שאלה

מה הדין בפתח שבשני צדדיו יש חומה – אך יש גם מרחק של 10 ס"מ פנימה שמשם מממשיכים שתי מזוזות מברזל שבראשם משקוף עגול – היכן קובעים את המזוזה והאם חייב במזוזה?

תשובה

כיון שיש עשרה טפחים שאינו מעוגל חייב במזוזה אך בלי ברכה כיון שאין דלת, ומה שהמזוזה נכנסת פנימה לית לן בה.

מקורות

כתב הטור ביו"ד סי' רפ"ז "אין הפתח חייב במזוזה אפילו הוא עומד במקום החיוב אא"כ עשוי כתיקונו כיצד שתהא לו שתי מזוזות ומשקוף על גביהם ואם אין המשקוף שהדלת שוקף עליו למעלה ישר אלא אבן נכנס ואבן יוצא או שאין המזוזה ישר אלא אבן נכנס ואבן יוצא פטור".
וביאר הב"י "אין הפתח חייב במזוזה אפילו הוא עומד במקום החייב אלא אם כן עשוי כתקנו כיצד שתהא לו שתי מזוזות ומשקוף על גביהם ואם אין המשקוף שהדלת שוקף עליו למעלה ישר אלא אבן נכנס ואבן יוצא או שאין המזוזה ישרה אלא אבן נכנס ואבן יוצא פטור. בפרק הקומץ (מנחות לג:) אמר רבא הני פתחא שימאי פטורים מן המזוזה מאי פיתחי שימאי פליגו בה רב רחומי ורב יוסף חד אמר דלית להו תקרה וחד אמר דלית להו שיקפי ופירשו התוספות (ד"ה דלית) והרא"ש (הל' מזוזה סי' יא) דלית להו תקרה פירוש שהדלת שוקף בה מלמעלה אינו שוה אלא אבני הכיפה אחת נכנסת ואחת יוצאת ובענין זה דלית להו שיקפי אלא אבנים בולטות כמו שיני החומה. וסתם רבינו דבריו כדברי התוספות והרא"ש וה"ל לכתוב שרש"י והרמב"ם לא פירשו כן שרש"י פירש דלית ליה תקרה אסקופה עליונה שיקפי מזוזות. לשון אחר דלית להו תקרה שאין הבית מקורה. שקפי אסקופה עליונה. והרמב"ם (הל' מזוזה פ"ו ה"ה) כתב כפירוש אחרון. וכתב המרדכי (הלכות קטנות סי' תתקסא) פירש רש"י שאין הבית מקורה וקשה דכי גרע מן (הצד) [חצר] ואין סברא לחלק בין סופו להיות מקורה ובין אין סופו להיות מקורה עכ"ל ולעיל (סי' רפו רלא. דיבור ראשון) כתבתי בשם ה"ר מנוח ליישב זה. וכתבו הגהות מימון (שם אות א) ויהיה לו משקוף וכו' וכתב רא"מ (יראים סי' ת, ריט.) דעבדינן לחומרא ואי זה שיהיה חייב במזוזה אבל בספר המצוות (עשין כג, קו ע"ג) פסק כרבינו המחבר עכ"ל". וא"כ הכא שאבן נכנסת פנימה אפשר דאין להחשיבה כחלק ממזוזה, לדעת הרא"ש אמנם לדעת רש"י יש להניח בכה"ג מזוזה.
והנה השו"ע בסעי' א' כתב "אין הפתח חייב במזוזה אלא אם כן יש לו שתי מזוזות ומשקוף", והשמיט דינים אלו, וכתב ערוך השולחן סעי' ב' "ולא ידעתי למה לא הביאו זה רבותינו בעלי הש"ע".
