שאלה

מה הדין האם מותר לשנות בשעון שבת שיקדים להידלק או להיכבות, וכמו כן אם מותר לכבות מתג בשעה ששעון שבת מכובה?

תשובה

דעת רוב ככל הפוסקים וכן דעת מרן הרב לאסור לגעת במתג בשעה שאין זרם חשמל (כגון בשעה שהשעון שבת כיבה אותו), ואפי' כלאחר יד אסור.
וכמו כן לגבי שינוי בשעון שבת – יש מתירים (הגרש"ז) להקדים את זמן כיבוי או להאריך את זמן פעולתו אך אסורים להקדים את זמן הדלקתו אם לא לחולה שאין בו סכנה, מאידך רבו האסורים להאריכו או משום בונה (חזו"א ומאמר מרדכי) או משום קירוב כיבוי (ר"י קנטרוביץ' (שו"ת אגרות מלכים יג,ב ד"ה ידידי הרב); אז נדברו (ג,כה; ח,כה; לב; סו); שו"ת משנה הלכות ח,לה; יא,רלט); חוט שני (קרליץ; שבת ח"א עמ' רד). אף האור לציון (ג,כ הערה יא), או משום מוקצה מנח"י ח"א סי' נ"ח ב' סי' ק"י ציץ אליעזר ח":א סי' כ פ"ט בצל חכמה ב' ל"ב חלקת יעקב פ"א רי"י וייס (שו"ת מנחת יצחק ג,לז); רש"פ שנעבאלג (שו"ת שרגא המאיר ה,מב).

מקורות

דעת החזו"א בשעון שבת
כתב החזו"א (או"ח סי' ל"ח ס"ק ב') לגבי שעון שבת: "נראה דאם שלב את השעון לכפות המנעול של החשמל בשבת בשביל שיכבה לזמן ידוע חשיב גרמא ואין בו איסור דאורייתא דהוי כגודר בכל חרס חדשים דעדיין חסר מעשה של הילוך השעון ונולד כח שני וכש"כ למש"כ דאף נותן מים שיפלו הניצוצות אין בו איסור תורה" ועיי"ש העלה שאין בו איסור דרבנן ומכל מקום כתב "וכל זה כשאנו באין לדון על הכיבוי, אבל יש כאן איסור תורה משום בונה, כיון דבשליבתו הוא עושה תיקון בנין, וכה"ג יש בנין בכלים וכ"ש במחובר [עיין לקמן סי' נ']". וטעמו הוא, שהדלקת החשמל היא כמכה בפטיש וכיצירת כלי חדש, כיון שבהדלקה מחברים שני חוטים וסוגרים מעגל חשמלי שהוא ככלי חדש. וכיבוי החשמל היא סתירה כיון שמפרידים את החוטים ומפרקים את המעגל החשמלי.
דעת האגרות משה
כתב בשו"ת אגרות משה יו"ד ח"ג סימן מ"ז אות ד' בעניין שעון שבת "הנה אסור בכל אופן אבל יש גם איזה אופן שהוא מלאכה דאורייתא כגון שעושה שידלק בין באחור זמן בין בקרוב זמן הוא מלאכה, וכן שיכבה בין באחור זמן בין בקרוב זמן הוא מלאכה, אך כבוי הוא מלאכה שאינה צריכה לגופה ופליגי רבוותא דלהרמב"ם הלכה כר' יהודה שחייב ולהתוס' הלכה כר' יוסי ור"ש שפטרי, ובעושה שלא ידלק כלל אלא שישאר כמו שהוא עתה וכן כשעושה שלא יכבה כלל ליכא איסור מלאכה אבל עכ"פ אסור מדין מוקצה". וכן כתב בח"ד סי' צ"א אות ה'
דעת המנחת שלמה
