שאלה

האם מברכים כשמריחים שמן אתרי של אקליפטוס?

תשובה

אם השמן אתרי עשוי מבשמים שהם ודאי עץ או עשבי כגון שבישלו אותם מברך עליהם כברכתם.
אם השמן אתרי הוסיפו לו עצי או עשבי ואח"כ סיננו אותו לא מברך עליו מחמת הספק ויביא מין אחר ויפטור אין לו מין אחר ורוצה לברך יברך מיני.
אם מעורב בו בשמים מלאכותיים וכן אם מסופק יברך מיני בשמים.

מקורות

שמן אתרי (גם קרוי שמן יסוד או תמצית שמן) שבפשטות רובם נעשים על ידי זיקוק, יש לציין שכמה מהם כוללים גם כן בשמים סינטטים (מלאכותיים).
א
כתב השו"ע סי' רט"ז סעי' ב' "ואם אינו לא מין עץ ולא מין עשב, כמו המוס"ק, מברך בורא מיני בשמים".
וכתב במשנה ברורה סימן רט"ז ס"ק ז' "כמו המוס"ק – ובלשון לעז פיז"ם ובשמים זה בא מן החיה לפיכך מברך עליה בורא מיני בשמים. ודע שמוס"ק זה יש אומרים שבא מזיעת חיה ויש אומרים שבא מדם של חיה אחת שמתקבץ בצוארה ואח"כ מתייבש ונעשה בושם".
כתב השו"ע סי' רט"ז סעי' ג' "ועל מי הורד, וכו' מברך בורא עצי בשמים".
כתב השו"ע סי' רט"ז סעי' ו' "שמן שבשמו כמו שמן המשחה, אם בעצי בשמים, מברך בורא עצי בשמים; ואם בעשבי בשמים, מברך בורא עשבי בשמים; ואם היו בו עצים ועשבים, מברך בורא מיני בשמים; ואם סיננו והוציא ממנו הבשמים, יש אומרים שמברך בורא שמן ערב, וי"א שאינו מברך עליו כלל, דהוי ריח שאין לו עיקר; וכיון שספק הוא, נכון ליזהר מלהריח בו".
וכתב בשער הציון סימן רטז ס"ק כה "ולא סבירא לה לדעה זו הטעם דכתבינן לעיל גבי אפרסמון, אלא דלהכי מברך שם בורא שמן ערב, לפי שאין בו בשמים בעין, ואם כן הוא הדין הכא [הגר"א]. ולפי זה לכאורה יחלוק זו הדעה גם על סעיף ה, ובאמת המחבר שם סתם לדינא. שוב עיינתי בחידושי הרא"ה [ומובא גם כן בשיטה מקובצת] ומצאתי שם השתי דעות שהובא בטור, ומצאתי שכתב שם, דלהכי בשמן אפרסמון מברך בורא שמן ערב, משום דאפילו בפירות אין משקה היוצא מהן כמותן וכל שכן בעץ, ולהכי לא נוכל לברך עליו בורא עצי בשמים, עיין שם, ולפי זה בזית, דמשקה היוצא מהן כמותו וגם מברכין עליו בורא פרי העץ, שפיר מברכינן על ריחו בורא עצי בשמים. ומכל מקום עדיין צריך עיון על המחבר דסתם לענין מי ורד דמברך בורא עצי בשמים, דלפי דברי הרא"ה לא נוכל לברך עליו בורא עצי בשמים אלא אם כן מונח שם קצת מן הורדין בעצמו, וצריך עיון [ודע, דשתי הדעות שהעתיק הטור, ניכר שהוא מדברי הרא"ה הנ"ל, ומפני שלא היה הרא"ה לעיני הבדולח של הבית יוסף על כן דחק עצמו ותלה דברי הטור בדעת הרמב"ם, ובאמת הדין עם הב"ח ושאר אחרונים, דדבר זה אינו דומה כלל לריח שאין לו עיקר, אלא דברי הטור הוא מהרא"ה]".
כתב המשנ"ב ס"ק ל"ב "כדי שלא יכניס עצמו בספק ברכה [והיינו כשאין לו אלא בושם זה אבל כשיש לו בשמים אחרים מברך עליהם עצי או מיני ויוצא גם ע"ז] ועיין באחרונים דמסקי דמי שאין רוצה להחמיר ע"ע מותר לו לכתחלה להריח ולברך בורא מיני בשמים".
וכתב הכה"ח בס"ק נ"ג "ולא דמי למי ורד הכתוב בסעיף ג' שמברך עצי בשמים, דהתם מיירי כגון שסחטו הורדים והוציאו מימיהם או שבשלו אותם במים עד שנימוחו ונתערב עיקר הפרי במים וכמו שכתבנו לעיל אות מ"א (וכ"כ משנ"ב ס"ק י"ט) והוי ריח שיש לו עיקר, מה שאין כן הכא דאין בו אלא קליטה בעלמא".
וע"כ כתבו מרן הרב במאמר מרדכי שבת פמ"ה סעי' י"א ואור לציון ח"ב פי"ד שאלה ל"ח ובמקורות שם. שאם עיקרו מעורב בתוכו מברכים עליו אמנם כיון שיש ספק ממה עשוי מברך בורא מיני בשמים וכמו שכתב השו"ע סי' רט"ז סעי' ב' "אם אמר: בורא מיני בשמים, יצא; הילכך על כל דבר שהוא מסופק בו, מברך בורא מיני בשמים".
העולה
אם השמן אתרי עשוי מבשמים שהם ודאי עץ או עשבי כגון שבישלו אותם מברך עליהם כברכתם.
אם השמן אתרי הוסיפו לו עצי או עשבי ואח"כ סיננו אותו לא מברך עליו מחמת הספק ויביא מין אחר ויפטור אין לו מין אחר ורוצה לברך יברך מיני.
אם מעורב בו בשמים מלאכותיים וכן אם מסופק יברך מיני בשמים.