שאלה
האם נכון הדבר שבשנת שמיטה יש אומרים שצריך להימנע ממצוות שילוח הקן?
תשובה
במהלך כל השנה מצווה לחזר כדי לשלח את הקן.
כאשר מזדמן לאדם מצות שילחוח הקן מחויב לשלחה אף שלא צריך את הביצים.
בימי העומר או מראש השנה ועד שמיני עצרת וכן בשנת שמיטה ויובל אין לחזר אחר מצווה זו, מכל מקום כאשר מזדמן לאדם שילוח הקן צריך לשלח את הציפורים ואפילו לא רוצה את הביצים.
מקורות
כתוב בתורה פרשת כי תצא כ"ב ו' "כי יקרא קן ציפור לפניך בדרך בכל עץ או על הארץ אפרוחים או ביצים והאם רובצת על האפרוחים או על הביצים, לא תקח האם על הבנים. שלח תשלח את האם ואת הבנים תקח לך". ואיתא בגמ' בקידושין (לד.) "ואיזוהי מצות עשה שלא הזמן גרמא? מזוזה, מעקה, אבידה, ושילוח הקן. "וכתב בספר החינוך פרשת כי תצא מצוה תקמה "ונוהגת בכל מקום ובכל זמן בזכרים ונקבות".
ואיתא באבות דרבי נתן נוסחא ב פרק כד "רבי יוסי אומר אם ישב אדם בתוך ביתו ואינו יוצא לשוק היאך הוא מטיל שלום בין אדם לחבירו. אלא מתוך שהוא יוצא לשוק הוא רואה בני אדם מתנצים ונכנס ביניהם ומפשרם: על כל המצות שבתורה מהו אומר כי יקרא קן צפור (דברים כ"ב ו') כי תפגע שור אויבך (שמות כ"ג ד') כי תראה חמור שונאך (שם שם ה') מצוה שהיא באה על ידך את זקוק לה לעשותה".
ואיתא בגמ' חולין דף קלט עמוד ב "תנו רבנן כי יקרא קן צפור לפניך מה ת"ל לפי שנאמר שלח תשלח את האם ואת הבנים תקח לך יכול יחזור בהרים וגבעות כדי שימצא קן? ת"ל כי יקרא – במאורע לפניך, קן – מ"מ".
והנה בזמן שמזדמן לאדם שילוח הקן האם יש עליו חיוב לשלח או שמא רק אם הוא צריך את הביצים, כתב הברכ"י סי' רצ"ב סעי' ח' "אף על גב דלפי משמעות הש"ס דקתני יכול יחזור בהרים וכו', מוכח דאינו חיוב לחזור לקיים מצוה זו, מ"מ כי יקרא קן צפור לפניו חייב ליזקק ולהטפל בו לשלח האם וליקח הבנים לקיים מצות ה'. הרב חוות יאיר בתשובותיו סימן ס"ז". וכן כתבו החכם צבי סי' פ"ג שלחן גבוה ס"ק י"ט, ובחידושי רעק"א הכא, ערוך השולחן סעי' א'.
וכתב הברכ"י עוד בקונטרס אחרון "עמ"ש לפנים משם הרב חוות יאיר באות ח'. ועתה ראיתי להרב המפורסם מהר"ר פנחס עניו זלה"ה בשו"ת גבעות פנחס כ"י ח"א סי' ל"ג, שחלק על זה, דאם אינו רוצה ליקח האם או הבנים אין עליו מצות שלוח הקן, וכתב דהמתחסד בזה לא טוב עשה בעמיו והיא מדת אכזריות". וכדברי הגבעות פנחס כתב בשו"ת קול אריה סי' פ"א, חת"ס סי' ק, חזו"א יו"ד קע"ה.
והנה כתב המהרח"ו בהקדמה לשער המצוות "אפילו אותם שאינם חובה על אדם אלא בהזדמן כגון מצות שילוח הקןשאינו מחוייב לרדוף אחרי, אלא כי יקרא וכו' עם כל זה צריך אדם לחפש אחריהם ולעשותם".