בשו"ת מנחת שלמה ח"א סימן י"ג נשאל האם מותר להוזיז שעון שבת כך שידלק או יתכבה בזמן אחר "נראה דבהזזת המחוג [הבורג], כדי להקדים את הכבוי, חלוק הוא במקצת מגרם כבוי ע"י העמדת כלי חרס מלאים מים דשרי במקום פסידא כמבואר בסי' של"ד סעיף כ"ב, דשאני התם דבשעה שמעמיד את הכלים לא נעשה עדיין כלום כיון שהכל מתחיל רק לאחר זמן, דהיינו לאחר שתגיע להם הדליקה והכלים יתחממו ויתבקעו ורק אז יצאו המים ויכבו, משא"כ הכא, בשעה שהוא מזיז את המחוג הרי הטבלה מסתובבת והמחוג מתחיל תיכף להתקרב למקום הכיבוי, נמצא שהרי זה דומה לשופך מים במקום מדרון רחוק ממקום השריפה אבל מיד כששופך את המים הרי הם מתחילים תיכף לירד למקום הנמוך ולהתקרב אל האש לכבותה דיש לדון טובא אי חשיב רק גרמא או כמכבה בידים אך אעפי"כ נראה דכיון שבנד"ד הכבוי הוא רק כגחלת של מתכת דלא שייכא כלל בעשיית פחם אין להחמיר, ויש לסמוך דאף גם זה חשיב רק גרמא דשרי במקום פסידא או בשביל צורך גדול כמו בשביל החולה שיישן וכדומה". כלומר שמותר להקדים את הכיבוי כיון שאיסור כאן הוא דרבנן ועוד שאפשר שזה גרמא במקום הפסד שרי.
וכתב עוד שם "להזיז את המחוג כדי לאחר את הכבוי נראה לכאורה דאין בזה שום חשש איסור כלל וכלל כיון שבפעולתו הוא רק מונע את הכבוי ומניעת הכבוי לאו מלאכה היא כלל [ואין זה שייך כלל למוסיף שמן בנר] והרי זה דומה לדוחף את הרוח הבא לכבות את הנר כדי לאחר בכך את הכבוי בכל מאי דאפשר, והוא פשוט וכו'.
אך אעפ"י כן נראה דגם הזזת הבורג כדי לאחר את זמן הכבוי ג"כ לא שרי אלא דוקא בשעון כזה שבשעה שמשנה את זמן הכיבוי או ההדלקה אינו מבטל את פעולת השעון לכיבוי או להדלקה כגון שעון שאפשר לסובב את הטבלא, אבל בשעון שיש צורך לפתוח את הבורג ע"מ להזיזו למקום הרצוי ושוב להדקו לא שרי אלא במקום צורך גדול, משום דמיד כשמרפה את הבורג כדי לשנותו ממקומו שוב אינו יכול עוד לכבות ובאותה שעה אין החשמל עומד כלל לכיבוי ע"י השעון, ונמצא דאח"כ כשמשנה את מקומו ומהדק את הבורג למען יוכל אח"כ לכבות הרי הוא עושה באותה שעה גרם כבוי, ולא שרי אלא במקום הפסד וצורך גדול". כלומר שלבטל את הכיבוי מותר.
וכתב עוד שו"ת מנחת שלמה חלק א סימן י לעניין פתיחת מקרר חשמלי בשבת כתב שבשעה שמנוע פועל מותר לפתוח את המקרר אע"פ שיאריך את זמן פעולתו וכן מותר לשנות את הטמפרטורה וכתב "ולפי האמור להלן נראה שהוא הדין שמותר גם להעלות הטמפרטורה אעפ"י שגורם בכך להקדים הפסקת העבודה ואף שבהורדה זו הוא גורם למעט את הזמן שהמנוע נח ואינו עובד, ונמצא שבמשך היום יעבוד מספר פעמים יותר, מ"מ נראה כיון דבההיא שעתא אין האדם עושה שום מעשה ואינו גורם שום מלאכה זולת המשכת העבודה לא אכפת לנו כלל במה שגורם להקדים אח"כ את הפעלת המנוע אחר שישבות, וכמו"ש במק"א שמותר לגרום כבוי לפני ההדלקה, כגון לנעוץ בורג בשעון אוטומטי לכבות את החשמל שהשעון עתיד אח"כ להדליקו, ומוכח הוא מכמה מקומות שמותר בכה"ג גם בגרם מלאכה דאורייתא ולא רק בגרם הפעלת מנוע שאינו עושה שום מלאכה.
