שאלה
האם מותר לבנות סוכה תחת גג נפתח ואחר כך לפתוח את הגג?
וכן אם מותר להשאיר את הסוכה כך מסוככת לשנה הבאה?
תשובה
אם הניח סכך לשם צל – או לשם סוכה – כשרה גם אם בנה מתחילת שנה, ויש מחמירין אם עשאה יותר משלושים יום לפני החג, וטוב לחדש בה משהו (ינענע סכך ברוחב 10 ס"מ על 10 ס"מ).
אם הניח סכך לשם צל – או לשם סוכה – ועבר סוכות (ואפילו השתמש בה בסוכות), צריך לחדש בה משהו (ינענע סכך ברוחב 10 ס"מ על 10 ס"מ).
מקורות
כתוב במשנה סוכה דף יא עמוד א "משנה. הדלה עליה את הגפן ואת הדלעת ואת הקיסוס, וסיכך על גבה – פסולה. ואם היה סיכוך הרבה מהן, או שקצצן – כשרה", ובגמ' "יתיב רב יוסף קמיה דרב הונא, ויתיב וקאמר: או שקצצן כשרה. ואמר רב: צריך לנענע", והטעם שצריך לנענע כתב רש"י "דתהוי להו הך כעשייה, דאי לא – פסולה משום תעשה ולא מן העשוי, דהכי משמע סוכות תעשה – כשאתה עושה אותה תהא ראויה לסוכה, ולא מן העשוי בפסול, שאינו ראוי לסוכה, ואתה מתקנו בתיקון מועט כי האי, דמכשר לה בקציצה, ולא הדר סתר לה, ומיהו, נענוע קרוב לסתירה הוא, שמגביה כל אחד לבדו ומניחו, וחוזר ומגביה את חבירו ומניחו". וראה בב"י מצש"כ בשם הרי"ף והר"ן.
כלומר דבר מחובר פסול לסכך בו את הסוכה, ואם קצצתי אותו כשר לסכך אותו אבל אם קצצתי אותו שהוא מונח כבר כסכך, צריך לנענע אותו משום תעשה ולא מן העשוי.
במקרה זה מדובר שפסול הוא בסכך עצמו, וכאשר מכשירו יש בעיה של תעשה ולא מן העשוי.
כתוב הב"י סי' תרע"ו "מצאתי כתוב (שו"ת מהר"ם בר ברוך ד"פ סי' קפב) סוכה תחת הגג אומרים העולם שאסור לעשות קודם שיסירו הגג מעליה משום תעשה ולא מן העשוי, וה"ר אלחנן פירש דוקא גבי סוכה ישנה שייך לומר תעשה ולא מן העשוי, אבל כי האי גוונא לא, וראיה מהא דאמרינן סוכה שהיא גבוהה למעלה מעשרים אמה, ימעט. דהיינו כי האי גוונא ולא אמרינן לסלק הסוכה והסכך קודם שיסיר הגג מעליה עכ"ל: וזה לשון ארחות חיים (הל' סוכה סי' כו) נוכל לומר שאלו העושים סוכתם בתוך הבית ואין מסירין הרעפים עד אחר סיכוך הסוכה, שאין צריכים לנענע הסיכוך אחר כך משום תעשה ולא מן העשוי לפי שהסרת הרעפים, ופקפוק הדפין היא המעשה להכשיר הסיכוך הנעשה בפיסול, עכ"ל", כלומר שאם עשה סכך כשר מתחת לסכך פסול והסיר אותו אין בו משום תעשה ולא מן העשוי, ואורחות חיים הוסיף טעם משום שעושה מעשה בגג שמאהיל על הסכך לאכן אין בזה משום תעשה ולא מן העשוי.
למעשה כתב השו"ע בסעי' ב' "אם קצץ האילן להכשירו ולהיות הוא עצמו מהסיכוך, כשר והוא שינענעו, שיגבה כל אחד לבדו ומניחו, וחוזר ומגביה חבירו ומניחו; ואם לאו, פסולה משום: תעשה, ולא מן העשוי. הגה: אבל מותר לעשות סוכה תחת מחובר או בית, ולהסירו אחר כך, ולא מקרי תעשה ולא מן העשוי, הואיל ואין הפסול בסכך עצמו", כלומר השו"ע השמיט דין זה של המהר"ם והרמ"א הביאו, וכתב הטעם כיון שאין הפסול בסכך עצמו וכדברי מהר"ם, ולא כתב גם את טעמו של אורחות חיים.
