שאלה

אם קונים כרטיס להופעה שההכנסות יהיו למוסד חסד, האם מותר לשלם את הכרטיס מכספי מעשר?

תשובה

אם תורם 1000 ובתמורה מקבל הופעה ששווה נניח 100 מותר לקנות מכספי מעשר, אבל אם נותן 100 ₪ ומקבל הופעה ששווה את אותו שווי או קרוב לו אין לקנות מכספי מעשר.

מקורות

קניית כרטיס הגרלה
והנה לגבי לקנות כרטיס הגרלה סינית ממוסד שניתן לתת לו מעשר כספים, כתב בשו"ת אגרות משה אורח חיים חלק ד סימן עו אות ב לחלק "אם הוא הגרלה דיש לה שיוי והשיוי שהעמידו הגבאים אינו גדול ביותר (שיש כמות כרטיסים, או שהסכום גדול) שייך שיקנו אף אינשי שאין בכוונתם לצדקה צריך שיקנה ממעות שלו, ואם הוא הגרלה דאין לה שיוי (כי יכול להיות שימכרו אלפי כרטיסים) הרי כל מי שלוקח הוא לנתינת צדקה ויכול ליקח זה ממעות מעשר. ואם נזדמן לאחד שגורלו הרויח מעצם הדין הוא שלו דהא כיון שאין להספק ענין שיוי הוא בהכרח מה שעושין כן הוא למתנה לאחד מהנותנין משום הזריזות לקנות כרטיסי הגרלה לצדקה שעי"ז הדרך שמוכרין הרבה יותר ונתקבץ לצדקה הרבה יותר מכפי שמבקשין שיתנו צדקה ואיכא רוחא לצדקה עי"ז שלכן הרשות ביד הגבאים ליתן מתנה זו, אבל מ"מ מן הראוי שבאם גורלו הרויח יחזיר למעשר הדמים ששילם בעד כרטיס הגורל, וגם המעשר שצריך ליתן מריוח זה לצדקה דלא גרע משאר ריוח ויתן זה למוסד זה", כלומר שאם שייך שאנשים יקנו את הכרטיס הגרלה כמו לוטו אז אין ליקח ממעות מעשר, אך אם יש כמות כרטיסים גדולה כך שאף אחד לא יקנה רק לשום צדקה מותר, ואם יזכה טוב שיחזיר את עלות הכרטיס לכספי מעשר, וכן כתב בדרך אמונה פ"ז הל' מתנות אביונים באור הלכה ד"ה ואחד, ובצדקה ומשפט להרב בלוי פ"א הערה פ"ה כתב שהדבר תלוי באדם עצמו האם הוא היה קונה כזה כרטיס, וכתב שאם זכה שישלם את שווי הכרטיס לא מכספי מעשר ומכל מקום אינו צריך לעשות כן מדינא.
אולם בשו"ת שבט הלוי חלק ט סימן ר כתב "לדידי פשוט דמותר לקנות כרטיסי הגרלה של מוסדות חסד וצדקה, מקומות שמותר ליתן להם מעשר כספים עפ"י היסודות המבוארים ביו"ד סי' רמ"ט ובפוסקים שם ובארתי מענינים אלה בשבט הלוי ח"ה סי' קל"ג, ומה שעושה רווחים ע"י מעשר כספים הנה שנינו במשנתינו ריש פ"ד בשקלים רבי עקיבא אומר אין משתכרין לא בשל הקדש ולא בשל עניים, ובכתובות ק"ו ע"ב בשל עניים מ"ט לא דלמא מתרמי להו עניים וליכא למיתבא להו, ופסקה רמ"א להלכה ביו"ד סי' רנ"ט סוס"י א', וא"כ הכא דמעצם שיעור מעשר כספים לא מחסר כלום וכולו לצדקה או חסד וא"כ נופל הטעם של דילמא מתרמי עניים, דהא נתנו כבר לעניים, אלא שרוצה להינות שיעלה לו מזה ספק ריוח של לזכות בהגרלה ונתנו על מנת כך לא ראיתי בזה שום פגם, ומה שמוסדות אלה מוציאים חלק מהכספים כמה אחוזים לצורך קנית החפצים המוגרלים גם מזה אין תברא דכמו שאין מדקדקים בעניים כשאנו מוסרים להם כספי צדקה אם עושים ההוצאות כולם לצורך כמו"כ כאן, וכ"ש כאן דכדי להרויח לצדקה צריכים לקנות א"כ כולו צורך צדקה, – ועוד דאין מדקדקים כ"כ במעשר כספים דלהרבה דעות אינו אפי' חיוב דרבנן אלא חומרא של מצוה כשיטת הב"ח בסי' של"א [דלא כמשמעות השו"ע יו"ד וטור שם בסי' רמ"ט] סו"ד איני רואה בזה שום עוול לענ"ד, גם לדעות שהוא דרבנן ממש [דשיטת בודדים שהוא מה"ת הלא נדחו מרוב הפוסקים] ומש"כ כב' מס' שו"ת איגרת משה ח"ד בישבי פה אין לי ספרים אלה", כלומר שלמוסד שמותר לתת כספי מעשר מותר לקנות כרטיס הגרלה ואף אם ירוויח לא צריך להחזיר את שווי הכרטיס הגרלה.
וכן כתב בתשובות והנהגות ח"ג סימן רפט רק שהוסיף "אף דמצד מצות הצדקה כשנותן למוסד ואינו מצפה כלל לגמול השכר יותר, מ"מ אין חשש איסור אם נותן מקצת כסף צדקה שלו במוסד טוב עם הגרלה.
