבנו ירוחם, וכתבו דאדרבה מן הרא"ש וטור ושולחן ערוך שלא הביאו רק דלדעה אחרונה לא מהני בשלא חבטן אפילו אם הסוכה צלתה מרובה מחמתה, ומשמע בשאר דברים דהיינו, בשחבטן מודו גם להדעה ראשונה, וכן מוכח מן הרמ"א שכתב, שאינן ניכרים, ודלא כמגן אברהם שכתב דלישנא דהרמ"א אינו מדוקדק, וכן הגר"א בביאורו כתב שדברי המגן אברהם בסעיף קטן ד צריך עיון גדול".
ובס"ק ח' ביאר את הדעה השניה "מגן אברהם, ואף דבדברי הרמ"א מוכח כוותייהו דהני אחרונים הנ"ל מכל מקום בעיקר הדין מצאתי בזה דעות בין הראשונים בכל בו הלכות סוכה בדין העושה סוכתו תחת האילן שסתם שם מתחלה כדעת אבי העזרי, (שהוא הדעה האחרונה שבשולחן ערוך), וכתב דאפילו בשחבטן לא מהני אלא אם כן כשהסוכה צלתה מרובה מחמתה בלא האילן, ודעת הרבנו שמשון להקל בזה, עיין שם, ואם כן הרי יש לנו ג' שמחמירין בזה, המגיד משנה בשם הרמב"ן ורבנו ירוחם לדעת אבי העזרי והדעה ראשונה שבכל בו, ולכך סיימתי שלמעשה נכון להחמיר כוותייהו".
ב
כתב השו"ע סימן תרלב סעי' א' "סכך פסול, פוסל באמצע בד' טפחים; אבל פחות מד', כשרה, ומותר לישן תחתיו. מן הצד אינו פוסל אלא בד' אמות, אבל פחות מד' אמות, כשרה דאמרינן דופן עקומה, דהיינו לומר שאנו רואים כאלו הכותל נעקם ויחשב זה הסכך הפסול מגוף הכותל, ודבר זה הלכה למשה מסיני. הילכך בית שנפחת באמצע וסיכך במקום הפחת ונשאר מן התקרה סביב בין סכך כשר לכותלים פחות מארבע אמות, כשרה, ומיהו אין ישנים תחתיו כל זמן שיש בו ארבעה טפחים. בד"א, בסוכה גדולה שיש בה יותר על הסכך פסול ז' טפחים על ז' טפחים; אבל בסוכה קטנה, שאין בה אלא ז' על ז', בין באמצע בין מן הצד, בג"ט פסולה, בפחות מג' כשרה וישנים תחתיו ומצטרף להשלים הסוכה לכשיעור".
כתב המשנ"ב ס"ק א' "סכך פסול – עיין לעיל בסימן תרכ"ט מהו נקרא סכך פסול", ושם סעי' י"ג כתב השו"ע פסול דמחובר.
כתב המשנ"ב ס"ק ב' "באמצע בד' טפחים – היינו שהולך שיעור ד"ט ע"פ כל הסוכה (שיש לה ג' דפנות) בארכה ושיעור ד' טפחים הוא מקום חשוב להפליג ולחוץ בין הדפנות עד שאין הדפנות מועילות זו לזו ונראות כשתי סוכות ולכל אחת רק שתי דפנות".
ובס"ק ג' "ומותר לישן תחתיו – ויש פוסקים שסוברין דאף דפחות מד"ט הסוכה כשרה מ"מ תחת אותו המקום אסור לישן ולאכול אא"כ אותו המקום הוא פחות מג"ט לכן יש להחמיר לכתחלה".
ובס"ק ד' "כאלו הכותל נעקם וכו' – משמע לכאורה מלשון זה דדוקא כשהדפנות מגיעות לסכך אבל אם אין הדפנות מגיעות לסכך אף דבעלמא לא קפדינן בזה כדלעיל בסימן תר"ל ס"ט דחשבינן כאלו מגיעות למעלה עד הסכך אפ"ה בענינינו דיש סכך פסול על הסוכה ואנו רוצין להכשירה משום דופן עקומה לא אמרינן ד"ע בזה וי"א דאפילו אינם מגיעים הדפנות לסכך נמי אמרינן רואין כאלו הדופן מגיע עד למעלה ונכפף ואפשר היכי דמן הדפנות עד הסכך הוא פחות מג"ט לכו"ע יש להקל דאמרינן לבוד ודופן עקומה".
העולה
אם האילן הוא לא לארוך כל הסוכה בשיעור ד' טפחים אלא רק מהצד אומרים דופן עקומה.
אמנם אם זה לכל הארוך כשיעור ד' טפחים זה חוצה את הסוכה לשניים וצריך שלוש דפנות מכל צד כדי להכשירה.
גם אם זה לא לכל האורך אם יש א
רבע טפחים אין לישון ולאכול תחתיו
אם זה פחות מד' טפחים עד ג' טפחים יש להחמיר לא לישון תחתיו.
פחות מג’ טפחים ניתן לאכול תחת
כל זה מדובר שלא עירב את ענפי האילן עם הסכך אבל עירב וסוכה צילתה מרובה מחמתה ואילן חמתו מרובה מצילתו כשר גם בלי דופן עקומה.