שאלה
בדין נטילת ידיים שחרית
יש שלוש שיטות לטעם הברכה, במאמר מרדכי כתוב שאם התעורר בלילה ונטל ידיים וחזר בעוד הלילה לא יברך בבוקר משום סב"ל
בתחילה חשבתי שהוא חושש להרשב"א כיוון שכבר נהיה ברייה חדשה אך ראיתי שיש מפרשים לפי הקבלה שאם נטל ידיו בלילה הרוח רעה לא חוזר לשרות בבוקר.
השאלה שלי היא אם קמים בבוקר וצריכים להתפנות ונוטלים ידיים בלא ברכה, לאחר שהתפנה ונטל בפעם השנייה מדוע יברך?
הרי כאן לכל הדעות הסיר הרוח רעה מידיו ולא בירך ועל מה יברך בפעם השנייה?
תשובה
הקם קודם עמוד השחר לאשכנזים יטול ידיו כשקם אך לא יברך ימתין עד אחרי עלות השחר ילך לבית הכסא יטול ויברך אשר יצר ועל נטילת ידים וטוב שילך לבית הכסא סמוך לתפילה
לספרדים יטול ידיו כשקם ויברך וטוב שיטול בלי ברכה אחרי עמוד השחר אך אין חיוב
אם נטל ידיו לפני עמוד השחר ולא בירך ואחר זמן נוטל ידיו שוב לא מברך, אמנם לאשכנזים יש פיתרון שיעשה צרכיו ואח"כ יברך על נט"י.
אם קם כדי לשתות או לבית הכסא ודעתו לחזור ולישון מיד נוטל בלי ברכה ובבוקר נוטל ומברך.
מקורות
כתב הב"י "בפרק הרואה (ברכות ס:) כי משי ידיה לימא על נטילת ידים וכתב הרא"ש (סי' כג) על זה לפי שידים של אדם עסקניות הם ואי אפשר שלא ליגע בבשר המטונף בלילה תקנו ברכה קודם שיקרא קריאת שמע ויתפלל" וכתב שם בשם הרשב"א "יש לומר לפי שבשחר אנו נעשים כבריה חדשה דכתיב (איכה ג כג) חדשים לבקרים רבה אמונתך צריכים אנו להודות לו יתברך על שבראנו לכבודו לשרתו ולברך בשמו ועל דבר זה תקנו בשחר כל אותם הברכות שאנו מברכים בכל בוקר ובוקר ולפיכך אנו צריכים להתקדש בקדושתו וליטול ידינו מן הכלי ככהן שמקדש ידיו מן הכיור קודם עבודתו".
כלומר שנחלקו למה נוטלים ידים בבוקר האם משום נקיות ידים נוטלים או משום שהוא בריאה חדשה. ישנו טעם נוסף לנטילת ידים והיא משום רוח רעה (ויבוא בהמשך).
ב א
כתב הב"י "ואם השכים ללמוד ונטל ידיו ואחר כך השכיב עצמו לישן קודם היום נראה דאפילו כדי להעביר רוח רעה אינו צריך לחזור וליטול ידיו דכיון שעברה פעם אחת על ידי נטילה שלש פעמים שוב אינה שורה באותה הלילה. ואפשר שאף על פי שעברה על ידי נטילה שלש פעמים חוזרת ושורה וכן נראה מספר הזוהר וכו' אחר כך מצאתי כתוב בארחות חיים (הל' נט"י סי' יא) השכים קודם עמוד השחר ונטל ידיו יש אומרים שצריך ליטול ידיו פעם אחרת כשיאור היום משום בת מלך השורה על הידים כל הלילה עד היום וכן צריך לשפוך עליהם מים שלש פעמים ע"כ. נראה מדבריו שאפילו היה נעור עד הבוקר קאמר צריך ליטול ידיו פעם אחרת משום בת מלך: כתב הכלבו בסימן ב' בשם הר"ם (תשב"ץ קטן סי' ריז) שאינו מברך בבוקר כשנוטל ידיו על נטילת ידים ואשר יצר עד בואו לבית הכנסת ואם בירך קודם לכן אינו מברך פעם אחרת בבואו לבית הכנסת ותופס במקום שהניח עכ"ל. ובספרד לא נהגו כן אלא כל אחד מברך בביתו על נטילת ידים ואשר יצר ובבית הכנסת מתחילין מאלהי נשמה".
כתב השו"ע סי' ד' סעי' י"ד "השכים קודם עמוד השחר, ונטל ידיו, יש להסתפק אם צריך ליטול ידיו פעם אחרת, כשיאור היום, להעביר רוח רעה השורה על הידים". וכתב הרמ"א "ויטלם בלא ברכה".
