שאלה
חדר עם 2 דלתות כניסה האם צריך לשים מזוזה בשני הפתחים?
תשובה
איך שנראה לשני הפתחים יש מזוזות ומשקוף, ולכן יש לקבוע מזוזה בשני הפתחים.
אם יש בו ד' על ד' מברכים אם לאו אם יש בו כדי לרבע ד' על ד' לספרדים קובעים עם ברכה ולאשכנזים בלי ברכה, ואם אין בו אפי' כדי לרבע ד' על ד' ומשתמשים בו, יש לקבוע בו בלי ברכה.
ואם לאו אין צריך מזוזה, ומכל מקום אם הוא משמש ככניסה לבית יש לקבוע בו מדין בית שער אך בלי ברכה כמבואר מדין סב"ל
ומכל מקום מה שנראה צורת הפתח הפנימי אין לה דלת ולכן תתחייב בלי ברכה.
מקורות
ד' על ד'
הנה יש לדון אם יש בו ד' על ד' אמות שכתב השו"ע סי' רפ"ו סעי' י"ג שבית שיש בו כדי לרבע ארבע אמות על ארבע אמות (1.92 מטר על 1.92) חייב במזוזה אמנם דעת הרא"ש שדווקא מרובע ארבע על ארבע אמות חייב במזוזה ומשמע מגר"א כהרא"ש ופסק הש"ך ס"ק כ"ג שיקבע אך לא יברך או יברך מזוזה בחדר אחר ויכוון לפוטרה, אמנם הבא"ח שם סעי' י"ט משמע עם ברכה, וכן פסק מרן הרב בקצו"ש סי' י"א הערה י"ב.
וכתב הפת"ש בס"ק י"א וכן כתב שם הבא"ח שחדר גדול שיש בו חדרים שאין בהם כדי לרבע וחדרים הקטנים נועדו לאיחסון דברים חייב במזוזה בלי ברכה וכן כתב מרן הרב שם.
אמנם אם אין לו דלת אע"ג שיש היכר ציר מניח בלי ברכה ראה שו"ע סי' רפ"ו סעי' ט"ו בא"ח ש"ש כי תבא סעי' י"ט וכן דעת מרן הרב בקיצו"ש סי' י"א הערה י"ד. ודווקא שיש שם משקוף ראה בב"י ובשו"ע סי' רפ"ז סעי' א' וראה בש"ך ס"ק א' ובבא"ח שם סעי' י"ב ובהערות מרן הרב בקיצו"ש הערה ד') שאם לא אינה חייבת במזוזה.
אמנם אם אין לו דלת אע"ג שיש היכר ציר מניח בלי ברכה ראה שו"ע סי' רפ"ו סעי' ט"ו בא"ח ש"ש כי תבא סעי' י"ט וכן דעת מרן הרב בקיצו"ש סי' י"א הערה י"ד. ודווקא שיש שם משקוף ראה בב"י ובשו"ע סי' רפ"ז סעי' א' וראה בש"ך ס"ק א' ובבא"ח שם סעי' י"ב ובהערות מרן הרב בקיצו"ש הערה ד') שאם לא אינה חייבת במזוזה.
יוצא שחדר שיש לו דלת ויש בו ארבע על ארבע אמות (1.92) מרובע קובע עם ברכה
ואם אין בו ארבע על ארבע מרובע – אבל יש בו כדי לרבע כלומר ארוך מאוד וכדו' לספרדים קובע עם ברכה ולאשכנזים קובע בלי ברכה
ואם אין בו גם כדי לרבע אך מאחסן בו דברים קובע בו מזוזה בלי ברכה
אמנם אם אין לו דלת בכל עניין לא קובע בו מזוזה עם ברכה
אמנם אף באין לה ד' על ד' יש לדון בה מדין בית שער
כתוב בגמ' יומא י"א ע"ב "והתניא: בשעריך – אחד שערי בתים, ואחד שערי חצירות, ואחד שערי מדינות, ואחד שערי עיירות, ורפת, ולולין, ומתבן, ואוצרות יין, ואוצרות שמן – חייבין במזוזה. יכול שאני מרבה אף –בית שער אכסדרה ומרפסת – תלמוד לומר בית, מה בית מיוחד לדירה – יצאו אלו שאין מיוחדין לדירה".
כתב הטור ביו"ד סי' רפ"ו "מרפסת שהיא דרך לעלות בה לעליות ובית שער והגינה פטורין ואם בית פתוח לאחד מאלו חייב אף במקום שנכנסין לו מרה"ר חוץ מהמקום שנכנסין לו מהבית", וביאר הב"י "מרפסת שהיא דרך לעלות בה לעליות, ובית שער והגנה פטורים ואם בית פתוח לאחד מאלו חייב וכו'. בפרק קמא דיומא (יא סוע"א) תניא יכול שאני מרבה בית שער אכסדרה ומרפסת תלמוד לומר בית מה בית מיוחד לדירה יצאו אלו שאין מיוחדים לדירה, ובפרק הקומץ (לג:) תניא בית שער אכסדרה ומרפסת חייבים במזוזה. ותירץ הרי"ף בהלכות מזוזה (ו:) דלא קשיא דהתם כשבתים פתוחים לתוכן. והרא"ש כתב (הל' מזוזה סי' טו) שר"י תירץ דחייבים מדרבנן קאמר וכן כתבו רש"י והתוספות בפרק קמא דסוכה (ח: ד"ה ותיהוי) ובפרק קמא דיומא (יא. תוס' ד"ה יכול) וכתבו עוד (תוס' ביומא שם) אי נמי הכא מיירי בבית שער של אכסדרה ובית שער של מרפסת. והרמב"ם (שם ה"ז) כתב כדברי הרי"ף ז"ל: ולענין הלכה כיון שהרי"ף והרמב"ם מסכימים לדעת אחת הכי נקיטינן ומכל מקום נכון לחוש לדברי ר"י ורש"י".