וכתב ש"אינו דומה לזורק אבן מרה"י לרה"י ורה"ר באמצע, שאסור גם משום הכנסה, דשאני התם שהאבן והרשויות כבר ישנן בעולם וזורק את האבן בידים והכל נעשה ממש בכוחו, משא"כ בנידון שלנו שכפי מה שהוא עכשיו לא שייכת בו כלל המלאכה שלאח"כ. וחושבני שזהו טעמו של המג"א בסי' שי"ח סק"מ, שכתב דהא דביבש אין בשול אחר בשול היינו אפילו אם יהיה נימוח לפני שיגיע לשיעור שהיד סולדת בו, משום דאזלינן בתר השתא, ובשעה שמעמיד על האש הריהו יבש ולא שייך בו בישול".
דעת מרן הרב
כתב מרן הרב במאמר מרדכי שבת ח"ה פרק ק"י הערה מ"ז "ובשעון שבת שהכוונה היא לכבות מוקדם יותר או מאוחר יותר ועושה מעשה בגוף הדבר וא"כ לרא"ש (ביצה פרק ב' סימן י"ז) אסור, שכתב: "דעד כאן לא פליגי התם אלא משום דאינו נוגע בדבר הדולק אלא עושה דבר חוצה לו הגורם את הכיבוי כשתגיע שמה הדליקה. אבל הכא השמן והפתילה שתיהן גורמים את הדליקה והממעט מאחד מהן וממהר את הכיבוי – חייב, והיינו טעמא דנותן שמן בנר משום דמאריך בהבערתו. דאילו לא נתן שמן בנר היה כבה כשיכלה השמן שבנר. ומה שהוא דולק מכאן ואילך הוי כאילו הוא הדליקו. וכן לענין כיבוי נמי ממהר הכיבוי על ידי שנסתפק מן הנר הוי כאילו כבה הוא". ולכן לשו"ע שפסק כהרא"ש – אסור, וגם לאשכנזים יש לאסור, דלא מיבעי בנר שמניחו בחול כתב המשנ"ב (הובא בהערה נ"ט) שיש לחוש לדעת השו"ע, וכ"ש כאשר שם סכין קפיצית שתכבה את הנר לאחר זמן שלדעת הרמ"א הרבה האחרונים (ראה הערה ס') כתבו שיש לאסור, ואפילו המתירים בסכין כאן יאסרו, כיון שזה דומה לפעולת כיבוי כמו לחיצה במתג".
ארץ צבי
שו"ת ארץ צבי ח"א סי' ע"ב, כתב א. הביא את השו"ע שניתן לסגור את הדלת ראיה נוספת הביא מיו"ד שכתב הרמ"א סי' של"ט סעי' א' שאם יש חולה ששמו מלח לעל לשונו לעכב את יציאת נשמה מותר להסירה כדי לזרז את מיתתו .
ומה שנותן שמן חייב משום מבעיר היינו שעושה מעשה בדבר עצמו ומחדש ההבערה משא"כ שרק מונע, וע"כ העלה שמותר לשנות שעון שבת ע"י נכרי (בישראל חשש שמא יתלש השעון ויכבה לאלתר).
סגירת מתג
פסקי תשובה
פסקי תשובה סי' ש"ג, בשם הלב יהודה סי' ט"ז ובהשמטות סי' א' שמותר לכבות את המתג בשעה שמכובה (ודן שם מצד מוקצה וכתב שהוא כדלת העשויה לפתוח ולסגור).
דבר יהושע
בשו"ת דבר יהושע סי' קל"ב נשאל לעניין הוצאת מכשיר מהתקע בשעה שאין זרם חשמל בשקע והביא את הראיה מדברי הרא"ש וכתב לדחות וז"ל "אבל בנידון דידן לא שייך זה שהרי כבוי ועומד הוא ואי משום שמאריך הכיבוי שלא יהיה נדלק אחר כך זה אינו בגדר מלאכת הכיבוי או גרם כיבוי אלא מעכב ההדלקה והלא עיכובי הדלקה קיי"ל כר' שמעון בן ננס בשבת ק"כ דשרי כמבואר בסי' של"ד סעי' כ"ב דאפילו להפסיק דליקה שרי וכ"ש כשעדיין אינו דולק אלא מעכב הדליקה". אמנם כתב שאם התקע היה בשקע בערב שבת והיה בו זרם חשמל אסור להוציאו בשבת משום מיגו דאתקצאי.