ובסעי' ג' כתב הרמ"א "וכן מותר לעשות הסוכה תחת הגגות העשויות לפתוח ולסגור, ומותר לסגרן מפני הגשמים ולחזור ולפתחן (מהרי"ל); ואפילו ביום טוב שרי לסגרן ולפתחן (אגודה דיומא ומהרי"ו) אם יש להם צירים (ד"ע) שסוגר ופותח בהן, ואין בזה לא משום סתירה ובנין אהל ביו"ט, ולא משום תעשה ולא מן העשוי; רק שיזהר שלא ישב תחתיהן כשהן סגורין, שאז הסוכה פסולה".
אולם הב"ח כתב על דברי האורחות חיים "וכ"כ במהרי"ל בשם האור זרוע (שם) אלא שכתב שם בשם גדול אחד שדרש על אותן סוכות שנעשו גגיהן כל השנה כמין צריף ובחג מסלקין לצדדין ומסככין שם הסוכה, דאז אסור לסכך הסוכה כי אם בסילקו את גג הצריף מתחלה, דאם סיכך הסוכה בראשונה ואחר כך סילק את הגג הוי מן העשוי, ומהרי"ל ז"ל השיג עליו מהעושה סוכתו תחת הגג שהתיר באור זרוע. ואפשר לחלק ולומר דשאני התם שעושה סוכה גמורה בבית תחת הגג ושם סוכה עליו אלא שהיא תחת הגג, מכל מקום גוף הסכך נעשה בהכשר, מה שאין כן באותן סוכות שאין שם סוכה עליה עד לאחר שסילקו את גג הצריף, הילכך יש להחמיר וכן קיבלתי בשם מהר"ש לוריא שכתב דיש להחמיר באותן סוכות משום תעשה ולא מן העשוי אם לא סילק הגג קודם שסיכך עליו".
והנה כדי לבאר חילוקו של הב"ח נחלקו האחרונים
דעת השיירי כנה"ג הגהות הב"י סעי' ה' שדעת הב"ח שאם לא סילק קודם את הגג פסול משום תעשה ולא מן העשוי, וכך כתב גם העולת שבת ס"ק ה'.
אולם באליה זוטא ס"ק ו' כתב לבאר דברי הב"ח "ופירושו דסוכות שנעשין גגיהן כל השנה כענין צריפין ובחג מסלקין לצדדין, פסול אף דעשוי לפתוח ולסגור, אבל בעושה סוכה בבית תחת הגג אף שאין עשוי לפתוח כשר דשם סוכה עליו, וכן מבואר בב"ח ורש"ל", וכ"כ במאמר מרדכי הכרמי ס"ק ו', והוסיף "דשם אין עושין סוכה גמורה תחת הגג ואין הסוכה נראית עד אחר שהסירו הגג ולכן צריך להסירו מקודם", וכתב שעולת שבת ולא דק בדברי הב"ח שהרי הב"ח כתב להחמיר רק בצריף, שהקירות והכל בנוי מראש, והוא מוסיף סכך תחת התקרה, ואז מסלק את התקרה לצדדים, אבל אם בונה ממש סוכה תחת הגג כשר.
חילוק נוסף כתב המג"א ס"ק ז' "וב"ח כתב שיש להחמיר לסלק הגג קודם ולסכך אח"כ ול"ד לעושה סוכה תחת הגג וכו' ע"ש שנדחק וגם הלבוש נדחק ובאמת נ"ל דהמחמיר כמהרי"ל ס"ל בשלמא בסוכה תחת הגג כשמסיר הגג אח"כ הוי מעשה והגג עצמו נכשר כמ"ש ב"י בשם א"ח משא"כ כאן כשפותח לא מקרי מעשה משא"כ כשסיכך תחלה דנעשה בכשרות וסוגר אח"כ הגג מפני הגשמים וחוזר ופותחו כשר לכ"ע דהוי כפירס עליה סדין וחזר ונטלו ממנו דכשרה כיון שנעשה בכשרו' כדאיתא בגמרא כנ"ל ברור ולכן יש להחמיר ובש"ג פ"ק דסוכה מחמיר ע"ש ואם הניח הסכך על התקרה ואח"כ הסיר התקרה פסול", כלומר שהדבר תלוי באיכות הפעולה, שאם מסיר את הגג נחשב כפעולה, וממילא אין בזה משום תעשה ולא מן העשוי וכדברי הארחות חיים, אבל אם פותח וסוגר את הפתח לא נחשב כפעולה איכותית וממילא לא מתקן את הסכך, ונחשב כתעשה ולא מן העשוי.
