שאלה

אדם אשכנזי שהולך לשחות כל יום שישי, מה הדין שישי הזה שזה ראש חודש? מקילים לגבי מקלחת אבל מה הדין לגבי שחיה?

תשובה

ר"ח אב שחל בערב שבת מותר לרחוץ לצורך כבוד שבת ואפי' בימים חמים וסבון מותר, וירחץ אחרי חצות (הליכות שלמה בארחות ההלכה הערה 3). אך לכתחילה ישנה קצת ברחיצה, וכ"ז אם רגיל לרחוץ בכל ע"ש, ובכל ענין אין להוסיף רחיצה יתירה שאינה לצורך השבת, ולכן בעניינינו אין להתיר לשחות שהוא שלא לכבוד שבת, ולרפואה (שהיא לרפואות חולשה וכדו') מותר לרחוץ אפי' בשבוע שחל בו תשעה באב.

מקורות

הקדמה: יסוד איסור רחיצה בתשעת הימים אינו מוזכר בגמ' כלל והוא מנהג מאוחר שנהגו בו האשכנזים ומקורו במרדכי מסכת תענית (סי' תרל"ט) על דברי המשנה שתשעה באב אסור ברחיצה וסיכה, ובגמ' מבואר שאפי' רחיצה במים קרים אסורה, כתב המרדכי "אסור ברחיצה וסיכה – משמע דוקא בט' באב, ומיהו נהגו אבותינו שלא לאכול בשר ולשתות יין ולא לרחוץ מראש חודש, ועלינו לקיים דכתיב ואל תיטוש תורת אימך, עכ"ל, וכ"כ הטור (או"ח תקנ"א סעיף ט"ז) וז"ל כתב אבי עזרי נהגו אבותינו שלא לרחוץ מר"ח ויש עלינו לקיים משום אל תיטוש תורת אימך" עכ"ל, ובב"י שם הביא מתרומת הדשן (סימן ק"נ) "משמע דאפי' בצונן אסור אע"ג דלשון הרמב"ם (פ"ה ה"ו) דוקא בחמין נהגו איסור, נראה דאור זרוע ומרדכי פליגי עלה בהא, דאינהו סברי דנהגי מר"ח ואילך, ואיהו לא כתב אלא בשבת זו, הכא נמי נימא דבהא נמי פליגי, אמנם כמדומה לי שראיתי בימי חורפי רוחצים בנהרות מר"ח ולא מיחו בידם, והמחמיר תבוא עליו ברכה" עכ"ל, ומה שהביא מהרמב"ם כתב גם הטור בסוף הסימן וז"ל "ונהגו הכל שלא ליכנס לבית המרחץ בשבת זו ואסור לשנות מנהג אבותינו" עכ"ל, הרי לנו מנהגים חלוקים בענין הרחיצה שמנהג הספרדים היה שלא ליכנס למרחץ (שהוא מים חמים) ודוקא בשבוע שחל בו תשעה באב ומנהג האשכנזים להחמיר כבר מראש חודש ואפי' מים קרים, וכן פסק בשו"ע (סי' תרנ"א סע' ט"ז), "יש נוהגים שלא לרחוץ מר"ח ויש שאין נמנעים אלא בשבת זו", וכתב הרמ"א "ונוהגין שלא לרחוץ אפי' בצונן מר"ח ואילך", עכ"ל.
תשובה: כעת לאחר שהתברר לנו האיסור לאשכנזים לרחוץ אפי' בצונן מוטל עלינו לברר מהו ההיתר לרחוץ בע"ש ועד כמה הותר. בב"י (שם) הביא מתשובות מהרי"ל (סי' ט"ו) "לחוף הראש ערב שבת של חזון ישעיה הורו רבותינו בצונן (עפי' הגירסא בשו"ת מהרי"ל של מכון ירושלים וע"ש בהערה 1) ועל הרגלים לא שאלתי, ולכאורה נראה דהקילו בראש מהא דאמרינן אבל פניו ידיו ורגליו אסור בצונן מותר, ואף הכא לא שנא", עכ"ל, והובאו דבריו גם בד"מ שם אות ה', אך הוסיף הב"י (והוא ג"כ משו"ת מהרי"ל הנ"ל) בשם ספר הפרנס וז"ל "ורוחצים הראש סמוך להכנסת