ולעניין הקדמת הדלקה כתב דכיון שהוא גרמא רק במקום הפסד או לצורך מצווה מותר וסיים "ובלאו הכי נראה לי דהוי זילותא לשבת אם יגרום הדלקת אור בשבת כדי שיהנה ממנו".
דעת מרן הרב
כתב מרן הרב במאמר מרדכי ח"ה פקי"ח סעי' ה' "אסור לשנות את מצב מתג החשמל ממצב "כבוי" ל"דלוק" ולהיפך, משני טעמים:
"תוקע" תולדת "בונה" בלחיצה על המתג שבקיר יש איסור תוקע מדאורייתא, כיון שמחבר שני גופים ועל ידי כך מתאפשרת העברת הזרם החשמלי, וכן כאשר מוריד את המתג ומפריד בין שני גופים על ידי כך מנתק את מעבר החשמל. כאשר אין החשמל זורם ולחיצה על מתג החשמל אינה גורמת להדלקה, עדיין פעולה זו קרובה לאיסור תורה ואסור לעשות כן. "מוקצה" – המתג הינו מוקצה מחמת איסור.
אסור לשנות מצב של מתג חשמלי ממצב "כבוי" ל"דלוק" ולהיפך אפילו בשעה שאין החשמל זורם ואפילו בשינוי, כיון שזה נוגע לאיסור תורה".
וביאר שם בהערה "ואף החולקים על דעת החזו"א וסוברים שאין איסור תוקע וסותר בסגירת ופתיחת מעגל חשמלי, סוברים שהמתג הינו מוקצה מדין מיגו דאיתקצאי בין-השמשות, איתקצאי לכולי יומא, באופן שבבין השמשות היה החשמל פועל כך שאסור היה ללחוץ על המתג בבין השמשות וע"כ אתקצאי לכל השבת".
באר משה
שו"ת באר משה ח"ו קונטרס עלעקטריק סי' ל"ו כתב שאין לדמות זה להרא"ש "דהרי בענינינו נהי דשעון מקושר בהחשמל אבל הוא בעצמו אינו נוגע בחשמל עצמו שהוא חומר הדולק כמו שמן שעליו הרא"ש דן בביצה", וכן כתב בסי' ל"ט והוסיף שמכל מקום אין לקרב הדלקתו מאוד שלא ידלק ויהיה מעשה בידים , וכתב עוד בסי' ל"ו שאם זורם חשמל אסור לזרז את פעולתו כיון דהוי גרם כיבוי שאסר הרמ"א אם לא במקום הפסד וכתב "אבל כשאין זרם חשמל לפנינו בודאי אין לאסור אבל משום הזזת מוקצה אסור ".
מנחת יצחק
שו"ת מנחת יצחק חלק א סימן נח דן את שעון שבת משום מוקצה , וחיזק שוב בח"ב סימן ק"י, והוסיף ח"ג סימן ל"ז "אכן בנדון אוהר כזה, שנעשה רק לתכלית כיבוי והדלקת האלקטרי החשמל בשבת ויו"ט, אז לא מיבעי', דאסור להעריכו לגרום כיבוי והדלקה, כמבואר בפוסקים דאף גרמא כזה אסור בשויו"ט, אלא אף אם יגרום רק שלא יכבה או שלא ידליק, יש בזה משום מוקצה כמ"ש בספרי מנחת יצחק (ח"א סי' נ"ח וח"ב סי' ק"י), אכן ראיתי בספר מאורות נתן (מרב גדול ירושלמי), וכו' אכן כשהרצה הדברים לפני הגאון החזון איש ז"ל , אמר דלדעתו יש בלחיצת הכפתור שמחבר החוט ומפסיקו (אף כשאין בזה הדלקה וכיבוי) משום בונה וסותר, ושכ"כ בחיבורו על ה' שבת (סי' נ' אות ט') עכת"ד, וכבר כתבתי מזה במק"א, אבל יש להתיר לעשות כן ביום טוב, ע"י עכו"ם, ועפ"י המבואר בשו"ת מהר"ש (ח"ה סי' צ"ה) עיין שם".