וכתב המשנ"ב על דין הראשון שכתב הרמ"א בסעי' ב' ס"ק טו "ולא מיקרי תעשה וכו' – ר"ל דבזה א"צ לנענע הסכך מחדש, ודע דבדין זה מודים כו"ע (היינו אף המחמירים וחולקין על הא דס"ג בהג"ה כמבואר שם מודים בדין זה להקל כמבואר בב"ח ובמ"א עיין שם)",
וביאר בשער הציון ס"ק י"ז "אליהו זוטא וכן כתב המאמר מרדכי, דלא כדברי הבאר היטב שהביא בשם הב"ח להחמיר בזה, כי המעיין שם יראה דמודים הם בעושה סוכה גמורה בבית או תחת מחובר דאין בו משום תעשה ולא מן העשוי, וכמו שכתב בהג"ה, אלא שנחלקו שם על מה שכתוב במהרי"ל בענין גג העשוי צריף, דשם אין עושין סוכה גמורה תחת הגג ואין הסוכה נראית עד אחר שהסירו הגג ולכן צריך להסירו מקודם [מאמר מרדכי הנ"ל]. ומגן אברהם בסעיף קטן ז חלק מטעם אחר, אבל גם הוא מודה להא דכתב רמ"א בהג"ה", וכ"כ הכה"ח בס"ק ט"ז.
וכתב המשנ"ב ס"ק י"ח על דברי הרמ"א בסעי' ג' "תחת הגגות העשויות וכו' – ר"ל אפילו בעוד שהן סגורות ולא מקרי תעשה ולא מן העשוי כנ"ל בס"ב בהג"ה. ודע דדעת הב"ח להחמיר בזה שצריך לפתוח דלתות הגג קודם שמסכך, וכן הסכים המ"א וא"ר וש"א, ואם שכח והניח הסכך בעוד שהיו הגגות סגורים צריך לפתוח הגגות ולנענע כל הסכך דהיינו שיגביה כל עץ לבדו ויחזור ויניחנו לשם צל ושוב יגביה עץ חבירו ויניחו וכן כולם, ואם סיכך על התקרה ואח"כ הסיר התקרה פסול לכו"ע מפני שלא היה שם סוכה על הסכך שעל התקרה מתחלה כיון שלא היו כאן דפנות ולכן לא מהני הסרת התקרה להכשיר הסוכה",
ואםפ בתחילה נעשה בכשרות כתב המשנ"ב ס"ק י"ט "ולחזור ולפתחן – וזה מותר אפילו לדעת המחמירין הנ"ל כיון שנעשה מתחלה בהכשר דהיינו שפתח הגג קודם שסיכך דאף שבעת שהיא סגורה מקרי הסוכה פסולה וכמו שכתב הרמ"א בסוף דבריו מ"מ אין זה בכלל תעשה ולא מן העשוי דהוי דומה כאלו פירס עליה סדין וחוזר ונוטלה", וכ"כ הכה"ח.
וכתב עוד הכה"ח ס"ק ל"ו "ואם שכח והניח הסכך בעוד שהיו הגגות סגורים, צריך לפתוח הגגות ולנענע כל הסכך, דהיינו שיגביה כל עץ לבדו ויחזור ויניחנו לשם צל ושוב יגביה עץ חבירו ויניחנו וכן כולם. משנה ברורה שם. ואם לא נזכר עד ליל יום טוב, נראה דיש לסמוך על המתירין. ונראה דיכול לברך גם כן כיון דאינו אלא חומרא בעלמא".
לסיכום
כאשר בונה סוכה עם דפנות וכו' תחת הבית ואחר כך מסיר את הגג, כשר ואין בזה משום תעשה ולא מן העשוי.