ופסק השו"ע סי רפ"ו סעי' ז' "מרפסת, שהיא דרך לעלות בה לעליות, ובית שער והגנה, פטורים. ואם בית פתוח לאחד מאלו, חייבים. ויש אומרים שבית שער חייב אפילו אין בית פתוח לו". וביאר הש"ך בס"ק ט"ו "פטורים. כיון שאינם מיוחדים לדירה".
וכתב הט"ז בס"ק ז' "פטורים. דכתיב ביתך מה בית שהוא מיוחד לדירה אף כל שהוא לדירה יצאו אלו שאינן לדירה: ומ"ש בית שער הוא בית קטן אצל שער החצר שהשומר יושב שם: ומ"ש וי"א שבית שער כו' הוא דעת ר"י בטור שהוקשה לו תרי ברייתות אהדדי דביומא תנן באלו אכסדרה בית שער ומרפסת דפטורין ובהקומץ תניא דחייבין ותירץ ר"י דבהקומץ מיירי מדרבנן. וא"כ הך י"א קאי גם כן אמרפסת ואכסדרה והטור וש"ע חדא מנייהו נקטו אלא דלפי זה גם בגינה הוה חיוב מדרבנן ואף על פי שבגמרא לא הוזכר גינה אצל אלו מ"מ ס"ל לטור דכחדא נינהו כיון שאין בהם דירה ואינם דומין לבית ואפ"ה חייבו בהן רבנן". וכתב הש"ך בס"ק ט"ז "וי"א שבית שער כו'. צ"ע דהא הי"א אלו גם במרפסת וגינה מחייבין ועב"ח ופרישה", ובס"ק י"ז כתב "חייב. היינו מדרבנן כדאיתא בטור ופוסקים".
כתב הרמב"ם הל' מזוזה פ"ו ה"ט "סוכת חג בחג ובית שבספינה פטורין מן המזוזה לפי שאינן עשויין לדירת קבע, שתי סוכות של יוצרים זו לפנים מזו החיצונה פטורה מן המזוזה לפי שאינה קבועה, החנויות שבשוקים פטורין מפני שאינן קבועים לדירה".
כתב השו"ע בסעי' י"ב "שתי סוכות של יוצרים, זו לפנים מזו, הפנימית חייבת והחיצונה פטורה". וכתב הש"ך ס"ק כב "כך היה דרך היוצרים בימיהם שהיו להם ב' סוכות זו לפנים מזו ובפנימית היה דר ומצניע קדרותיו הלכך חייבת ובחיצונה היה עושה מלאכתו ומוציא קדרותיו למכור ואינו דר שם הלכך פטורה ולא דמי לבית שער דלעיל דקביע תשמישו משא"כ הכא".
וכתב עוד הרמב"ם (מזוזה פ"ו ה"ח) "לפיכך אחד שערי חצרות ואחד שערי מבואות ואחד שערי מדינות ועיירות הכל חייבים במזוזה שהרי הבתים החייבין במזוזה פתוחין לתוכן, אפילו עשרה בתים זה פתוח לזה וזה פתוח לזה הואיל והפנימי חייב במזוזה כולן חייבין, ומפני זה אמרו שער הפתוח מן הגינה לחצר חייב במזוזה" וראה בכס"מ והביא דין זה בקיצור שו"ע (סי' יא סט"ז)
וביאר ערוך השולחן בסעי' ל"ד "ביאור דבריו דהולך לשיטתו בבית התבן וכו' דכל שאינו לדירת אדם אינו חייב במזוזה והחיוב של שערי חצרות ומבואות ועיירות אינו מפני חיוב עצמן אלא משום שהבתים פתוחים לתוכן כלומר מפני שהרוצה ליכנס לבית מוכרח לעבור דרך עליהן ולכן בית שער אכסדרה ומרפסת והגינה והדיר אם אין הכרח שהבא אל הבית יעבור דרך עליהן כגון שהבית שער עומד לפני החצר וביכולת לבא אל הבית שלא דרך הבית שער כגון שיש בחצר כניסה אחרת אותו בית שער פטור וכן האכסדרה והמרפסת והגינה והדיר אם בהכרח לבא לבית דרך עליהן חייבות במזוזה ואם לאו פטורות ולכן שער הפתוח מגינה לחצר כלומר ואין דרך אחרת לבא אל הבית בלעדן חייב במזוזה [כנלע"ד בכוונתו] ונראה שהיה מפרש מאי דכתיב וכתבתם על מזוזות ביתיך ובשעריך הכוונה השערים שדרך שם נכנסים לבית ונראה שכן תפס גם בכוונת הרי"ף שלכן תלה בבתים פתוחים לתוכו משום דמקור החיוב הוי רק על הבתים וממילא גם להמקומות שמשם נכנסים להבתים", כלומר דווקא אם מוכרח לעבור דרך חדר מדרגות אז חייב אבל אם יש מעלית לא.