אמנם אנו חוששין שאדם עלול לתרום את כל כסף המעשר שלו רק להגרלות וכו' שיכול להרויח, ויסבלו מכך עניים אחרים או מוסדות שלא סידרו הגרלה, ע"כ חייבין להגביל הסכום בכל מקום כפי המוסדות שיש שם שיכול לתת כה"ג, ומקופיא הוריתי כאן שאפשר לתת עד חומש מדמי המעשר עצמו להגרלות כל שנה ולא יותר, ובכה"ג בטוחים שעניים לא יסבלו, בין יחידים או מוסדות, ואנן שלוחי דידהו לדאוג לטובתם, וכמדומני שבזה יצאנו ידי חובה בס"ד".
אולם דעת הגר"נ קרליץ בתשובה חוט השני שבת ח"ב עמ' שכיון שקנה את כרטיס הגרלה מכספי מעשר הזכייה שייכת למעשר.
ובשו"ת אבן ישראל להרב פישר ח"ח סי' ס"ד לחלק יצא שאם קנה כרטיס וזכה הזכייה שייכת להקדש שאין אדם עושה סחורה בפרת חבירו, ודחה דברי השבט הלוי דכל שכתוב שלא עושים סחורה במעות עניים ומזה נלמד להיכן שעושים היינו שאם ירוויח המעות ילכו לעניים לא שיעשה לעצמו רווח מזה, וע"כ העלה שיעשו באופן כזה שלא האדם קונה כרטיס להגרלה אלא שמי שתרם מעל סכום מסוים נכנס שמו להגרלה.
מקבל חפץ
ולענין אדם שנותן כסף צדקה ותמורת זה מקבל מתנה, נראה שאם לדוגמא הוא נותן 1000 שקל ומקבל בתמורה מכשיר בשווי 100 שקל הרי ברור לכל בר דעת שאין כאן השקעה כספית משום סוג, אמנם אם מקבל דבר בשווי או בערך כספו כאן יש מקום לדון איך המתנה ניתנת שלדעת האבן ישראל לכאורה יהיה לה דין של מעשר כספים וכן נראה שיהיה דעת האג"מ
ונראה שזה מה שכתב בשו"ת משנה הלכות חלק ו סימן ר "בדבר השאלה בבן תורה שיש לו מעות מעשר והישיבה בעירו עושה שם באזאר לטובת הישיבה דשם ורוצה לדעת שבאם יתן הכסף להבאזאר היינו מעות מעשר שלו שהם יתנו הכסף להישיבה והוא יקבל חפצים מהבאזאר אי יש בזה צד איסור שהרי הכסף ילך לצדקה אחר שכל כסף הבאזאר הולך לישיבה.
הנה לא בירר מה כוונתו שהוא יקבל חפצים מהבאזאר אי כוונתו שהוא יקבל חפצים במתנה ולא תמורת הכסף א"כ כה"ג אם יש כח למנהלי באזאר ליתן חפצים במתנה למי שהם רוצים הכ"נ מותר אבל אי כוונתו שהוא יקבל חפצים תמורת כספו שנתן להישיבה א"כ הו"ל קונה חפצים לעצמו במעות מעשר ופשוט דאסור דמ"ש קונה מן ההדיוט או קונה מן ההקדש הגע עצמך שיקנה אדם לעצמו בית של הקדש במעות של מעשר ויהיה הבית שלו כיון שהמעות ילכו להקדש עכ"פ פשוט שכל שמקבל חפצים בשביל מעותיו הרי זה אסור. ולמשל אם יתן הוא מעותיו להישיבה ולא יקבל חפצים הנ"ל מן הבאזאר ודאי יבא אדם אחר ויקנה אותם וישלם בעדם להישיבה ויהיה מעות לצדקה ועכשיו שהוא נוטלם מפסיד ההקדש וזה ברור מאד.
ועיין יו"ד סי' רמ"ט דאפילו לקנות דבר מצוה במעות מעשר כגון להיות בעל ברית או להכניס חתן וכלה לחופה וכן לקנות ספרים וללמוד בהם ולהשאילן לאחרים נחלקו אי מותר כיון דיש לו טובת הנאה והרמ"א כתב דאין לעשות ממעשר שלו דבר מצוה והט"ז והש"ך בשם מהר"מ מרוטענבורג הביאו בזה ע"ש אבל בדידן לקנות חפצי הקדש לעצמו במעות צדקה לית מאן דפליג בזה דאסור", כלומר שהדבר תלוי בכוונת האדם שאם כוונתו על מנת לקבל את החפץ אסור אבל אחרת מותר.
יוצא שמוסד שמותר לתת לו מעשר כספים – אם נותן סכום כסף גבוה ביחס למתנה שהוא מקבל, מותר לו לקבל את המתנה. אך אם המתנה היא קרובה לשווי של הכסף שנותן אין לקבל את המתנה.
וא"כ בנידון דידן אם תורם 1000 ובתמורה מקבל הופעה ששווה נניח 100 מותר לקנות מכספי מעשר, אבל אם נותן 100 ₪ ומקבל הופעה ששווה את אותו שווי או קרוב לו אין לקנות מכספי מעשר
העולה
אם תורם 1000 ובתמורה מקבל הופעה ששווה נניח 100 מותר לקנות מכספי מעשר, אבל אם נותן 100 ₪ ומקבל הופעה ששווה את אותו שווי או קרוב לו אין לקנות מכספי מעשר.