שאלה

איך המנהג אצל הספרדים בכתיבת חודש אב בכתובה – האם כותבים "אב" או "מנחם אב"?

תשובה

בגט לכו"ע יש לכתוב אב – ואם כתב מנחם יחזור ויכתוב, ואם כתב מנחם אב אם נתן כשר ואם לא נתן כשר לתת.
כתובה – הטוב ביותר לכתוב אב – אבל גם אם כתב מנחם אב כשר.

מקורות

והנה בתשובות מצינו להרבה פוסקים שקראו לחודש זה מנחם, או מנחם אב ראה בשו"ת מהר"י בי רב סי' ל"ג שו"ת הב"ח ישנות סי' פ"ה ובשו"ת שבות יעקב ח"ב סי' קכט'. ובפרי מגדים (אשל אברהם, סי' שיז'), ס"ק א'., , נחלת שבעה בהקדמה, שאגת אריה לנכד הב"ח סי' י"א, וכן נמצא עוד בהרבה פוסקים, וכתב מרן הרב שו"ת מאמר מרדכי כרך ג אורח חיים סימן כב מנחם אב , וכתב במאמר מרדכי שבת פל"ז סעי' י"ד "מכריזים על ראש חודש "אב" [המכונה "מנחם אב"]". והטעם בס' מגדלות מרקחים (לרבי לוי יצחק גרינוואלד, בנו של בעל ה'ערוגת הבושם' – מנחם אב) כתב: הנה שם החודש אב וקורין אותו מנחם אב, ונראה לומר דהוא משום דכשזוכרין החורבן בית המקדש, וזה כשני אלפים שנה ועוד לא נושענו, יוכל ח"ו לבוא לעצבות, אבל זאת נחמתינו שהשי"ת הוא אב שלנו ואנחנו בניו כמש"כ: בנים אתם לה' אלקיכם (דברים י"ד א'), ע"כ נקרא מנחם אב, כלומר הנחמה שלנו הוא שהקב"ה אב שלנו וממילא בטוחים אנו על הישועה.
ובעלי תמר על ירושלמי דף י"ז ע"ב כתב שקוראים לו מנחם על שם המשיח שנקרא מנחם
ולגבי שטרות ראשון מצינו בשנת שכ"ה בשו"ת דברי ריבות סימן קפח "וחתמנו שמותינו פה והיה זה ביום שני' עשר לחדש מנחם שנת השכ"ה ליצירה בשאלוני"קי והכל שריר וקים יוסף קאריאון ויוסף דלאן במותב תלתא כחדא הוינא אנחנא בי דינא דחתימין כד נפק שטרא דנא קדמנא דחתימין ביה יוסף קאריאון ויוסף דילאון ואסהי' דנא היא חתימת ידהון ומדאתברר לנא דדא היא חתימ' ידהון דסהדיה אלין אשרנוהו וקיימניהו כדחזי וקים. זהו הטפסת השטר הנז' נטפס בפנינו חתומי מטה אות באות תיבה בתיבה ביום ג'… /ד'/ לחדש שבט שנת השכ"ה ליצירה. וז"ל שו"ת מהרשד"ם חלק אבן העזר סימן סט "עד מפי עד והיה זה ט"ו לחדש מנחם מקבל העדות ונותנו בספר יוסף אלרואי". חת"ס חו"מ סי' ס"ז הביא לגבי פרוזבול משנת תקס"ה שכתבו בו מנחם אב, וראה לקמן בדעתו.
ולגבי גט כתב כנסת הגדולה הגהות בית יוסף אבן העזר סימן קכו מא "אמר המאסף: נוהגין הסופרים כשכותבין כתובות או שטרות בחדש אב כותבים: בכך וכך לחדש מנחם, גם שלוחי צבור בהכרזת ר"ח אב מכריזין אותו ר"ח מנחם, וצריך לדעת אם כתב בגט לירח מנחם מה דינו, ונ"ל דלא פסל ואף לכתחלה ינתן, אמנם בכנסת הגדולה סדר הגט החלק השלישי יח "אב אם כתב מנחם במקום אב יש להסתפק אי מפסיל", ולא סיים שכשר ונראה ששם כתב לכתחילה.
וכתב בפתחי תשובה ס"ק יב "ניסן כו'. עיין בס' גט פשוט שכתב דאם נכתב בגט לירח מנחם במקום לירח אב נ"ל דכשר בדיעבד כיון דהדבר מפורסם וידוע דחודש אב קרו לי' חדש מנחם וכן הדין במרחשון אם כתב חשון כשר בדיעבד", וכדברי הכנסת גדולה לפי ביארנו.
ועיין שדה חמד (אסיפת דינים מע' גט סימן י"ז אות ו').שכשר לכתחילה וכדברי הכנה"ג בהגהות, וכתב עוד שאין מניעה לתת גט בחודש אב אומנם מהר"ם בולה בסי' כ"ה כתב שכשר אם כתב רק אם ניתן כבר ולא לתת לכתחילה והשווה דברי הגט פשוט אם דברי הכנה"ג

