שאלה
האם יש מקור לזה שמי שהולך 4 אמות חדשות בארץ ישראל זה מצוה ?
תשובה
ראה בגוף התשובה.
מקורות
כתב הרמב"ן בספר המצוות (שכחת העשין, עשה ד'), וז"ל: "מצוה רביעית: שנצטוינו לרשת הארץ אשר נתן האל יתברך ויתעלה לאבותינו לאברהם ליצחק וליעקב, ולא נעזבה ביד זולתינו מן האומות או לשממה. והוא אמרו להם (מסעי ל"ג ורמב"ן שם): 'והורשתם את הארץ וישבתם בה כי לכם נתתי את הארץ לרשת אותה והתנחלתם את הארץ' וכו'. וזו היא שהחכמים קורין אותה (סוטה פ"ח מ"ו) מלחמת מצוה. וכך אמרו בגמרא סוטה (מ"ד ע"ב): אמר רב יהודה: מלחמת יהושע לכבש – דברי הכל חובה, מלחמת דוד להרווחה – דברי הכל רשות. ולשון ספרי (שופטים י"ז, י"ד): 'וירשתה וישבת בה' – בזכות שתירש, תשב. ואל תשתבש ותאמר כי המצוה הזאת היא המצוה במלחמת שבעה עממים שנצטוו לאבדם, שנאמר: 'החרם תחרימם', אין הדבר כן. שאנו נצטוינו להרוג האומות ההם בהלחמם עמנו, ואם רצו להשלים – נשלים עימהם ונעזבם בתנאים ידועים, אבל הארץ לא נניח אותה בידם ולא ביד זולתם מן האומות בדור מן הדורות. וכן אם ברחו האומות ההם מפנינו והלכו להם, כמאמרם (דב"ר שופטים): הגרגשי פנה והלך לו, ונתן להם הקב"ה ארץ טובה כארצם זו אפריקי, נצטוינו אנחנו לבוא בארץ ולכבוש המדינות ולהושיב בה שבטינו. וכן אחרי הכריתנו את העממים הנזכרים אם רצו אחר כן שבטינו לעזוב את הארץ ולכבוש להם את ארץ שנער או את ארץ אשור וזולתם מן המקומות – אינם רשאין, שנצטוינו בכיבושה ובישיבתה וכו'. ואומר אני כי המצוה שהחכמים מפליגין בה והיא דירת ארץ ישראל וכו' הוא ממצות עשה הזה שנצטוינו לרשת הארץ ולשבת בה. אם כן היא מצות עשה לדורות מתחייב כל יחיד ממנו ואפילו בזמן גלות, כידוע בתלמוד במקומות הרבה", עכ"ל הרמב"ן (וכ"כ הרמב"ן בקיצור בפירושו במדבר ל"ג, נ"ג). שמע מינה כמה הלכות: א) נכללת במצוה זו מצות כיבוש. כיבוש נוגע לכל העמים, לא רק לז' עממים. ואין שלום עם ז' עממים נוגע לזה, גם אם ישלימו איתנו, אסור לנו להשאירם בארץ, אלא ילכו לארץ אחרת. ב) לאחר שכבשנו – אסור לנו לעבור לארץ אחרת, אלא חייבים להתיישב בארץ ישראל דוקא. וכן איתא בתוספתא ע"ז פ"ה ה"ב (לפי דפוס וילנא, לפי נוסחאות כת"י שם, וכן גרס הרמב"ן בפירושו לויקרא י"ח, כ"ה): "כל זמן שהם [כלומר ישראל] עליה כאילו היא מכובשת, הא אינן עליה כאילו אינה מכובשת". ג) מצוה זו נוהגת לדורות, בשני חלקיה. וגם כיבוש בזמנינו, אינה נחשבת מלחמת רשות, אלא מלחמת מצוה.
