שאלה

האם ילד פחות מגיל 13 יכול לברך את ברכות ההפטרה ?

תשובה

מותר לעלות קטן שיודע למי מברכים לעליית מפטיר, ויכול גם לקרוא.

מלבד בהפטרת ארבע פרשיות, וכן ביום א' של שבועות שקורין המרכבה למפטיר, וכן בשביעי של פסח שקורין השירה, ובהפטרת שבת שובה. אמנם בדיעבד אם עלו לפרשיות אלו לא חוזרים לקרוא שוב.

מקורות

כתב הבית יוסף סימן רפב "כתב המרדכי שם אין להקשות על מנהגינו שקטן קורא במוספין דהא קטן עולה למנין שבעה וכל שכן שקורא לפרשת המוספין עכ"ל וכן מצאתי כתוב בתשובה (מהר"ם מרטנרבוג ד"פ סוף סי' קי) על מה שהקטן קורא במוספין אין לחוש דלכתחלה עולה למנין שבעה וכל שכן לשמיני של ימים טובים שלא מצינו בתלמוד ושלום, מאיר ב"ר ברוך ע"כ. ובתשובה אשכנזית (שו"ת מהרי"ל סי' קסז) מצאתי כתוב על זה וקצת לבי מגמגם על פרשת זכור: וריב"ש כתב בתשובה (סי' שכו) כתבו בשם רבינו תם שבפרשה שבאה חובה ליום צריך שיקראנה גדול ומה שאמרו הכל עולין למנין שבעה אפילו קטן לא אמרו אלא עולין ר"ל להצטרף למנין שבעה כשיש שם גדולים הקורים אבל שיהו כל הקורים קטנים לא ומה שאמרת שיש מקומות שנהגו כשהמפטיר קטן עולה גדול במקומו וקורא בתורה והמפטיר קורא ההפטרה ואינו קורא בתורה ואף על פי שצריך המפטיר לקרות בתורה היינו משום כבוד התורה והכא הא איכא כבוד התורה כשנאמר המפטיר אינו ראוי לתורה וקורא גדול במקומו וזה הטעם אינו דלעולם מי שקורא ההפטרה צריך לקרות בתורה כי שמא הגדול קרא לתוספת ולעצמו ולא בעד המפטיר ואין כאן כבוד התורה והמנהג ההוא אינו מנהג יפה בעיני והמנהג היפה הוא או במפטיר גדול או שיקרא גדול בחובת היום ויפסיקו בקדיש ויחזור הקטן המפטיר לקרות הפרשה ההיא או ג' פסוקים ממנה משום כבוד התורה ויכול לברך לפניה ולאחריה מידי דהוה אברכות ההפטרה עכ"ל. ואנו לא ראינו מי שנהג כדברי הריב"ש אלא כמנהג אותם מקומות שכתב השואל וגם הוא ז"ל כתב בתשובה (סי' לה) שלא רצו לשמוע לו, וגם בעיני נפלאו דבריו שכתב כי שמא הגדול קרא לתוספת ולעצמו ולא בעד המפטיר, דכיון שהפסיקו בקדיש בין העולים הראשונים לקריאת גדול זה ליכא למימר דלתוספת עצמו הוא קורא ומוכחא מילתא ודאי דבעד המפטיר הוא קורא". וכתב השו"ע בסי' רפ"ד סעי' ד' "קטן יכול להפטיר".

ב

כתב בלקט יושר חלק א (אורח חיים) עמוד קנד ענין א "מותר להפטיר פ' זכור בקטן, כיון דהחזן קורא, אף על פי שהיא מצות עשה וחייב לקרות בעשרה. כדמוכח קצת באשי' במס' ברכות פ' ג' שאכלו גבי ר"א ששיחרר עבדו. ועוד שמעתי שאין כתוב בתורה שזה השבת דוקא מצותו ולא בשבת אחר, מ"מ שמעתי שמקצת גדולים נהגו להפטיר בגדולים".

כתב הרמ"א שם סעי' ד' "וקטן יכול לקרות בפרשת המוספין או בד' פרשיות שמוסיפין באדר, וכן נוהגים (ר"ן ומרדכי פרק ב' דמגילה), אף על פי שיש חולקים" משנה ברורה סימן רפב ס"ק כג "ואף על פי שפרשת זכור היא חובה מן התורה שישמענה כל אדם מישראל והקטן שאינו מחויב בדבר אינו יכול להוציאם י"ח מ"מ הרי עכשיו הש"ץ קורא ומשמיע לצבור ומוציאם ידי חובתן ויש מחמירין בדבר שלא לקרותו לקטן לפרשת זכור וכן לפרשת פרה שי"א שגם היא מדאורייתא וכן הסכים בא"ר ודה"ח" וכתב בשער הציון ס"ק כז "אבל אם אין הש"ץ קורא, אין הקטן בעצמו יכול לקרות [פרי מגדים, וכן סובר הגר"ז]".

