שאלה
אם נתאחרו בסליחות אחר עלות השחר של ערב ר"ה האם יאמרו סליחות ומה דין וידוי ונפילת אפיים?
תשובה
ערב ראש השנה
יש לומר סליחות לפני עלות השחר.
לא הספיקו אם רגלים לומר תמיד לפני עלות השחר יכולים לומר עם נפילת אפים ווידוי עד הנץ החמה
לאחר הנץ החמה לא אומרים וידוי. אבל אפשר לומר סליחות.
מקורות
כתב הב"י סי' קל"א "כתב רבינו הגדול מהר"י אבוהב ז"ל בשם ספר צרורות (צרור החיים עמ' יח) בלילה אין בה נפילת אפים והענין שכן מקובל לחכמים כי נפילת אפים רמז למדת הלילה ואין נופלים על פניהם וקרוב הדבר לקצץ בנטיעות ובלילי אשמורות נוהגים ליפול על פניהם שהוא קרוב ליום עכ"ל וכן כתב הר"ם מריקנט בפרשת [קרח] (לט ע"ב)", ופסק דין זה בשו"ע סעי' ג' "אין נפילת אפים בלילה; ובלילי אשמורת נוהגים ליפול על פניהם, שהוא קרוב ליום", וראה במג"א ובא"ר שמחצות ניתן.
וכתב עוד המגן אברהם ס"ק ט "קרוב ליום. וברקנ"ט פ' קרח כתוב להאריך בסליחות עד נכון היום ואז יפלו על פניהם עכ"ל, ומנהג זה לא יתכן בער"ה עסי' תקפ"א", וכן כתב המשנ"ב ס"ק י"ט "ליום – ויש נוהגין להאריך בסליחות עד נכון היום ואז יפלו על פניהם אך בער"ה לא יתכן מנהג זה שהרי אין נופלין על פניהם בער"ה [מ"א]".
ערב ראש השנה
כתוב בסידור של רב עמרם גאון (ח"ב סי' עב) "ואם חל ערב יום טוב או מוצאי יום טוב בשני וחמישי אין נופלים על פניהם ואין אומרים רחום וחנון ולא אבינו אב הרחמן… בראש השנה אין נופלים על פניהם דהוקשו כל המועדות זה לזה (ר"ה ד:) לפניו ולאחריו מותר זולתי מנחה שלפניו אסור", הביאו הב"י באו"ח סי' קל"א.
וכתב הטור בסי' תקפ"א "ונוהגין באשכנז שאין נפילת אפים בערב ראש השנה כמו בשאר ערב יום טוב אף על פי שנופלין על פניהם בבקר באשמורת".
וכך כתב השו"ע סי' תקפ"א סעי' ג' "אין נופלים על פניהם בערב ראש השנה בתפלה, אף על פי שנופלים על פניהם באשמורת בסליחות", הביאו הרמ"א סי' קל"א סעי' ו'.
וביאר הלבוש בסעי' ד' "ומצוה לרחוץ ולהסתפר וללבוש לבנים בערב ראש השנה, והמנהג ג"כ להרבות מנות בראש השנה, ואין מתעצבין כלל, ולא מתענין כלל בראש השנה, לפי שאנו בטוחים ברחמי השם ובחסדיו שיזכה אותנו בדינו, שנאמר [דברים ד, ז] מי גוי גדול וגו', כיי' אלהינו בכל קראנו אליו. ומזה הטעם בערב ראש השנה בתפלת שחרית ג"כ אין נופלין על פניהם, כמו בשאר ערבי ימים טובים שאין בהם נפילת אפים, אף על פי שבבוקר באשמורת נופלין על פניהם, היינו כשעוסקין לומר הסליחות שעודנו לילה והוא זמן הסליחות ותחנונים, אבל ביום אחר תפלת השחר אין נופלין על פניהם מפני שהוא כיו"ט, ואף על גב דלקמן [סי' תקפד ס"א] אמרינן שאין אומרים הלל בראש השנה, מפני שאנו תלויין בדין אין לומר שירה, יום ראש השנה שאני, שהוא בשעת הדין ממש שהרי בשלש שעות ראשונות עיקר הדין, אבל בערב ראש השנה וכן בראש השנה אחר שיוצאין מבית הכנסת, אנו סמוכים ובטוחים שיצאנו זכאי ושנצא זכאי".
