שאלה

האם צריכים להטביל כלים מחרסינה שמצופים בזכוכית?

תשובה

כלי חרסינה שמצופים מבית ומחוץ בזכוכית או מתכת יש לטובלם עם ברכה
מצופים בפנים בלבד טובלם בלי ברכה.
מצופים רק מבחוץ לאשכנזים מטבילם בלי ברכה לספרדים לא צריך
וא"כ בנידון דידן יש לטובלו בלי ברכה אלא אם כן הוא מצופה בלק הנ"ל גם מבחוץ.

מקורות

איתא בגמ' עבודה זרה דף עה עמוד ב "קוניא – פליגי בה רב אחא ורבינא, חד אמר: כתחלתו, וחד אמר: כסופו. והלכתא: כסופו". ופרש"י "קוניא – פלומיר"י תחלתו של חרס וחופין אותן בחופיא של אבר ותשמישו ע"י צונן וניקח מן העובדי כוכבים. כסופו – בתר סופו אזלינן שחיפהו מתכות וכלי מתכות הוא ובעי טבילה", כלומר שנחלקו האם הולכים אחר תחילת הכלי דהיינו חרס, או בתר סופו התיפוי הסופי שבו משתמשים.
ופסק הרמב"ם הלכות מאכלות אסורות פרק יז הלכה ו "לא חייבו בטבילה זו אלא כלי מתכות של סעודה הנלקחין מן העכו"ם….. כלי חרשים אינו צריך להטביל, אבל השועין באבר הרי הן ככלי מתכות וצריכין טבילה", כלומר דהולכים בתר סופו, שהוא מצופה במתכת.
ובתוס' שם כתבו בד"ה "והלכתא כסופו – היינו כלים שמחופין באבר מבפנים אבל אם מחופין מבחוץ וכן כלי עץ המחושקין סביב ברזל מבחוץ אפילו למ"ד הכל הולך אחר המעמיד אין צריכין טבילה כיון דאין משתמשין בהן דרך המתכת דכלי סעודה האמורים בפרשה היינו שמשתמשין בהן", כלומר שאם מצופה מבחוץ לא צריך טבילה ואם מבפנים צריך.
וכתב הטור ביו"ד סי' ק"כ "כלי חרס המצופין באבר וה"מ במצופים בפנים דהשתא דמו לכלי סעודה שהצפוי בפנים במקום התשמיש אבל אם אינן מצופים אלא בחוץ א"צ טבילה ומטעם זה נמי כלי של עץ שיש לו חשוקים של ברזל שמעמידים אותו א"צ טבילה אפי' למי שהולך אחר המעמיד ".
וכתב הב"י " וטעמא משום דכיון שאינו משתמש במקום האבר או במקום הברזל לא הוי דומיא דכלי סעודה דמדין והמרדכי (ע"ז סי' תתנט) כתב שאבי העזרי כתב דבין מצופה מבפנים בין מחופה מבחוץ ולא מבפנים, טעון טבילה דלא חילקו חכמים בין מבפנים למבחוץ, והר"פ הורה להטבילם בלא ברכה עד כאן. והר"ן (לט: ד"ה גמ') כתב דאיכא מ"ד דהא דאמרינן גבי קוניא הלכתא כסופו דוקא כשהוא מצופה קוניא מבית ומבחוץ, ולפיכך כל שאינו מחופה טובלו בלא ברכה עד כאן. וסמ"ק כתב (שם) קדרות של חרס שהן מצופין באבר מבחוץ אין צריכים טבילה אבל אותן שהן פלומי"ץ מבפנים צריכין טבילה אך בלא ברכה לפי שאינן עשויין אלא לנוי עד כאן", כלומר שיש שלושה דעות . א. דווקא מחופה מבית ומחוץ צריך טבילה, אבל מחופה מבפנים או מבחוץ לא, ב. דאם מחופה מבפנים אע"פ שלא מחופה מבחוץ יש לטבול, אבל אם מחופה מבחוץ לא צריך, ג. שיש לטבול גם מה שרק מחופה מבחוץ.
וכתב בדרכי משה ס"ק ה' "ובאיסור והיתר הארוך כלל נ"ח (דין פב) דכן נוהגים להטביל בלא ברכה אף אלו המחופים בפנים עכ"ל".
כתב השו"ע סי' ק"כ סעי' א' "הקונה מהעובד כוכבים כלי סעודה של מתכת או של זכוכית, או כלים המצופים באבר מבפנים, אף על פי שהם חדשים צריך להטבילם במקוה או מעיין של ארבעים סאה (טור בשם סה"מ ועב"י)", משמע שאם מצופה רק מבחוץ לא צריך לטובלו, ומצופה רק מבפנים טובלו עם ברכה.