וכתב עוד בשו"ת מנח"י ח"ח סי' כ"ו "הנה לכאורה צדקו דברי העוררים, לפי"מ שכתבתי במנחת יצחק (ח"א סי' נ"ח וח"ב סי' ק"י), בדבר להניע כפתור האלקטרי בזמן שהאור האלקטרי כבוי בשבת ויו"ט ע"י שעון הנוהג (טיימסוויץ), ודנתי שם לאסור מטעם איסור מוקצה עיין שם, ושוב נתעורר אם מותר כלאחר יד, וע"ז הבאתי (בח"ג סי' ל"ז), בשם הרה"ג מוה"ר יצחק נתן קופרשטאק שליט"א מפה עה"ק ת"ו, אשר כתב בספרו מאורות נתן (פ"ו אות ד'), אשר שם התיר לעשות כלאחר יד או בגופו, וכשהציע הדברי /הדברים/ לפני החז"א ז"ל, אמר לו דלדעתו יש בלחיצת הכפתור המחבר החוט ומפסיקו (אף כשאין בזה הדלקה וכיבוי) משום בונה וסותר, ושכ"כ בחיבורו על שבת (סי' נ' אות ט'), והיינו דאסור אפילו ע"י שינוי כגון כלאחר יד דהוי עכ"פ איסור דרבנן עיין שם".
דעת הציץ אליעזר
שו"ת ציץ אליעזר ח"א סי' כ' פ"ט "גם עיין בברכי יוסף ובשערי תשובה (סימן רנ"ה) מה שמביאים בשם מהר"י מולכו, שמי שעושה מערכת עצים ומדליק מרחוק חבל ארוך וכשמגיע האש אצל המערכה בוערת בעצים, שמותר ליקח מהם או להוסיף על אותה מערכה, ואין כאן לא משום מכבה ולא משום מבעיר, ומיירי בגוונא דליכא משום מוקצה עיין שם.
ולפ"ז י"ל שה"ה אותו הדבר בסיבוב איזה כפתורים לסגור או לפתוח שלא יודלקו. או שגם הם יודלקו כשיגיע הזמן שהשעון האבטומטי ידליק, כי זה דומה לחבל ארוך שהאש עוד לא הגיע למערכה, הנ"ל, שהרי בשעה שסובב הכפתור עוד לא הגיע האש לכאן". ועיי"ש שלמעשה שאסר משום מוקצה.
בצל החכמה
כתב בשו"ת בצל החכמה ח"ב סי' ל"ב לגבי לחיצה על מתג בזמן שאין זרם חשמל שדן מצד גמרא, והעלה לאסור וכתב עוד "חוץ מזה יש לענ"ד בהנעת הכפתור משום איסור טלטול מוקצה, עיין שו"ת מי יהודה (פאקש, חאו"ח סימן ל"ו) שדן בדבר הסקה מרכזית שבזמנו, ומצדד שאין איסור מלאכה בפתיחת הבורג להחם הבית או בסגירתו למנוע תוספת חום, רק מספק"ל אם אין בו משום איסור מוקצה כיון שהבורג מחובר אל התנור שבחדר והוא מחובר דרך הקנים עם התנור שבמרתף הבית שהאש בוער בו, עש"ה צדדי הספק, ומשמע דבנ"ד שיש איסור בהדלקת וכבוי אור החשמל ע"י הכפתור נמצא הכפתור מלאכתו לאיסור וה"ל מוקצה.
