שאלה
יש לי חתונה
אני צריכה לקנות נעליים לבן שלי מחו"ל.
(אני לא אוהבת את האיכות פה והמחירים מאד יקרים)
אם אני רוצה שהנעליים יספיקו להגיע לחתונה אני צריכה להזמין עכשיו (קניה דרך האינטרנט).
האם זה מותר?
תשובה
מותר.
מקורות
כתב הב"י סי' תקנ"א "וכתב עוד בשם רבינו האי גאון מדקא משוינן בנין נטיעה אירוסין ונישואין למשא ומתן מה משא ומתן רשות אסור והוא של שמחה אף בנין ונטיעה אירוסין ונישואין אסור בשל שמחה אבל מי שאין לו בית חתנות כלל ואין לו אשה ובנים הא ודאי של מצוה הוא ואף על פי שהוא שמחה מותר: ואף על גב דלענין עברו תעניות ציבור ולא נענו מיירי משמע לכאורה דהוא הדין מראש חודש עד תשעה באב דהני תרתי זמני כי הדדי נינהו ומה שאין נוהגין לישא אשה כלל אפילו מי שאין לו אשה ובנים משום דלא מסמנא להו מילתא ואף על פי שהיה אפשר דרב האי לא אמר אלא בעברו תעניות ציבור ולא נענו אבל מראש חדש עד תשעה באב חמיר ואף על פי שאין לו אשה ובנים אסור אי משום דהאי זימנא חמיר טפי אבלותא דידיה ואי משום דזמן קצר הוא ולא דמי לעברו תעניות ציבור ולא נענו דהוי זמן ארוך טובא מכל מקום התוספות פרק קמא דמגילה (ה: ד"ה ממעטין רוצה) כתבו על עברו תעניות ציבור דחמירי מתשעה באב שמארסין בו".
כתב השו"ע סי' תקנ"א סעי' ב' "מר"ח עד התענית ממעטים במשא ובמתן ובבנין של שמחה, כגון בית חתנות לבנו או בנין של ציור וכיור, ובנטיעה של שמחה, כגון אבורנקי של מלכים שנוטעים לצל להסתופף בצלו או מיני הדס ומיני אהלים; ואם היה כותלו נוטה ליפול, אף על פי שהוא של שמחה מותר לבנות (ולצורך מצוה הכל שרי) (ר"ן ספ"ק דתענית); ואין נושאים נשים ואין עושין סעודת אירוסין, אבל ליארס בלא סעודה מותר, ואפילו בט' באב עצמו מותר ליארס, שלא יקדמנו אחר. הגה: ונוהגין להחמיר שאין נושאים מי"ז בתמוז ואילך, עד אחר ט' באב (מנהגים)".
וכתב המשנ"ב ס"ק י"ד על דברי הרמ"א שלצורך מצווה מותר "ולצורך מצוה וכו' – כגון שאין לו אשה ובנים ואין לו בית חתנות מותר לבנות בית חתנות דמדינא אפילו נשואין מותר בזה ומה שאין נוהגין לישא אשה כלל היינו משום דלא מסמני מילתא וע"כ מותר לעשות בית חתנות או לעשות בגדים חדשים לצורך נשואין שיהיה אחר ט"ב אבל מי שקיים פריה ורביה אסור בכל זה".
וכתב הכה"ח בס"ק ל' "כגון שאין לו אשה ובנים מותר לבנות בית חתנות. בית יוסף בשם הר"ן. ומה שאין נוהגין לישא אשה כלל היינו משום דלא מסמני מלתא. בית יוסף. ולכן נהגו לעשות בגדים חדשים (והוא הדין לבנות בית חתנות) לצורך נישואין שיהיו אחר התענית, אבל מי שקיים פריה ורביה אסור . מגן אברהם ס"ק ח' ומחצית השקל, אליה רבה אות ה', משנה ברורה אות י"ד. מיהו באשל אברהם אות ח' כתב דנוהגין לאסור אף שלא קיים פריה ורביה. וכן לקמן אות ל"ג הבאנו פלוגתא בזה אם יש להתיר לצורך מצוה יעו"ש. ועל כן יש לילך בזה אחר מנהג המקום".
