שאלה
אשכנזי בתשעת הימים שאין לו יותר גופיות נקיות
האם עדיף לכבס או לקנות חדשות?
תשובה
לספרדים אין השנה איסור לכבס מלבד תשעה באב.
לאשכנזים אסור לכבס מראש חודש, ומכל מקום יש להקל לכבס בגדי קטנים שצריכים לו עד שבוע שחל בו. בכל אופן אין לכבס בגדי גדולים יחד עם בגדי קטנים (וכמו שאסור למסור לכובסת גויה או לכבס כמה ביחד (וראה בשרגא מאיר ח"ו סי' קס"ו).
אדם שאין לו כי אם חלוק אחד יכול לכבסו השנה כיון שאין שבוע שחל בו, כאשר יש שבוע שחל בו ישליך את הבגד לרצפה ויקמטו.
אין לקנות בגדים חדשים, אל"כ ישנו מבצע מיוחד, ואפי' קנה אין לחדש בגדים בשלושת השבועות ובפרט בתשעת הימים.
אדם שיש לו בגד אחד עדיף שיכבסו וילבשו ולא יחדש בגד חדש.
מקורות
כתב השו"ע סי' תקנ"א סעי' ג' "שבוע שחל בו תשעה באב, אסורים לספר ולכבס, אפילו אינו רוצה ללובשו עתה אלא להניחו לאחר ט' באב, ואפילו אין לו אלא חלוק אחד, אסור; וכן המכובסים מקודם, בין ללבוש בין להציע בהם המטה; ואפי' מטפחות הידים והשלחן, אסור. וכיבוס שלנו, מותר; אבל גיהוץ שלנו, אסור. וכלי פשתן, אין בהם משום גיהוץ והרי הם ככיבוס שלנו, ומותר; והני מילי לגוהצן ולהניחן עד אחר תשעה באב, אבל אסור ללבשן בשבוע זה. ונהגו לאסור אפילו כלי פשתן, ואפילו בכבוס שלנו, בין ללבוש בין לכבס ולהניח; ואין להקל בדבר, כיון שנהגו, וכ"ש דאפשר דמדינא נמי אסור, שהרי יש מי שכתב דכיבוס שלנו קרי (גיהוץ) לשל בני בבל שאין מתלבנים יפה, לפי שמימיהם הם עכורים שאינו ארץ הרים וגבעות כארץ ישראל, וכיבוס של שאר ארצות אפשר שהוא ככיבוס של ארץ ישראל ואסור. ועוד יש מי שפירש דגיהוץ היינו מים ואפר או נתר ובורית, וכיבוס היינו במים לבד, ובזמן הזה אין מכבסים במים לבד ונמצא שכל כיבוס של זמן הזה הוי גיהוץ, ואסור מדינא אפי' בכלי פשתן ללבשן מיהא".
וכתב הרמ"א "ואנו נוהגין להחמיר בכל זה מתחלת ר"ח עד אחר התענית, אם לא לצורך מצוה, כגון אשה הלובשת לבנים מותרת לכבס וללבוש לבנים ולהציע תחתיה אבל בט' באב עצמו לא תלבש לבנים רק לובשת חלוק בדוק ויפה וכן לכבוד שבת לובשים כלי פשתן ומציעין לבנים כמו בשאר שבתות. ואסור ליתן כלים לכובסת אינה יהודי לכבס מראש חודש ואילך, אבל קודם ר"ח מותר לתת, אף על פי שכובסת אחר ראש חודש".
