שאלת המשך

אם התנהגות אדם ששומר את עיניו פוגע בסביבתו (האישה נפגעת כשהוא מסיט את עיניו לצדדים ולא מדבר איתה ישירות) האם זה לא חומרה המביאה לידי קולא?

תשובה

מצורף לשון התורה לשמה
ונראה שהדברים יצאו יותר מדויקיים ממה שכתבנו
שו"ת תורה לשמה סימן שצד
+הנהנה מראיית אשה בלא כוונה אם עשה איסור.+ שאלה באחד שבאה אשה לביתו מדברת עמו על איזה ענין של עסק והיא היתה א"א =אשת איש= והיתה יפה מאוד ומקושטת והוא היה לו הנאה בראייתו בה אך הוא בעל כורחו צריך להביט בפניה כי מוכרח לדבר עמה ולהשיב לה תשובתה בעבור איזה ענין ועסק וכפי הענין א"א לסגור עיניו ולדבר עמה אם יש בזה איסור או לאו ועוד יש לשאול אדם ישן בחדר אחד ויש בחדר השכן שלו אשה אחת מזמרת וקולה ערב והוא נהנה ג"כ מן שמע קולה אם יש בזה איסור מאחר דקי"ל קול באשה ערוה ומה גם זו קולה ערב ונהנה מן קולה או"ד יש צד היתר בזה מאחר שדבר זה ממילא בא. יורנו המורה לצדקה ושכמ"ה.
תשובה גרסינן בפסחים דף כ"ה ע"ב אתמר הנאה הבאה לאדם בעל כרחו אביי אמר מותרת רבא אמר אסורה ואיתא בגמרא שם תרי לישני בפלוגתייהו דאביי ורבא ולפ"ד הלישנא בתרא הוא היכא דלא אפשר להבדל ולא מכוין להנות לכ"ע שרי והיכא דאפשר להבדל ולא מכוין היינו פלוגתייהו דרבי יהודה ור"ש וכי פליגי אביי ורבא היכא דלא אפשר להבדל וקא מכוין להתקרב כדי ליהנות דהיינו מתכוין הוא וחביב לו הדבר ליהנות. אביי אמר מותר ורבא אמר אסור וידוע דקי"ל כרבא לגבי אביי וכן קי"ל כלישנא בתרא וכן פסק הרמב"ם ז"ל בפי"ד מה' מאכלות אסורות הלכה י"ב כרב וכלישנא בתרא וכתב בכ"מ ז"ל שם דרבינו מפרש לה בכל איסורין ע"ש וא"כ השתא ה"ה הכא בנידון השאלה עיקר הדבר תלוי בזה דאם מתכוין לראות ביופיה וכן אם הוא מתכוין לשמוע קולה וחביב הדבר הזה בעיניו כי נח לו הדבר הזה שנזדמן לו ליהנות ממנו ה"ז ודאי איסורא קא עביד אך אם אינו מתכוין לזה ולא נח לו בדבר הזה שנזדמן לפניו ואדרבא הוא חפץ ורוצה שתשתוק זאת האשה המזמרת כדי שלא ישמע או שתלך זאת היפה מלפניו כדי שלא יראנה אלא שהוא בע"כ שומע ובע"כ רואה אין בזה איסור.
ודע כי עוד יש ללמוד מהתם לענין נידון השאלה כל שהוא אינו מתכוין לכך אעפ"י שאפשר לו ללכת למקום אחר ולא ישמע קולה ג"כ שרי דהא שם בגמרא ע"ב הוכיח מהך דמוכרי כסות אעפ"י שאפשר למעבד כצנועין מ"מ כי לא מכוין שרי ואעפ"י שהוא נהנה בהכרח ובזה עשה תיובתא ללישנא קמא ע"ש וא"כ השתא ה"ה בנ"ד כל היכא דלא מכוין שרי אף על גב דאפשר להבדל אין מטריחין אותו מיהו בעל נפש יחמיר על עצמו היכא דאפשר להבדל ובפרט היכא דליכא טרחא דהיינו שיש לו חדר אחר פנוי באותו בית שמשם לא ישמע את הקול. והיה זה שלום ואל שדי ה' צבאות יעזור לי. כ"ד הקטן יחזקאל כחלי נר"ו.
וא"כ בעל נפש יחמיר היכא שיכול לא ללכת לשם ולמכור וכדו' אבל היכא דאי אפשר גם בעל נפש לא צריך להחמיר