ובנחלת שבעה כתב לכתוב חודש אב בלי מנחם.
אולם ערוך השולחן אבן העזר סימן קכו סעי' טז "אב אין כותבין מנחם אב דמה שרגילין לכתוב כן במכתבים וכשמברכין את החדש זהו רק לשם נחמה, כשנזכה אי"ה בב"א אבל שמו הוא רק אב, וכן הוא בש"ס ריש מס' ר"ה ע"ש, ואם כתב מנחם לחוד יש מי שאומר דכשר בדיעבד כיון דהדבר מפורסם וידוע דחדש אב קרו ליה מנחם [ג"פ], ולי צ"ע בזה, דהן אמת דבספרי חכמי הספרדים ובהסכמותיהם רגילין כן אבל אצלינו אין נוהגין כן ויש שכותבין שניהם ביחד וזה וודאי נלע"ד דאם כתב מנחם אב דכשר בדיעבד כיון דכן מברכין החדש בכל מדינותינו וכן כותבין באגרות", משמע דיש לכתוב רק אב וכן נהגו האשכנזים, ואם כתב מנחם אב כשר בדיעבד ואם כתב רק מנחם פסול במקום שלא נוהגים לכתוב כן.
דעת החת"ס
דעת החתם סופר שעד ט' באב נקרא החודש 'אב'. ומ-ט' באב נקרא החודש 'מנחם'. וז"ל בהגהות חת"ס לשו"ע או"ח (סי' תקנ"א במג"א סק"ב) "שמיום ט' באב ואילך מתחיל חודש אחר ואנחנו קורין לו חודש מנחם",, ובאמת החת"ס בשו"ת בתשובות שנכתבו קודם ט' באב, כותב החת"ס 'חודש אב'. וז"ל (בסי' קסד'): יום ה' ב' באב תקפ"ג לפ"ק. ובאבן העזר (סי' נב') כתב: יום א' ער"ח אב תקע"ח, ועוד. ואילו בתשובות שכתב אחר תשעה באב כתב רק חודש 'מנחם', וז"ל (או"ח סי' א'): כתבתי יום א' כד' מנחם תקע"ב לפ"ק. וכ"כ בסי' לה': יום ב' יא' מנחם תקפ"ט לפ"ק. ובסימן ד', ל"ז, והטעם הוא ע"פ הירושלמי תענית (פ"ד ה"ה) שאמרו אהא דכתיב (יחזקאל כ"ו) ויהי בעשתי עשרה שנה באחד לחודש היה דבר ה' אלי לאמור, בן אדם יען אשר אמרה צור על ירושלים האח, מהו באחד [לגירסת הקה"ע] אין תימר בא' באב עדיין לא נשרף וכו', אלא קלקול חשבונות יש כאן, ר' יוחנן אמר משל למלך שהיה יושב ומחשב חשבונות באו ואמרו לו נשבה בנך ונתקלקלו חשבונותיו, אמר יעשה זה ראש לחשבונות. ופירש קרבן העדה "אמר יעשה יום זה שנשבה בנו ראש לחשבונותיו, והכי נמי עשה יום ט' באב ראש לחשבון וכו', ואותו היום קורא יחזקאל באחד לחודש". וכתב על זה החת"ס ז"ל בדרשות שם "נראה להוסיף כיון שעד עתה היו תלויים בדין וביום שנשבה תם עונך בת ציון, ומיד מתחיל נחמה, על כן מתחיל חודש אחר ונקרא מנחם, כמו שאנו נוהגים, על כן קורא לט' באב אחד בחודש"