וכתב המשנ"ב בס"ק ל"ב "וכן לכבוד שבת לובשים כלי פשתן – המכובסים ומשמע ממה שאמר וכן שגם לכבוד שבת מותר לכבס ביום ה' ויום וי"ו ובדרכי משה משמע שנהגו בזה לאיסור אכן אם אין לו כתונת לשבת יש להקל". ובס"ק ל"ד "לכבס מר"ח ואילך – ואפילו א"ל לכבס אחר ט"ב ג"כ אסור מטעם מנהגא [מ"א] ובספר א"ר צידד להקל ליתן לה מר"ח ואילך לכבס אחר ט"ב והביאו הפמ"ג ולענין כלי פשתן בודאי יש לסמוך ע"ז". כלומר שנהגו להחמיר לא לכבס לא רק משום המלאכה אלא בעצם הכיבוס נהגו ואפילו בשביל אחר תשעה באב.
חלוק אחד
משנה ברורה סימן תקנא ס"ק כט "עד אחר התענית – ומי שאין לו אלא חלוק אחד יש להתיר לכבס מר"ח עד השבת" וכתב הבה"ל ד"ה ואנו נוהגין "ר"ל בכל האמור לעיל בתחלת הסעיף לבד מי שאין לו אלא חלוק אחד בזה יש להקל כמש"כ הא"ר [ח"א] ומה שכתב בפתחי עולם מר"ח עד התענית מותר בזה ט"ס הוא וצ"ל עד השבת". וכ"כ הכה"ח בס"ק ס'.
קטנים
כתב השו"ע סי' תקנ"א סעי' י"ד "אסור לגדולים לספר לקטנים ולכבס כסותם בשבת שחל תשעה באב להיות בתוכה. הגה: מיהו בגדים שמלפפין בהם הקטנים לגמרי, שמוציאים בהם ריעי ומשתינין בהם, הני ודאי משרא שרי; ואפילו בגדי שאר קטנים נוהגים להקל".
וכתב המשנ"ב בס"ק פ"א "לספר לקטנים – דקטנים נמי שייך בהו חינוך אי משום אבילות או משום עגמת נפש". וכתב בשער הציון ס"ק צ"א "ונפקא מיניה בין הטעמים, למי שהוא פחות מבן שש דלא הגיע עדיין לחינוך ומשום עגמת נפש אסור, עיין בפרי מגדים וחיי אדם".
כתב הכה"ח בס"ק קע"ג "דקטנים נמי שייך בהו חינוך אי משום אבילות אי משום עגמת נפש. תרומת הדשן סימן קנ"ב. והא דביורה דעה סימן שפ"ד פסק דאין אבילות לקטן, יש לומר דבאבילות דרבים מחמירין טפי. מגן אברהם ס"ק ל"ח. וקטנים היינו אפילו לא הגיעו לחינוך. חיי אדם כלל קל"ג אות ח"י".
וכתב הכה"ח בס"ק קע"ט "והיינו בני שתים ושלש שנים. חיי אדם שם. וכן משמע מדברי הלבוש שכתבנו לעיל אות קע"ד. וכן כתב בן איש חי שם ויש נוהגין היתר בכיבוס בגדי קטנים בני שלש שנים ואין למחות בהם עכ"ל. ומכל מקום בזה אין להתיר לכבס כי אם בגד אחד".
וכתב המשנ"ב בס"ק פ"ג "מיהו בגדים וכו' – ומ"מ לא יכבסו הרבה ביחד. ויכבסו בצנעא אם אין מכבסו ע"ג הנהר". וכ"כ הכה"ח בס"ק קע"ו. וכתב הכה"ח בס"ק קע"ז "מיהו בגדים שמלפפים בהם וכו'. ודרכן לכבסן במים לבד ומותר לכבס אפילו הרבה ביחד כדלעיל סימן תקל"ד סעיף א' בהגה. שלחן גבוה אות כ"ד. והביא דבריו הזכור לאברהם אות ט' יעו"ש. ומיהו מה שכתב אפילו הרבה ביחד היינו ארבעה וחמשה בפעם אחד כמ"ש לעיל סימן תקל"ד סעיף א' בהגה לענין חול המועד יעו"ש. אבל דעת האחרונים שכתבנו באות הקודם דאין לכבס הרבה ביחד משמע דסבירא להו דבתשעה באב יש להחמיר יותר ואין לכבס רק כל אחד ואחד לבדו וכמו שכתב במטה משה סימן תש"ב יעו"ש. ועל כן היכא דאפשר יש להחמיר". וכתב מרן הרב במאמר מרדכי למועדים וימים פכ"ה סעי' ס"ט שזה ילך גם על גופיות עם אין לו אחרות.
