כתובה שנמחק ממנה דאורייתא

שאלה

יש לי פה כתובה של זוג שהתחתן לפני שלושים שנה. אחד מהאותיות במילה מ"דאורייתא" נמחקה קצת.

האם הכתובה עדיין תקינה והאם צריך לעשות משהוא?

תשובה

מנהג רוב הספרדים לא לכתוב דחזי לכי מדאורייתא, אבל חלק מהספרדים נהגו לכתוב בכתובה שכתוב דחזי לכי מדאורייתא, היכא שלא נהגו, ימחקו את מדאורייתא, ויעשו העדים קיום למטה שמחקו את המילה הנ"ל. בכל אופן אפילו כתבו וחתמו הכתובה כשרה.
כתובה של אשכנזים שכתוב בה דחזי ליכי מדאורייתא ונמחק חלק מאותיות כשרה לכתחילה, ומכל מקום כדי לצאת ידי המנהג, טוב שיתקנו ויעשו קיום, אמנם אין זה מעכב, ובפרט הכא שנראה לעין כל שמחמת מים קרה הדבר, ועדיין ניתן לקרותה.

מקורות

כתב הרמב"ם בפ"י מהל' אישות (הל' ז – ח) שדין כתובה היא מדרבנן, וכתב הרמב"ן כתובות דף קי ע"ב "והני אינשי דכתבי כסף זוזי מאתן דחזו ליכי מדאורייתא טעותא היא בידייהו, ואי משום כתובה דידהו לא גביא מינייהו אתתא ולא מידי דמן התורה לא מחייב לה ולא מידי, וגביא מתקנתא דרבנן במקום שאין כותבין", והר"ן כתב בסוף כתובות (סה: ד"ה ולענין) "ולענין הלכה קיי"ל כרבנן דכתובת אשה מדבריהם, וכמו שכתב הרי"ף בסמוך (שם) דסוגיין דכולי תלמודא הכי, הילכך הני דכתבי כסף זוזי מאתן דחזו ליכי מדאורייתא טעותא הוא, דמדאורייתא לא חזו לה מידי, אלא מדרבנן הילכך אינה גובה כלום מכח הכתובה, אלא מתקנת חכמים גובה ק"ק של מדינה כמקום שאין כותבין", ודברי הרמב"ן הביא הב"י סי' ס"ו.
ובריטב"א שם דף י ע"א כתב "הלכך ראוי לכתוב בנוסח הכתובה דחזו ליכי מדרבנן א"נ דחזו ליכי בלחוד, ואם כתב דחזו ליכי מדאורייתא אפשר לומר דלית לה כתובה כלל ואסור להשהותה, והחכם הגדול ה"ר פנחס הלוי ז"ל כתב כי מסתמא לא נתכוין להשהותה בלא כתובה אלא ליפות את כחה קאמר שתגבה ממנו כסף זוזי מאתן דחזו לה מדאורייתא כדין אונס ומפתה דהיינו מאתים זוז ומן העידית". בס' המכריע (סי' מ"ב) "ומגונה מאד אצלינו מאן דכתב בכתובה דחזו ליכי מדאורייתא ומהדרין ליה רבנן".
וכתב הב"י באבן העזר סי' ס"ו: "והשתא כיון דהרי"ף והרמב"ם והר"ן ור"מ וכל הגאונים סוברים דכתובה דרבנן, ומשערין אותה בכסף מדינה לא שבקינן כל הני רבוותא משום ר"ת והרא"ש, וכל שכן להוציא ממון. ומיהו אם כתוב בכתובה זוזי מאתן או ק' מכסף צרוף, בהא ודאי גובה הבתולה ש' דרה"ם והאלמנה ק"ן דרה"ם הכל מכסף צרוף, וכמבואר בדברי הרב המגיד (שם ה"ח). ומיהו היכא שלא הזכיר כסף צרוף וכתב זוזי מאתן דחזו ליכי מדאורייתא, איכא לספוקי אי מגבינן לה מכסף צרוף וכדכתב הרא"ש (שם), והדעת נוטה דלא מגבינן לה אלא כסף מדינה דיד בעל השטר על התחתונה".
הרמ"א שם סעי' ו' כתב "וכל זה לדעת קצת הפוסקים, שסבירא להו שכתובות בתולה אינה רק זוזי דרבנן (הרי"ף והרמב"ם והר"ן והר"ם) וכו' אבל לדעת יש פוסקים, מאתים של בתולה ומנה של אלמנה משערים בזוזי דאורייתא, והוא שמונה פעמים יותר, וכתבו דלכן נהגו לכתוב בכתובה דחזו ליכי מדאורייתא (ר"ת). וי"א דכותבין דחזי ליכי, סתמא (הגהות מיימוני פ"י דאישות). והמנהג לכתוב לבתולה: דחזי ליכי מדאורייתא".
וכתב הח"מ ס"ק וזה לשונו "נראה אף דלהלכה ק"ל כמ"ד כתובה דרבנן דהא רוב הפוסקים ס"ל הכי, ובפרט שהבעל מוחזק וכמו שפסק הבית יוסף, מכל מקום מאחר שהמנהג לכתוב לבתולה מדאורייתא, הכוונה היא כמ"ש הרא"ש שיתן לה מאתים דינר כסף צורי וכל תנאי שבממון קיים".
וכתב המהרשד"ם (חאה"ע סי' קכז) "ועיקר כפי דברי אדוני ומורי אם לא כי לפי דרכי הכל עולה כהוגן, וזה כי הקדושים אשר בארץ המה ראו לפסוק הלכה ע"פ מנהג שינהגו כאלו כתובה הי' מן התורה, וקבלו כן על עצמם וכתבו דחזו ממה נפשך אם הלכך שמן התורה היא הנה מה טוב ואם היא מדרבנן הכונה שיפרע הבעל מנכסיו כאלו היא מן התורה, ובזה יבא חתימתם על דבר אמת עכ"פ". וכתב שם שתגבה כסף צורי".
ובס' אבני האפוד (סי' סו) מביא שיש מקומות של בני ספרד הכותבים דחזו ליכי מדאורייתא, וראה בתשובותיו שבס"ס אבני האפוד (ס"ס ה), שלמעשה אין לגבות כסף צורי כיון דיכול לטעון קיים לי.
העולה (והסכים עמדי הרה"ג מו"ר הרב יוסף אליהו)
האשכנזים נהגו לכתוב בכתובה דחזי ליכי מדאורייתא.
אמנם מנהג רוב הספרדים לא לכתוב דחזי לכי מדאורייתא, אבל חלק מהספרדים נהגו לכתוב בכתובה שכתוב דחזי לכי מדאורייתא, היכא שלא נהגו, ימחקו את מדאורייתא, ויעשו העדים קיום למטה שמחקו את המילה הנ"ל. בכל אופן אפילו כתבו וחתמו הכתובה כשרה.
כתובה של אשכנזים שכתוב בה דחזי ליכי מדאורייתא ונמחק חלק מאותיות כשרה לכתחילה, ומכל מקום כדי לצאת ידי המנהג, טוב שיתקנו ויעשו קיום, אמנם אין זה מעכב, ובפרט הכא שנראה לעין כל שמחמת מים קרה הדבר, ועדיין ניתן לקרותה.