אולם בהגהות חת"ס שנדפס בירושלמי סוף מס' סוטה כתב אהא דאמרו יעשה זה ראש לחשבונות וז"ל "היינו מה שרגילים לחדש שם החודש מיו"ד אב ואילך לקרוא לו מנחם, וכאילו היום פסק חודש אב ומתחיל מנחם, נראה משחרב בט' באתה שמועה לצור ליום, ועלה אמרו האח ונקיים ישיש עליכם, ואמרו פ"ק דמגילה אחרים משיש, והוא טובה לנו ע"ד שישי ושמחי בת אדום גם עליך יעבור כוס תם עונך בת ציון, על כן אותו יום מתחיל חשבון חודש מנחם" עכ"ל.. משמע שרק מי' מתחיל חודש חדש
וכן יש בספר מנהגי אמשטרדם (הוצא' מכון ירושלים), עד י' אב קוראין לחודש 'אב', ומ-י' אב קוראין את שם החודש 'מנחם אב'. אמנם למעשה כתב בשלמי שמחה עמ' רס"ו ששאלו את הכתב סופר מה לכתוב בגט ואמר שאביו ווהוא כותבים רק חודש אב, בלי מנחם,
והעיר בשו"ת להורות נתן חלק י סימן נב "ויש לעיין דהא להמבואר בחת"ס עפ"י הירושלמי, לא נקרא מנחם אלא מט"ב ואילך, וא"כ איך יכתוב בגט מנחם לפני ט"ב. גם יש לעיין לפי מאי שכתבנו לדון אם התחלת חודש מנחם הוא מיום ט' באב או מיום יו"ד באב, א"כ אכתי לא ידעינן איך לכתוב בגט יום פלוני לחודש מנחם, כי אין אנו יודעין לנכון ממתי מתחיל החודש אם מט' באב או מיו"ד, ואף שכתבנו ליישב את הסתירה וכנ"ל, מ"מ לדינא בגט צ"ע. ובאמת נראה דמנהג הספרדים לכתוב מנחם גם לפני ט"ב, וכאשר כתב הכנסה"ג שנוהגים גם בהכרזת ר"ח אב לומר ר"ח מנחם, וא"כ לדידהו שפיר כותבין בגט מנחם אף לפני ט"ב כיון דלפי מנהגם ידוע שזהו חודש אב, וקורין כן גם לתחלת החודש".
והנה בתשובות חיים סי' ס"ב כתב הגר"ח קנייבסקי לכתוב בכתובות מנחם אב, וכן היה הנהגת אביו הסטעייפלר הובא באורחות רבינו ח"ה סי' פ"ה.
אמנם שאלתי את מו"ר הגאון הרב יוסף אליהו שליט"א ואמר לי שדעת מרן הרב לכתוב אב אמנם גם אם כתבו מנחם אב בכתובה אין בכך בעיה
העולה
בגט לכו"ע יש לכתוב אב – ואם כתב מנחם יחזור ויכתוב, ואם כתב מנחם אב אם נתן כשר ואם לא נתן כשר לתת.
כתובה – הטוב ביותר לכתוב אב – אבל גם אם כתב מנחם אב כשר.