שאלה
עץ פרי שמזיק האם מותר לעוקרו?
תשובה
אילן שמוציא פרי – אם ניתן לתקן על ידי שקוצצים את השורשים מידי פעם יקצוץ את אותם שורשים, אך אם לא ניתן לעקור וטוב לעשות כן על ידי גוי
ומה טוב אם יוכל להעבירו בשלמותו למקום אחר על ידי גוי.
מקורות
נאמר בתורה (דברים כ, יט – כ) "לא תשחית את… רק עץ אשר תדע כי לא עץ מאכל הוא אתו תשחית".
ובגמ' ב"ב דף כו ע"א "אמר רב האי דיקלא דטעין קבא אסור למקצייה ואמר ר' חנינא לא שכיב ברי אלא דקץ תאנתא בלא זימניה". ובפסחים (דף נ ע"ב) "הקוצץ אילנות טובות אינם רואים סימן ברכה לעולם". ובסוכה (דף כט ע"א) בשביל ארבעה דברים מאורות לוקין… על קוצצי אילנות טובות. ופרש"י שמשחיתים הן ונראים כבועטין בקב"ה ובברכתו שמשפיע טובו.
וכתב בצוואת רבי יהודה החסיד (סימן מה) אילן העושה פירות אין לקצוץ אותו. ובשבעים תמרים (סימן נב) העלה דכוונת ר' יהודה החסיד דאפילו במקום המותר מדינא… יש סכנה והזהיר על זה. וטעם הדבר שיש בזה סכנה, מבואר ברש"י פסחים (דף נ ע"ב) משום שהכל תמהים ולועזין עליהם, ומתוך כך העין הרע שולטת בהם וצעקת בני אדם וכו', עכ"ל. וראה בשאילת יעב"ץ (ח"א סימן ע"ו)
ובספר מאה שערים מהריקנאטי (שער פח) כתב: דהממונה על אותו עץ צועק עליו דין על שגרשו ממקומו לפני זמנו. והמנחת אלעזר (ח"ג סימן יג) כתב קבלה מאבותינו שלא יזדקק להורות לקוץ אילן, אף באופני ההיתר ולחוש מפני סכנה. וכשיש הכרח ישלח הוראה זו לבד"צ או למורה אחר. ובשו"ת אבני צדק (יו"ד סימן מה) כתב: אי לדידי ציית, טוב מזה ומזה שלא ינוד האילן כלל לא מיניה ולא מקצתה, ושומר נפשו ירחק ממנו… כי האדם עץ השדה ר"ל מה שתעשה לעץ אתה עושה לאדם… ח"ו.
התרים שמצינו בהם א – לבנות במקומו בית דירה – ט"ז יו"ד סימן קטז ס"ק ד' "עוד אחר מצינו שאסרו חז"ל מפני הסכנה שלא לקוץ אילן העושה פירות דאיתא בפרק החובל (דף צ"א) אמר רב האי דיקלא דטעון קבא אסור למקצציה ואמר רב חנינא לא שכיב שכבת ברי אלא דקץ תאנה בלא זימנא ואמרינן התם דרב חסדא חזי לדקל דקאי ביני גופני א"ל לשמעיה זיל עקרינהו פירוש שעושין היזיקא ביניקת הארץ לגפנים והם חשובים יותר וכתב הרא"ש שם וכן אם היה צריך למקומו מותר עכ"ל ומזה התרתי לאחד שהיה לו קרקע עם אילנות לקוץ האילנות אף על פי שיש בהם פירות כדי לבנות בית דירה עליה ותמהתי שבטור לא הביא דין זה בשום מקום מן קציצת האילן הנ"ל רק בסמ"ג סי' רכ"ט הביאו". והביאו הכה"ח בס"ק פ"ד רק שסיים דלרווחא דמילתא יקוצו ע"י גוי
מזיק כתב בשו"ת חוות יאיר סימן קצה לגבי עץ שמאפיל על חלונו "ומ"מ נראה דאם אפשר לו לתקן היזקו בקציצת קצת ענפיו המאפילים עליו לא יקצצו אף על פי שבהמשך השנים חוזרים וגדילי' ויצטרך לחזור ולטרוח משום טרחו כל דהו לא נתיר מה שהוא סכנה אם ל"ה דאוריית'. ונ"ל גם מ"ש הרא"ש להתיר לצורך מקום ר"ל שרוצה לבנות שם או לתקן לו במקומו דבר הנצרך לו מש"כ להרחיב חצירו ולצורך טיול ותוס' אור ורווח בעלמא לא אמר".
