שאלה
שאלה מי שאכל סעודה ובסופה התחיל לשתות קפה אך היות והוא היה חם מאד החליט לברך בירכת המזון ולהמשיך לשתות מיד אחרי כן האם ברכת המזון פטר הכל וחוזר ומברך על הקפה או לא כיוון שהתכוון לשתות מיד וכבר בירך עליו?
תשובה
אם יש לו קפה ואין רוצה לשתות אותו עכשיו, ורוצה לברך ברכת המזון קודם שישתה הקפה, תלוי למה אינו רוצה לשתות הקפה עכשיו:
• אם זה סתם בלי סיבה, אסור לברך ברכת המזון עד שישתה הקפה.
• אם זה משום שנוח לו יותר לשתות אחרי הסעודה (למשל לשבת על הספה עם ספר אחרי הסעודה) יש מחלוקת שמובא במשנה ברורה האם מותר או אסור לברך ברכת המזון ואז לגרום ברכה שאינה צריכה.
• ואם זה משום שחם מדי לשתות עכשיו, מותר לברך ברכת המזון וכשהתקרר קצת לברך על הקפה ברכה ראשונה וברכה אחרונה.
מקורות
דבר פשוט הוא שאחרי ברכת המזון חייב לברך על הקפה. (ובנוגע לעל מה מברכים באמצע הסעודה אכמ"ל אבל אפילו אם כבר בירך על הקפה, ברכת המזון הוי ברכה אחרונה לברכת שהכל שבירך, ולכן חייב לברך ברכת שהכל עוד פעם כששותה אחרי ברכת המזון.)
ולכן השאלה כאן הוא, האם אפשר לברך ברכת המזון לפני שישתה הקפה, כיון שעל ידי זה שכבר בירך ברכת המזון צריך לברך ברכת שהכל כששתה הקפה, כיון שיש דין (או"ח סי' רט"ו) שאסור לגרום ברכה שאינה צריכה. ובפשטות אפשר לבאר האיסור שכיון שאין צורך לברך עוד ברכה, אם מברכים הוי כמו ברכה לבטלה. (וכן מבואר באליה רבה (סי' ר"ו ס"ק ח') "למה לי רוב זבחיכם" והוי כמו ברכה לבטלה.)
וכשיש צורך (מצוה) בדבר יש מחלוקת בין המגן אברהם (סי' רט"ו ס"ק ו') והשל"ה (מובא שם). שבשבת שיש צורך להשלים מאה ברכות (שחסר מתוך תפלת העמידה) פסק השל"ה שמותר לברך ברכת המזון לפני שאוכל הפירות שהביאו לו כדי שיכול לברך ברכה אחרונה על הפירות שיאכל אחרי ברכת המזון. אבל המגן אברהם חולק על זה ואוסר להניח הפירות לאכלם אחרי ברכת המזון, כין שאסור לגרום ברכה שאינה צריכה. הרי לשיטת השל"ה מותר לגרום ברכה שאינה צריכה כשיש צורך בדבר ולדעת המגן אברהם אסור לגרום ברכה שאינה צריכה אפילו כשיש צורך בדבר. (ועל דרך זה יש מחלוקת הפוסקים האם אפשר לחלק סעודה ראשונה בשבת בבוקר לשנים כדי לקיים מצות שלוש סעודות בשבת.)
יש עוד נידון, האם אפשר לגרום ברכה שאינה צריכה כשנוח לו יותר באופן אחר, למשל לאכול קודם הסעודה דבר שאין צריך ברכה באמצע הסעודה, אבל נוח לו יותר לאכלם לפני הסעודה. המשנה ברורה (סי' קע"ו ס"ק ב' אות ד') מביא מחלוקת בזה (בשם החיי אדם) האם מותר או אסור.
ולכאורה, כל זה איירי כשיש לפניו המאכל שרוצה לאכול אחרי ברכת המזון, אבל באופן שעדיין אין המאכל לפניו, אין צריך להביא המאכל עכשיו ולאכלו, כדי להרוויח שאין צריך לברך עליו על ידי שיאכל אותו לפני ברכת המזון ומותר להמתין ולאכלו אחרי ברכת המזון, וכן אם עדיין אינו מתחיל סעודתו אינו חייב להמתין שלא לאכול עכשיו ולהמתין עד שהוא באמצע סעודתו כדי שאז אין צריך לברך עליו ברכה ראשונה. (ומבואר ממה שהשל"ה איירי באופן "שהביאו לפניו" הפירות ובזה אוסר המגן אברהם משום ברכה שאינה צריכה אף על גב שיש צורך בדבר, אבל באופן שעדיין אינו לפניו, לכולי עלמא אינו חייב להביאם עכשיו לפניו ולאכלם כדי להרוויח שאינו צריך לברך ברכה אחרונה, וכן במשנה ברורה (שם) שדווקא באופן שאוכל סעודתו תיכף, בזה יש מחלוקת בנוח לו יותר, אבל כשאין בדעתו לאכול סעודתו תיכף והשולחן ערוך ולחם לפניו, בזה לכולי עלמא מותר לאכול לפני הסעודה.)
ולכאורה כשיש לו קפה והוא חם מדי לשתות עכשיו כיון שאי אפשר לשתות עכשיו, הוי כמו שעדיין אין האוכל לפניו, ולכאורה יש לומר שמותר לכולי עלמא לברך ברכת המזון ולברך ברכת שהכל כשהקפה התקרר קצת, ואינו חייב להמתין ולא לברך ברכת המזון עד אחר שישתה הקפה.
ונמצא שיש ארבע חילוקים:
1. כשעדיין אין המאכל או הסעודה לפניו או מוכן לאכילה, מותר לברך עוד ברכה ואין צריך להמתין.
2. כשיש צורך מצוה בדבר (כגון מאה ברכות) יש מחלוקת האם מותר לגרום ברכה שאינה צריכה.
3. כשנוח לו יותר לעשות באופן אחר יש מחלוקת האם מותר לגרום ברכה שאינה צריכה.
4. כשאין צורך כלל לכולי עלמא אסור לגרום ברכה שאינה צריכה.
למסקנא
אם יש לו קפה ואין רוצה לשתות אותו עכשיו, ורוצה לברך ברכת המזון קודם שישתה הקפה, תלוי למה אינו רוצה לשתות הקפה עכשיו:
• אם זה סתם בלי סיבה, אסור לברך ברכת המזון עד שישתה הקפה.
• אם זה משום שנוח לו יותר לשתות אחרי הסעודה (למשל לשבת על הספה עם ספר אחרי הסעודה) יש מחלוקת שמובא במשנה ברורה האם מותר או אסור לברך ברכת המזון ואז לגרום ברכה שאינה צריכה.
• ואם זה משום שחם מדי לשתות עכשיו, מותר לברך ברכת המזון וכשהתקרר קצת לברך על הקפה ברכה ראשונה וברכה אחרונה.