שאלה
האם מותר לחדש נעליים בבין המיצרים ? מאחר ואין בזה שהחיינו?
תשובה
שלושת השבועות אם צריך מותר לקנות נעליים ולחדש אותם בין לאשכנזים ובין לספרדים.
מראש חודש אב – עד גיל שש שזה גיל חינוך אם נקרעו יש להקל לקנות ולחדש (וגם לא מברכים שהחיינו עליהם ואין בהם דין כיבוס).
מעל גיל שש – אם נקרעו לגמרי יש להקל – ראה בפמ"ג א"א ס"ק ל"ח שכתב להקל עד בר מצווה לכבס וכ"ש זה – ויכול לחדש כי אין בהם בעיה של כיבוס.
ומכל מקום אם יש מבצע יכול לקנות.
מקורות
כתב השו"ע סי' תקנ"א סעי' ב' "מר"ח עד התענית ממעטים במשא ובמתן ובבנין של שמחה", כתב המשנ"ב ס"ק יא "יש מן הפוסקים דס"ל דהיינו שלא ישא במו"מ של שמחה כגון לקנות כלי כסף או צרכי חופה וכדומה אבל סתם מו"מ אין צריך למעט כלל ויש דס"ל דכל מו"מ צריך למעט בעת הזאת ולא יעסוק אלא כדי פרנסתו וכן משמע בסימן תקנ"ד סוף סכ"ב דצריך למעט בכל מו"מ. [ורק אם הוא יריד י"ל דהוי דבר האבד ושרי בכ"ע אם הוא מוצא אז בזול יותר] ובזמנינו נהגו להקל בכל זה משום דהכל נחשב כעת כדי פרנסתינו".
וכתב בשער הציון ס"ק יא "והנה יש מקומות שנהגו שלא לישא וליתן כלל בעת הזאת בשום משא ומתן, וזו היא חומרא שלא מן הדין כלל, בין לדעה ראשונה בין לשניה, ואפשר שעשו כן משום סייג וגדר, ולפיכך הרוצה לעסוק שם במשא ומתן צריך התרה, אבל במקום שנהגו למעט בכל משא ומתן, לזה לא מהני התרה, כיון דיש פוסקים דסבירא להו הכי כבר קיבלו אבותיהם כדעת ההיא [מגן אברהם ושאר אחרונים]".
וכתב מרן הרב במאמ"ר חגים פכ"ה סעי' ל"ב "קנייה ומכירה – משנכנס אב, ממעטין במשא ומתן, יש מחמירין בכל משא ומתן ויש שאוסרים לקנות רק בגדים של שמחה. כגון לצורך חתן וכלה וכד' – וכן נוהגים. סתם משא ומתן שאינו מוכרח – ראוי שלא יעשנו. וכשיש חשש להפסד כספי אם ידחו את הקנייה עד אחרי תשעה באב – מותר לקנות גם לצורך חתן וכלה בימים אלו".
ב
וכתב המשנ"ב ס"ק מה "מר"ח ואילך – ומיירי שקנה בגד מתוקן כמו שהוא ובירך שהחיינו בשעת קניה קודם י"ז בתמוז וע"כ אין איסור קודם ר"ח דמי שקנה בגד שאינו מתוקן ונתן לאומן לתפור הלא מברך בשעת לבישה ואסור ללבוש מי"ז בתמוז משום שהחיינו. ולדעת המקילין דבשבתות שבין המצרים מותר לברך שהחיינו א"כ מותר ללבוש חדשים בשבתות שבין המצרים אבל מר"ח ואילך אסור אפילו בשבת ובגדים שאינם חשובים כ"כ שא"צ לברך עליו שהחיינו כגון מנעלים חדשים ואנפלאות וכיו"ב בודאי מותר לקנותו וללבשו מי"ז בתמוז עד ר"ח ועיין עוד מה שכתבנו בסעיף י"ז בשם הגר"א".
וכתב הכה"ח בס"ק פ"ח "הגם דבלאו הכי אין אומרין שהחיינו על המלבוש מי"ז בתמוז ואילך כמ"ש לקמן סעיף י"ז ואם כן למה אצטריך למימר כלים חדשים וכו', יש לומר דהתם טוב ליזהר קאמר והכא אסור קאמר ר"ל מדינא, ועוד יש לומר דהכא אתא לאשמעינן דאפילו דבר שאינו חשוב לברך עליו שהחיינו כגון חלוק ומכנסיים וכדומה כמ"ש לעיל סימן רכ"ג סעיף ו' אפילו הכי מצד אבילות דתשעה באב אסור ללבוש. ועוד עיין מגן אברהם ס"ק כ"א ואליה רבה אות י"ז מה שכתבו עוד תירוצים לזה יעו"ש. ומיהו מה שכתב עוד שם האליה רבה דמיירי שקנה בגד מתוקן קודם י"ז בתמוז דמברך בשעת הקנייה ולפי זה אסור לקנות בגד מתוקן בין המצרים יעו"ש, עיין לעיל סימן רכ"ג אות ל' שכתבנו דהמנהג לברך דוקא בשעת לבישה יעו"ש. ולפי זה אפשר לומר דמותר לקנות בגד מתוקן גם כן אחר י"ז בתמוז כיון דאין המנהג לברך שהחיינו בשעת קנייה".
