שאלה
האם מותר לברך על ספריי ריח או בושם בורא מיני בשמים?
תשובה
ריח שנעשה וקנה אותו כדי להעביר ריח רע אין מברכים עליו – וע"כ אין לברך על מטהרי אוויר.
אמנם גם על בושם מלאכותי מברכים מיני בשמים.
מקורות
כתב השו"ע סי' רט"ז סעי' ב' "ואם אינו לא מין עץ ולא מין עשב, כמו המוס"ק, מברך בורא מיני בשמים".
וכתב במשנה ברורה סימן רטז ס"ק ז "כמו המוס"ק – ובלשון לעז פיז"ם ובשמים זה בא מן החיה לפיכך מברך עליה בורא מיני בשמים. ודע שמוס"ק זה יש אומרים שבא מזיעת חיה ויש אומרים שבא מדם של חיה אחת שמתקבץ בצוארה ואח"כ מתייבש ונעשה בושם".
כתב השו"ע סי' רט"ז סעי' ו' "שמן שבשמו כמו שמן המשחה, אם בעצי בשמים, מברך בורא עצי בשמים; ואם בעשבי בשמים, מברך בורא עשבי בשמים; ואם היו בו עצים ועשבים, מברך בורא מיני בשמים; ואם סיננו והוציא ממנו הבשמים, יש אומרים שמברך בורא שמן ערב, וי"א שאינו מברך עליו כלל, דהוי ריח שאין לו עיקר; וכיון שספק הוא, נכון ליזהר מלהריח בו".
וכתב בשער הציון סימן רטז ס"ק כה "ולא סבירא לה לדעה זו הטעם דכתבינן לעיל גבי אפרסמון, אלא דלהכי מברך שם בורא שמן ערב, לפי שאין בו בשמים בעין, ואם כן הוא הדין הכא [הגר"א]. ולפי זה לכאורה יחלוק זו הדעה גם על סעיף ה, ובאמת המחבר שם סתם לדינא. שוב עיינתי בחידושי הרא"ה [ומובא גם כן בשיטה מקובצת] ומצאתי שם השתי דעות שהובא בטור, ומצאתי שכתב שם, דלהכי בשמן אפרסמון מברך בורא שמן ערב, משום דאפילו בפירות אין משקה היוצא מהן כמותן וכל שכן בעץ, ולהכי לא נוכל לברך עליו בורא עצי בשמים, עיין שם, ולפי זה בזית, דמשקה היוצא מהן כמותו וגם מברכין עליו בורא פרי העץ, שפיר מברכינן על ריחו בורא עצי בשמים. ומכל מקום עדיין צריך עיון על המחבר דסתם לענין מי ורד דמברך בורא עצי בשמים, דלפי דברי הרא"ה לא נוכל לברך עליו בורא עצי בשמים אלא אם כן מונח שם קצת מן הורדין בעצמו, וצריך עיון [ודע, דשתי הדעות שהעתיק הטור, ניכר שהוא מדברי הרא"ה הנ"ל, ומפני שלא היה הרא"ה לעיני הבדולח של הבית יוסף על כן דחק עצמו ותלה דברי הטור בדעת הרמב"ם, ובאמת הדין עם הב"ח ושאר אחרונים, דדבר זה אינו דומה כלל לריח שאין לו עיקר, אלא דברי הטור הוא מהרא"ה]".
כתב המשנ"ב ס"ק ל"ב "כדי שלא יכניס עצמו בספק ברכה [והיינו כשאין לו אלא בושם זה אבל כשיש לו בשמים אחרים מברך עליהם עצי או מיני ויוצא גם ע"ז] ועיין באחרונים דמסקי דמי שאין רוצה להחמיר ע"ע מותר לו לכתחלה להריח ולברך בורא מיני בשמים".
כתב השו"ע סי' רט"ז סעי' ג' "ועל מי הורד, וכו' מברך בורא עצי בשמים".
וכתב הכה"ח בס"ק נ"ג "ולא דמי למי ורד הכתוב בסעיף ג' שמברך עצי בשמים, דהתם מיירי כגון שסחטו הורדים והוציאו מימיהם או שבשלו אותם במים עד שנימוחו ונתערב עיקר הפרי במים וכמו שכתבנו לעיל אות מ"א (וכ"כ משנ"ב ס"ק י"ט) והוי ריח שיש לו עיקר, מה שאין כן הכא דאין בו אלא קליטה בעלמא".
וע"כ כתבו מרן הרב במאמר מרדכי שבת פמ"ה סעי' י"א שבושם כימי מברכים עליו מיני, וכן כתב באור לציון ח"ב פי"ד שאלה ל"ח ובמקורות שם.
* ריח לבית הכסא*
כתב השו"ע סי' רי"ז סעי' ב' "אין מברכין על הריח, אלא אם כן נעשה להריח… וכן אין מברכין על בשמים של בהכ"ס ולא על שמן העשוי להעביר את הזוהמא".
וכתב המשנ"ב ס"ק י' "שמוליך איסטניס לביה"כ להעביר הריח רע אם הולך אדם ומריח מרחוק ריח בשמים אלו א"צ לברך כיון דבעלים לא עשאום אלא להעביר הר"ר ואפילו במתכוין להריח נמי אין מברך".
וכתב הכה"ח בס"ק ט' " ונראה דהוא הדין כשעושין מוגמר לגמר בית הכסא להעביר הריח או איזה מקום מזוהם שאין מברכין עליו אפילו קודם שגמרו בו המקום ההוא כיון שמתחלתו אינו עשוי אלא להעביר הזוהמא ולא להריח". וכן כתב מרן הרב במאמר מרדכי שם סעי' נ', וראה באור לציון שהיכא שקנה על מנת להריח ניתן לברך עליו.
העולה
ריח שנעשה וקנה אותו כדי להעביר ריח רע אין מברכים עליו – וע"כ אין לברך על מטהרי אוויר.
אמנם גם על בושם מלאכותי מברכים מיני בשמים.