וכתב ליישב בסעי' ג' "אמנם בכוונה השמיטו זה דרבינו הב"י כתב בספרו הגדול דהטור הולך בשיטת התוס' והרא"ש דזה שאמרו במנחות שם דלית להו שקפי דלית להו תקרה הכוונה שהאבנים בולטות זה מזה כדברי הטור אבל רש"י והרמב"ם פירשו כפשוטו דלית להו לגמרי משקופים ולית להו תקרות ע"ש וספוקי מספקא להו בהאי דינא ולכן השמיטו לגמרי [עי' תוס' מנחות ל"ג ב ד"ה דלית] ובאמת אין ראיה דרש"י ורמב"ם יחלוקו בדין זה אלא שמפרשים לשון הש"ס כפשוטו ומיהו לדינא אפשר דמודו להו דפטורות שהרי באמת אין זה צורת פתח כלל".
והנה מוכרח הדבר שבהלכות עירובין מצינו בגמ' עירובין דף י"א שנחלקו שרב נחמן סבר שלא צריך ליגע אלא מספיק שיהיו מכוונים, ולדעת רב ששם צריך שיגע, ופסק השו"ע סי' שס"ב סעי' י"א, כדעת רב נחמן וז"ל "מהו צורת פתח, קנה מכאן וקנה מכאן וקנה על גביהן, אפי' אינו נוגע בהן אלא שיש ביניהם כמה אמות, ובלבד שיהא גובה הקנים שמכאן ומכאן י"ט ויהיו מכוונים כנגד קנה העליון", והיינו משום גוד אסיק מחיצתיה, וכתב עוד המשנ"ב ס"ק ס"ג "ויהיו מכוונים וכו' – ר"ל ששני הקנים יהיו מכוונים ממש נגד הקנה העליון ולא מרוחק ממנו אפילו כל שהוא ואפילו אם קנה אחד לא היה מכוון כנגדו אלא רחוק כל שהוא פסול והטעם דאפילו אם נימא גוד אסיק הלא יהיה הקנה העליון מן הצד ולא מהני וכדלקמיה. ואם שני הקנים שלמטה אינם מכוונים זה כנגד זה צריך לצמצם שקנה עליון שעל גבן יהיה ג"כ באלכסון מכוון נגד שני הקנים שתחתיו", וא"כ נחשב הכא שיש לו שני מזוזות וחייב במזוזה, ובדין השמיט זה השו"ע, ומכל מקום בלי ברכה כיון שאין לו דלת וכדלקמן.
דין פתח מעוגל
וז"ל הטור שם "ואם יש לו ב' מזוזות והאסקופה שעליהן עשויה כקשת ומתקצרת והולכת עד שאין בה ד' טפחים ברוחב אם יש בגובה המזוזה י' טפחים קודם שנתקצרה עד שאין בה ד' חייב ואם לאו פטור".
וכתב הב"י "ואם יש לו שתי מזוזות והאסקופא שעלייהו עשויה כקשת וכו'. בפרק קמא דעירובין (יא:) ופרק קמא דיומא (יא:) כיפה רבי מאיר מחייב וחכמים פוטרין ושוין שאם יש ברגליה עשרה שהיא חייבת. ואף על פי שכתב הרא"ש בפסקיו (הל' מזוזה שם) דנראה דהלכה כרבי מאיר לא סמך על זה רבינו ופסק כאן וברמזים (שם סי' טו) כחכמים וכדעת הפוסקים (רי"ף שם, רמב"ם שם ה"ד). ונראה דסבר שאף הרא"ש לא אמרה לפסק הלכה אלא לומר שהיה נראה לומר כן אבל מכל מקום לא נניח כלל שבידנו יחיד ורבים הלכה כרבים (ברכות ט.) מפני דימוי קצת ראיה שהביא לומר דהלכה כרבי מאיר. ופירש רש"י (עירובין שם) כיפה. שער העשוי ככיפה: וחכמים פוטרים. מפני שלמעלה בעיגול הוא מצר ואינו רחב ארבעה ואין פתח פחותה מארבעה רוחב: ושוין שאם יש ברגליה עשרה. גובה קודם שיתחיל לעגל: חייבת. דהא יש בה עשרה גובה ברוחב ארבעה ואפילו