וכתב הרמ"א "יש אומרים דכלים המצופים באבר, אפילו בפנים, יטבול בלא ברכה (ב"י בשם סמ"ק וארוך), וכן נוהגין". כלומר שלדעת השו"ע דווקא במצופה מבפנים יש לטובלו וטבולו עם ברכה, ודעת הרמ"א שבלי ברכה, ולעניין אם מצופה מבחוץ ראה לקמן.
וכתב הש"ך בס"ק ב' בשם האיסור והיתר דה"ה למצופה בכלי זכוכית. וכן כתב הפר"ח בס"ק ד' "בגמ' איתא קוניא, ורש"י [ד"ה קוניא] והרמב"ם [מאכלות אסורות יז, ו] פירשו שר"ל כלים המצופים באבר דהיינו פלומ"ו בלע"ז. אבל התוספות בפרק אין מעמידין [עבודה זרה לג, ב ד"ה קוניא] ובפרק בתרא דכתובות [קז, ב ד"ה הני] כתבו שנראה כפירוש הערוך [ערך קניא] שר"ל כלים המצופים בזכוכית. ולדינא הכל אמת, שבין המצופים באבר ובין המצופים בזכוכית צריכים טבילה. וכן כתבו רבינו ירוחם [נתיב יז חלק ח קסא, ד] והאיסור והיתר הארוך כלל נ"ח [דין פב]".
וכתב בס"ק ה' בדעת השו"ע "מבפנים. פירוש כיון שהם מצופים מבפנים דהוי מה שמשתמשין בהם אף על פי שאינם מצופין מבחוץ צריכים טבילה, אבל אם הם מצופים מבחוץ ולא מבפנים אין צריך טבילה".
וכתב הרמ"א " יש אומרים דכלים המצופים באבר, אפילו בפנים, יטבול בלא ברכה (ב"י בשם סמ"ק וארוך), וכן נוהגין", וביאר ביאור הגר"א ס"ק ה' "י"א כו'. סמ"ק וכפי' הר"ן דדוקא שהן מצופין מבית ומבחוץ אבל בלא"ה יטבול בלא ברכה". וכתב הט"ז בס"ק ג' שהטעם כיון שאינו עשוי כעיקר הכלי אא לנוי.
וכתב הש"ך ס"ק ד "יטבול בלא ברכה. במרדכי כתב בשם הר"ב דאפילו אינו מצופה אלא מבחוץ באבר יטבלנו בלא ברכה ומביאו ב"י וד"מ וכתב הב"ח ויש לתמוה על מנהג העולם שמשתמשים בקדרות המחופים באבר מבפנים בלא טבילה כלל".
וכתב הפר"ח בס"ק ז' "אפילו בפנים כו'. כלומר לא מיבעיא במצופים מבחוץ ולא מבפנים שיטבילם בלא ברכה אלא אפילו מצופים בפנים ולא מבחוץ יטבילם גם כן בלא ברכה, ופליג אפסק המחבר בתרתי, חדא בכלים המצופים מבחוץ ולא מבפנים דלדעת המחבר אין צריך טבילה כלל והוא פסק שיטביל בלא ברכה. גם פליג בדין כלים המצופים בפנים ולא מבחוץ שלדעת המחבר יטבילם בברכה ולדידיה יטבילם בלא ברכה. ופסק המחבר עיקר והיא דעת רוב הפוסקים. ומיהו במצופה מבפנים ומבחוץ לכולי עלמא יטבילנו בברכה כמבואר בגמרא [שם]".
וכתב הש"ך בס"ק ה' "בלא ברכה. ונראה דיש להטבילן עם איזה כלי אחר בברכה כדלקמן סעיף ט' וכן הוא באו"ה כלל נ"ח ע"ש".
וע"כ כתב מרן הרב "כלי חרסינה – כלי פרפורי – פורצלן – הנקראים היום חרסינה – צריכים טבילה בלי ברכה מאחר והם מצופים זכוכית", ולכאורה זה דווקא כאשר מצופה רק מבפנים אבל אם מצופה בפנים ובחוץ יברך.
העולה
כלי חרסינה שמצופים מבית ומחוץ בזכוכית או מתכת יש לטובלם עם ברכה
מצופים בפנים בלבד טובלם בלי ברכה.
מצופים רק מבחוץ לאשכנזים מטבילם בלי ברכה לספרדים לא צריך
וא"כ בנידון דידן יש לטובלו בלי ברכה אלא אם כן הוא מצופה בלק הנ"ל גם מבחוץ.