שאלה
האם מותר לקשור את היוד לתפילין של יד עם גומי או משהו חוץ מגיד? שלא חוצץ בין היד לתפילין כמובן
תשובה
א- יש להצמיד את ה"יוד" לתפילה של יד שתהא מחוברת אליה, אף שלא בזמן הנחתם.
ב- יש לקשור את ה"יוד" שתהא מחוברת לתפילה של יד ע"י גיד, שיחברנו דרך חורי התפירה (ראה בגוף התשובה אות ג' הדרך לזה), ולבני אשכנז יש לקשור את הגיד מסביב לבית (מלמעלה), או ע"י קשירתו למעברתא, או יעשה העצה של האשל אברהם (ראה בגוף התשובה אות ב').
ג- יש לקשור את הרצועה בשעת הנחת התפילין מסביב ל"יוד" ולבית, אע"פ שה"יוד" מחוברת ע"י גיד, או בצורה אחרת, (ובדיעבד כשאין לו גיד או כל חוט אחר מסביב ל"יוד", וה"יוד" מופרדת מהבית יכול לקשור הרצועה בדרך זו, אמנם לכשיתאפשר לו צריך לקשור ה"יוד" שתהא צמודה כל הזמן לבית, אף שלא בשעת הנחתם, כמבואר בסעי' א').
ד- בדיעבד אם אין לו גיד, יכול לקשור ע"י חוט סינטטי, או כל חומר אחר, בתנאי שלא יכניסנו דרך החורים של הבית, אלא שיקשור מסביב לריבוע של הבית מלמעלה או שיקשרנו למעברתא, וגם בזה עדיף שישחיר את החוט ע"י צבע שחור.
מקורות
א.
שם "שדי" בתפילין:
שלש אותיות נראות בתפילין אות שי"ן (ש) על שני דפנות הבתים של תיפלה של ראש, אות דלי"ת (ד) בקשר של תפילה של ראש, ואות יו"ד (י) בתפילה של יד בצמוד לבית. צירוף של שלשת האותיות הוא שם "שדי", שהוא אחד משמותיו של הקדוש ברוך הוא.
כמבואר בספר התרומה הלכות תפילין (סי' רי"ב), ז"ל: "קשר של תפלין הלכה למשה מסיני, היינו השם "שדי", שי"ן שבקמט הדפוס מזה ומזה, ואות דל"ת בקשר של ראש, ואות יו"ד היא בשל יד חוץ לקשר, רצועה קטנה מאד וכפופה כמו יו"ד".
ב.
הצמדת ה"יו"ד" לבית:
בזוהר הקדוש (פרשת פנחס דף רל"ו:), הזהיר מאד להצמיד את היו"ד לתפילה של יד, שלא תפרד משם כלל ז"ל: "יו"ד דא אצטריך דלא יתעדי כלל מגו תפלה דיד, דלא יעביד פרודא, וכל חדוה דילה בהאי י', איהו יו"ד דא בדכורא איהי, ולא בנוקבא איהו צדיק ואיהי צדק, ובגין כך אתקריבת בהדה, ומאן דרחיק ליה מאתר דא רחיק הוא מעדונא דעלמא דאתי, בדכורא איהו צדיק ואיהי צדק, בלא יו"ד איהו איש ואיהי אשה בלא יו"ד, ובג"כ חדוה (נ"א תיאובתא) דילה לאתקרבא בה ולאתעדנא בהדה, מאן דרחיק עדונא דא ירחקון ליה מעדונא דלעילא, וע"ד כתיב (שמואל א ב) כי מכבדי אכבד וגו'". ". (תרגום בקיצור: יו"ד זו צריך שלא תזוז מהתפילין של יד, שלא יעשה פירוד (ח"ו למעלה), ומי שמרחיק אותה ממקום זה הוא רחוק מהעידון בעולם הבא).
וכן הזהיר ע"ז בש"ע (או"ח סי' כ"ז סעי' ב'), שלא תזוז היו"ד של הקשר מהתפילה.
ועיין ביאור הגר"א (סי' כ"ז ס"ק ז') שהביא מקור מהגמ' מנחות (ל"ה ע"ב), וז"ל: א"ר יהודה: קשר של תפילין צריך שיהיה למעלה כדי שיהיו ישראל למעלה ולא למטה וצריך שיהא כלפי פנים, כדי שיהו ישראל לפנים ולא לאחור". וכתב הרא"ש (שם סי' י"ב) דרב עמרם פירש דרב יהודה קאי על תפילין של יד, וכוונתו שלא ירחיק הקשר מהתפילה כדי שיהא הקשר ג"כ כנגד ליבו [וכ"כ הנימוקי יוסף שם]. משמע מיניה שמה שצריך שלא ירחיק הקשר מהתפילין, היינו רק בזמן הנחתם שאז התפילין הם כנגד ליבו.