אמנם ראיתי בשו"ת לב יהודה (סי' ט"ז) שנשאל, אם במקום שאין זרם חשמלי רק בלילה ולא ביום, מותר ביום השבת או יום טוב ללחוץ על הכפתור שלא יודלק הנר בלילה. והשיב להתיר כיון שהכפתור קבוע בכותל וכמבואר בפרמ"ג (סימן שע"ו א"א סק"ז) והעתיק דבריו המ"ב (שם סק"כ) שמותר לסתום בשבת ארובת העשן ע"י טס הקבוע שם דהוי כדלת ע"כ. ועיין עוד לו שם (סימן י"ח) בענין הסקה מרכזית שהשיב לאסור לפתוח בשבת את הברזא שבצנור המוביל החום לתוך החדר משום מבשל, ולא הזכיר שם מדין מוקצה כלל, ממש היפך דעת מי יהודה הנ"ל. ולענ"ד במחכ"ת אין הנדון דומה לראי', דהטס שסותם בו את הארובה אינו מיוחד למלאכת איסור כלל, כי גם בימי החול אין משתמשין בו רק לסתימת פי ארובת העשן כדי שלא יצא החום וישאר בבית וכיון שהוא קבוע והוי כדלת אין בו גם משום עשית אהל ומותר לסתום בו פי הארובה בשבת, משא"כ בנדון הלב יהודה שכפתור הנ"ל משמש בחול להדלקת נר החשמל ולכבויו שהן מלאכות איסור בשבת, נמצא הו"ל כלי שמלאכתו לאיסור ויש בו משום איסור טלטול מוקצה כנלענ"ד נכון בס"ד.
/הערות/ בדבר הנעת הכפתור העומד להדליק ולכבות ע"י מנורת החשמל, עיי' שו"ת לבושי מרדכי (תליתאי סי' כ"ב), שכ' ג"כ דאסור בשבת משום טלטול מוקצה ע"ש.+
והעלה "יש בהנעת הכפתור המשמש להדלקת מנורת החשמל וכבויו משום איסור טלטול מוקצה בשבת (אות י')".
חלקת יעקב
שו"ת חלקת יעקב אורח חיים סימן פא בענין סיבוב כפתור החשמל בשבויו"ט כתב לאסור וכתב עוד "אולם ראיתי בתשו' לב יהודא לג' צירלזאן, בשאלתו, במקומות שביום אין דולק העלעקטרון, מפאת שבמקומות הללו מרכזית העלקטרון שובתת ביום, והתיר בפשיטות לסבב העלעקטרון ביום, מהא דפמ"ג הנ"ל, ולא נחית כלל להעיר דיש גם חשש מוקצה דאסור. ואפשר דגם בני"ד מיקרי צריך למקומו, כוונתי, כידוע דבסיבוב הכפתור מסבב חתיכת הברזל שתחת הכפתור, ועי"ז נפסק החיבור שבחוטין, וא"כ י"ל ג"כ דמנדנד הכפתור בשביל שצריך למקומו של הברזל שמתחת הכפתור, שיהי' פנוי, ושלא יהי' הברזל באותו מקום. מ"מ לפע"ד קשה להתיר, כיון שאין על הכפתור תורת כלי, עי' שבת קכ"ד דזה דומה יותר למוקצה שאסור אף בצריך למקומו, וגם דעדיין יש משום עובדין דחול וגם יוכל לצמוח מזה חילול שבת, כשלא יהיו בדילין מהכפתור הלזה, המבעיר ומכבה, ויש למנוע מזה.
בא לידי בשאלה, ספר לבושי מרדכי יו"ד תליתאי סי' כ"ה ופסק שם בשאלה זו לאיסור יעו"ש. ולא הביא מהנ"ל.
ועי' בתוס' שבת ל"ו א' ד"ה הא דבדבר דלא חזי למלאכת היתר אלא מעט מקצה לי' לגמרי ממלאכת היתר, ואסור משום מוקצה, ונידון דידן דומה לזה".
וחזר וכתב בסי' קי"ד "אכן גם שאלתו הב', לסגור השאלטער באופן שגם לשעה המיוחדת לבא זרם החשמל להבית, הוא סוגר השאלטער שבחדר בכדי שלא יבא זרם החשמל לשם, דבאופן זה אין שום גרם כיבוי ולא חשש נצוצות, וכמו שביארתי בתשובה לעיל סימן פ"א שאלה זו, דאפה"כ אסור מטעם מוקצה, דהכפתור (שאלטער) מלאכתו לאיסור, להדליק ולכבות, וגם אין על הכפתור תורת כלי, עי' שבת קכ"ד, דדומה יותר למוקצה ממש שאסור אף בצריך למקומו, וגם משום דיכול לצמוח מזה חילול שבת (וכמו שהאריך כת"ה במכתבו) ומשום עובדין דחול, והבאתי גם מספר לבושי מרדכי יו"ד ג' סימן כ"ה לאיסור, ודחיתי בשם ספר לב יהודה להג' צירלזאהן שרוצה להתיר – עי"ש השאלה בביאור קצת בארוכה", ועיי"ש בארוכה.