וכתב המשנ"ב בס"ק פ"ב "בשבת שחל וכו' – עיין בא"ר דלדידן יש להחמיר בתספורת מי"ז בתמוז וכיבוס מר"ח ובח"א כתב דלצורך קטנים אין להחמיר אף לפי מנהגינו אלא בשבת זו ".
כתב הכה"ח בס"ק קע"ח "הני ודאי משרא שרי. שאין בכיבוס זה משום שמחה. לבוש. ועוד יש לומר משום דלא אפשר דזה נצרך להם הרבה ובמלתא דלא אפשר לא גזרו רבנן". וכתב המשנ"ב בס"ק פ"ד כתי' הראשון
ובנדחה
וכתב הבא"ח פרשת דברים סעיף י"ב "ואם חל ט"ב יום ראשון או חל בשבת ונדחה, הנה מר"ן ז"ל סתם להתיר בשתי השבתות בין שקודם התענית בין אחריו, ואף על גב דכתב יש מי שאומר דנהגו לאסור כל שבוע שלפניו חוץ מיום חמישי וששי, קי"ל כסתם מר"ן ז"ל ולכן מותר לכבס ולספר בשבוע שלפניו, וכן נוהגים פה עירנו לכבס בשבוע שלפניו דאין כאן דין שבוע שחל בו ט"ב, מיהו לענין תספורת ראוי להורות לעם כמנהג הזקנים שכתב הכל בו שלא להסתפר כלל לפני אותה שבת כדי שיכנס ליום התענית כשהוא מנוול, ופה עירנו אין אנחנו גוערים ביד המקילין בזה בחזקה ועיין מל"ח אות כ"ה".
ובכה"ח ס"ק ע"ח "ויש מי שאומר שנהגו לאסור וכו'. וכבר ידעת דסתם ואחר כך מחלוקת הלכה כסתם. שלחן גבוה אות כ"ז. וכן כתב בן איש חי פרשת דברים אות י"ב דקיימא לן כסתם השלחן ערוך. מיהו לענין תספורת כתב דראוי להורות לעם כמנהג הזקנים שכתב הכלבו שלא להסתפר כלל לפני אותה שבת כדי שיכנס ליום התענית כשהוא מנוול, אלא שכתב דאין אנחנו גוערין ביד המקילין בחזקה יעו"ש. והמועד לכל חי סימן יו"ד אות כ"ה כתב היכא דחל תשעה באב בשבת ונדחה או ביום ראשון לא יסתפר בערב שבת איכה כדי שיכנס מנוול לתענית, אך אם חל תשעה באב בשלישי או בחמישי אין קפידא אם יסתפר בערב שבת שלפניו יעו"ש. ועיין לעיל אות מ"ה. וכל זה לפסק השלחן ערוך כמו שכתבנו לעיל אות ע"ז. ומיהו עיין לעיל סימן י"ג אות ז' בענין היכא שסותם השלחן ערוך ואחר כך כותב יש מי שאומר לחומרא שחושש לו לכתחלה היכא דאפשר יעו"ש".
וכתב מרן הרב במאמ"ר הלכות חגים פכ"ה סעי' נ"ז שראוי להחמיר בתספורת שלא להסתפר בשבוע שחל בו. וכמו הבא"ח. אבל כביסה מותר.
