שאלה
למה אסור לקרוא אותיות שעל המצבה וזה קשה לשכחה?
תשובה
הקורא כתב בולט שעל גבי הקבר קשה לשכחה, אבל לקרוא כתב שוקע אינו גורם לשכחה. וכתב שאינו שוקע ואינו בולט אין כדאי לקרוא.
סגולה לתיקון שכחה זו הוא לומר 'אהבה עולם' עד 'ליחדך באהבה' בכוונה רבה.
מקורות
הנה בגמ' הוריות (יג, ע"ב) הובאו מושגים שונים הגורמים לשכחה וכך הובא בבריתא שם: ת"ר חמשה דברים משכחים את הלימוד האוכל ממה שאוכל עכבר וממה שאוכל חתול והאוכל לב של בהמה והרגיל בזיתים והשותה מים של שיורי רחיצה והרוחץ רגליו זו על גבי זו ויש אומרים אף המניח כליו תחת מראשותיו חמשה דברים משיבים את הלימוד פת פחמין וכל שכן פחמין עצמן והאוכל ביצה מגולגלת בלא מלח והרגיל בשמן זית והרגיל ביין ובשמים והשותה מים של שיורי עיסה ויש אומרים אף הטובל אצבעו במלח ואוכל הרגיל בשמן זית מסייע ליה לרבי יוחנן דאמר רבי יוחנן כשם שהזית משכח לימוד של שבעים שנה כך שמן זית משיב לימוד של שבעים שנה, ע"כ.
ובהמשך הגמ' הובא שם: אמר ר"ל… עשרה דברים קשים ללימוד העובר תחת האפסר [הגמל] וכל שכן תחת גמל [עצמו] והעובר בין שני גמלים והעובר בין שתי נשים והאשה העוברת בין שני אנשים והעובר מתחת ריח רע של נבילה והעובר תחת הגשר שלא עברו תחתיו מים מ' יום והאוכל פת שלא בשל כל צרכו והאוכל בשר מזוהמא ליסטרון והשותה מאמת המים העוברת בבית הקברות והמסתכל בפני המת ויש אומרים אף הקורא כתב שעל גבי הקבר, ע"כ.
ומבואר מדברי הגמ' שהקורא כתב שעל גבי הקבר 'קשה ללימוד' ולא נזכר בגמ' שקשה לשכחה אלא ללימוד ונראה שאין הדבר גורם לשכחה.
ובכף החיים (או"ח סי' ב אות ג) כתב, שהקורא כתב שעל גבי הקבר משכח לימודו, כן כתב הפרי חדש, והביאו הפמ"ג (שם, א"א אות א). והקשה הכף החיים שלכאורה מדברי הגמ' בהוריות שם מבואר שקשה ללימוד ולא קשה לשכחה כדברי האחרונים הנז'. וכתב ליישב שכוונת הגמ' שהקורא כתב שעל גבי הקבר קשה לשכחה, ומה שנאמר שקשה ללימוד הכוונה שקשה ללימוד מחדש על ידי השכחה הנגרמת.
עוד הובא בכה"ח שם בשם ספר שער המצוות, שכל הדין שקשה לשכחה היינו דווקא בכתיבה בולטת שע"ג הקבר ולא בכתיבה שוקעת. וכן כתב בקיצור שולחן ערוך (או"ח סי' קכח אות יג).
ומבואר מדברי הפוסקים שהקורא כתב שעל גבי הקבר 'גורם לשכחה' דווקא בכתב בולט ולא בכתב שוקע על גבי המצבה.
וראיתי באחרונים שמביאים בשם 'ספר זכרון' שהסתפק בדין כתב שאינו שוקע ואינו בולט.
סגולה לתקן שכחה
באליהו רבה (או"ח סי' רכד אות ז) כתב שסגולה לתקן שכחה שנגרמה ע"י קריאת כתב שע"ג הקבר הוא לומר 'אהבה רבה' עד 'ליחדך באהבה', והו"ד ברעק"א ובקצש"ע שם.
ובספר 'יוסף אומץ' לחיד"א כתב, שיש המדקדקין להניח אבן על המצבה – כי דבר זה מועיל שלא תהיה קריאתה קשה ללימוד וכתב שדבר זה מועיל בצירוף דברי תלמידי האר"י לעיל בשער המצוות שבכתב שקוע אין לחשוש לשכחה.
העולה,
הקורא כתב בולט שעל גבי הקבר קשה לשכחה, אבל לקרוא כתב שוקע אינו גורם לשכחה. וכתב שאינו שוקע ואינו בולט אין כדאי לקרוא.
סגולה לתיקון שכחה זו הוא לומר 'אהבה עולם' עד 'ליחדך באהבה' בכוונה רבה.