כתב המשנ"ב ס"ק ל"ג "הנה נראה דאפילו אם בפעם הראשון כשנטל ידיו לא בירך ענט"י מ"מ לא יברך עתה דאיך יאמר וציונו ענט"י הלא כבר יצא ידי חובת הנטילה לתפלה לדעת הרא"ש כמבואר בב"י וכה"ג כתב לעיל בשערי תשובה סק"ד ומ"מ הנכון שיביא עצמו לידי חיוב ברכה דהיינו שיעשה צרכיו קודם התפלה ויתחייב לברך ענט"י וכנ"ל בסק"ד בשם הח"א".
ביאור הלכה ד"ה ויטלם בלא ברכה (השני) "עיין מ"ב סקל"ג במה שכ' דהנכון שיביא את עצמו לידי חיוב ולא יקשה להמעיין דהלא לכאורה יסתור מה שכתבנו בסקל"ב והוא מדברי המ"א דצריך לחוש לשיטת הרשב"א בישן שינת קבע וממילא ה"ה בעשה צרכיו דחד דינא להו וכדמוכח בא"ר סק"ט ואינו דומה להסכמת אחרונים שבסק"ל דשם הלא מיירי שלא נטל ידיו עדיין כלל משא"כ בזה אולם באמת ניחא דהלא בענינינו איירינן שלא בירך בפעם ראשונה ובזה י"ל דגם לדעת הרשב"א נוכל לברך עתה וכמו שכתב הב"י בסימן ו' וקאי הברכה על הנטילה הראשונה וכבר הארכנו בזה בבה"ל לעיל בריש הסימן עי"ש".
ב ב
וכתב המשנה ברורה סימן ד ס"ק ד' "ואפילו וכו' – והרוצה להסתלק מן הספק יזהר לעשות צרכיו תיכף אחר שעירה מים על ידיו ג"פ וכשיצא מבהכ"ס יטול ידיו פעם שניה ויברך אשר יצר ויצא ידי חובה לכו"ע. וטוב יותר שלא יברך אפילו ברכת נט"י עד לאחר נטילה שניה שנוטל אחר יציאתו מבהכ"ס ובפרט אם היה צריך לנקביו בעת נטילה ראשונה שאז בודאי אינו רשאי לברך. והח"א כתב דנכון להמתין מלברך ענט"י עד לאחר שמנקה עצמו ורוצה להתפלל עי"ש טעמו אח"כ מצאתי בספר מעשה רב שכן היה נוהג הגר"א ז"ל ועיין בבה"ל".
וכתב הביאור הלכה תחילת הסי' ד"ה ואפלו "וזה לשון החיי אדם בכלל ז' ס"ו נכון להמתין לברך ענט"י עד לאחר שמנקה עצמו ורוצה להתפלל דאז יצא לכ"ע אבל כשבירך מקודם ואח"כ יפנה להרא"ש צריך לחזור ולברך ואף דלא קי"ל הכי מ"מ נכון ליזהר בזה. שם במ"א סק"א. עכ"ל. (משמע שהיה לו גירסא אחרת במ"א ובאמת לפי מה שכתוב לפנינו אין לו שום ביאור ועיין באחרונים) וכ"כ הגאון ר' חיים צאנזאר בהגהותיו. ומשמע מן הח"א דמי שהוא קם זמן הרבה קודם התפלה אפילו אם הטיל מי רגלים דזה כבר נקרא בשם עשיית צרכים מ"מ כיון דמסתמא כשיגיע בבוקר זמן תפלה ילך בבית הכסא לנקות עצמו ימתין עתה מברכת ענט"י עד הבוקר כשינקה עצמו קודם התפלה כדי לצאת דעת הרא"ש דס"ל דעיקרה ניתקן בשביל התפלה
ולכאורה קשה על עצתו איך יצא עתה בברכתו אליבא דהרשב"א הלא במה שנטל ידיו תיכף כשקם יצא ידי חובת נטילה ואיך יאמר עתה על הנטילה השנייה וצונו על נט"י ולומר דהברכה זו קאי על נטילה ראשונה הלא יש הפסק גדול ולכתחילה יש ליזהר בזה מאוד כמבואר בהרבה אחרונים בסימן ו' עי"ש אמנם באמת אפשר ליישב דהרי כתב הב"י בסימן ו' דלטעם הרשב"א דמשום בריה חדשה נוכל לאחרה ולסדרה עם שאר הברכות אף דהוא הפסק גדול אך א"כ יהיה צריך לברך אח"ז תיכף גם שאר ברכות השחר.