ומקור בראשונים מצינו כדברי רבינו האר"י שכתב באורחות חיים הל' שבת קידוש סי' כ' "אבל אי איכא אחריני דעביד כוותיה ודאי אינו נקרא הדיוט אע"פי שהוא פטור מן הדבר כדחזינן רב יוסף דהוה סגי נהור וסומא פטור מן המ"ע ואעפ"כ היה עושה אותם כיון דאחרים עושים אותם לפיכך המחזר בהרים וביערים אם ימצא קן צפור לקיים שלוח הקן יש לו שכר ואינו נקרא הדיוט ואף על פי שהוא פטור מלחפש אחריו".
וע"כ כתב בברכ"י להכריע את המחלוקת הנ"ל "ואני בעוניי כמעט שעברתי על דבריו לא מצאתי ראיה החלטית, ואמינא ולא מסתפינא דאשריו לזה שמקיים מצות עשה, ומה צורך יותר יש לאדם כי אם לקיים מצות בוראו. וקבלת רבינו הארי"ז זצ"ל תכריע" שכתב רבינו האר"י הביאו הברכ"י "ומדברי האר"י זצ"ל בשער המצוות משמע שצריך להשתדל לקיים מצוה זו ודכוותא".
וא"כ למעשה כאשר מזדמן לאדם שילוח הקן נחלקו הפוסקים אם חייב שלשלח אע"פ שאינו רוצה את הביצים ולמעשה ע"פ דברי רבינו האר"י מבואר שצריך לשלח את האם, ולא רק זה אלא צריך לחזר אחריה.
וכך כתב בערוך השולחן סעי' א' "אף שמן הדין אינו חייב לרדוף אחריה מ"מ בוודאי דבר גדול הוא להשיג מצוה זו וכ"כ הברכ"י בשם האריז"ל".
אולם בשו"ת תורה לשמה סימן רעז נשאל "שאלה מצות שלוח הקן שהיא יקרה מאד שמצינו במדרש שאמרו בזכותה יבא המשיח בב"א למה אין החכמים והיראים מחזרים עליה לקיימה כי היה מן הראוי לחזר ולחפש במקומות שדרך העופות לקנן כדי לקיימה?" וענה ע"פ דברי הגמ' הנ"ל בחולין וכתב "ולפ"ז אותם המתחסדים לחזר בהרים וגבעות כדי למצוא שלוח הקן הם עושים הפך דברי הברייתא הנז' כי אין צריכים לקיים מצוה זו אא"כ היא תבא לידם מאיליה".
למעשה כתב מרן הרב שיש מצוה להשתדל ולחפש אחרי קן כדי לשלחה.
והנה הרש"ש (הגהות השמש על ספר עץ חיים של רבי חיים ויטאל שער ט"ו פרק ג') כתב שעל פי הסוד אין שילוח הקן נוהג בימי ספירת העומר, וכן מראש השנה עד שמיני עצרת, וכן בכל שנת השמיטה, ובכל שנת היובל. עיין בספר הקדוש שמן ששון ע"ח ט"ו ג', ובספר הקדוש זמרת הארץ נ"ח, והעיר על דבריו בשו"ת אור לציון (ח"ג פי"ז הערה ו) "ויש לעיין, שא"כ זו מ"ע שהזמן גרמא, וראה בחינוך מצוה תקמ"ה שמצוה זו נוהגת בכל זמן בזכרים ונקבות. וצ"ע. ואפשר שאף לפי הסוד אין זה אלא לאחר החורבן, אבל לפני כן נהג תמיד. וראה בגירסא מהגהות השמש בספר ע"ח כת"י, ע"ש. וצ"ב בזה". וחילוק זה קשה כמו שהעיר האור לציון.
ודעת מרן הרב לחלק יצא שאע"פ שלפי דברי רבינו האר"י כל השנה יש מצווה לחזר כדי לשלח את הקן בימי העומר והשמיטה אין לחזר אחר מצווה זו, אבל מכל מקום אם מזדמנת לפניו, הרי הוא חיוב מהתורה לעשותה
העולה
במהלך כל השנה מצווה לחזר כדי לשלח את הקן.
כאשר מזדמן לאדם מצות שילחוח הקן מחויב לשלחה אף שלא צריך את הביצים.
בימי העומר או מראש השנה ועד שמיני עצרת וכן בשנת שמיטה ויובל אין לחזר אחר מצווה זו, מכל מקום כאשר מזדמן לאדם שילוח הקן צריך לשלח את הציפורים ואפילו לא רוצה את הביצים.