בשו"ת חיים שאל חלק א סימן כב נשאל על איש עשיר שרוצה לקנות קרקע שיש בה עצי פרי ורוצה לבנות שם בית אי שרי כתב וז"ל "חוזרנו לדין דלפי דעת הרא"ש ורבינו ירוחם והרב ספר הזכרון והרב ט"ז לצורך מקומו מותר ולפ"ז נראה להתיר בנ"ד דכיון דהכי ארחייהו דעתירי לבנות בתים ולהשכיר' כי רצונם יותר בבנין שעומד לדורות מאילנות וכמ"ש הרב מהר"י באסן שרי לקוץ אילנות ולבנות בתים.
וחזיתנהו לשני המאורות הגדולים שני גדולי הדור האחרון הרב חוות יאיר סי' קצ"ה והרב שבות יעקב בראשון סימן קט"ז דשניהם המלכים בהסכמה עלו עם הרא"ש וה' ט"ז רק דהרב חוות יאיר כתב דכונת הרא"ש דרוצה לבנות שם או לתקן במקומו דבר נצרך משא"כ להרחיב חצרו ולצורך טיול ותוספת אור וריוח בעלמא לא אמר זה ת"ד ודבריו א"צ חיזוק דודאי בעינן שיהא דבר נצרך יותר מהאילן לדעת רובא דעלמא שזה הענין שרוצה לעשות שוה יותר מהאילן וכמו שנראה מדברי הסמ"ג לאוין רכ"ט והוכיח הדבר הרב מהר"י באסן בתשובה הנז' מהש"ס ומדקדוק דברי הרמב"ם בפירוש המשנה פ"ד דשביעית. אלא דלפ"ז נראה דאי אמרינן דעת רובא דעלמא דהוו קייצי אילנא משום האי רווחא כי נצרך טפי יותר מהאילן דהשת' דחיק ומפיק ומפסיק שרינן לקוץ. והרב שבות יעקב שם כתב דבתשובת בית יעקב האריך לישב דעת הטור ואין דבריו ברורים ומוכרחים ונגד משמעות רוב הפוסקים עכ"ד ולנו בעניותנו דבריו מן המתמיהין כמש"ל. ושם הרב שבות יעקב כתב לענין שהאילנות מאפילים דאין יכול למחות בבעל האילנות זולת אם האילן עב וגדול ומאפיל מאד וכו' ובסוף כתב שוב מצאתי בתשובת חוות יאיר סימן קצ"ה שפסק בפשיטות דמחויב לקוץ האילן אם מאפיל וכו' ולי נראה כמ"ש עכ"ל והרואה יראה דהרב חוות יאיר לא איירי באילן אחרי' המאפיל דחייבין בעלי האילן לקוץ דהוי כנדון הרב שבות יעקב. אלא הרב חו"י קאי על אילן הגדל בחצרו אי שרי לקוץ האילן שלו ואינו ענין למ"ש הרב שבות יעקב דאין מחוייב בעל האילן לקוץ כאשר אחד הרואה עיניו יחזו.
וכו' כלל העולה ממ"ש דיש להתיר בנ"ד ", ועיי"ש שצירף עוד צדדים עכ"פ הכה"ח בסי' קט"ז ס"ק פ"ה, הביא את סברת חוות יאיר וסמך עליה לבד.
ג
וכתב הכה"ח בס"ק פ"ה אילן הנושא פירות ומאפיל על חלונו שרי למקצייה ואם אפשר לתקן היזיקו בקציצת קצת ענפיו המאפילים עליו לא יקצצו אעפ"י שבהמשך שנים חוזרים וגדילים ויחזור לטרוח לקצוץ הענפים משום טרחא כל דהו לא נתיר להו מה שהוא סכנה עם ל"ת דאו'. ומ"ש הרא"ש להתיר לצורך המקום ר"ל שרוצה לבנות שם או לתקן לו במקומו דבר הנצרך לו משא"כ להרחיב חצירו לצורך טיול ותוספת אור ורווחא בעלמא לא אמר. חוות יאיר סי' קצ"ה. לה"פ או' ג' בל"י או' ד' חיים שאל שם סי' כ"ב. ערוך השלחן שם", וכתב בס"ק פ"ו "ואם רוצה לעקור את האילן עם שרשיו ויטע אותו במקום אחר דליכא השחתה כלל מותר לכולי עלמא שבות יעקב ח"א סי' קנ"טו חיים שאל סי' כ"ג וסיים ויזהר להביא אומנים גויים ויחפרו את הארץ היטב כל הנצרך להוציא שרשיו בשלימות ותכף לנטעה במקום אחר וליעביד ליה כי היכי דניחא עכ"ל".
העולה
אילן שמוציא פרי – אם ניתן לתקן על ידי שקוצצים את השורשים מידי פעם יקצוץ את אותם שורשים, אך אם לא ניתן לעקור וטוב לעשות כן על ידי גוי
ומה טוב אם יוכל להעבירו בשלמותו למקום אחר על ידי גוי.