שאלה
האם לפי ההלכה, מותר לצייר דמויות בני אדם ובעלי חיים וכו', ואם מדובר בצורות 'בולטות', כלומר, מובלטות וחרוטות במתכת או בשיש וכדומה על ידי מדפסת?
תשובה
בבית – מותר לצייר או לעשות תמונת חיות ואפי' בולטות ובלבד שלא יצייר צורה שנעבדת.
צורת אדם בולטת אסור ואפי' חצי צורה של אדם, וצורה שאינה בולטת מותר.
מקורות
כתב השו"ע (יו"ד סי' קמ"א סעי' ד'), וז"ל: "אסור לצייר צורות שבמדור שכינה, כגון ד' פנים בהדי הדדי, וכן צורות שרפים ואופנים ומלאכי השרת. וכן צורת אדם לבדו, כל אלו אסור לעשות אפילו הם לנוי. במה דברים אמורים, בבולטת, אבל בשוקעת כאותם שאורגים בבגד ושמציירים בכותל בסמנין – מותר לעשותם". ועוד כתב שם (סעי' ז'): "יש מי שאומר שלא אסרו בצורת אדם ודרקון אלא דוקא בצורה שלימה בכל איבריה, אבל צורת ראש או גוף בלא ראש – אין בה שום איסור, לא במוצאו ולא בעושה (וכן נוהגין)".
וכתב הט"ז שם (ס"ק ט"ו): "בפרישה כתוב בשם רש"ל דבסמ"ג נוטה לאיסור אפי' בפרצוף אדם לבד". ובש"ך שם (ס"ק ל"ב): "והמחמיר אפי' לא בצורה שלימה, תבוא עליו ברכה".
וכתב בשיורי ברכה שם (ס"ק ב'): "מנורת חנוכה של כסף שיש בה צורת חצי גוף אדם בולטת ושאר צורות – צריך לפוחתן, והגם שהיתה של רב גדול, אין לחוס על כבודו, ואדרבא זהו כבודו שלא יזכר שמו על תקלה. שאלת יעב"ץ ח"ב סימן קי"ד. ועמ"ש הרב בית דוד י"ד סימן ע"ה, ושם כתב דנהגו לקיים המנורות שמצוייר ראש אדם לבד עפ"י מרן, אף כי מהרימ"ט (חיו"ד סי' לה) אוסר, משום שכבר נהגו התר מזמן קדמון. ע"ש. ועמ"ש בשו"ת בית יהודה דף קט"ו ע"ג".
וכתב הפת"ש שם (ס"ק י'): "עי' בשאילת יעב"ץ ח"א סימן ק"ע על מעשה שהיה באמשטרדם בעת שנתקבל הרב מהר"ר אלעזר ז"ל לאב"ד שם עמד איש אחד והוציא מוניטין שלו בעולם דהיינו שהדפיס מטבע כסף בדמות צורתו והיה תבנית ראש עד החזה עם פרצוף פנים שלם בולט. והאריך לבאר שזה איסור גמור מוחלט ויש בזה איסור כפול: הא', לא תעשה של תורה לא תעשון אתי, וגם משום חשדא דאסור אפילו באחרים עשו לו, וטעמא דרבים לא שייך הכא, דמטבע מיבדר בעלמא ומצנעי ליה. ואף דהרא"ש כתב שראש בלא גוף – אין איסור לא בעושה ולא במוצא, כוונתו על ראש שלם אטום בלי צורת פנים ניכרת, כה"ג ודאי לא סגי בלא גוף, אבל ראש וגוף בהדדי בדמות אדם שלם, אף על פי שאין הצורה ניכרת בתבנית הפרצוף אלא כגולם, אעפ"כ נראה הגוף אדם בקומה זקופה, ואסור. אכן פרצוף פנים דאדם גרידא, פשיטא דאסור, ואף דיש סוברים דמטבעות מבוזים הם, קשה לסמוך ע"ז להקל, דהרי עינינו רואות דמכובדים הם (ועמש"ל סק"ג בשם תשובת כנסת יחזקאל), ועוד שדעת הרשב"א דאין חילוק בין מכובדין למבוזין בצורת אדם, והסכימו לדבריו, ע"ש שהאריך בזה".