כל העגול סתום נשאר שם שיעור פתח כשר. והרמב"ם (שם) נראה שמפרש בענין אחר שכתב בית שיש לו מזוזה מכאן ומכאן וכפה כמין קשת על שתי המזוזות במקום המשקוף אם יש בגובה המזוזות עשרה טפחים או יתר חייב ואם אין בו עשרה טפחים פטורה מפני שאין לו משקוף. וזה לשון הרשב"א בתשובה (ח"ג סי' רעא) כל שיש ברגלי הכפה עשרה קודם שיתחיל להתעגל יש לה דין פתח וחייבת במזוזה כדאיתא בפרק קמא דעירובין (שם) עד כאן. ורבינו עיקר פירושו כדברי רש"י אלא שנמשך קצת אחר דברי הרמב"ם וכתב אם יש לו שתי מזוזות והאסקופה שעליהם עשויה כקשת ואילו לפרש"י אפילו אין שם שתי מזוזות כלל אלא שמתחלה מתחיל להתעגל אם יש בו גובה עשרה ברוחב ארבעה חייבת".
כתב השו"ע סי' רפ"ז סעי' ב' "בית שיש לו מזוזה מכאן ומכאן, וכיפה כמין קשת על שתי המזוזות במקום המשקוף, אם יש בגובה המזוזות י' טפחים או יותר, חייב. ואם אין בו י"ט, פטור, מפני שאין לו משקוף. הגה: וכל שכן פתח שאין לו גובה עשרה טפחים, דפטור ממזוזה", משמע שכל שיש למזוזה עשרה טפחים חייב, ועוד שיש להחשיב במטבח את המזוזה בסוף שהיא מתחברת למשקוף.
דלת
פתח שאין בו דלת, מצינו שנחלקו בו רבתינו הראשונים אם חייב במזוזה, שכתב הטור בסי' רפ"ו "תב הרמב"ם אם הקירוי אצל הפתח חייב ואם לאו פטור וכתב עוד שאין הבית חייב במזוזה אא"כ העמיד בו דלתות לפיכך צריך להעמיד הדלתות קודם שיקבענה ולא נהירא לא"א הרא"ש ז"ל שאין חיוב המזוזה תלוי בדלתות יש בבית הרבה חדרים זה לפנים מזה כולם חייבין במזוזה".
והכריע בב"י "ולענין הלכה אף על פי שנראין דברי הרמב"ם כיון שרש"י והתוספות והרא"ש והראב"ד חולקים עליו והם לחומרא הכי נקיטינן".
וכתב השו"ע בסעי' ט"ו "הבית, אף על פי שאין לו דלתות, חייב במזוזה. ויש מי שפוטר".
וכתב הש"ך בס"ק כ"ה "ויש מי שפוטר. ואם קבעה קודם תליית הדלת לא יצא ידי חובתו כשנותן הדלת אח"כ דהוי תעשה ולא מן העשוי עכ"ל עט"ז ולצאת ידי שניהם יתלה בה הדלת מיד ויקבענה ואם אי אפשר לתלותה מיד יקבענה בלא ברכה או יברך מתחלה גם על אחרת ויהא דעתו גם על זו וכשיתלה בה הדלת יטלנה ויחזור ויקבענה בלא ברכה או יברך על אחרת ויהא דעתו גם אזו ובזה יוצא ידי כולם ודו"ק". וכ"כ הבא"ח ש"ש כי תבא סעי' י"ט "בית שאין לו דלתות חייב במזוזה, ויש פוטרין, ולכן יקבענה בלא ברכה בשם ומלכות, או ישתדל לקבוע אותה עם אחרים דחייבין בברכה ופוטרה בברכה שלהם", וכן דעת מרן הרב בקיצו"ש סי' י"א הערה י"ד.
העולה
כיון שיש עשרה טפחים שאינו מעוגל חייב במזוזה אך בלי ברכה כיון שאין דלת, ומה שהמזוזה נכנסת פנימה לית לן בה.