כאשר שם רק סכך או שבנה סוכה עם דפנות ורק פותח את הגג (למג"א), נחלקו הפוסקים יש שכתבו שיש בזה משום תעשה ולא מן העשוי ולאכן צריך לנענע כל חלק מהסכך, ויש שכתבו שאין בזה משום תעשה ולא מן העשוי, ויש להחמיר כדעת הראשונה, בדיעבד שהגיע יו"ט כשר.
כאשר מניח את הסכך בהתחלה ואחר כך סוגר את הגג כשר לכו"ע.
סוכה ישנה
כתב השו"ע סי' תרל"ה סעי' א' "סוכה, אף על פי שלא נעשית לשם מצוה, כשרה; והוא שתהיה עשויה לצל", כתב המשנ"ב ס"ק א' "שתהיה עשויה לצל – דאע"ג דסוכה לשם חג לא בעינן לשם סוכה בעינן כדכתיב חג הסוכות תעשה כלומר תעשה לשם סוכה להגין תחת צילה דבשביל צל הוא דמקריא סוכה שסוככת מן החורב ולאפוקי אם עושה אותה לצניעות בעלמא להשתמש שם לפעמים שלא יראו אותו או לדור בה כל השנה או לאוצר דזה אינה בכלל סוכה".
וכן כתב הכה"ח בס"ק ב' "והוא שתהיה עשויה לצל. ולא לצניעות בעלמא, רש"י, ונראה דמודה דאם עשאה לאוצר ודירה נמי פסולה כמו שכתב הר"ן. מגן אברהם ס"ק א'. וכן כתב הט"ז ס"ק א', אליה רבה אות א', בגדי ישע, בית השואבה אות ג', משנה ברורה אות א'. ור"ל דלא כב"ח שעשה מחלוקת ביניהם בין רש"י להר"ן וכמו שכתב מגן אברהם שם".
כתב הטור סי' תרל"ו "סוכה ישנה שנעשית מקודם לחג ל' יום כשירה ובלבד שיחדש בה דבר עתה בגופה לשם חג אפי' בטפח על טפחיים סגי אם הוא במקום אחד ואם החידוש על פני כולה סגי אפילו בכל דהוא ואם עשאה לשם חג אפילו מתחלת השנה כשירה בלא חידוש".
כתב הב"י "ומ"ש ובלבד שיחדש בה דבר וכו'. שם כתב הרא"ש (סי' יג) ירושלמי (פ"א ה"ב) תני צריך לחדש בה דבר וכמה חברייא אמרי טפח ורבי יוסי אומר כל שהוא מאן דאמר כל שהוא ובלבד שתהא על פני כולה כתב בעל העיטור (ריש הל' סוכה עח:) [ש"מ] חידוש בגופה בעינן ודלא כבעל הלכות (הל' סוכה ריש פ"א) שכתב מיכנשא ומימניא בסתרקי הוי חידוש דהא ליכא סוכה דלא יכיל לחדושי בה האי חידוש עכ"ל וזהו שכתב רבינו שיחדש בה דבר בגופה וגם התוספות (שם ד"ה סוכה) הביאו הירושלמי הזה ואחר כך כתבו אהא דתנן ואם עשאה לשם החג וכו' אפילו לבית הלל נפקא מינה שאין צריך לחדש בה דבר וכו' ומדברי כולם משמע דהא דמצריך בירושלמי לחדש בה דבר לעיכובא הוא אבל הר"ן (שם) כתב דלא לעכב אמרו כן אלא למצוה מן המובחר".
כתב השו"ע סי' תרל"ו סעי' א' "סוכה ישנה, דהיינו שעשאה קודם שיכנסו שלשים יום שלפני החג, כשרה ובלבד שיחדש בה דבר עתה בגופה לשם החג, ואפילו בטפח על טפח סגי אם הוא במקום אחד; ואם החידוש על פני כולה, סגי אפילו כל דהו; ואם עשאה לשם החג, אפילו מתחלת השנה, כשרה בלא חדוש".
וא"כ לדעת השו"ע אם הקים את הפרגולה לשם החג כשרה אך אם לא פסולה וצריך לחדש בה דבר לעיכובא.
אמנם חידוש די משהו וכמו שכתב המשנ"ב בס"ק ה' "עתה בגופה – ר"ל יחדש קודם יום טוב בגוף הסכך דהיינו שיניח בה סכך מעט כטפח ע"ט מרובע וכדלקמיה".
