שאלה
אני עובד בפעל, ובעל הבית דורש שנעבוד גם בחול המועד, האם מותר לי, אני חושש שאם לא אעבוד יפטרו אותי?
תשובה
אם יש חשש שקרוב לוודאי שיפטרו אותו מותר לו לעבוד כיון שהוי בכלל דבר האבד.
מקורות
כתב השו"ע סי' תקל"ז סעי' א' "דבר האבד, מותר לעשותו בחול המועד בלא שינוי".
וכתב המשנ"ב בס"ק א' "דבר האבד – ר"ל שאם לא יעשהו עכשיו יבא לידי הפסד. ואם הדבר אצלו בספק עיין במ"א שמקיל ובח"א כתב שיעשהו ע"י עכו"ם ולא בעצמו, ועיין בבה"ל שצידדנו דכונת המ"א הוא ג"כ אם אותו החשש שהוא חושש הוא מצוי שיבוא ואז נראה דיש להקל גם ע"י עצמו, אכן יראה לעשות בצנעא אם אפשר ועיין בפמ"ג שכתב דלדברי המ"א יש להקל נמי בספק צורך המועד והיינו ג"כ אם בעיניו קרוב שיהיה זה לצורך המועד" וראה עוד בבה"ל ד"ה דבר האבד.
וכתב הכה"ח בס"ק ב' "אפילו ספק דבר האבד מותר. הרש"ך חלק א' סימן קי"ג, כנסת הגדולה בהגהות הטור, עולת שבת אות א', מגן אברהם ריש הסימן, אליה רבה אות א'. והטעם כתב אשל אברהם משום דחול המועד מדרבנן וספק לקולא. וכן כתבו המחצית השקל והלבושי שרד. ואם כן משמע דלמאן דאמר דאורייתא יש להחמיר. מיהו בבית יוסף סימן תקל"ט ד"ה ומה שכתב הרא"ש כתב וכיון דלאו דבר האבד בודאי הוא אסור וכו' יעו"ש, וזהו שכתב שם לדעת הרא"ש שהוא מכת הסוברים דמלאכת חול המועד איסורא מדרבנן כמו שכתב בהרא"ש ריש מועד קטן והובא בבית יוסף סימן תק"ל יעו"ש, ואם כן מזה משמע דגם למאן דאמר מדרבנן ספק דבר האבד אסור. אמנם לכאורה נראה דיש סתירה לזה ממשנה מועד קטן י"ח ע"ב ואלו כותבין במועד וכו', וכתבו שם התוספות נראה דכל הני הוו דבר האבד פן ימות הנותן וכו', וכן כתב שם בחידושי הריטב"א, ומשמע מזה דמקילין מספק. וכן משמע מתשובת הרשב"א שהביא בבית יוסף סימן תקמ"ה שכתב הטעם דמתיר התוספתא לכתוב חשבונותיו במועד שמא לא יזכור ויאבד ממונו עכ"ל, והרשב"א הוא מכת הסוברים דמלאכת חול המועד אסורה מדאורייתא כמו שכתב בבית יוסף סימן תק"ל, ואפילו הכי סובר ספק דבר האבד מותר. וכן כתב המגיד משנה פרק ז' מהלכות יום טוב דין ג' בשם הרמב"ן דמה שהצריכו בהכנסת פירות בצנעה (עיין לקמן סימן תקל"ח סעיף ב') לפי שאינן ודאי הפסד אלא ספק וכו' יעו"ש, הרי מתיר בספק דבר האבד, והוא גם כן מכת הסוברים דאורייתא כמו שכתב בבית יוסף סימן תק"ל יעו"ש. ועל כן נראה דאין זה תלוי בדאורייתא או בדרבנן, אלא כל שהוא קרוב לודאי שיבא לידי הפסד לפי הראות יש להתיר אפילו בספק, וכל שהוא חששא רחוקה אין להתיר מספק. ועיין חיי אדם כלל ק"ו אות ה' שכתב דספק דבר האבד יעשה על ידי עכו"ם יעו"ש. ועל כן אם אפשר יש להחמיר ולעשות על ידי עכו"ם, וכן בחששא רחוקה אם יבא לידי הפסד יעשה על ידי עכו"ם".