אמנם באשל אברהם [בוטשאטש] (סימן כ"ז), כתב דאין קפידא זאת שתהא ה"יוד" צמודה לבית כי אם בשעת הנחתן דוקא ולא בזמן שמונחות בכיסן, וע"ע שם שהביא דרכים שונות להצמדת ה"יוד" לבית, ז"ל: "וראיתי הרבה סופרים מובהקים נזהרים הרבה, ועושים חתך בתוך המעברתא כדי שלא יזוז קשר היו"ד מגוף הבית בגובהו, וקצת כורכים בגידים כדי שלא יזוז משם וכן הייתי נוהג, וכעת אין צריכים לי גידין, כי מתוקן באומנות שאין מתרחק מהבית בעודם עלי, והיום ראיתי ביד אחד תפילין גדולים שנראים שהם מיד מומחה קצת ומהדר ואין בהם חתוך ועל ידי זה אין הקשר נוגע רק להמעברתא ולא לבית, אך מהסופר שעשה התפילין ההם אין הכרע, כי אפשר להסמיך הקשר אל הבית על ידי גידין בלי שום חיתוך במעברתא".
וראה עוד שהוסיף לדון שם, "אם בשעה שהניח של יד היה היו"ד רחוקה מהבית, ואחר כך בעודן עליו הוא מקרב הבית להיו"ד, אולי שייך בזה במדת חסידות בחינת מעין גבי ציצית תעשה ולא מן העשוי, כשפסק החוטים אחר שנתנן בבגד שפסול שם משורת הלכה. ואולי יש לחלק, שהרי קיימא לן [סי' ל' סעי' ג'] בהניח תפילין בזמן שאינם אז מצוה, די כשממשמש בהם בזמן מצותן. וכל שכן בזה שהנחה עושה מצוה גם בריחוק היו"ד, רק במדת חסידות מוטל לקרב היו"ד". (בעיקר דברי האשל אברהם עיין בשו"ת אבני נזר או"ח סי' י"ד, דפליג עלה לענין מקום ה"יוד").
אך בכה"ח (שם ס"ק י"ב), אחר שהביא את דברי הזוהר, כתב דעות שונות בזה האם צריך שתהא ה"יוד" צמודה רק בשעת הנחתן או כל הזמן, וכתב: "משמע מלשון זה של הזוהר שכתב דלא יעדי כלל וכו' דאפילו אם התפלה מונחת בכיס לא תזוז יו"ד הקשר מהתפלה, וכן כתב מהר"י צמח ז"ל בספר זר זהב ובעולת תמיד דף נ"ז ע"א הנדפס מחדש, והביאו החיד"א בספר קשר גודל סימן ג' אות י"ג, שלמי צבור דף מ' ע"א, סידור בית עובד שם אות כ"ט, שערי תשובה אות ה', חסד לאלפים סימן כ"ה אות יו"ד, בן איש חי פרשת וירא אות ט"ו. על כן נהגו העולם עכשיו דמשעת עשיית התפילין אחר שמכניסין הרצועה בהמעברתא קושרין היו"ד עם התפלה בחוט של גיד כדי שלא תזוז לעולם ואפילו כשהיא מונחת בתוך הכיס, והקשירה תהיה עם הגיד שתפור בו הבית התיתורא ותהיה מצד התפר שלמעלה כדי שלא יהיה שום חציצה בין תפילין לבשרו, ובזה נסתלק הצ"ע של שערי תשובה באות הנז'." עכ"ל.
וכן פסק מרן הרב זצ"ל בהלכות ליום החול (פרק ח' הל' מ"ג), ז"ל: "קשר היו"ד – צריך להיזהר שבתפילין של יד לא יזוז קשר ה"יוד" מהבית, ולכן נהגו לקשרו בגיד בשעת עשיית התפילין, ואעפ"כ גם בשעת הנחתם צריך לקושרה ברצועה עם התפילין".