אולם המשנ"ב כתב בס"ק ד' חלק וכתב "ובלבד שיחדש וכו' – היינו לכתחלה ולמצוה בעלמא כדי שלא יבואו להתיר אפילו עשאה מתחלה לשם דירה דאז פסול מדאורייתא וכדלעיל בסי' תרל"ה וכ"ש בסוכות גנב"ך ורקב"ש האמורים בסי' תרל"ה בודאי מצוה לחדש בה דבר לשם החג".
וכתב הכה"ח בס"ק ו' "וכן נראה דעת הט"ז ס"ק ג' כדברי הר"ן דאינו אלא למצוה מן המובחר. והמגן אברהם ס"ק א' כתב דדעת כל הפוסקים אינו אלא למצוה מן המובחר דלא כבית יוסף יעו"ש. והאליה רבה אות ב' תמה עליו דהא בשבלי הלקט כתב בשם רב יהודאי גאון בלא חידוש פסולה, וכן כתב בספר תניא בשם רב נטרונאי יעו"ש. והביא דבריו הברכי יוסף אות א' וכתב דאין מזה תימה כל כך על מגן אברהם דמה שכתב כל הפוסקים היינו הפוסקים שהביא בבית יוסף יעו"ש. וכן הוא דעת הנהר שלום כדברי הט"ז והמגן אברהם דאינו אלא למצוה מן המובחר. וכן פסק חיי אדם כלל קמ"ו אות ט"ל. וכן פסק בספר בכורי יעקב, משנה ברורה אות ד'. מיהו דעת הבגדי ישע כדברי האליה רבה דבלא חידוש פסולה יעו"ש. וכן בסידור בית השואבה אות ב' ואות ג' האריך בענין זה, וסיים כיון דהשבלי הלקט ובספר תניא כתבו בשם הגאונים רבינו נטרונאי ורב יהודאי דבלא חידוש פסולה פשיטא דיש לחוש לסברת הגאונים ולהחמיר יעו"ש. נמצא דדבר זה לא נפיק מפלוגתא, ועל כן נראה דאם שגג או נאנס ולא חידש בה דבר ולא אפשר באחרת יש לאכול בה בלא ברכה משום ספק ברכות להקל".
וכתב הכה"ח בס"ק י"ג "והב"ח כתב דאפילו אם עשאה לשם חג אם הוא קודם שלשים יש להחמיר ולעשות חידוש יעו"ש. והאליה רבה אות ד' חולק עליו. אבל הברכי יוסף אות ב' כתב לקיים דברי הב"ח יעו"ש".
וע"כ כתב מרן הרב "סוכה שבנויה לשם סוכות ויש עליה סכך קבוע, ומשתמש בה כל השנה – מעיקר הדין אינו צריך לחדש בה כלום, ויש מחמירים לחדש משהו, וטוב לעשות כן".
וכתב המשנ"ב ס"ק ז' "אפילו מתחלת השנה וכו' – וסוכה העומדת משנה לשנה אף דמתחלה עשאה לשם החג כיון שעבר החג הרי בטלה העשיה וכמו שכתב המ"א בסימן תרל"ח סק"ב ואף על גב דכשרה היא שהרי נעשה מתחלה לשם צל העשיה שהיתה לשם החג נבטלה וע"כ צריך לחדש בה דבר". וכ"כ הכה"ח ס"ק ד'.
לסיכום
אם הניח סכך לשם צל – או לשם סוכה – כשרה גם אם בנה מתחילת שנה, ויש מחמירין אם עשאה יותר משלושים יום לפני החג, וטוב לחדש בה משהו (ינענע סכך ברוחב 10 ס"מ על 10 ס"מ).
אם הניח סכך לשם צל – או לשם סוכה – ועבר סוכות (ואפילו השתמש בה בסוכות), צריך לחדש בה משהו (ינענע סכך ברוחב 10 ס"מ על 10 ס"מ).
העולה
בנידון דידן
יש להניח את הסכך כאשר הגג פתוח.
אם נשאר סכך משנה שעברה צריך לחדש בה משהו דהיינו ינענע סכך ברוחב 10 ס"מ על 10 ס"מ).