שאלה

האם מזוזה חדשה זה מוקצה ביום טוב ?! למשל ללמד מה זה מזוזה או לתת מתנה למישהו?

תשובה

א') מעיקר הדין אפשר לטלטל מזוזה לצורך גופו בשביל ללמוד הימנו ב') ואף לשלוח לחבירו מעיקר הדין אפשר להקל בזה, ולבני ספרד יש יותר מקום להחמיר בזה אבל אף לשיטתם מעיקר הדין זה מותר ולבני אשכנז יש להקל בזה בשופי. (והנה בענין מתנה ביו"ט מצד הקנין שבזה, יש לברר את כל הפרטים איך לעשות את זה לפני יו"ט).

מקורות

שאלה: האם מותר לטלטל מזוזה ביו"ט א') לקרוא בה ב') להביא בתור מתנה?
דיון: א') הנה לכאורה לא היה אמור להיות בזה שום בעיה ע"פ המבואר בסי' שח' סעיף ד' שכתוב שכלי שמלאכתו להיתר אסור לטלטלו שלא לצורך כלל וכתבי הקודש מותר אפילו שלא לצורך כלל ומקור דין זה הוא בר"ן בשבת בדף מח. (מדפי הרי"ף) ששם כותב הר"ן שאע"פ שאסור לטלטל כלי שמלאכתו להיתר שלא לצורך כלל, זה בגלל שזה היה בגזירה הראשונית של טלטול מוקצה אבל כתבי הקודש שאף פעם לא היו בכלל הגזירה של טלטול מוקצה מותר לטלטלם גם שלא לצורך כלל וא"כ לכאורה לא היה שום בעיה לטלטל את המזוזה.
אבל יש לדון מזה מכמה סוגיות חדא יש לדון מה הדין טלטול מגילה שהפר"ח בסי' תרפח' ס"ו כותב שמגילה אסור לטלטלה בפורים שחל בשבת והוא מסביר את עצמו שכתוב בגמ' בגיטין דף ס. שאסור לטלטל ספרי דאגדתא מכיון שאסור לקרוא בזה בשבת אז הוא אומר שכמו ששם אסור לקרוא גם פה אסור לקרא מצד גזירה דרבה וממילא זה מוקצה והוא שולח לכנה"ג בסי' תרפח' הגה"ט אות ב' וסי' שח' הגהב"י אות ד' שנביא לקמן.
ובמטה יהודה תרפח' ס"ו מבואר שכל מה שאסר הפר"ח זה רק בשבת שבו חל פורים שאז יש את גזירה דרבה אבל בשאר הזמנים שאין גזירה דרבה ואפשר ללמוד מזה גם הפר"ח היה מתיר.
והא"ר סי' שח' אות י' וגם בסי' תרפח' חולק על הפר"ח ואומר שוודאי שמותר לטלטל את המגילה וכן הביא הפמ"ג מ"ז ס"ק ב' והמ"ב ס"ק כב' גם מביא מחלוקת זו והנה במ"ב לא מובא שהפר"ח אוסר רק בשבת של פורים אלא מזה שהוא מביא את זה בסי' שח' נראה שהוא למד שהמחלוקת הוא תמיד.
ולכאורה נראה עיקר כדברי המ"ב מכיון שכמו שכתבנו הפר"ח מביא את הכנה"ג והכנה"ג מביא את הסוגיא בגיטין עז: שהגמ' שם מספרת על שכיב מרע שהיה צריך לתת גט ואמרו שהאשה תעשה קנין על הגט וכך זה יהא שלה ורש"י וכל הראשונים [חוץ מהבעל העיטור המובא בר"ן ורשב"ם המובא ברא"ש שהסבירו שהבעיה היא מצד שהיה רה"ר מפסיקה] מפרשים שהיה אסור לטלטל את הגט משום מוקצה והשאלה למה זה מוקצה אז הרשב"א שם שואל שהרי שאר שטרות הם לא מוקצה אז למה גט יהא מוקצה והרשב"א בתירוצו הראשון אומר כי בשאר שטרות אפשר לצור ע"פ צלוחיתו וגט א"א ובתירוץ השני הוא אומר שאה"נ שגם שאר שטרות שאסור לקרא בהם גם הם מוקצה.