אז נדברו
כתב בשו"ת אז נדברו ח"ג סי' כ"ה לעניין הארכת זמן דליקת שעון שבת הביא את הסברה דהוי כמו שסוגר את הדלת וכתב "אבל עדיין יש להתיישב בזה טובא למעשה אפשר לחלק הנידון מהסוגר את הדלת דכיון שהשעון מחובר לחשמל וכ"ש בשעון של שבת המיוחד לזה דהוי כחלק מהחשמל וכאילו אין כח החשמל לדלוק יותר וכעין דתנן לא יקוב אדם שפופרת של ביצה ויתן בצד הנר וכו' דחשוב כעושה מעשה בגוף הנר ואנו מחמירין כשיטת הרא"ש דגם בחותך מהנר אסור דהוי מהגרמות האסורות לכו"ע כיון דעושה מעשה בגוף הנר ולפל הפחות צריך להיות אסור משום גרמא כיון דבגוף המבעיר יש מכשיר שמונעו מלהידלק יותר והוא בא ומסיר את המכשיר הזה הוי כמבעירו ממש ואינו דומה לנועל דלת וגם מסתבר מאוד דחמיר מגרמא דהמכשיר הדבוק בחשמל לכבות בשעה ידועה הוי כאלו אין בכוחו לדלוק יותר וכו' ובפרט לשיטת מרן הב"י בשו"ע סי' תקי"ד סעי' ג' דאסור ליתן סביב לאחר שנדלק דבר המונע מלישרף בענין שיכבה כשיגיע לשם וכו' כתב המשנ"ב דיש להחמיר וכמו שפסק המחבר ואינו דומה להנ"ל דנותן דבר חוצה לה ואינו מגוף הנר א"כ שעון המיוחד ומחובר לחשמל אנו רואים זה כחלק מהחשמל וכל פעולה שעושה בשעון כאילו עושה בגוף החשמל" . ושנה הדברים בח"ח סי' ל"ב.
והוסיף בסי' ס"ו וז"ל ודומה למה שאמרו בגמ' סנהדרין ע"ז ע"ב "ואמר רבא זרק חץ ותריס בידו ובא אחר ונטלו וכו' פטור". וכתב ע"ז הרמב"ם רוצח פ"ג הי"א "פטור ממיתת בי"ד ונדרש ממנו הדם" הרמב"ם מסביר אף שבי"ד אינם יכולים לענשו בכל זאת "אדרש ממנו הדם" זאת אומרת שבאמת הוא רוצח, כמו כן במזיז מחוג ועי"ז עושה פעולה שממשיך הבערת החשמל בשבת יש לדרוש ולתבוע ממנו חילול שבת שעשה פעולה בשבת כמלאכת מחשבת שאסרה תורה".
משנה הלכות
שו"ת משנה הלכות ח"ח סי' ל"ה בענין אי מותר להזיז הכפתור בשעון עלעקטרי בשבת "העולה לדידן מיהו לפענ"ד ברור דליכא איסור דאורייתא בהמניח כפתור על האלקטרי אפילו בשבת ומיהו לענין איסור כמה שהוא צ"ע, וח"ו להקל בזה ולהניחו בשבת אפילו ע"י תחבולות שלא יהי' משום חשש מוקצה כגון שבע"ש יקצה להדיא כפתורים לשם זה ויקצהו לעולם דמהני לגבי אבנים וכיוצא בזה עיין ש"ע א"ח סי' ש"ח סכ"ב ומה שנלפענ"ד כתבתי".
וחזר וכתב חי"א סי' רל"ט. "לפענ"ד פשוט דאין לכבות אבל מותר לומר לעכו"ם כה"ג לכ"ע כנלפענ"ד"..