וכו' אח"כ מצאתי בספר מעשה רב כהח"א שכתב שיש לסמוך ברכת ענט"י לתפלה ולא יאמר אותו תיכף כשקם כשאין דעתו להתפלל מיד ובלבד שלא ישכח עכ"ל, וכו' מ"מ יותר טוב לעשות כהח"א דזה אליבא דהרא"ש בוודאי יוצא ואפשר גם להרשב"א לפי מה שכתב הב"י וכנ"ל משא"כ אם לא יעשה כוותיה להרא"ש בוודאי אינו יוצא וכדמוכח בתשובת הרא"ש שהובא בב"י. וגם מהרמב"ם משמע שסובר כהרא"ש דהעיקר ניתקן נט"י בשביל התפלה ולא בשביל בריה חדשה מדסובר דצריך לברך לכל תפלה בפרק ד' מהלכות תפלה הלכה ג' והובא בב"י לקמן בסימן צ"ב".
ג
כתב הברכ"י ס"ק ה' "והרב מהר"ח הכהן תלמיד מהרח"ו זצ"ל פשיטא ליה דאין רוח רעה שורה עליהם. וכן אם השכים קודם עלות השחר ונטל ידיו ויהיה ער עד הבקר אין רוח רעה שורה על ידיו. וכ"כ בספר דרך חיים למהר"ח מאוסטרא בשם האר"י והרמ"ז, ע"ש דף נ"ו ע"ד".
והביאו הכה"ח בס"ק מ"ז וכתב " כן כתב מקדש מלך פרשת וישלח דף קס"ט ע"ב משם מהרח"ו זצ"ל. וכן כתב סולת בלולה ס"ק יו"ד עי"ש. וכן כתב דברי שלום שאלה מ"ח.
אבל הרב יד אהרן בהגהות בית יוסף כתב בשם האר"י ז"ל דאפילו בניעור כל הלילה צריך עירוי ג' פעמים, וכן הברכי יוסף בשיורי ברכה אות א' הביא בשם ספר תרומה חדשה כ"י לחד מרבוותא קמאי שכתב דהמשכים קודם אור היום ונטל ידיו יש לו ליטול ידיו קודם שיתפלל או שישב ללמוד דלינה (כלומר זה שעבר הלילה) פוסלת בנטילת ידים כדרך שפוסלת בקידוש ידים ורגלים, והביאו זכור לאברהם חלק א' אות נו"ן, שלמי צבור דף י"ז ע"ג, שערי תשובה אות י"ג. וכתב שם השערי תשובה לכן נראה לנהוג כמו שכתב הרמ"א דיטלם בלא ברכה עי"ש. מיהו בשעת הדחק יש להקל כסברת המתירים".
וכתב בס"ק נ"א "ויטלם בלא ברכה. וכ"כ בסעיף י"ד וט"ו בספיקות אחרים דיטלם בלא ברכה עי"ש, משמע מזה דבכל ספק ברכה אינו יכול לברך דאם לא כן היה לו לומר ואין צריך לברך, וכן משמע מדברי השלחן ערוך בסימן ס"ז וז"ל אבל אם יודע שקראה אלא שהוא מסופק אם ברך לפניה ולאחריה אינו חוזר ומברך עכ"ל דמשמע דאינו יכול לחזור ולברך, וכן העלה הרב זרע אמת חלק א' סימן א', וכן כתב הפרי חדש סימן תל"ב אות א' הא דאמרינן בכל מקום ספק ברכות להקל ר"ל דלא מברכינן עי"ש, וכן כתב מחזיק ברכה אות ד', וכן כתב זכור לאברהם הלכות ברכות אות ס' בשם תרומת הדשן סימן ל"ד דבפלוגתא דרבוותא בברכות לא מברכינן מספק כלל אלא אם כן ידענא דנהוג עלמא לברך עי"ש".
ושם (ס"ק נ"ג): "אם היה ניעור עד אחר חצות לילה הן במשתה הן במלאכה ולא ישן אלא עד שעבר חצות, גם זה כשניעור יעשה נטילת ידים גמורה כהלכתה ויברך על נטילת ידים. ואף על גב דרבינו הרש"ש ז"ל כתב בנהר שלום דף פ"ו ע"ב אם ישן אחר חצות, לא שליט עליה רוח מסאבא ואין צריך נטילת ידים, הנה הוא סמך דבריו בזה על סניף אחר שכתב מפני שנתעורר בחצות והמשיך המוחין על ידי הברכות, וכן נכדו מהר"א שרעבי ז"ל בשאלה הנזכרת סמך גם כן על הברכות ועסק התורה, על כן זה שהיה ניעור עד אחר חצות ולא בירך הברכות וישן, אז גם לפי דעת רבינו הרש"ש ז"ל צריך נטילת ידים בברכה, ורק אם אחר חצות קודם שישן ברך ברכות השחר ולמד תיקון חצות ועסק בתורה, אז כשיקיץ משנתו בבוקר יעשה נטילת ידים ג' פעמים אבל לא יברך על נטילת ידים". ע"כ.