וכתב השו"ע סי' רפ"ו "בית שער שפתוח לבית ולחצר, חייב בשתי מזוזות, אחת במקום שפתוח לבית ואחת במקום שפתוח לחצר", וכתב הש"ך בס"ק י"ח "חייב בשתי מזוזות כו'. חוץ מהמקום שנכנסין לו מר"ה, טור" וכתב עוד השו"בית שער העומד בין הגנה לבית, חייב בשתי מזוזות, אחת במקום שפתוח לבית ואחת במקום שפתוח לגנה".
ומדין בית שער ראה בפתחי תשובה על גליון השו"ע סי' רפו ס"ק יא) מובא חידושו של בעל ה'חמודי דניאל' שדווקא בית דירה צריך שיהא בשטח ד' אמות על ד' אמות כדי להתחייב במזוזה, אבל בית שער ומרפסת וגינה, וכן חדרים קטנים שמניחים בהם חפצים, חייבים במזוזה גם כאשר אין בשטחם ד' אמות על ד' אמות.
וכבר העיר בספר עלי 'דשא' שלפי החמודי דניאל יוצא, שבית התבן החייב במזוזה כמפורש בשו"ע; סע' ב) זהו גם כאשר אין בו שיעור ד' אמות על ד' אמות. וראה בשו"ת בנין ציון בנדון חדר קטן היוצא מחדר גדול, ואין בקטן ד' אמות באורך או ברוחב אך יש בו כדי לרבֵעַ ד' אמות על ד' אמות – האם חייב במזוזה, ואם כן, באיזה צד יקבענה.
ובדבריו מבואר, כי כאשר אין בחדר הקטן כדי לרבֵעַ ד' אמות על ד' אמות, הוא פטור ממזוזה, והחיוב הוא רק משום החדר הגדול, ואז יש לקבוע את המזוזה בימין הכניסה מהחדר הקטן לגדול [ובדבריו מפורש כי נדון זה הוא דברי השלטי גיבורים [3] הנ"ל]. אך בנדון שאלתו, מכיון שבחדר שאין בו ד' אמות באורך או ברוחב אך יש בו כדי לרבֵעַ ד' אמות על ד' אמות, חיוב המזוזה תלוי במחלוקת הרמב"ם והרא"ש ועל כן פסק , שיקבע "ב' מזוזות, אחת בימין הכניסה מן החדר הקטן לגדול, ואחת בצד שכנגד, בימין הכניסה מן החדר הגדול לקטן, ואין לחוש בזה משום בל תוסיף" [ודימה זאת להנחת ב' זוגות תפילין של רש"י ותפילין של רבנו תם]. והוא מציין: "וכן עשיתי מעשה בביתי. ובאשר שדבר חדש הוא שלא ראיתי בפוסקים לעשות ב' מזוזות בפתח אחד מספק, העלתי פסק זה על ספר לשמוע דעת חכמים".
ואמנם המהר"ם שיק [6] מביא את דברי הבנין ציון, ודן בדברי השלטי גיבורים, וחידש כי "השלטי גיבורים לא כתב כן אלא בחדר קטן שאין בו ד' לא באורך ולא ברוחב". ועוד כתב המהר"ם שיק כי יש לתלות את חידושו של החמודי דניאל במחלוקת הראשונים [ומשמע מדבריו כי בשלטי גיבורים מבואר דלא כהחמודי דניאל]. ולמעשה הכריע שבנדון השאלה של הבנין ציון, אם יש היכר בציר הדלת שנכנסים מהחדר הגדול לקטן, יקבע בברכה בימין הכניסה מהחדר הגדול לקטן [ועי"ש גם במה שחלק על הבנין ציון, וכתב שבקביעת ב' מזוזות יש חשש לאיסור בל תוסיף].
העולה
איך שנראה לשני הפתחים יש מזוזות ומשקוף, ולכן יש לקבוע מזוזה בשני הפתחים.
אם יש בו ד' על ד' מברכים אם לאו אם יש בו כדי לרבע ד' על ד' לספרדים קובעים עם ברכה ולאשכנזים בלי ברכה, ואם אין בו אפי' כדי לרבע ד' על ד' ומשתמשים בו, יש לקבוע בו בלי ברכה.
ואם לאו אין צריך מזוזה, ומכל מקום אם הוא משמש ככניסה לבית יש לקבוע בו מדין בית שער אך בלי ברכה כמבואר מדין סב"ל
ומכל מקום מה שנראה צורת הפתח הפנימי אין לה דלת ולכן תתחייב בלי ברכה.