ומאידך הרשב"א מביא מר"י וכן שיטת המרדכי וסמ"ג והגה"מ המובאים בב"י אבה"ע סי' קלו' סעיף ז' שרק בימיהם שהיה אסור לקרוא בזה זה היה מוקצה אבל בימינו זה לא מוקצה כי זה מותר לקרא בהם בימינו ובאמת לא בהכרח שהרשב"א חולק ע"ז בשתי הטעמים שלו אבל הב"י שם כתב לתמוה על דבריהם שהרי הסיפור של הגמ' היה בזמן רבא ובזמן רבא כבר התירו לכתוב דברי תורה וללמוד בהם ולכן הב"י חולק עליהם ואוחז שגם בימינו זה מוקצה וכך הוא פוסק בשו"ע ומאידך הרמ"א פסק כדברי המקילים ובמ"א סי' שז' ס"ק כד' מביא בזה מחלוקת מיהו י"ל שכל המחלוקת רק מתי שזה בלשון לעז ע"ש אבל כבר פסק המ"ב להקל בסי' שז' ס"ק סג'.
ממילא טוען הכנה"ג שלפי הטעם הראשון של הרשב"א וכמובן רק לפי השו"ע שמכיון שא"א לצור ע"פ צלוחית זה מוקצה גם אם נאמר שאפשר לקרא בגט כמו בימינו עדיין זה מוקצה אז רואים שגם דבר שאפשר ללמוד ממנו אבל זה לא עיקר מטרתו וא"א לצור על פי צלוחית עדיין זה מוקצה ממילא משמע מדברי הכנה"ג שה"ה כל השנה זה אמור להיות מוקצה כי זה שהוא יכול ללמוד מזה דברי תורה לא הופך את זה להיות לא מוקצה.
ליישב את דברי המטה יהודה לכאורה נצטרך לומר שהוא אחז שבשאר ימות השנה מגילה עומדת ללימוד ולא לקריאה ולכן גם לפי הפר"ח זה מותר משא"כ בשבת של פורים שזה בעצם עומד לקריאה וקריאה אסורה באותו יום לכן זה מוקצה וככה נראה מדבריו במפורש שהוא אומר שגם גט רק נאסר בטלטול לפני שהביאו את הגט כי למה שהגט עומד עכשיו זה אסור משא"כ לאחר שניתן הגט הוא אומר שזה ודאי לא מוקצה כי אפשר ללמוד מזה.
העולה שלכאורה במזוזה זה דומה יותר לגט לפני שזה ניתן וכך גם למגילה בטו' שחל בשבת כי עיקר הייעוד שלו זה לאיסור להשים על הקיר שזה אסור בשבת ולכן לפי האשכנזים נראה שיהא מותר ולפי הספרדים לכאורה אמור להיות אסור אם כי שעדיין יש לפקפק בזה כי גם במגילה אמנם הפר"ח החמיר אבל הא"ר והכנה"ג בעצמו מעיקר הדין רצה להקל משמע שהם מקילים לכו"ע גם לבני ספרד וא"כ יכול להיות שמזוזה יותר דומה למגילה שגם לפי הספרדים הרבה מקילים אבל מאידך י"ל שזה יותר דומה לגט כי בדרך כלל אף אחד לא ילמד מכזה דבר משא"כ מגילה יותר לומדים מזה וכ"כ בשו"ת שרגא המאיר ח"ג סי' קטז' אות ד' וכך מביא השש"כ פ"כ הערה לד' תולדות שמואל ח"ג סי' צט' אות י' ד"ה "מזוזה" לדמות את זה לגט.
והנה לכאורה יש לדון בכל דין זה טובא גם לפי האשכנזים כי גם אם נדמה את זה לגט לכאורה יש לאסור שהרי במזוזה חדשה ודאי שהוא מקפיד ע"ז וא"כ זה אמור להיות מוקצה מחמת חסרון כיס והנה לגבי גט מפורש בפמ"ג המובא בשעה"צ סי' שז' ס"ק ע' שאסור לטלטל גט שמיחד אותו לזה וא"כ גם מזוזה היה אמור להיות אותו דבר וכך כותב הגרח"פ שיינברג חידושי בתרא על מ"ב ס"ק כד' שזה אמור להיות אסור לטלטל מזוזה מטעם זה.
