שאלה
אם אופים בתנור באותו זמן דג וירקות בתבניות נפרדות האם מותר לאכול את הירקות עם בשר?
תשובה
דג שנתבשל עם בשר – אם לאחד מהם יש רוטב – בתנור גדול יותר מטר על מטר ולא נשפך נוזל בדיעבד מותר. תנור קטן פחות ממטר על מטר – אם היה מכוסה אחד מהם מותר ואם לאו נאסרו הדגים והבשר תלוי אם היה כנגדו שישים. אם אין רוטב מותר גם בתנור קטן – ואם ירצה אדם להחמיר על עצמו רשאי.
דג שנתבשל עם ירקות – אם אין רוטב מותר, לאוכלו עם בשר וכן להיפך, אם יש רוטב ונתבשל בתבניות נפרדות מותר, אבל אם נזל ממשות הדג עליו אסור לאכלו עם בשר.
מקורות
איתא בגמ' פסחים דף עו ע"ב "תני רב כהנא בריה דרב חיננא סבא: פת שאפאה עם צלי בתנור – אסור לאכלה בכותחא. ההיא ביניתא דאיטווא בהדי בישרא – אסרה רבא מפרזיקיא למיכליה בכותחא. מר בר רב אשי אמר: אפילו במילחא נמי אסורה, משום דקשיא לריחא ולדבר אחר".
וכתב השו"ע ביו"ד סי' צ"ז סעי' ג' "פת שאפאו עם הצלי, ודגים שצלאן בתנור אחד עם הבשר, אסור לאכלם בחלב. והני מילי בתנור קטן, אבל בתנור גדול המחזיק שנים עשר עשרונים ופיו פתוח, מותר. ואם הצלי מכוסה, וכן פשטיד"א שמכוסה הנקב שבו, מותר אפילו בתנור צר". וראה בנושאי כלים דסמך הרמ"א על להלן סי' קט"ז.
שכתב השו"ע סי' קט"ז סעי' ב' וז"ל "צריך ליזהר שלא לאכול בשר ודג ביחד, מפני שקשה לצרעת".
וכתב הפת"ש בס"ק ב' "בשר ודג עיין (בתשובת שבות יעקב ח"ב סי' ק"ד) שנשאל על שומן אווז שנתערב תוך תבשיל של דגים אם יש חשש סכנה בדבר או לא דאולי אין סכנה רק בבשר בהמה משא"כ עופות שנבראו מהרקק וברגליהם יש להם קשקשת כדגים והשיב דאין חילוק והכי מוכח מדברי הפוסקים דלעיל סי' ט' הובא בבה"ט שם סק"ד ע"ש. ועמ"ש לעיל סי' פ"ז סק"ט".
ב
כתב הדרכי משה ס"ק ג' "במרדכי בהגהות (דף תשמ"ב ע"ג) (חולין סי' תשנ) משמע דאין סכנה בבשר ודגים רק לבשל ביחד ולאכלן אבל לאכול זה אחר זה בלא קינוח לא. באיסור והיתר הארוך כלל ל"ט (דין כה וכח) כתב דלכתחלה אסור לצלות בשר עם דגים יחד משום ריחא מילתא אבל בדיעבד שרי דלא הוי סכנה רק דרך בישול ואם הם סמוכים שהשומן זב מאחד לחבירו אסורין אף בדיעבד כדאיתא בפרק כיצד צולין (פסחים עו ב)".
ופסק הרמ"א שם "וכן אין לצלות בשר עם דג, משום ריחא. מיהו בדיעבד אינו אוסר (ארוך כלל ל"ט דין כ"ה)".
וכתב הש"ך בס"ק א' "וכן כו'. ז"ל ד"מ באו"ה כלל ל"ט כתב דלכתחלה אסור לצלות בשר עם דגים משום ריחא מילתא אבל בדיעבד שרי דלא הוי סכנה רק דרך בישול ואם הם סמוכים שהשומן זב מאחד לחבירו אסורים ואף דיעבד כדאיתא פכ"צ עכ"ל ומהרש"ל באו"ש סימן ל"ה ובספרו פג"ה סי' ט"ו כתב דמותר לצלות דגים עם בשר בתנור אחד אפילו לכתחלה ואין בו משום ריחא מילתא לענין סכנה דדוקא כשצולין אותן מחוברים זה אצל זה אסור וע"ש ובספר באר שבע דף ק"א האריך בזה וחלק עליו ופסק דאפילו בדיעבד אסורים משום ריחא מילתא אפי' נצלו נפרדים זה מזה בתנור אחד כתב דאפילו במקום דנוהגים להתיר לענין איסור בדיעבד ריחא מילתא ולאסור לכתחלה כדלעיל בסימן ק"ח לענין סכנתא אסור אפי' דיעבד וע"ש", לכאורה מצדד להחמיר בריחא מילתא, וכ"ש היכא שזב שומן. וכתב בשפתי דעת שכל עוד שלא זב תחת הדגים אינו אסור מדין פליטת התנור.