וכתב מרן הרב במאמר מרדכי לימות החול פ"ב סעי' י"ט "אם היה ניעור כל הלילה – ייטול ידיו בבוקר לאחר עמוד השחר ולא יברך. ויש מחמירים וסוברים שאפילו אם ישן וקם קודם עמוד השחר ונטל ידיו וברך "על נטילת ידיים" – חייב ליטול ידיו שנית כשיעלה עמוד השחר ולא יברך על נטילה זו, וטוב להיזהר בזה. ואם הוא בימי הסליחות – אינו צריך ליטול שנית כיון שזכות אמירתם מגינה עליו".
ג
כתב הכה"ח בסי' מ"ו ס"ק מ"ט בשם הרש"ש " לכן ראוי להזהר לאומרם כולם בקומו בחצות ואפילו שהוא רוצה לישן אחר כך אין בכך כלום והוה ליה כישן ביום וכמו שכתב הרב ז"ל על הקם בחצות אחר שיסדר ברכותיו ויאמר תיקון חצות ויעסוק בתורה כמו שעה אחת שאם אינו יכול לעמוד על עצמו שיכול לחזור לישן רק שיקום קודם עמוד השחר כמו חצי שעה ויחזור ללימודו, ולא מיבעיא מי שישן וקם בחצות שצריך לעשות כן כנזכר אלא אפילו מי שלא ישן כלל והוא לומד מתחלת הלילה הנה בהגיע חצות צריך לאומרם חוץ מברכת התורה שאם לא ישן שאין צריך לאומרם עד שיעלה עמוד השחר אבל שאר הברכות צריך לאומרם וכנזכר בספר הזוהר פרשת ויקהל דף קצ"ה ע"ב במעשה דרבי אלעזר ורבי יוסי שהיו לומדים מתחלת הלילה וכשהגיע חצות ושמעו קול התרנגול ברכו, כי אף על פי שמצדו לא נסתלקו המוחין מז"א דפרטות הנה מז"א דכללות נסתלקו ועתה חוזרים ואפילו מצדו נסתלקו עצמות הנרנח"י בהסתלקות המוחין הכוללין ועתה חוזרים מחודשים כנודע עכ"ל, והביא דבריו השלמי צבור דף מ"ו ע"ג, זכור לאברהם חלק א' הלכות ברכות אות ש'. ומה שכתב הפרי חדש אות א' דמי שקם בחצות לילה לקרות תיקון חצות או ללמוד ודעתו לחזור ולישן ברכת המחזיר נשמות יניחנה לבקר, וכן כתב הרמב"ם ז"ל פרק ז' מהלכות תפלה דין ג' וז"ל בשעה שיקיץ בסוף שנתו מברך וכו' וכתב הכסף משנה דדוקא בסוף שנתו ולא כל זמן שייקץ באיזה שעה שתהיה יעו"ש, וכן כתב העטרת זקנים, וכן כתב המגן אברהם סימן ו' ס"ק ח' בשם סדר היום יעו"ש, כבר כתב על זה השלמי צבור דף מ"ו ע"ב דהרמב"ם ז"ל לשיטתיה אזיל דסבירא ליה דכל ברכות השחר על הנאת עצמו הוא מברך ואם לא נתחייב באחת מהן אינו מברך וכן פסק השלחן ערוך ולפי זה שייך שפיר לומר ברכת אלהי נשמה צריך להמתין עד שיגמור סוף שנתו אבל לדעת החולקין דפסק מור"ם ז"ל כדידהו דבין נתחייב בין לא נתחייב שעל סידורו של עולם והנהגתו הוא חייב לברך ואנן בדידן כבר פשטה הוראה לפסוק כדעת מור"ם ז"ל וכו' וכן כתבו המקובלים ז"ל אם כן מי שקם בחצות לילה יוכל לומר כל סדר הברכות אפילו דעתו לחזור ולישן וכו' יעו"ש. ועיין ברכי יוסף אות י"ב ובקשר גודל סימן א' אות ט', פתח הדביר סימן ו' אות ב', וחסד לאלפים סימן מ"ז אות ו', וכף החיים לה"ר חיים פאלאג'י ז"ל סימן ט' אות א'. ומנהגינו כהאר"י והרש"ש ז"ל דהקם בחצות מברך כל הברכות כולם מן על נטילת ידים עד סוף ברכת התורה בשם ומלכות ואפילו