ובדעת הרמב"ם שלא מנה מצות ישיבת א"י וכיבושה בתרי"ג המצוות, יש אומרים שהיא מצוה מדרבנן (ראה שו"ת הרשב"ש (בן של התשב"ץ) סי' א'-ב', פאת השלחן סי' א' בבית ישראל ס"ק י"ד), ויש אומרים שהיא אכן מן התורה אבל אינה נמנית בתרי"ג כיון שהיא מצוה כללית, וכפי שכתב הרמב"ם בשורשים ד' וה' בהקדמתו לספר המצוות (שו"ת ציץ אליעזר ח"ז סי' מ"ח פרק י"ב ד"ה "אזכיר בשם הראי"ה קוק זצ"ל"). ויש סוברים שלרמב"ם ישיבת ארץ ישראל היתה מצוה עד שנשבעו ישראל ב' שבועות (כתובות קי"א ע"א): שבועה אחת שהשביע הקב"ה את עם ישראל שלא יעלו בחומה (שלא יעלו לארץ ישראל ביד חזקה) והשבועה השניה שהשביע הקב"ה את עם ישראל שלא ימרדו באומות (מגילת אסתר על סה"מ שם), ושבועה השלישית היא השביע הקב"ה את אומות העולם שלא ישתעבדו בעם ישראל יותר מידי, וא"כ לפי מה שכתב הרב מאיר שמחה מדוינסק (בעל האור שמח) במכתב גלוי לעודד עליה לא"י, שמאז "הצהרת בלפור" "סר פחד השבועות, וברשיון מלכים קמה מצות ישוב ארץ ישראל" (נדפס ב"התור" שנת תרפ"ב), חזרה וניעורה מצות ישיבת ארץ ישראל גם לפי הרמב"ם. ועוד נראה ששלושת השבועות הן קשורות אחת עם חברתה, ומעת שהאומות הפרו את השבועה ורדפו והרגו וטבחו והשמידו חלק ניכר מעם ישראל, וחלק מהם ישב שקט ושאנן ולא מיחה, הרי שהפרת השבועה על ידם ביטלה את השבועות הראשונות, וראה בשו"ת מאמר מרדכי (ח"ג עמ' של"ג).
וראה עוד בגמ' גיטין (ח' ע"ב): "והקונה שדה בסוריא – כקונה בפרוארי ירושלים. למאי הילכתא? אמר רב ששת: לומר, שכותבין עליו אונו ואפילו בשבת. בשבת ס"ד?! כדאמר רבא: אומר לעובד כוכבים ועושה, הכי נמי אומר לעובד כוכבים ועושה; ואף על גב דאמירה לעובד כוכבים – שבות, משום ישוב א"י – לא גזור רבנן". ופרש"י: "משום ישוב ארץ ישראל – לגרש עובדי כוכבים ולישב ישראל בה" ובשו"ע סי' ש"ו סעי' י"א כתב, וז"ל: "מותר לקנות בית בארץ ישראל מן הא"י בשבת, וחותם ומעלה בערכאות. הגה: שלהם, בכתב שלהם, דאינו אסור רק מדרבנן, ומשום ישוב א"י – לא גזרו".
כתב הכה"ח (סי' רמ"ח ס"ק מ"ה), ז"ל: "והעולה לארץ ישראל וכו'. ודוקא על דעת להתיישב, ויש אומרים אפילו על מנת לחזור כיון דאפילו מהלך ארבע אמות בארץ ישראל מצוה היא. כנסת הגדולה שם, מגן אברהם ס"ק ט"ו, תוספת שבת אות י"ז. והאליה רבה אות י"ג כתב דגם לסברא ראשונה להתיישב לאו דוקא אלא דהעלייה בעצמה מצוה היא יעו"ש. ומיהו עיין פתח הדביר אות י"ג מה שהאריך בזה והביא פלוגתא באינו עולה להתיישב שם אי חשיבא מצוה, וכתב שדעת הרמב"ם ז"ל מן הסוברים דעולה שלא להתיישב נמי חשיבא מצוה משום כל ההולך ארבע אמות בארץ ישראל מובטח לו שהוא בן עולם הבא יעו"ש. ישיבת ארץ ישראל קצת אחרונים כתבו שהיא מצוה דרבנן, והרמב"ן מנאה למצות עשה, ובספרי אמרו: ישיבת ארץ ישראל שקולה ככל המצות אפילו בחרבנה. עין זוכר מערכת יו"ד אות ה'. צפת יש לה יתרון על כל שאר ערי ישראל. ילקוט ראובני בשם טוב הארץ. ועיין בתשובת חתם סופר סימן רל"ג ורל"ד שכתב דצפת במעלה נגד שאר ערי ישראל אבל ירושלים גדולה במעלה מצפת יעו"ש. פתחי עולם אות ח"י. ועיין פתחי תשובה (יורה דעה סי' רנ"א אות ד'). וראה בשו"ע (אה"ע סי' ע"ה סעי' ג'-ה').