ובמה שהוסיף מרן הרב זצ"ל, שבשעת הנחת התפילין צריך לקשור הרצועה על ה"יוד" והבית, ראה דכן העלה כף החיים (שם ס"ק י"ג), ואף הביא מעשה רב דכך יש לנהוג, זת"ד: "אף על פי שהיו"ד קשורה עם התפלה משעת עשיית התפילין ואין זזה משם אפילו הכי בשעת הנחת התפילין אחר שקשר תפילין של יד על הקבורת צריך לקשור היו"ד ברצועה עם התפלה כדי להמשיך לה ש"ע נהורין שהם כמנין רצועה עם הכולל, כן כתב הרה"ג בן איש חי שם, וכן כתב החסד לאלפים שם. אמנם בדברי האר"י ז"ל אין מפורש זה בהדיא כאשר יראה המעיין בשער הכוונות וכו'. אבל יש ראיה מדברי מהר"י צמח ז"ל בספר זר זהב שהבאנו דבריו באות הקודם שכתב שצריך שלא תזוז היו"ד של הקשר מהתפילה אפילו בהיותם מונחים בתוך הכיס, ובמקום אחר כתב וז"ל פעם אחת התפללתי בבית החכם השלם מוהר"ר שמואל ויטאל וכו' והראה אותי הסדר שהוא היה כורך והיה באופן זה כי כשהיה עובר הרצועה בזרועו היה מהדק היטב וקושר היו"ד עם התפילה וממשיך הרצועה אל הזרוע לעשות שאר הכריכות אבל שם בקיבורת לא עשה שום כריכה כלל ועיקר כי אם כאמור ואמר החכם הנזכר שכן הרב אביו מהרח"ו למד אתו והוא עצמו הניח לו תפילין בסדר זה בפעם ראשונה שלבש תפילין שאביו הרב זלה"ה לבשם לו ואמר לו הרב אביו שכן האר"י זלה"ה היה נוהג לעשות וממנו למד הרב זלה"ה וכו' ובהיותינו בבית החכם הנעלה כמה"ר צמח וכו' ראיתי בחלומי להרב זלה"ה אשר האמת נכון עליו ואמר לי הנה בספר הכוונות בדף עצמה שמצאת כתוב אורך הרצועה הנה שם תמצא ראיה יותר ברורה נכונה וחזקה והוא שתמצא ענין קשירת תפילה של יד יקשור תחלה תפילה של יד ויקיף ז' כריכות סביב הזרוע כנגד ז' נערות ר"ל שיקשור תחלה היו"ד עם התפילה של יד וזהו קשירת היו"ד בלבד ותיכף ימשיך הרצועה סביב הזרוע לעשות ז' כריכות ולא אמרתי כי אם קשירת היו"ד כדברי הרשב"י וכו' עד כאן החלום וכו' ולא נזכר בשום מקום לשון כריכות אלא קושר קשירה אחת בלבד לצורך היו"ד עכ"ל, והביא דבריו שלמי צבור דף ל"ח ע"ב וע"ד יעו"ש ובדברינו לעיל סימן כ"ה אות ס"ז. אתה הראת לדעת כי אף על פי שכתב מהר"י צמח ז"ל שלא יזוז הקשר של היו"ד מהתפלה ואפילו כשהם מונחים בכיס אפילו הכי צריך לחזור ולקושרו ברצועה עם התפלה בשעת הנחה, ותימה על השלמי צבור שכתב בדף מ' ע"ב דאין קושרין אותה עם הרצועה בשעת הנחה והלא הוא הביא דברי הצמח הנז', וכן משמע מדברי החיד"א ז"ל בספר קשר גודל סימן ג' אות ז' ואות י"ג יעו"ש. וכן משמע מדברי הרש"ש ז"ל בספר נהר שלום דף י"ג ע"א בהנדפס מחדש שכתב וז"ל ובקושרו היו"ד של התפילין עם הבית יכוין להעלות הדעת ק"ל הנז' דנוק' עם הלבוש דיסוד דז"א ולחברו עם המוחין דחו"ב שהם הבית של תפילה של יד העומד ברישא דנוק' וגם יכוין לקשרא שכינתא עם בעלה שהם סוד שילוב הוי"ה ואדנות ולהמשיך להם ש"ע נהורין שהם מספר שני אל מלאים כמספר רצוע"ה עכ"ל, אם כן משמע שצריך לקשור היו"ד ברצועה עם התפלה בשעת הנחה ולכוין. וכן משמע בהדיא מדברי משנת חסידים פרק י"ד מתיקון תפילין אות ז' ופרק ב' מהנחת תפילין אות ד' יעו"ש. וכן כתב בסידור הגאון רבינו אליהו מווילנא בכוונות תפילין דף כ"ד ע"א וז"ל והרצועה ו' ז"א, כובש הנוק' על ידי אות יו"ד שהוא קשר של יד ואז הוא גם כן כבוש וקשור עמה על ידי היו"ד, כי ו' עם יו"ד קשור תמיד גוף וברית, וכשהברית מתיחד הוא גם כן קשור עמה דכל חמודותיה ביה עכ"ל, וכן כתב בביאורו על הקדמת התיקונים דף יו"ד ע"ב על תיבות ות"ת איהו כבוש באות יו"ד עם ה' תתאה וכו' יעו"ש, הרי מוכח בהדיא שצריך לקשור הרצועה שהיא ו' עם היו"ד שהיא קשר תפילה של יד כמו שכתבו החסד לאלפים ובן איש חי ודלא כמו שכתב השלמי צבור. ועיי"ע לקמן אות ל"ו", עכ"ל.