כלה", וכן פסק ברמ"א הנ"ל (אך הביא שי"א שחפיפת הראש מותר בחמין ע"ש ובהערה שהבאנו לעיל משו"ת מהרי"ל של מכון ירושלים), אך כתב הב"ח שכ"ז הוא דוקא בערב שבת חזון, אך בראש חודש שחל בערב שבת יש להקל לרחוץ לכבוד שבת, וכן כתב במנהגים של מהר"א טירנא (וזאת למרות שהביא מספר מנהגי דורא שרבותינו במגנצא נזהרים להקדים ולרחוץ ביום חמישי, אך דחה דבריהם שאין בזה כבוד שבת להקדים הרחיצה כ"כ), וסיים הב"ח וז"ל "דדוקא בע"ש של חזון דחל לפעמים בערב תשעה באב, ראו להחמיר מחצות ואילך כמו ערב תשעה באב דעלמא, ומשום לא פלוג נהגו לאסור בכל ערב שבת חזון, אבל בערב שבת שהוא ר"ח, שאינו שבת של חזון, לא ראיתי לאסור כלל, ובפרט הרגיל לרחוץ בכל ערב שבת כשאפשר לו ונמנע עתה עוון יש בידו", עכ"ל, והעתיקו דבריו במג"א (סק"מ) בקיצור, וכך פסק המשנ"ב שם סקפ"ט וז"ל "ואם חל ראש חודש בע"ש אזי מותר לרחוץ אף כל גופו בחמין כל מי שרוחץ תמיד בע"ש לכבוד השבת", נראה מכל הנ"ל דכל מה שהותר הרחיצה היא רק הרחיצה שהיא לכבוד שבת, ולא אמרינן שהתירו באופן כללי רחיצה באותו יום, ואפי' אם אינו רגיל לרחוץ בכל ע"ש ועכשיו לכבוד השבת רוצה לרחוץ לא הותר לו, ק"ו לרחיצה שאינה לכבוד השבת אלא לתענוג בעלמא.
וביותר מזה מצאתי בשו"ת שבט הלוי (ח"ז סימן ע"ז אות ה') שהביא שדעת הפמ"ג שדין שבת זו כע"ש חזון, ולכן פסק שלכתחילה ישנה ברחיצה שהיא לכבוד השבת כגון אם רגיל באמבטיה יעשה רק מקלחת ע"ש, וזהו חיזוק לדברינו הנ"ל.
אך אם עושה דבר זה לרפואה, במשנ"ב שם סקפ"ח כותב וז"ל ולרפואה מותר אפי' בחמין ואפי' בשבוע שחל בו תשעה באב" (א"ר סקל"ה), ובמקור הדברים בא"ר כתב למעוברת שהגיעה לפירקה התירו לרחוץ בחמין דכל לרפואה שרי" עכ"ל, אך גם זה צריך להיות באמת לצורך רפואה, דהיינו ע"פ הוראות הרופא שהחולה צריך את זה מפני שהוא חלש או סובל ממחלה כל שהיא, אך ללא צורך כזה אין להקל (ע"פ מו"ר ראש ביהמ"ד הגר"י אליהו שליט"א), ועיין בספר שערי נחמה (שער ג' פרק ב' אות כ"ד) שהביא מהגרשז"א זצ"ל לגבי אדם עם כאבי גב אם יכול לשחות בט' הימים, וענה שלא מתאים לשחות בימים אלו שיש בודאי גם תענוג מזה חוץ מהתועלת שיש לגב, דהרי לא מדובר בחולה כזה שעלול להתרחש לו נזק אם שבוע אחר לא ישחה, עכת"ד.
מסקנא
ר"ח אב שחל בערב שבת מותר לרחוץ לצורך כבוד שבת ואפי' בימים חמים וסבון מותר, וירחץ אחרי חצות (הליכות שלמה בארחות ההלכה הערה 3). אך לכתחילה ישנה קצת ברחיצה, וכ"ז אם רגיל לרחוץ בכל ע"ש, ובכל ענין אין להוסיף רחיצה יתירה שאינה לצורך השבת, ולכן בעניינינו אין להתיר לשחות שהוא שלא לכבוד שבת, ולרפואה (שהיא לרפואות חולשה וכדו') מותר לרחוץ אפי' בשבוע שחל בו תשעה באב.