שאלה
האם הסוכה נחשבת רשות בפני עצמה וצריך שכל המנין יהיה לכתחילה בתוך הסוכה או שסגי שחלק יהיו בסוכה וחלק יצטרפו מבחוץ בצד הפתוח?
אשמח תשובות עם מקורות
תשובה
סוכה שחלק נמצאים מחוץ לסוכה וחלק בתוכה – אם רואין אלו את אלו לדעת המשנ"ב יצטרפו (דיש לצרף סברת מהריק"ש) לדעת הכה"ח לא יצטרפו.
אמנם אם לא רואים אינם מצטרפים.
מקורות
כתב השו"ע סי' נ"ה סעי' י"ג "צריך שיהיו כל העשרה במקום אחד ושליח צבור עמהם, והעומד בתוך הפתח מן האגף ולחוץ, דהיינו כשסוגר הדלת ממקום (שפה) פנימית של עובי הדלת ולחוץ, כלחוץ".
וכתב המשנ"ב בס"ק מ"ח "אבל אם מקצתם בחדר זה ומקצתם בחדר אחר אינם מצטרפין אף על פי שהפתח פתוח ביניהם משום דאין שם פרצה והפתח גופא כמחיצה חשובה וה"ל שני בתים ואפילו כשאין דלת ביניהם כל שהם בשני רשויות ואין רואין זה את זה אין מצטרפין ויש מחמירין אפילו ברואין".
צניעות
מחיצה שעשויה לצניעות אם חשיבה כהפסק כתב הכה"ח בס"ק ס"ט "עוד כתב מהריק"ש כשיש תשעה במקום אחד ועשירי אחר הוילון שפורסין לצניעות מצטרפין, והביאו הפרי חדש שם והביא ראיה לדבריו וכתב וז"ל ומיהו מסתברא דדוקא שפירסוהו לצניעות בעלמא אבל אי איכא תפילין או ספר תורה ופירסו סדין כי היכי דליהוי מחיצה ויוכל לשמש מיטתו מגו דהויא מחיצה להך מילתא הויא מחיצה נמי לצירוף עשרה ולא מצטרפי עכ"ל, והביאו יד אהרן שם, שלמי צבור שם, סידור בית עובד שם אות מ"ה ואות מ"ו, שתילי זיתים אות כ"א. ועיין ערך השלחן אות ה' ופרי מגדים אשל אברהם אות י"ב. וכבר כתבנו באות הקודם (יובא לקמן) דיש להחמיר כדברי האחרונים והוא הדין לכאן". כלומר שנחלקו במחיצה לצניעות אם חשיבא כמחיצה להפסיק בין שני קבוצות המתפללים ואינם מצטרפים או לא, אמנם מה שכתב הכה"ח דדמי לסעי' הבא צ"ע, ואולי כוונתו לדין של מחיצה לס"ת שכתב הפר"ח שמודה בזה המריק"ש.
סוכה
ומחלוקת זו היא גם לגבי סוכה, ובהקדם דברי השו"ע בסי' רע"ג סעי' א' "אין קידוש אלא במקום סעודה, ובבית אחד מפנה לפנה חשוב מקום אחד, שאם קידש לאכול בפנה זו ונמלך לאכול בפנה אחרת, אפי' הוא טרקלין גדול, א"צ לחזור ולקדש", והגיה עליו הרמ"א "ומבית לסוכה חשוב כמפנה לפנה", וביאר המג"א בס"ק ב' "ומבית לסוכה. כיון שאין המחיצה עשויה לתשמיש אלא לשם מצות סוכה חשוב כמו מפנה לפנה בלא מחיצות (מרדכי) וא"כ אפי' לא היה דעתו לכך א"צ לקדש שנית ודוקא כשאין שם מחיצה אחרת רק מחיצות הסוכה כגון שהסוכה בתוך הבית, אבל אם מחיצות הבית מפסיקות ה"ל כמחדר לחדר וכ"מ בתוס', והע"ש לא עיין במרדכי".