קניית דבר חדש
כתב השו"ע סי' תקנ"א סעי' ב' "מר"ח עד התענית ממעטים במשא ובמתן ובבנין של שמחה", כתב המשנ"ב ס"ק יא "יש מן הפוסקים דס"ל דהיינו שלא ישא במו"מ של שמחה כגון לקנות כלי כסף או צרכי חופה וכדומה אבל סתם מו"מ אין צריך למעט כלל ויש דס"ל דכל מו"מ צריך למעט בעת הזאת ולא יעסוק אלא כדי פרנסתו וכן משמע בסימן תקנ"ד סוף סכ"ב דצריך למעט בכל מו"מ. [ורק אם הוא יריד י"ל דהוי דבר האבד ושרי בכ"ע אם הוא מוצא אז בזול יותר] ובזמנינו נהגו להקל בכל זה משום דהכל נחשב כעת כדי פרנסתינו". וכתב בשער הציון ס"ק יא "והנה יש מקומות שנהגו שלא לישא וליתן כלל בעת הזאת בשום משא ומתן, וזו היא חומרא שלא מן הדין כלל, בין לדעה ראשונה בין לשניה, ואפשר שעשו כן משום סייג וגדר, ולפיכך הרוצה לעסוק שם במשא ומתן צריך התרה, אבל במקום שנהגו למעט בכל משא ומתן, לזה לא מהני התרה, כיון דיש פוסקים דסבירא להו הכי כבר קיבלו אבותיהם כדעת ההיא [מגן אברהם ושאר אחרונים]". וכתב מרן הרב במאמ"ר חגים פכ"ה סעי' ל"ב שנהגו למעט רק במשא ומתן של שמחה אלא א"כ הוא לא נצרך שאז טוב למעט גם בבסתם משא ומתן.
קניית בגדים חדשים
כתב השו"ע סי' תקנ"א סעי' ז' "יש אומרים שאסור לתקן בגדים חדשים ומנעלים חדשים בשבת זה, ויש להחמיר בזה מראש חודש. הגה: וה"ה דאסור לקנותן".
וכתב המשנ"ב בס"ק מ"ו "שאסור לתקן – ר"ל שאסור לעשות בגדים חדשים וכן אנפלאות שקורין זאקי"ן אסור לארוג", וכתב בס"ק מ"ט "לקנותן – אפילו דעתו שלא ללובשן עד אחר ט"ב ודומיא דאסרינן לעיל לענין כיבוס אפילו במכבסן להניח". וכתב עוד בכה"ח בס"ק ק"ב "חומר בקנין דאף החדשים אצלו והם ישנים אם חביבים עליו אסורים, וגם מטעם ברכת שהחיינו לא שפיר דמי".
וכתב הכה"ח בס"ק צ"ח "ולענין לבישה דעת הרב בית יוסף להקל. מגן אברהם ס"ק כ"ג. ור"ל כמ"ש בסעיף ו' שאין אוסר הלבישה רק בשבת שחל תשעה באב, ומשום הכי כתב כאן המחבר ויש להחמיר בזה דייקא. לבושי שרד. וכן כתב המטה יהודה בדין ו', מחצית השקל ס"ק כ"ג, אשל אברהם אות כ"ג. ומיהו דעת הרב בהגה לעיל סעיף ו' להחמיר בלבישה גם כן מראש חודש. אשל אברהם שם".
לבישת בגד חדש
כתב השו"ע בסעי' ו' "כלים חדשים, בין לבנים בין צבועים בין של צמר בין של פשתן, אסור ללבוש בשבת זה (ואנו מחמירין מר"ח ואילך)".
וכתב במשנה ברורה ס"ק מד "כלים חדשים – ובמקום שדרך לכבוש הבגדים במכבש א"כ הוו בכלל מגוהצין ואסורין אפילו הם ישנים שהגיהוץ עושה אותן כחדשים ואסורין ללבוש בשבוע זו ומה"ט נהגו איסור בבגדי שבת ללבשן בשבת חזון דאע"פ שלבשן מכבר כמה שבתות עדיין גיהוצן ניכר והוי כחדשים", וכתב עוד בבה"ל "כלים חדשים וכו' אסור ללבוש – וה"ה כלים ישנים המכובסין כדלעיל בס"ג. ודע דכתונת אפילו חדשה מותר ללבוש בשבת חזון וכמו לענין כיבוס דמותר לכבוד שבת [כ"מ מפמ"ג]".