הפסד שכר פועלים
וכתב בשערי תשובה ס"ק א' "וכ' ברכי יוסף בשם מהר"מ פרובינצאל בתשובה כת"י להדפיס ספרים בח"ה אף שיש לו פועלים שפסק להם שכרם קבוע בין אם יהיה לו פעולה בין אם לא יהיה לו, לא מיקרי דבר אבד בשביל שמאבד שכר פועלים מאחר שמלאכת הדפוס עצמה אינה דבר האבד. וגם אם יקח פועלים שאין להם מה לאכול אסור, דאין אדם רשאי לעשות מלאכה בחול המועד כדי לתת שכר לפועל שאין לו מה יאכל, ע"ש והבר"י כתב ע"ז ועיין לקמן סי' תקמ"ב ובמ"ש האחרונים ודו"ק עכ"ל ור"ל דשם משמע שרשאי ליתן מלאכה לפועל שאין לו מה יאכל וכ"כ בסימן תקמ"ב שדברי מהר"מ צריכין ישוב ולענ"ד ס"ל דדוקא שהמלאכה יש בה קצת צורך ביום טוב משא"כ מלאכת הדפוס שהוא רק להרווחה, ועיין בנודע ביהודה מ"ק ומ"ת שהבאתי בסימן תקמ"ב ועיין לקמן סי' תקמ"ה מ"ש בזה בשם מור וקציעה".
וכתב עליו הכה"ח בס"ק ג' "ולע"ד נראה דוחק חילוק זה דבסתמא התירו לפועל שאין לו וכו' דמשמע כל מלאכה אפילו שאינה צורך המועד. אבל הנלע"ד ליישב דמה שהתירו לתת מלאכה לפועל וכו' הוא דוקא שיקח המלאכה ברשותו ויתעסק בה דאף אם יראו אותו ידעו שזהו בשביל שאין לו וכו', אבל לא יעשה המלאכה ברשות הנותן מפני שיחשדוהו שעושה מלאכתו במועד, ולכן בדפוס שמוכרח הוא לעשות המלאכה בבית הדפוס שהוא רשות הנותן דאיכא חשדא על כן כתב לאסור. ויתבאר עוד מזה לקמן סימן תקמ"ב סעיף ב' וסימן תקמ"ה סעיף ד' קחנו משם".
ובשו"ת מנח"י ח"ו סי' נ"ב הביא דברי השע"ת, וכתב "אמנם בספר ערוך השלחן (יו"ד סי' ש"פ סעי' כ"ב) פשיטא לי' גבי אבל, דהפסד שכר הפועלים נחשב לדבר האבד, אבל בפוסקים הנ"ל לא נראה כן" עיי"ש עוד, ובשש"כ פס"ז הערה מ' בשם הגרש"ז ג"כ נוטה להחמיר שאין לכתחילה להעסיק פועלים עקב הפסד זה. וע"ע מועדים וזמנים ח"ד סי' ש"א בעובדא כזאת אצל החזו"א זצ"ל והורה כי אף על פי שמדינא מותר להעסיקם כדי שלא יצטרך לשלם להם בחינם מ"מ כדאי ונכון להתפשר עם הפועלים ולא לעבוד בחוה"מ ולקדש שם שמים ובפרט בימינו שפרוץ מאד העבודה בחוה"מ ואוושא מילתא, עיין שם.
אמנם היכא שיש חשש שמא יפטרו אותו הוי בכלל דבר האבד, וכן כתב השמירת שבת כהלכתה פס"ז סעי' י"א, ודין זה אפי' אם הוא קרוב לוודאי שיהיה כן, ובמקום הצורך ניתן להקל גם בספק.
העולה
אם יש חשש שקרוב לוודאי שיפטרו אותו מותר לו לעבוד כיון שהוי בכלל דבר האבד.