כתב המהרי"ל (מנהגים) הלכות ראש השנה אות א' "וא"ת לא יפלו אפילו בסליחות בערב ר"ה דמאי שנא מעי"כ ושאר ערב יום טוב, ושמא אותם שנוהגים ליפול משום שרגילים לסיים סליחות קודם עלות השחר".
ומכך כתב המגן אברהם סימן תקפא ס"ק יג "מפני שרגילין לסיים קודם עלות השחר (מהרי"ל) ר"ל כיון דרוב הפעמים רגילין לסיים קודם עלות השחר תקנו לנפול אף אם אירע פעם א' שממשיך על היום נופלין וכ"מ בלבוש וגם לענין תפלה לא מקרי יום עד הנץ החמה", וראה במחצית השקל.
ולכאורה לפי מה שנתבאר באות הקודם הרי כל מה שאומרים באשמורת משום שזה קרוב ליום ונמשך אחריו וא"כ אם לא אומרים ביום אז למה אומרים באשמורת?
וביאר הפמ"ג בא"א ס"ק י"ג "בסימן קל"א [סעיף ג] ומ"א [ס"ק] ט', והתם שקרוב לאור יום מתעוררים רחמים, ומכל מקום בערב ראש השנה נופלין בסליחות, דאין סותר מה שאחר כך אין נופלין, דמצינו חילוק בין ימים ללילה, עיין ריש פסחים [ב, ב]. [ביאור המשיב: ששם נתבאר שאיסור במלאכה בערב פסח ביום מתחיל רק מנץ החמה וראה ברמב"ם יום טוב פרק ח הל' י"ח שתלוי הדבר במנהג, עכ"פ מצינו חילוק בין היום ללילה] ועיין סימן פ"ט [סעיף א] דלכתחלה זמן תפלה מהנץ כו'. (ומ"א)" ויל"ע.
וכתב עוד הפמ"ג "ומכל מקום במקומות דנהגו לאכול קודם סליחות והולכין לבית הכנסת אחר עלות השחר ומאריכין בסליחות ונופלין על פניהם, ובתפלה לא, הוה תרתי דסתרי אהדדי קצת, כאמור. והנה כללא הוא, כל שאין אומרים נפילת אפים ביום, אף מנחה שלפניו אין אומרים אחר חצות היום, חוץ ערב ראש השנה אומרים אף באשמורת, ובתפלה שחרית לא".
וכדברי המג"א כתב המשנ"ב ס"ק כ"ג "אף על פי שנופלים ע"פ באשמורת – היינו אף אם נמשך על היום מפני דרוב פעמים רגילין לסיים קודם עלות השחר תקנו לנפול אף אם אירע פעם אחת שממשיך על היום".וכ"כ הכה"ח בס"ק ע"ג בא"ח נצבים ב'..
וכתב מרן הרב במאמר מרדכי פל"ה סעי' י' דהיינו מי שאמר סליחות רוב ראש חודש אלול לפני עלות השחר אם נתעכב בערב ראש השנה יכול לומר גם לאחר עלות השחר. אמנם לכו"ע אחרי הנץ לא אומרים
העולה
ערב ראש השנה
יש לומר סליחות לפני עלות השחר.
לא הספיקו אם רגלים לומר תמיד לפני עלות השחר יכולים לומר עם נפילת אפים ווידוי עד הנץ החמה
לאחר הנץ החמה לא אומרים וידוי. אבל אפשר לומר סליחות.