וכתב הט"ז בס"ק ב' "מיהו בדיעבד אינו אסור. היינו בריחא לחוד אבל אם נתבשלו יחד אסורין אף דיעבד וכתב או"ה כלל כ"ג וז"ל וכ' המרדכי וא"ז פרק א"מ דבר שיש בו משום סכנה דינו כאיסור לבטלו בס' ויותר חמור דאפילו ביבש במינו צריך ששים עכ"ל וכ"ש חתיכת בשר שנפלה ליורה שיש בו דגים או איפכא שיש שם סכנה שצריך ס' נגדו אבל משום טעם בליעת כלי ליכא למיחש כו' עכ"ל והקשה בד"מ דהא איתא בטור דחיישינן לגילוי אפילו במ' סאה מים וא"א שלא יהא ס' אפילו שתה נחש ממנו עכ"ל וכן כתוב במהרי"ל שלפוחית מדג שנפלה לקדירת בשר ונתבשל שם ואסר מהר"י סג"ל הכל משום סכנה עכ"ל משמע דלא מהני ס' דחמירא סכנתא מאיסורא וכתב רש"ל פרק ג"ה סי' ט"ו דאפילו לכתחלה אין להחמיר בתנור גדול לענין זה אף על פי דלענין איסור בשר בחלב מחמרינן לכתחלה וע"כ נ"ל פשוט דאותן הלחמים שאופין בתנור אחד עם בשר אין סכנה כלל לאכלם עם דגים אף על פי שהתנור היה סתום ", כלומר א. שלא סומכים על ביטול בשישים. וכתב הש"ך בנקודות הכסף שמועיל בזה ביטול בשישים. וכן הפר"ח העלה להקל כשיש שישים וכן בקדירה בן יומו יכול להשים דגים אחר בשר, ואם נפל לכלי חם דג אין לאכול הבשר אבל לסיר מספיק שטיפה שאין בכח הארס שיפלט משום סכנה, וכ"כ הכה"ח בס"ק י"ב י"ג.
שלחם שנתבשל עם דג ניתן לאכולו עם בשר וכן שאר דברים, וכ"כ הכה"ח בס"ק ט"ו. " ואותם הלחמים שאופים בתנור אחד עם בשר אין סכנה כלל לאוכלם עם דגים אע"פ שהתנור היה סתום איסור והיתר כלל ל"ט דין ל' ט"ז סוף ס"ק ב' כנה"ג הגב"י י"ט מנחת יעקב על התורת חטאת כלל ע"ז סוף אות כ"ו לחם פנים אות ג ' בית לחם יהודה אות ד' חכמת אדם כלל ס"ח אות א'".
וכתב הזבחי צדק ס"ק י"א הובא בכה"ח כו שאם בישלו פת ועיליו דג ונתלכלך הפת מהדג אין לאכול הפת עם הבשר משום שיש ממשות הדג בפת.
וכעין זה כתב בחלקת יעקב יו"ד סי' כ' "וראיה ברורה לדברי מטו"ז סימן קט"ז ס"ק ג' שמבואר שם דלחמין שאופין בתנור אחד עם בשר ואין שם רק ריח בשר מותרין הן לאכלן עם דגים, משמע להדיא הא קבלו הלחמין טעם ממש אסורין הם עם דגים אף שהוא רק טעם בעלמא ולא התיר רק משום דריחא לאו מילתא הוא ודוק".
וראה בכה"ח ס"ק כ"ג שאם אחד מכוסה אין בו משום ריחא מילתא.
העולה
דג שנתבשל עם בשר – אם לאחד מהם יש רוטב – בתנור גדול יותר מטר על מטר ולא נשפך נוזל בדיעבד מותר. תנור קטן פחות ממטר על מטר – אם היה מכוסה אחד מהם מותר ואם לאו נאסרו הדגים והבשר תלוי אם היה כנגדו שישים. אם אין רוטב מותר גם בתנור קטן – ואם ירצה אדם להחמיר על עצמו רשאי.
דג שנתבשל עם ירקות – אם אין רוטב מותר, לאוכלו עם בשר וכן להיפך, אם יש רוטב ונתבשל בתבניות נפרדות מותר, אבל אם נזל ממשות הדג עליו אסור לאכלו עם בשר.