וכתב הביאור הלכה ד"ה "ודע דא"ר והגר"א ומאמר מרדכי השיגו על רמ"א המקיל במבית לסוכה וס"ל דסוכה כיון שהיא עשויה מחיצה בפני עצמה חשיבא כמחדר לחדר וצריך לחזור ולקדש אם לא היתה דעתו לזה מתחלה [ובספר דגול מרבבה ותו"ש יישבו קצת את קושיתם שהקשו עליו] ומיהו בעל דה"ח העתיק לדינא את דברי הלבוש שמיקל עוד יותר בענין זה ולהלבוש אפילו כשהסוכה עשויה חוץ לביתו שמחיצת הבית מפסקת ביניהן א"צ לחזור ולקדש אפילו לא היתה דעתו לזה מתחלה דמסתמא כיון דדרך הוא ליכנס לסוכה כשפוסקין הגשמים לכן אף על גב דלא אתני כאתני דמי. ואם הסוכה עשויה בחצר דהוי לגמרי בית אחר מוכח מדה"ח שם שס"ל דבעינן ג"כ שיראה מהבית מקום הסוכה כן מוכח מהפמ"ג שהביא [ובשארי אחרונים לא ראיתי לאחד שיתפוס דברי הלבוש לדינא] וע"כ טוב לאפוקי נפשיה מידי ספיקא ולעשות כמו שכתבתי במ"ב".
וכתב הכה"ח ש םס"ק י"א "ועל כן כיון דיש פלוגתא בזה אם אפשר יש לשמוע קידוש מאחר או ליתן דעתו מתחלה בשעה שמקדש אם ירדו גשמים יעשה סעודה בבית, ואם לא אפשר לשמוע קידוש מאחר וגם לא נתן דעתו בשעה שקידש מכל מקום אין צריך לחזור ולקדש דיש לסמוך על המקילים משום דקידוש במקום סעודה אינו אלא דרבנן וספק ברכות להקל".
וע"פ זה כתב הכה"ח בס"ק ס"ח "צריך שיהיו כל העשרה במקום אחד וכו'. היו תשעה בבית ואחד תוך הסוכה בחג נראה לי שהסוכה חשובה כפינת הבית שאינה עשויה לתשמיש המחיצה כי אם לשם מצות סוכה ומצטרפין. מהריק"ש ז"ל. והביאו הפרי חדש ז"ל אות י"ג וכתב עליו דאין דין זה מחוור בעיני, והביא דבריו יד אהרן בהגהות הטור, וכן הוכיח אליה רבה בסימן רע"ג אות ב' דמחיצות הסוכה הוויין מחיצות ממש יעו"ש, והביאו הערך השלחן בזה הסימן אות ד', וכן נראה דעת השלמי צבור דף ף' ע"ב, זכור לאברהם אות צ' (ומה שכתב הזכור לאברהם שם ודע דהא דחולק הפרי חדש הוא דוקא כשאין רואין זה את זה וכו', יתבאר לקמן אות ע' בס"ד), סידור בית עובד בדיני הקדיש אות מ"ז. וכן יש להחמיר כדברי הפרי חדש והאחרונים ואין מצטרפין".
וכן כתב המשנ"ב בס"ק מ"ט "אחד – היו ט' בבית ואחד בסוכה י"א דמצטרף ויש חולקין. כשיש ט' במקום אחד ואחד אחר הוילון שפורסין לצניעות מצטרפין ודוקא אם פירשו לצניעות בעלמא אבל אי איכא תפילין או ס"ת ופירשו סדין כי היכי דליהוי מחיצה לשמש מטתו הוי נמי מחיצה לצירוף עשרה ולא מצטרפו [פר"ח] ופמ"ג מצדד דבכל גווני מצטרפי".
אמנם מה שיש לדון הוא מצד רואין אלו את אלו וכדלהלן:
מראה להם פניו
כתב השו"ע בסעי' י"ד "מי שעומד אחורי בית הכנסת וביניהם חלון, אפילו גבוה כמה קומות, אפילו אינו רחב ארבע, ומראה להם פניו משם, מצטרף עמהם לעשרה".