אבל גם בזה יש לעיין טובא שהרי בסי' שח' סעיף ד' הרמ"א פוסק לגבי תפילין שמותר לטלטלם לצורך והם לא מוקצה והט"ז ס"ק ג' והמג"א ס"ק יא' מקשים על הרמ"א שהרי אנחנו אוחזים שאסור ללבוש תפילין בשבת ולכן הם חולקים ואוחזים שזה כלי שמלאכתו לאיסור [וכך פוסק גם הרב מרדכי אליהו בשבת חלק מוקצה] והתוספת שבת ס"ק כא' מקשה עליהם שהרי זה אמור להיות מוקצה מחמת חיסרון כיס וא"כ למה שיהא מותר לטלטל לצורך גופו ומקומו והתוספת שבת מסביר שזה בגלל שכמו שהבאנו בהתחלת דברינו מהר"ן שכתבי הקודש מותרים אפילו שלא לצורך כלל כי פחות גזרו עליהם וא"כ גם לגבי תפילין מורידים את זה דרגה וזה רק כלי שמלאכתו לאיסור.
ובערוה"ש אות יז' הוא אומר יותר מזה שזה גם הטעם של הרמ"א שמכיון שזה כתבי הקודש אז לא גזרו בזה [והוא מציין לתו"ש וזה תמוה כי להדיא לא זה מ"ש בתו"ש] ולכן הוא גם מתיר מגילה כי סוף סוף זה כתבי הקודש ולכן הוא אומר שהסומך על הרמ"א לא הפסיד.
ולפ"ז במזוזה לפי הערוה"ש זה יהא מותר בטלטול ואין כלל מקום לדמות את זה לגט כי פה זה כתבי הקודש ולפי התו"ש והמג"א והט"ז זה יהא כלי שמלאכתו לאיסור שמותר לצורך גופו ובאמת אין ראיה משום מקום שהשו"ע יחלוק ע"ז וכ"כ האז נדברו ח"ח סי' לח' אות א'.
היוצא שלכאורה יש לנו כמה סברות להקל שלפי הרמ"א לגבי גט לכתחילה מותר לטלטל את המזוזה ולבני ספרד לכאורה היה ראוי לדמות לגט (שאסור בטלטול) אבל גם לפי דבריהם יש לנו את סברת התוספת שבת שיהא מותר לטלטל לפחות לצורך גופו ומקומו ולפי סברת הערוה"ש אף לצורך סתם כמבואר ברמ"א לגבי תפילין וממילא ודאי שזה לא יותר חמור מכלי שמלאכתו לאיסור.
ב') והנה בענין לשלח כלי שמלאכתו לאיסור ביו"ט מבואר בסי' תקטז' ס"ג ומקור הדבר בגמ' בביצה טו. שמותר לשלח תפילין ביו"ט והתרומה"ד סי' ע' מביא ראיה מדין זה שתפילין זה לא כלי שמלאכתו לאיסור אז המ"א הנ"ל מסתבך עם זה איך יהא מותר לשלח תפילין ביו"ט הרי זה כלי שמלאכתו לאיסור ולכן הוא מביא את התוס' בשבת דף ס. ד"ה "לא בסנדל" שכותב שמותר לשלוח ביו"ט כלי שמלאכתו לאיסור בגלל שזה עצמו נחשב לצורך גופו ולכן יהא מותר לשלח גם כלי שמלאכתו לאיסור וכך אנחנו חייבים להסביר להלכה אם אנחנו אוחזים כהמ"א והט"ז שתפילין זה כלי שמלאכתו לאיסור והרי מבואר שמותר לשולחו ביו"ט אז כך אנחנו מוכרחים לסבור להלכה כדברי התוס' ולכן גם לשלוח אם נאמר שזה כלי שמלאכתו לאיסור יהא מותר לשלוח.
העולה למעשה

א') מעיקר הדין אפשר לטלטל מזוזה לצורך גופו בשביל ללמוד הימנו ב') ואף לשלוח לחבירו מעיקר הדין אפשר להקל בזה, ולבני ספרד יש יותר מקום להחמיר בזה אבל אף לשיטתם מעיקר הדין זה מותר ולבני אשכנז יש להקל בזה בשופי. (והנה בענין מתנה ביו"ט מצד הקנין שבזה, יש לברר את כל הפרטים איך לעשות את זה לפני יו"ט).