וכתב מרן הרב שם בסעי' ל"ד "כל בגד שיש לברך עליו "שהחיינו" אסור לקנותו מר"ח גם אם מתכוין ללובשו לאחר תשעה באב, אומנם גופיה גרבים וכדו' שאין מברכים עליהם "שהחיינו" טוב לקנותם לפני ר"ח. ואם מוכרח – יכול מן הדין לקנותם גם אחר ר"ח ולא יחדשם".
מראש חודש
כתב השו"ע סי' תקנ"א סעי' ז' "יש אומרים שאסור לתקן בגדים חדשים ומנעלים חדשים בשבת זה, ויש להחמיר בזה מראש חודש. הגה: וה"ה דאסור לקנותן".
כתב הכה"ח בס"ק צ"ו "ומנעלים של בגד חדש כיון שהוא זכר לאבילות אפשר דמותר לחנכן בתשעה באב, וטוב הדבר לחנכן ביום הכפורים, והמחמיר תבא עליו ברכה. הלכות קטנות חלק ב' סימן קל"ט, יד אהרן בהגהות בית יוסף, זכור לאברהם אות ט', מועד לכל חי סימן יו"ד אות ל"ז. ומה שקצת נוהגין ללבוש גוראפי"ס מכובסים בתשעה באב פשיטא דאיסורא עבדי דהא מפורש בשלחן ערוך דאפילו המכובסים מקודם אסור בשבוע זה והוא פשוט, ועיין להרב בית דוד סימן של"ג שכתב דמי שמצטער לילך יחף כשאירע קור בתשעה באב והוא איש זקן דמותר לו לנעול קאלשאש מכובסות או חדשות יעו"ש. זכור לאברהם שם. ומכל מקום אם יודע שיצטרך להם בתשעה באב יש ללובשם איזה שעות קודם ראש חודש או שבוע שחל תשעה באב להיות בתוכה".
ובס"ק צ"ז כתב "ונראה דבשבוע שחל תשעה באב להיות בתוכה יש להזהיר לחייטים ולעושה מנעלים שלא יתקנו מחדש, וגם כל אחד ואחד בביתו יזהר בזה שלא לעשות בגד חדש ומנעל חדש, ואפילו הנשים העושות ביד אנפלאות שקורין ג'וראפיס נראה דאסור (עיין לקמן אות ק'), ומכל מקום נראה דמנעלים של בגד שלובשים בתשעה באב משום אבילות אין קפידא אם לעשותם לתקנם מחדש אם לנועלם, ומה שכתב הלכות קטנות והמחמיר תבא עליו ברכה זהו כשיש לו ללבוש בתשעה באב, אבל כשאין לו מנעלים ללבוש בתשעה באב ינעלם אפילו שהם חדשים ולא ילך במנעלים של עור או יחף. רוח חיים אות ג'. וכן כתב בספרו מועד לכל חי סימן יו"ד אות ח"י, בן איש חי פרשת דברים אות ט'. ועיין לקמן סימן תקנ"ד אות ע"ב".
ב
כתב השו"ע סי' תקנ"א סעי' י"ד "אסור לגדולים לספר לקטנים ולכבס כסותם בשבת שחל תשעה באב להיות בתוכה. הגה: מיהו בגדים שמלפפין בהם הקטנים לגמרי, שמוציאים בהם ריעי ומשתינין בהם, הני ודאי משרא שרי; ואפילו בגדי שאר קטנים נוהגים להקל".
וכתב המשנ"ב בס"ק פ"א "לספר לקטנים – דקטנים נמי שייך בהו חינוך אי משום אבילות או משום עגמת נפש". וכתב בשער הציון ס"ק צ"א "ונפקא מיניה בין הטעמים, למי שהוא פחות מבן שש דלא הגיע עדיין לחינוך ומשום עגמת נפש אסור, עיין בפרי מגדים וחיי אדם".
כתב הכה"ח בס"ק קע"ג "דקטנים נמי שייך בהו חינוך אי משום אבילות אי משום עגמת נפש. תרומת הדשן סימן קנ"ב. והא דביורה דעה סימן שפ"ד פסק דאין אבילות לקטן, יש לומר דבאבילות דרבים מחמירין טפי. מגן אברהם ס"ק ל"ח. וקטנים היינו אפילו לא הגיעו לחינוך. חיי אדם כלל קל"ג אות ח"י".
וראה בכה"ח בס"ק קע"ט שגם בשבוע שחל בו יש להקל לכבס בגדים של קטנים עד גיל שלוש אם צריכים וראה במג"א שדין כביסה הוא מעיקר הדין בעוד שלבישת בגד חדש יותר קלה.
העולה
שלושת השבועות אם צריך מותר לקנות נעליים ולחדש אותם בין לאשכנזים ובין לספרדים.
מראש חודש אב – עד גיל שש שזה גיל חינוך אם נקרעו יש להקל לקנות ולחדש (וגם לא מברכים שהחיינו עליהם ואין בהם דין כיבוס).
מעל גיל שש – אם נקרעו לגמרי יש להקל – ראה בפמ"ג א"א ס"ק ל"ח שכתב להקל עד בר מצווה לכבס וכ"ש זה – ויכול לחדש כי אין בהם בעיה של כיבוס.
ומכל מקום אם יש מבצע יכול לקנות.