אם דעתו לחזור ולישן עוד, ואחר כך אינו חוזר ומברך כלום דהוי כאילו ישן ביום, ודלא כהפרי חדש אות ח' והביאו מטה יהודה סימן מ"ז אות ט"ז. וכן מי שלא ישן כלל והוא לומד מתחלת הלילה והגיע חצות מברך כל הברכות כלם חוץ מברכות התורה שאינו מברך עד אחר עלות עמוד השחר וחוץ מברכת על נטילת ידים שאינו מברך כלל מפני שלא נתחייב בה כמו שכתבנו לעיל סימן ד' אות מ"ח, מיהו ברכת אשר יצר נהגו לחייב עצמם כדי לסמוך ברכת אשר יצר לברכת אלהי נשמה כמו שכתבנו לעיל אות ג'. ועיין מה שכתבנו לעיל סימן כ"ה אות ע"ה דכנגד דברי האר"י ז"ל לא אמרינן ספק ברכות להקל יעו"ש, ועוד עיין לקמן סימן מ"ז אות כ"ו ואות כ"ז ואות כ"ט ואות ל'".
וכתב הכה"ח ס"ק נ"ב "כתב הרב הקדוש מהר"א שרעבי ז"ל בספר דברי שלום שם בשאלה מ"ח דמי שקם בחצות ולא עבר עליו חצות בשינה אין צריך נטילת ידים בדילוג כי אין רוח רעה שורה עליו אבל צריך נטילת ידים משום נקיות כדרך נטילת ידים לאכילה ויברך, וכן כתב אמת ליעקב שם. אבל הרב בן איש חי שם כתב דצריך שיעשה נטילת ידים גמורה כדת וכהלכה ויברך על נטילת ידים. ואף על גב דהגאון רבינו זלמן בסידורו כתב דלא יברך על נטילת ידים אלא מחצות הלילה ואילך כדין שאר ברכות השחר וכן כתב הרב מסגרת השלחן בשם הנזכר וכן כתב עמודי השלחן על קיצור השלחן ערוך סימן ב' אות י"א, מכל מקום כיון דהרב בן איש חי כתב דיברך ודאי כי כן המנהג ובמקום מנהג לא אמרינן ספק ברכות להקל. אכן שמענו מהרב הנזכר (בא"ח) דאם הקיץ קודם חצות לשתות מים או לילך לבית הכסא ולחזור ולישן צריך נטילת ידים גמורה אבל לא יברך, אך אם הקיץ סמוך לחצות וממתין עד שיהיה חצות כדי לברך ברכת השחר ולומר תיקון חצות אז מברך קודם חצות", משמע שאם התעורר אחרי חצות שמברך אמנם יש לדחות דאיירי היכא שכוונתו להישאר ער וללמוד שאז מברך וראה מהש ביארנו שאז גם אם ישן שוב לא מברך.
ונראה שכך הבין מרן הרב שכתב מרן הרב במאמר מרדכי לימות החול פרק ב' סעי' י"ח "קם בלילה ובדעתו לחזור לישון – ובדעתו לחזור ולישון – ייטול ידיו ולא יברך "על נטילת ידיים", אלא רק ברכת "אשר יצר" או "שהכל" ו"בורא נפשות רבות", וכמבואר במקור שהפנה מרן הרב ובזה חייב הן לרא"ש דידיים עסקניות והן לרשב"א שהטעם משום בריה חדשה, וגם משום הקבלה שהרי לא נשאר ללמוד עוד.
העולה
הקם קודם עמוד השחר לאשכנזים יטול ידיו כשקם אך לא יברך ימתין עד אחרי עלות השחר ילך לבית הכסא יטול ויברך אשר יצר ועל נטילת ידים וטוב שילך לבית הכסא סמוך לתפילה
לספרדים יטול ידיו כשקם ויברך וטוב שיטול בלי ברכה אחרי עמוד השחר אך אין חיוב
אם נטל ידיו לפני עמוד השחר ולא בירך ואחר זמן נוטל ידיו שוב לא מברך, אמנם לאשכנזים יש פיתרון שיעשה צרכיו ואח"כ יברך על נט"י.
אם קם כדי לשתות או לבית הכסא ודעתו לחזור ולישון מיד נוטל בלי ברכה ובבוקר נוטל ומברך.