כתב המשנ"ב ס"ק נ"ב "מצטרף עמהם – דאף דיש הפסק מחיצה ביניהם כיון דמראה להם פניו דומה למה שמבואר לקמן בסימן קצ"ה לענין זימון דאם מקצתן רואין אלו את אלו דמצטרפין וא"כ לפ"ז פשוט העומדים בעזרת נשים ובמחיצה המפסקת יש חלון ומראה להם פניו משם מצטרף עמהם לעשרה וכ"ש דאם יש בלעדו עשרה נחשב תפלה בצבור עי"ז ואעפ"כ יותר טוב אם בנקל הוא לו לירד לבהכ"נ שירד דיש מהאחרונים שחולקין על עיקר הדין וסוברין דענינינו אינו דומה כלל לזימון".
כתב הכה"ח בס"ק ע"ה "ומראה להם פניו משם מצטרף וכו'. כתב מהריק"ש בהגהותיו על זה וז"ל ואפשר דלא דמי לעומד מן האגף ולחוץ דהתם יכול ליכנס בלי טורח ולא נכנס, אי נמי הכא במכניס ראשו מן החלון מיירי עכ"ל, והביאו מחזיק ברכה אות ח'. ודע דבהא שכתב השלחן ערוך דבמה שמראה להם פניו מצטרף, נחלקו האחרונים בכוונתו, יש אומרים דאינו די במה שמראה פניו אלא צריך שיוציא ראשו מן החלון לבית הכנסת, ויש אומרים דבמראה הפנים בלחוד סגי ומצטרף אף על פי שאינו מכניס ראשו, עיין בית יוסף ומחזיק ברכה שם, ונראה שדעת המחזיק ברכה ז"ל נוטה כדעת האומרים דבמראה להם פנים לחוד סגי, והרב זרע אמת חלק א' סימן יו"ד האריך והעלה דהעיקר כהאומרים דצריך שיוציא ראשו מן החלון אבל בראיית פנים בלבד אינו מצטרף יעו"ש, והביאו עיקרי הד"ט סימן ג' אות ב', וכן העלה הרב מהר"י חזן בספר חקרי לב חלק א' סימן כ"ז, והביא דבריו סידור בית עובד בדיני הקדיש אות מ' וכתב וכן עיקר למעשה יעו"ש, וכן נראה להחמיר".
שליח ציבור מצרפן
כתב השו"ע בסעי' ט"ו "אם מקצתן בפנים ומקצתן בחוץ, ושליח צבור תוך הפתח, הוא מצרפן". כתב השו"ע בסעי' ט"ז "חצר קטנה שנפרצה במילואה לגדולה, דהיינו שנפרצה קטנה במקום חיבורה לגדולה ונפל כל אותו כותל שהיה מפסיק ביניהם, ובגדולה נשארו משארית כותל זה שנפל פסים (פי' מעט כותל ישר ושוה) מכאן ומכאן, הגדולה כמופלגת מן הקטנה, ואין הקטנה מופלגת מן הגדולה אלא הרי היא כקרן זוית שלה. לפיכך, אם תשעה בגדולה ואחד בקטנה, מצטרפין שהקטנה נגררת אחר הגדולה והרי היא כאילו היא בתוך הגדולה, כיון שהרוב בגדולה, אבל אם היו תשעה בקטנה ואחד בגדולה, או חמשה בזו וחמשה בזו, אין מצטרפין" ובסעי' י"ז "היה שליח צבור בקטנה וצבור בגדולה, מוציאן ידי חובתן, שהוא נגרר אחריהם. אבל אם היה ש"צ בגדולה וצבור בקטנה, אינו מוציאן ידי חובתן, שאין הרוב נגרר אחר היחיד".
