שאלה

מה דין בתפילת מנחת שב"ק שלא היה מפתח לארון קודש וקראו בס"ת מיד לאחר תפילת מנחה. האם יאמרו חצי קדיש?

תשובה

הקדיש שלאחר הקריאה הוא קשור לקריאה ולכן גם אם קראו לאחר תפילת מנחה בשבת, יאמרו לאחר קריאת התורה קדיש.

מקורות

כתב טור אורח חיים סימן קמט לגבי קריאה של שני וחמישי "ולאחר שגמר קריאת הספר אומר ש"צ קדיש ומחזיר הספר למקומו ואומר תהלה לדוד וסדר קדושה כסדר שאר הימים ויש מקומות שאומרים תהילה לדוד וסדר קדושה מיד ואחר כך מחזירין הספר למקומו" ולכאורה ה"ה למנחה של שבת שהקדיש קשור אליה.
אמנם מרן השו"ע השמיט דין זה של לומר קדיש לאחר הקריאה בימי החול, אלא רק בהלכות שבת שכתב השו"ע בסי' רפ"ב סעי' ד' "נוהגים לקרות שבעה ולגמור עמהם הפרשה ואומר קדיש, וחוזר וקורא עם המפטיר מה שקרא השביעי", וביאר המשנ"ב בס"ק י"ט "לקרות שבעה וכו' – דהנה מן הדין קי"ל דמפטיר עולה למנין שבעה והיה יכול לגמור הפרשה דהיינו הסדרה עם המפטיר שהוא השביעי ואח"כ לומר קדיש ואך כדי לצאת גם דעת האומר בגמרא דאין מפטיר עולה למנין שבעה וע"כ מהנכון הוא לקרות שבעה קרואים קודם שמתחיל המפטיר וכדי להודיע לכל שהמפטיר אינו ממנין העולים תקנו ג"כ שהנכון לכתחלה להפסיק בהקדיש בין קריאתו לקריאת שאר העולים וממילא מוכרח לגמור הסדרה מתחלה כדי שלא יפסיק בקדיש באמצע הקריאה ואח"כ לחזור עם המפטיר עכ"פ ג' פסוקים ממה שקרא השביעי או האחרון".
ובטעם הדבר כתב הברכ"י ס"ק א' "ויצאו מקצתן גומרין. נראה דאין אומרים קדיש אחר קריאת ספר תורה, וכמו שהסכים הרב פר"ח לעיל סימן נ"ה דאין אומרים קדיש תתקבל. ועוד, כי הא דנהגו לומר קדיש בשני וחמישי אחר קריאת התורה הוא מנהג אחרונים, ופוק חזי מ"ש בתשובות רבינו מהר"ר יוסף ן' מיגש ז"ל תלמידו של הרי"ף ז"ל כ"י סי' מ"ט. שכתב וז"ל, וששאלת מפני מה תקנו לומר קדיש בשבתות ויום טוב אחר שקראו בתורה ולא תקנו כן בב' וה', ואם היה זה כדי להפסיק בו בין הקריאה שהחיוב בה מן התורה ובין קריאת המפטיר שהיא מדרבנן, הנה במנחת יוה"ך וט"ב השלישי מפטיר ואינו מפסיק ביניהם בקדיש. תשובה: מה שחייבו לומר כן בשבתות ויום טוב אחר קריאת ס"ת הוא משום דאיכא נביא, כדי להפסיק בו בין הקריאה בתורה ובין הקריאה בנביא, ולפי שאין נביא בב' וה' אין אנו צריכים לקדיש. ומה שחייבו במנחת יום הכיפורים וט' באב שלא להפסיק בקדיש בין קריאת התורה לנביא, הוא לפי שהתקינו שיהא הקורא בנביא קורא בתורה תחילה ואחר כך יקרא בנביא, וזה כבוד לתורה שלא יראה שדחה התורה ועבר מעליה ואין מגמת פניו אלא לקרות בנביא לבד ושאינו צריך לתורה, ולהיות דבמנחות הנז' קורין ג' ואין מוסיפין, אם יאמרו קדיש היה צריך לקרות בתורה ואח"כ קורא בנביא, והיו מוסיפין, על כן השלישי קורא בתורה ומפטיר בנביא ואינו מפסיק בקדיש, עכ"ד. הראת לדעת מדבריו של גדול שלא היו נוהגין לומר קדיש בב' וה', ונתן טעם לדבר. ומאחר דבימי רבוואתא קמאי לא היו אומרין קדיש זה, ומנהגא בעלמא הוא דנהוג בתראי, שפרא מילתא דהשתא דיצאו מקצת עשרה אין לאומרו", כלומר דאין חיוב לומר קדיש אלא מכח מנהגא ולכן היכא שיצאו עשרה לא יאמרו.
וכתב בשערי אפרים שער ז' סעי' ל"ח שיש לומר קדיש גם ביום חול לאחר הקריאה, וביאר בפתחי שערים ס"ק כ"ח דהקדיש שייך לקריאה, וכתב שהטעם הוא ע"פ הא"ר בשם רש"י דאין לך קריאת פסוקים שאין מקדישין אח"כ, וא"כ צריך להיות ה"ה לקריאה של מנחה בשבת, וא"כ הוא מדינא וממילא אם יצאו עשרה יצטרכו לומר.
וכתב הכה"ח בס"ק ה' "ויצאו מקצתן גומרין. אבל אין אומרים קדיש אחר קריאת ספר תורה וכמו שהסכים הרב פרי חדש לעיל סימן נ"ה דאין אומרים קדיש תתקבל, ועוד כי הא דנהגו לומר קדיש בשני וחמישי אחר קריאת התורה הוא מנהג אחרונים והשתא דיצאו מקצת עשרה אין לאומרו. ברכי יוסף אות א'. ודלא כשערי אפרים שער ז' אות ל"ח. ועיין בדברינו לעיל סימן נ"ה אות ל"ד ואות ל"ה ודו"ק" דשם דן לגבי אם יצאו מקצת מהמניין.
עכ"פ יצא לנו שלכו"ע יש לומר קדיש לאחר קריאת התורה, וא"כ ה"ה להכא.
כתב מרן הרב במאמר מרדכי שבת ח"ב פכ"ט סעי' מז " לא קראו בתורה ב"מנחה" של שבת – משלימים קריאתה עד השקיעה. לא קראו עד השקיעה, אין לה תשלומין", דעבר זמנה בשונה ממנחה שזמנה לדעת רבנן, לחלק מהפוסקים הוא עד הלילה, ואף שיש לנו ספק .
העולה
הקדיש שלאחר הקריאה הוא קשור לקריאה ולכן גם אם קראו לאחר תפילת מנחה בשבת, יאמרו לאחר קריאת התורה קדיש.