וכתב בס"ק ל"ג "ואם לא קיים פריה ורביה מדינא מותר לעשות נשואין כיון שהוא מצוה, אלא דנוהגין דאף על פי כן אין נושאין דלא מסמני מלתא. חיי אדם כלל קל"ג אות י"א. וזהו לפי מה שכתוב בהגה דלצורך מצוה הכל שרי, ואפשר דהשלחן ערוך לא סבירא ליה הכי מדלא העתיק זה בשלחן ערוך. וכן משמע מדברי העולת שבת אות א'. וכן כתב השלחן גבוה אות ט' על דברי הגה הנז' שמסתמיות הפוסקים לא משמע הכי אלא כל דבר שיש בו שמחה אפילו אם הוא לצורך מצוה אסור והכי מסתבר יעו"ש. ועיין לעיל אות ל'".
ב
כתב השו"ע סי' תקנ"א סעי' ז' "יש אומרים שאסור לתקן בגדים חדשים ומנעלים חדשים בשבת זה, ויש להחמיר בזה מראש חודש. הגה: וה"ה דאסור לקנותן וכן אומן ישראל אסור לעשותן לאחרים, בין בשכר בין בחנם (תה"ד וב"י); ונהגו להקל בזה, אבל אם ידוע ומפורסם שהמלאכה של אינו יהודי, שרי (תה"ד). וכן נהגו לתת לאומנים אינם יהודים לתקן כלים חדשים תוך זמן זה, כדי שיהיו מוכנים לאחר התענית; ומיהו טוב למעט בזה במקום דאפשר, דלא עדיף משאר משא ומתן דממעטינן. ".
וכתב המשנ"ב ס"ק מ"ו "שאסור לתקן – ר"ל שאסור לעשות בגדים חדשים וכן אנפלאות שקורין זאקי"ן אסור לארוג ולצורך נשואין מי שאין לו אשה ובנים מותר לעשות בגדים חדשים דהא מדינא מותר לו אפילו לישא וכנ"ל בס"ק י"ד ואפילו בט"ב עצמו שרי לעשות ע"י עכו"מ לצורך נישואין [אחרונים]". וכתב המשנ"ב ס"ק מ"ט "לקנותן – אפילו דעתו שלא ללובשן עד אחר ט"ב ודומיא דאסרינן לעיל לענין כיבוס אפילו במכבסן להניח".
וכתב בס"ק נ"ג "לאומנים נכרים – ולא לישראלים כיון שהוא אחר ר"ח וכנ"ל. והטעם שהקילו בזה יותר מכיבוס דאסרינן לעיל בסוף סעי"ג לפי שעדיין אינן שלו ולא נקרא שמו עליו".
וכתב הכה"ח ס"ק ק"א "ומיהו עיין לעיל אות ל' ואות ל"ג שהבאנו פלוגתא וכתבנו שם דלדעת השלחן ערוך אפילו לצורך מצוה אסור יעו"ש".
ובס"ק ק"ב "והוא הדין דאסור לקנותן. חומר בקנין דאף החדשים אצלו והם ישנים אם חביבים עליו אסורים, וגם מטעם ברכת שהחיינו לא שפיר דמי, אבל אם נתנו לו במתנה דברכתו הטוב והמטיב מברך מיד, ולצורך נשואין מותר לתקן כלים אף על ידי ישראל אם אי אפשר על ידי גוי כדי שיהא מוכן לאחר תשעה באב. הרב יעב"ץ בסידורו דף ס"ט, מחזיק ברכה אות יו"ד, שערי תשובה. ומה שכתב לצורך נשואין מותר אף על ידי ישראל, כבר כתבנו על זה באות הקודם, אבל על ידי עכו"ם גם מהר"י מברונא סימן יו"ד כתב דעל ידי עכו"ם בביתו של גוי שרי אפילו לצורך חתונה יעו"ש, והביא דבריו שיירי כנסת הגדולה בהגהות בית יוסף אות יו"ד. ומה שכתב לענין מתנה שמברך הטוב והמטיב, עיין לעיל סימן רכ"ג אות ל"ז שגם בזה הבאנו פלוגתא יעו"ש".
ולמעשה פסק הרב שמותר אם לא יהיה אפשר לקנות אחר תשעה באב או שיש הפסד כספי.
העולה
מותר