כתב המשנ"ב ס"ק נ"ד "הוא מצרפן – דכיון שהוא ש"ץ כל אחד נותן דעתו עליו והוא מחברן יחד וכ"ש אם תשעה מבפנים והוא תוך הפתח דהוא מצטרף להם וההיא דסעיף י"ז שאני דכיון שהוא בחצר הגדולה הרי הוא מופלג מהצבור. ובאדם אחר שאינו ש"ץ אפילו הוא לבדו על מפתן הבית אינו מצטרף עמהם כדלעיל בסי"ג וכ"ז דוקא בשאינן רואין אלו לאלו אבל אם מקצתן רואין אלו את אלו בכל גווני מצטרפי להדדי. ועיין לקמן בסעיף י"ח ס"ק נ"ז".
מקצתן בעזרה
כתב השו"ע בסעי' י"ח "אם קצת העשרה בבהכ"נ וקצתם בעזרה, אינם מצטרפים".
כתב המשנ"ב ס"ק נ"ז "וקצתם בעזרה – ה"ה אפי' אם ט' בבהכ"נ ויחיד בעזרה. כתב הפמ"ג דההיא דסעיף י"ז וי"ח וי"ט מיירי בשאינן רואין זה את זה דברואין זה את זה אפילו בשני בתים ממש מצטרפין דומיא דזימון לקמן בסי' קצ"ה ויש מחמירין אפילו ברואין ובמקום הדחק אפשר שיש להקל".
כתב המשנ"ב ס"ק נח "אינם מצטרפין – משום דאין שם פרצה והפתח גופא אפילו אין שם דלת כמחיצה חשובה וה"ל שני בתים. וכתב הח"א לפ"ז כשיש בית ולפנים הימנו חדר והחדר ההוא אינו פרוץ במילואו המתפלל שם כאלו מתפלל ביחידי ורק קדיש וקדושה יכול לענות כדלקמן בסעיף כ' ובתשובת הרדב"ז סי' תר"נ מצאתי שכתב דזה דוקא לענין צירוף אבל שיהיה כמתפלל עם הצבור אם אין לחדר פתח אחר רק דוקא דרך הבית הגדול חשיב כמתפלל עם הצבור". וראה בבה"ל ד"ה ש"ץ.
כתב הכה"ח בס"ק פ"ח "אם קצת העשרה בבית הכנסת וקצתם בעזרה אינם מצטרפין. דהרי לא נפרצה במילואה. מגן אברהם ס"ק י"ג. ואפילו רואין זה את זה אין מצטרפין. מהר"ש בן הרשב"ץ בתשובה סימן ל"ז, מחזיק ברכה אות י"ג, סידור בית עובד בדיני הקדיש אות ל"ג, שערי תשובה סוף אות ט"ו. ועיין מה שכתבנו לעיל אות ע'". וכן כתב מרן הרב שם סעי' ל'
וכתב מרן הרב בסעי' כ"ז "עשרה שנמצאים בשני חדרים, חלקם בחדר זה וחלקם באחר, אינם מצטרפים למניין אפילו אם יש פתח פתוח ביניהם. ואם תשעה בחדר אחד והעשירי בחדר השני או תשעה בחדר אחד והעשירי עומד על סף הדלת, אם כשנועלים את הדלת העשירי יימצא בצידה החיצוני – אינו מצטרף גם כשהדלת פתוחה, אך אם כשסוגרים את הדלת יימצא העשירי בפנים – מצטרף" והיינו דווקא בלא רואים כמו שנתבאר בדעת מרן הרב.
שליח ציבור בפתח
כתב השו"ע סי' נ"ה סעי' י"ג "צריך שיהיו כל העשרה במקום אחד ושליח צבור עמהם, והעומד בתוך הפתח מן האגף ולחוץ, דהיינו כשסוגר הדלת ממקום (שפה) פנימית של עובי הדלת ולחוץ, כלחוץ".
וכתב המשנ"ב בס"ק מ"ח "אבל אם מקצתם בחדר זה ומקצתם בחדר אחר אינם מצטרפין אף על פי שהפתח פתוח ביניהם משום דאין שם פרצה והפתח גופא כמחיצה חשובה וה"ל שני בתים ואפילו כשאין דלת ביניהם כל שהם בשני רשויות ואין רואין זה את זה אין מצטרפין ויש מחמירין אפילו ברואין".