וכתב הכה"ח בס"ק מ"ד "ונראה לי דכל זה בקטן שהגיע לחינוך שיודע לחתוך האותיות בטוב, ודלא כאותם שמניחים קטנים הרבה לומר ההפטרה. מגן אברהם שם. וכן כתב הט"ז סוף סימן תרפ"ה דבקטן היודע למי מברכין קאמר יעו"ש".

וכתב המשנה ברורה ס"ק כג "ובתשובת פרח שושן העלה לעיקר דהקטן לא יקרא בד' פרשיות והביאו בחידושי רע"א. ואמנם גם בשאר מפטיר ג"כ דוקא בקטן שהגיע לחינוך שיודע לחתוך האותיות בטוב ודלא כאותן שמניחים קטנים הרבה לומר ההפטרה [מ"א]" ועיין בבאור הלכה ד"ה או והסיק שם "ועכ"פ נלענ"ד דבפרשיות המוספין וכל הד' פרשיות אין כדאי להקל לקרות קטן למפטיר אם אינו יודע לקרות מלה במלה עם הש"ץ מתוך הכתב ובחדושי רע"א מצאתי שכתב שבתשובת פרח שושן העלה לעיקר דקטן לא יקרא בד' פרשיות ומשמע בכל גווני".

וז"ל הפרח שושן כלל א סימן ח "כלל העולה דדברי מור"ם בהגה הנז"ל הם תמוהים מאד ואין להם על מה שיסמוכו וכמ"ש בדברות ראשונות. ומ"מ נראה דאם עלה קטן וקרא בד' פרשיות אלו לא ירד, דכדאי הוא מור"ם ורש"ל, הובאו דבריו בס' הב"ח, והרב שכנה"ג בסי' הנז"ל, לסמוך עליהם בשעת הדחק דיצאו הצבור בברכתו היכא דכבר קרא".

וכתב הברכי יוסף אות ב' "ולענין הלכה הרב החסיד מהר"י אלגאזי בספר אמת ליעקב דף כ"ו כתב משם הרב דבר משה סי' ך' דהסכמת הרב אביו להפטיר קטן בפרשת המוספין, והוא העלה דלכתחילה לא יקראו לקטן ואם עלה לא ירד. עכ"ד. ודבריו קשים, דמבואר בספר דבר משה דהרב אביו הסכים, והוא ז"ל חלק עלינו את השוין ברא לגבי אבא.

ולי ההדיוט נראה לענין הלכה, שהנוהגים שקטן מפטיר וקורא בפרשת המוספין אין למחות בידם ולערער עליהם, וינהגו כמנהגם. דהכי מוכח מהרא"ש והמרדכי ומהר"ם. וכן הסכימו רבנן בתראי מהרש"ל ומור"ם והרב ב"ח והרב ט"ז סי' תרפ"ה והרב כנה"ג והרב גנת ורדים כלל א' סי' ל"ו. וראיתי למהר"י זיין בספר פרח שושן כלל א' סי' ח' שכתב דדברי מור"ם אין להם על מה שיסמוכו, ואין דבריו מחוורין דכבר נתבאר שהם סמוכים לעד חזקים כראי מוצק".

כתב הברכ"י סי' רפ"ד אות ד' "אתרא דנהיגי כמנהג המקומות שכתב הריב"ש דגדול קורא וקטן מפטיר אם מפסיקין בקדיש אחר קריאת שביעי, אין למנוע מנהגם, מאחר שמרן אשר כל עדתנו עליו יסמוכו כתב בב"י דשפיר עבדי, ונפלאו דברי הריב"ש בעיניו. וגם מהריק"ש הביאו. ודלא כמ"ש הרב אמת ליעקב בקריאת המפטיר בס"ת אות ח' דף קכ"ב. ובספר מים רבים חא"ח סי' כ"ב הובא עדות שליח צפת תו' העד העיד בנו על כל ארץ ישראל, ע"ש. ולא כיוין יפה בעדותו על עה"ק ירושלם תו' ועה"ק חברון תו'. והרב פרי האדמה (ח"א דף יט ע"ב) כתב שעשו מעשה בעה"ק ירושלם כאותן המקומות, וכדברי מרן שקיים המנהג. אך מנהג עה"ק צפת תו' לא ידעתי. ועל דברי ספר מים רבים בזה יש להשיב כמבואר למעיין".