ג.
קשירת ה"יוד" בגיד או ע"י דבר אחר:
מרן הרב זצ"ל בהלכות סת"ם (כתב יד) כתב, דיש לקשור ה"יוד" ולהצמידו לתפילה של יד ע"י גיד דוקא, ע"י שיכניס גיד באחד מחורי התפירה מלמעלה, ויוציא את הגיד מלמטה, ויעביר את הגיד בבסיס התפילין עד לחור הבא ושוב יעלה עם הגיד החוצה כדי לקשור את היו"ד, ואין בזה משום חציצה, משום דהוי מין במינו ואינו חוצץ, כמבואר בגמ' סוכה (ל"ז ע"ב), ושו"ע (סי' תרנ"א סעי' א'). ועיין בספר זכרונות אליהו (או"ח מערכת תיו אות כ"ב), ובשו"ת רב פעלים (קונטרס סוד ישרים ח"ג סי' ז'). ועוד כיון שהוא צורך תפילין וחלק מתיקון עשייתן, אינו נחשב לחציצה כלל.
[מיהו האשכנזים צריכים לחוש לדעת המשנ"ב (שם ס"ק י'), שכתב: "ויש מחמירין דגם כשהן בתוך כיסן צריכין ליזהר בזה שלא תזוז כלל היו"ד, ומטעם זה יש נוהגין לקשור היו"ד עם חוט של גיד עם התפלה, וראוי לבטל זה, דע"י הקשירה יהיה חוט של גיד סביב התיתורא, חוצץ בין הזרוע להתפילין". ולכן יקשרו באופן שחוט התפירה לא יחצוץ בין התפילין לבשר, כגון לקשור את היו"ד עם חוט מסביב לבית או ע"י קשירתו למעברתא].
ובאופן זה שקושר את ה"יוד" דרך חורי התפירה, צריך לעשות זאת רק ע"י גיד, ולא ע"י חוט מחומר אחר כגון: פשתן, חוט סינטטי, או גומי וכיו"ב, דיש לחוש לחציצה כיון שאינו ממין התפילין.
אמנם אם רוצה לקשור את ה"יוד" ע"י חוט סינטטי וכדו', כשאין לו גיד, רשאי בתנאי שקושר את החוט מסביב לריבוע של הבית (מלמעלה), או ע"י קשירתו למעברתא, ומכל מקום עדיף לקשור בגיד ולא בחוט מחומר אחר, כדי שהרואים לא יטעו לחשוב שמותר גם לחבר את קשר ה"יוד" לבית התפילין ע"י הכנסת חוט סינטטי בחורי התפירה, ששם צריך רק גיד בכדי שלא יהווה חציצה, אמנם אם השחיר את החוט סינטטי ע"י צבע שחור שרי לקושרו כדאמרן, דתו ליכא לחשש הרואין, אך אם זה חומר שאינו מקבל צבע כדוגמת גומיות וכיו"ב, עדיף לימנע מלקשור בהם.
העולה מן האמור
א- יש להצמיד את ה"יוד" לתפילה של יד שתהא מחוברת אליה, אף שלא בזמן הנחתם.
ב- יש לקשור את ה"יוד" שתהא מחוברת לתפילה של יד ע"י גיד, שיחברנו דרך חורי התפירה (ראה בגוף התשובה אות ג' הדרך לזה), ולבני אשכנז יש לקשור את הגיד מסביב לבית (מלמעלה), או ע"י קשירתו למעברתא, או יעשה העצה של האשל אברהם (ראה בגוף התשובה אות ב').
ג- יש לקשור את הרצועה בשעת הנחת התפילין מסביב ל"יוד" ולבית, אע"פ שה"יוד" מחוברת ע"י גיד, או בצורה אחרת, (ובדיעבד כשאין לו גיד או כל חוט אחר מסביב ל"יוד", וה"יוד" מופרדת מהבית יכול לקשור הרצועה בדרך זו, אמנם לכשיתאפשר לו צריך לקשור ה"יוד" שתהא צמודה כל הזמן לבית, אף שלא בשעת הנחתם, כמבואר בסעי' א').
ד- בדיעבד אם אין לו גיד, יכול לקשור ע"י חוט סינטטי, או כל חומר אחר, בתנאי שלא יכניסנו דרך החורים של הבית, אלא שיקשור מסביב לריבוע של הבית מלמעלה או שיקשרנו למעברתא, וגם בזה עדיף שישחיר את החוט ע"י צבע שחור.