וכתב הכה"ח בס"ק ע' "כתב הרשב"א בתשובה סימן צ"ו דכל שרואין זה את זה אפילו הם בשני בתים מצטרפין, דומיא דזימון דתנן שתי חבורות שהיו אוכלות בבית אחד בזמן שמקצתן רואין אלו את אלו הרי אלו מצטרפין, ובית היינו דירה כדאיתא בירושלמי עכ"ד, והביאו מגן אברהם ס"ק י"ד, פרי חדש אות י"ג. ומזה כתב הפרי חדש שם דהא דאמרינן הכא מן האגף ולחוץ כלחוץ מיתוקם דוקא בשאינן רואין זה את זה, וכן דין תשעה בגדולה ויחיד בקטנה ודין ש"ץ בקטנה וציבור בגדולה הכתוב בסעיף ט"ז וי"ז מיתוקמא דוקא כשאינן רואין דאילו ברואין זה את זה בכל גוונא מצטרפין יעו"ש, וכן כתב הפרי מגדים באשל אברהם אות י"ב ואות י"ד. אמנם השיירי כנסת הגדולה בהגהות בית יוסף אות ו' כתב דמרן ז"ל לא סבירא ליה כהרשב"א משום דהרשב"א בדרך אפשר אמרה למילתיה ולא סמך על טעם זה, ומסיק למעשה יש לחוש לדברי מהר"י אבוהב שלא הזכיר טעם זה יעו"ש, וכן נראה דעת אליה רבה אות י"ב, וכן הסכים הזרע אמת בתשובה סימן יו"ד כדעת שיירי כנסת הגדולה ואליה רבה ודלא כמו שצדד הרשב"א ודלא כהפרי חדש, והביאו מחזיק ברכה אות ח' וכתב שכן הוא גם כן דעת מהר"ש בן הרשב"ץ בתשובה סימן ל"ז, וכתב עוד שם המחזיק ברכה וז"ל מאחר דהרשב"א דרך אפשר אמרה ולהרשב"ש פשיטא ליה איפכא ודעת מרן נראה הכי, הגם דהרשב"ש הרחיק ללמוד מדיני זימון להכא ומרן ז"ל כתב דטעם הרא"ש בדין הש"ץ תוך הפתח הוא שלמד מדין זימון והרשב"ש כתב דהרא"ש לא מדין זמון דן כן יעו"ש, מכל מקום בהא דרואין זה את זה נראה דגם למרן לא מהני בדין אגף ועזרה וכיוצא, ולא חש להביא שארית תשובת הרשב"א משום דסבר דהרשב"א אטעמא קמא סמיך והא דרואים בדרך אפשר אמרה, ואם היולדה והמחזיקה לא פסיקא ליה אנן היכי נקום ונסמוך עליה, וגם ממהריק"ש משמע הכי, והכי נקטינן עכ"ל, וכן כתב המאמר מרדכי אות י"ד דהכי נקטינן ואין לסמוך על דברי הפרי חדש יעו"ש, וכן כתב שלמי צבור דף ף' ע"ד, וכן עיקר".
לסיכום בעינן שכל העשרה יהיו במקום אחד ואם הם בשני מקומות מצאנו מחלוקת הפוסקים בפשט השו"ע אם כשרואים אלו את אלו מצטרפין או לא ופשט מרן מסעי' י"ד שמצטרף אמנם מסעי' ט"ו ט"ז וי"ח משמע שלא מצטרף וכן נקט מרן הרב והכה"ח המשנ"ב למעשה הכריע שלכתחילה יש להחמיר שאף ברואין לא מצטרף אמנם בדיעבד יש להקל.
העולה
סוכה שחלק נמצאים מחוץ לסוכה וחלק בתוכה – אם רואין אלו את אלו לדעת המשנ"ב יצטרפו (דיש לצרף סברת מהריק"ש) לדעת הכה"ח לא יצטרפו.
אמנם אם לא רואים אינם מצטרפים.