וכתב בס"ק ה' "במקום שנוהגים שגדול קורא בספר שני בחובת היום, ואח"כ עולה קטן וחוזר וקורא בתורה ומפטיר א"צ הקטן לקרוא כל פרשת חובת היום שקרא הגדול, רק חוזר ג' פסוקים אחרונים, ודיו. מהר"ם פרובינצא"ל בתשובותיו כ"י סי' כ"א והסכים עמו מהר"ח פינצי. וכ"כ בפסקי הרב מאירי ז"ל למגילה דף כ"ו סוף ע"ב. וכן כתב מהריק"ש סימן רפ"ב. וכ"כ התוס' במגילה סוף דף כ"ג ע"א. והם דברים פשוטים". וכן כתב בלדוד אמת סי' ה' אות כ"ח.

ג

וכתב בכה"ח בסי' תרפ"ה ס"ק ל"א "רש"ל דממה שכתב בתרומת הדשן סימן ק"ח דצריך טפי שישמע קריאת פרשת זכור בצבור ממקרא מגילה, יראה להדיא שאין הקטן עולה למפטיר בפרשת זכור ואף על פי שהשליח צבור קורא בתורה, ואף בפרשת פרה ראוי להזהר מאחר שבאותם תוספות יראה שאף פרשת פרה דאורייתא יעו"ש. והביא דבריו הב"ח וכתב דאינו נכון דבקטן היודע למי מברכין ודאי שרי אף על פי שהקטן קורא בקול רם דהא קטן עולה למנין שבעה וקריאת ספר תורה בכל שבת היא דאורייתא מוידבר משה את מועדי ה' כדאמרינן בירושלמי, ואפילו בקטן שאינו יודע למי מברכין לא ידעתי למה לא יצאו השומעים בקריאת השליח צבור פרשת זכור מן הספר תורה יעו"ש וכו' ולענין דינא כבר כתבנו לעיל סימן רפ"ב אות מ' יעו"ש".

שכתב שם "וקטן יכול לקרות בפרשת המוספין וכו' אף על פי שיש חולקין וכו' פירוש דסבירא להו דקטן לא יוכל לקרות בפרשת זכור שהוא דאורייתא, מכל מקום אנו נוהגין לקרותו דהא עולה אפילו למנין שבעה. ט"ז ס"ק ג'. וכן כתב המשבצות זהב אות ג', אלא שכתב דלא יקרא הוא בעצמו דהא יש אומרים דקריאת פרשת זכור מן התורה ואין יוצאין בקריאת קטן. ובאליה רבה אות ח' כתב להחמיר גם בארבע פרשיות שלא יעלה קטן יעו"ש. וכן העלה בתשובת פרח שושן כלל א' סימן ח' דהקטן לא יעלה בארבע פרשיות יעו"ש, והביאו בחידושי רבי עקיבא איגר. אמנם עיין בברכי יוסף סימן רפ"ד אות ב' מה שהאריך בזה וסיים וז"ל נראה לענין הלכה שהנוהגים שקטן מפטיר וקורא בפרשת המוספין אין למחות בידם ולערער עליהם וינהגו כמנהגם דהכי מוכח מהרא"ש והמרדכי ומהר"ם, וכן הסכימו רבנן בתראי מהרש"ל ומור"ם והב"ח והט"ז סימן תרפ"ה והכנסת הגדולה והגנת ורדים כלל א' סימן ל"ו, ומהרי"ל נמי בתשובה סימן קס"ז כתב רבותינו התירו כיון דהכל עולין למנין שבעה, וקצת נראה דדעת מרן הכי הוי מדסתם וכתב בשלחן ערוך (סימן רפ"ד סעיף ד') קטן יכול להפטיר ולא חילק אף שיש לדחות, אמנם בפרשת זכור ראוי שיפטיר גדול כיון שמהרי"ל גמגם ומהרש"ל והכנסת הגדולה אפיקו לפרשת זכור מכללא, אבל אם עלה קטן אף בפרשת זכור לא ירד כדמוכח מהרא"ש וכסברת מור"ם והב"ח והט"ז יעו"ש".

ד

וכתב השו"ע סי' רפ"ב סעי' ג' "הכל עולים למנין שבעה, אפילו אשה וקטן שיודע למי מברכין".

העולה

מותר לעלות קטן שיודע למי מברכים לעליית מפטיר, ויכול גם לקרוא.

מלבד בהפטרת ארבע פרשיות, וכן ביום א' של שבועות שקורין המרכבה למפטיר, וכן בשביעי של פסח שקורין השירה, ובהפטרת שבת שובה. אמנם בדיעבד אם עלו לפרשיות אלו לא חוזרים לקרוא שוב.