וכתב הבא"ח (ש"ש פרשת מסעי סעי' ט'-י'), וז"ל: "צורת אדם דאסור בבולטת, היינו אפילו שהוא אינו שלם אלא מצד הפנים ואין בו צד האחור, דאפילו דאין עשוי כל הגוף שלם פנים ואחור – נמי אסור, אבל אם צד הפנים עצמו אינו שלם, שאין בו אלא רק צורת הראש בלבד ואין בו ידים ורגלים – מותר אפילו בבולט, וכן אם הוא חצי גוף כאדם השוכב על צידו, שאין בו אלא עין אחת ואוזן אחת וחצי חוטם ויד אחת ורגל אחת – מותר אפילו בולט. ויש חולקין ואוסרין בכל גוונא בבולט, וכיון שהוא איסור תורה – יש להחמיר כסברת האוסרין". וראה עוד בהרב הראשי פי"ד שא' ח-יא. בדברי מרדכי (שמות, יתרו, עמ' קס"ה).
יוצא שצורת אדם בולטת אסור ואפי' חצי צורה של אדם, וצורה שאינה בולטת מותר.
ב
וכתב בב"י (יו"ד סי' קמ"א): "כתב המרדכי בפרק כל הצלמים (סי' תתמ): השיב רבינו אפרים על צורות עופות וסוסים שציירו בבית הכנסת לא דמי לטבעת שיש עליה חותם, דהתם הוא דמות צלם פרצוף אדם או דמות חמה ולבנה ודרקון שעובדין להם, אבל צורות עופות וסוסים אין הגוים עובדין להם אפילו כשהם תבנית בפני עצמם כל שכן כשהם מצויירים על הבגדים. ותנן: כל הפרצופים מותרים חוץ מפרצוף אדם, ומוקי לה פרצוף אדם במוצא דוקא לרבי יהודה, אבל רבנן אפילו פרצוף אדם מתירים במוצא. הילכך אין כאן בית מיחוש, עכ"ד. ורבינו אליקים פירש הא דתנן כל הפרצופים מותרים חוץ מפרצוף אדם היינו בעושה כדמתרץ אביי, והאי כל לאו דוקא דהא צורת חמה ולבנה ודרקון הם בכלל האיסור הואיל וחשיבי ציירי ופלחי. ועוד י"ל דדוקא אביי הוא דמוקי לה הכי בעושה, אבל אנן קיימא לן כרבא דאמר כולה במוצא ומציעתא רבי יהודה היא, אלמא במוצא – מותרים ובעושה – אסורין. ובמכילתא (יתרו כ ד) אוסר לעשות אפילו פרצוף בהמה וצפרים וחגבים ודגים, שנאמר (דברים ד יז): 'תבנית כל בהמה אשר בארץ', ועל פי הראיות הללו צוה להסיר צורות אריות ונחשים שציירו בבית הכנסת בקלוניא, עכ"ל, וכו' וכבר נתבאר לעיל דללשון אחרון שכתב הר"ן כל הצורות מותרות אפילו בולטות חוץ מאותן שאסרה תורה משום לא תעשון אתי, וכ"כ הרמב"ם ז"ל בפ"ג מהלכות ע"ז (הי"א), וז"ל: צורת הבהמות ושאר נפש חיה חוץ מן האדם וצורת האילנות ודשאים וכיוצא בהן – מותר לצור אותם ואפילו היתה הצורה בולטת, וזה מבואר כדברי רבינו אפרים, ואפילו ללשון ראשון שהכריע הר"ן כמותו וכתבו רבינו בשם הרמב"ן ז"ל אף על פי שאוסר בשאר צורות כשהן בולטות מכל מקום כשהן שוקעות – מישרא שרי, וכבר נתבאר לעיל (רלז: ד"ה ומ"ש דשוקעת) שהמצוייר בסמנין על הלוח ועל הטבלא מיקרי שוקע, וגם המרדכי עצמו (שם) כתב בשם הר"מ (שם) להתיר לצייר צורות במיני צבעונים מפני שאינו בולט. הילכך מדברי כולם נלמוד דבכה"ג שהיו מצויירים בכותל – שרי, ושלא כדברי רבינו אליקים. ועוד, דאפילו לסברת הר"ן והרמב"ן כיון שאין הגוים עובדים לאותן צורות אפילו אם היו בולטות – מותרות, וכמו שכתבתי בסמוך בשם הר"ן ז"ל. הילכך נקטינן כדברי רבינו אפרים דכולהו סברי כוותיה, וליתא לדרבינו אליקים מקמיה, דהוי ליה יחיד לגבי רבים".