תשובות והנהגות
תשובות והנהגות ח"א סי' רכ"א שאלה: לסגור כפתור לפני שהאלקטרי נדלק ומונעו בזה להאיר
נראה שזה לא נקרא כבוי, ואפילו גרם כבוי אין כאן, שאין כאן אור ומכבה אלא מונע יצירת אור, ויסוד האיסור רק משום מוקצה או עובדא דחול, ולפי זה כלאחר יד שאין איסור מוקצה נראה להתיר, ואף שבמשנה שבת כט: לא יקוב אדם שפופרת של ביצה וימלאנה שמן וכו' שהוא מכבה, אף שאינו אלא מונע השמן להגיע ונקרא מכבה ע"ש ברש"י וב"שפת אמת" שם, התם בעודו בוער מסתפק מהשמן וכמכבה, משא"כ כאן לפני שבוער מונע לא שייך לאסור מכבה. ומיהו לפי דעת החזו"א זצ"ל יש באלקטרי אסור בונה, וא"כ במכבה הוי כסותר וצ"ב מהו הדין כשאין מכניס מיד זרם, אולי כה"ג אין חיוב בונה, שאין כאן חשיבות בנין, ומיהו עיין בחזו"א א"ח ל"ח ס"ק ב' בזה, דמשמע שאוסר אף כשאין אלקטרי משום תיקון מנא שראוי להכנסת אלקטרי, לכן למעשה צ"ע אם להתיר. שוב ראיתי בספר "אורחות רבינו" (עמוד קמ"ג) שמביא שכתבו לו לשאול לרבינו החזו"א, וז"ל השאלה, בבית קירור בש"ק כשמרגישים שיש הפסק בזרם החשמל אם מותר להוריד את השאלטר (המתג) בזמן ההפסקה של הזרם כדי שלא ידלק אח"כ, והשיב רבינו החזו"א בזה"ל אסור להוריד את השאלטר משום תיקון מנא, עכ"ל. וע"ש שמביא מהקה"י דאם אין כלל שייכות למקרר עם זרם חשמל כגון שאין התקע בפנים, או שהזרם מופסק ע"י מפסיק זרם ראשי אין כאן איסור (בזמן שאין החשמל פועל).
וברם אף לסוברים דאין כאן משום בונה (עי' בבית יצחק יו"ד ב' סי' ל"א, ובאחיעזר ח"ג סימן ס' שלא דנו לאסור רק משום מבעיר) מ"מ יש כאן מכשול, שעלולים על ידי זה להתיר גם לפתוח הכפתור שיידלק כשיגיע הזרם, וכיון שסוף האלקטרי להגיע וע"י פתיחת הכפתור יידלק יש כאן גרם מבעיר ואסור, ועוד מכשולות, ולכן נראה להמנע מזה. (ובמקום צורך גדול נראה להתיר כלאחר יד דוקא)".
העולה
דעת רוב ככל הפוסקים וכן דעת מרן הרב לאסור לגעת במתג בשעה שאין זרם חשמל (כגון בשעה שהשעון שבת כיבה אותו), ואפי' כלאחר יד אסור.
וכמו כן לגבי שינוי בשעון שבת – יש מתירים (הגרש"ז) להקדים את זמן כיבוי או להאריך את זמן פעולתו אך אסורים להקדים את זמן הדלקתו אם לא לחולה שאין בו סכנה, מאידך רבו האסורים להאריכו או משום בונה (חזו"א ומאמר מרדכי) או משום קירוב כיבוי (ר"י קנטרוביץ' (שו"ת אגרות מלכים יג,ב ד"ה ידידי הרב); אז נדברו (ג,כה; ח,כה; לב; סו); שו"ת משנה הלכות ח,לה; יא,רלט); חוט שני (קרליץ; שבת ח"א עמ' רד). אף האור לציון (ג,כ הערה יא), או משום מוקצה מנח"י ח"א סי' נ"ח ב' סי' ק"י ציץ אליעזר ח":א סי' כ פ"ט בצל חכמה ב' ל"ב חלקת יעקב פ"א רי"י וייס (שו"ת מנחת יצחק ג,לז); רש"פ שנעבאלג (שו"ת שרגא המאיר ה,מב).