וכתב עוד המשנ"ב בס"ק מ"ה "מר"ח ואילך – ומיירי שקנה בגד מתוקן כמו שהוא ובירך שהחיינו בשעת קניה קודם י"ז בתמוז וע"כ אין איסור קודם ר"ח דמי שקנה בגד שאינו מתוקן ונתן לאומן לתפור הלא מברך בשעת לבישה ואסור ללבוש מי"ז בתמוז משום שהחיינו. ולדעת המקילין דבשבתות שבין המצרים מותר לברך שהחיינו א"כ מותר ללבוש חדשים בשבתות שבין המצרים אבל מר"ח ואילך אסור אפילו בשבת ובגדים שאינם חשובים כ"כ שא"צ לברך עליו שהחיינו כגון מנעלים חדשים ואנפלאות וכיו"ב בודאי מותר לקנותו וללבשו מי"ז בתמוז עד ר"ח ועיין עוד מה שכתבנו בסעיף י"ז בשם הגר"א".
וכתב הכה"ח בס"ק פ"ח "הגם דבלאו הכי אין אומרין שהחיינו על המלבוש מי"ז בתמוז ואילך כמ"ש לקמן סעיף י"ז ואם כן למה אצטריך למימר כלים חדשים וכו', יש לומר דהתם טוב ליזהר קאמר והכא אסור קאמר ר"ל מדינא, ועוד יש לומר דהכא אתא לאשמעינן דאפילו דבר שאינו חשוב לברך עליו שהחיינו כגון חלוק ומכנסיים וכדומה כמ"ש לעיל סימן רכ"ג סעיף ו' אפילו הכי מצד אבילות דתשעה באב אסור ללבוש. ועוד עיין מגן אברהם ס"ק כ"א ואליה רבה אות י"ז מה שכתבו עוד תירוצים לזה יעו"ש. ומיהו מה שכתב עוד שם האליה רבה דמיירי שקנה בגד מתוקן קודם י"ז בתמוז דמברך בשעת הקנייה ולפי זה אסור לקנות בגד מתוקן בין המצרים יעו"ש, עיין לעיל סימן רכ"ג אות ל' שכתבנו דהמנהג לברך דוקא בשעת לבישה יעו"ש. ולפי זה אפשר לומר דמותר לקנות בגד מתוקן גם כן אחר י"ז בתמוז כיון דאין המנהג לברך שהחיינו בשעת קנייה".
וא"כ בבגד חדש יש איסור בעצם קנייתו ואפי' קנה כבר יש איסור בחידושו הן משום שהחיינו והן משום בגד חדש והן מדין כיבוס ולכן עדיף לכבס
העולה
לספרדים אין השנה איסור לכבס מלבד תשעה באב.
לאשכנזים אסור לכבס מראש חודש, ומכל מקום יש להקל לכבס בגדי קטנים שצריכים לו עד שבוע שחל בו. בכל אופן אין לכבס בגדי גדולים יחד עם בגדי קטנים (וכמו שאסור למסור לכובסת גויה או לכבס כמה ביחד (וראה בשרגא מאיר ח"ו סי' קס"ו).
אדם שאין לו כי אם חלוק אחד יכול לכבסו השנה כיון שאין שבוע שחל בו, כאשר יש שבוע שחל בו ישליח את הבגד לרצפה ויקמטו.
אין לקנות בגדים חדשים, אל"כ ישנו מבצע מיוחד, ואפי' קנה אין לחדש בגדים בשלושת השבועות ובפרט בתשעת הימים.
אדם שיש לו בגד אחד עדיף שיכבסו וילבשו ולא יחדש בגד חדש.