ולהלכה כתב השו"ע שם (סעי' ו'): "צורות בהמות, חיות ועופות ודגים, וצורות אילנות ודשאים וכיוצא בהם – מותר לצור אותם, ואפילו היתה הצורה בולטת". וראה בש"ך שם (ס"ק ל') וז"ל "צורות הבהמות וחיות. משמע דאפילו אריה מותר וכן פסק הרשב"א בתשובה סימן קס"ז ע"ש ובעל שלטי הגבורי' העתיק דבריו וכן משמע קצת בתוס' דעבודת כוכבי' דמ"ג ע"א ד"ה לא תעשון ע"ש, והב"ח בקונ' אחרון אסר וטענתו דהלא הכוכבים ומזלות במדור התחתון הם ואסורים ומזל ארי עומד לבדו בחודש אב ושור בחודש אייר ואסור לעשותן עכ"ד ולפי דבריו כל הי"ב מזלות אסור אפילו כל א' בפני עצמו ומעולם לא שמענו מי שנזהר בזה וגם במרדכי ואגודה פרק כל הצלמים במחלוקת ר' אפרים ור' אליקים משמע דמה"ט דעומד בחודש אב לבדו אין לאסור אריות ע"ש הלכך נראה דהא דאמרינן דמזלות אסורים היינו כל י"ב מזלות ביחד דומיא דארבעה פנים להדדי כן נ"ל ועיין בתשובת הרשב"א סי' תקכ"ה ובספר בדק הבית ובתשובת מבי"ט ח"ב סי' ל' דף י"ב ע"ד".
וכתב בשו"ת מבי"ט (ח"א סימן ל'): "ראתה עיני כל יקר אגרת שלוחה מאת החכם ה"ר אליה קפסלי נר"ו אוגרת טענות וראיות להחמיר ולאסור שומת אבן, חדא – בהיכל בית הכנסת מצוייר בה צורת ארי בולטת וחוסמת היא את העברים העוברים בקביעת האבן הנז' על היכל הקדש, וראינו דבריו נכוחים דרך כלל בענין הדין הנז' להחמיר כי גם שלדעת הרמב"ם ז"ל שאר כל הצורות חוץ מצורת אדם – מותרין בין בולטות בין שוקעות, הרי יש מחמירין בזה וכמו שהביא הר"ן ז"ל פ' כל הצלמים והכריע בלשון אחר על דרך מה שפי' הרב רבינו מאיר ז"ל, דשאר כל הצורות כולן בולטות – אסורות בין לעשותן בין לקיימן, שוקעות – מותרות ומשום חשדא, וכתב בשם הרמב"ן ז"ל שכל אלו שאסרו משום חשדא לא אסרו אלא על המכובדין, אבל על המבוזין – מותר וכן כתוב בס' יורה דעה, וא"כ צורת אריה זה הבולטת – אסורה לדעת הרמב"ן ז"ל והר"ן הכריע כדבריו, ואף הרמב"ן ז"ל אסר במכובדין משום חשדא, וצורת אריה זה על אבן שיש שבהיכל חשיבא על המכובדין. ונראה כי אף לדעת הרמב"ם ז"ל המתיר, יאסור בבית הכנסת, דאיכא חשדא טפי מבשאר מקומות. וכן רבינו אפרים המתיר צורות עופות וסוסים בבית הכנסת, נראה דלא איירי בבולט, ולכך צורת אריה זה – אסור להניחה בבית הכנסת, וכמו שכתב במרדכי ובהגהות האשר"י משם רבינו אליקים ז"ל.
ולכן ראוי לכל מי שמלאו לבו לעשות כן, כי לא ידענו מי הוא שיפריש ויסלק עצמו מזה ויטול שכר על הפרישה ולא תהיה מצותו באה בעבירה. ואם מאן ימאן גם אנחנו נהיה לקוץ מכאיב ולסילון ממאיר לביתו ולכל הנלוים אליו, ועצתינו תנחה אותו למען ילך בדרך טובים ואורחות צדיקים ישמור". וכן כתב במהרי"ט (ח"ב סי' ל"ה), וכן כתב הר"ד חזן בספרו ישרי לב (או"ח מערכת צ') שצורה בולטת – אסור.
וא"כ אם הצורה בולטת מותר, אמנם בצורה הנעבדת אסור, ובצורת חמה או לבנה שאסור אפי' שוקעת.
העולה
בבית – מותר לצייר או לעשות תמונת חיות ואפי' בולטות ובלבד שלא יצייר צורה שנעבדת.
צורת אדם בולטת אסור ואפי' חצי צורה של אדם, וצורה שאינה בולטת מותר.