סעודה שלישית אחרי ערבית

שאלה

מפאת הסגר בצרפת מתפללים בדרך כלל ערבית של מוצאי שבת עם הפלג, ואומרים אתה חוננתנו, כפי שפוסק השו"ע שמותר להבדיל מן הפלג להחשיך על התחום.

האם מותר לאכול סעודה אח"כ, קודם שקיעת החמה?
האם נחשבת סעודה זו סעודה שלישית ואפשר לומר רצה מאחר וכבר אמרו אתה חוננתנו?

תשובה

להתפלל לפני הזמן זה תלוי ברב המקומי להחליט אם יש חשש שמא יבואו לידי חילול שבת, וא"כ עדיף שיתפללו בזמן ביחיד.
אמנם אם אין חשש חילול שבת, עדיף שיתפללו במנין לפני הזמן ויכולים להבדיל ולאכול אח"כ, ואם אכלו פת יאמרו רצה כיון שאכלו מבעוד יום ראה שו"ע סי' קפ"ח סעי' ה', ונראה שיצא גם ידי סעודה שלישית כיון שעדיין יום הוא ושבת הוא

מקורות

והנה בגדר היכא שהתירו להתפלל מוקדם מצינו ג' שיטות א. ברבינו יונה שם הביא מר"ה גאון, שהיה לו להחשיך על התחום לדבר מצוה כגון על עסקי המת או על עסקי חתן וכלה עיין שם, וכ"ה במרדכי שם פ"ד סי' פ"ט מר"ה גאון, וגם באגודה שם סי' צ"ג מפר"י הזכיר למול תינוק, ומדבריהם שרק במצוה דאורייתא אמרינן כן. ב. אולם הרא"ש שם סי' ו' סתם לדבר מצוה, וכן בהגהמ"י שם אות ז', ובשטמ"ק שם בד"ה רב יאשיה עיין שם, ג. בתוס' הרא"ש נראה דגם משום מצוה דרבנן כיין להבדלה ג"כ מקדים, וכן בתוס' ר"י החסיד שם עיין שם. ובפסקי הרי"ד. וכן בטור שם הביא הלשון מר"ה גאון.
כתב השו"ע סי' רצ"ג סעי' ג' "מי שהוא אנוס, כגון שצריך להחשיך על התחום לדבר מצוה, יכול להתפלל של מו"ש מפלג המנחה ולמעלה ולהבדיל מיד אבל לא יברך על הנר, וכן אסור בעשיית מלאכה, עד צאת הכוכבים".ולכאורה השו"ע סתם ונראה להסביר שאפי' במצווה דרבנן יהיה מותר.
וראה בבה"ל ד"ה כגון שצריך שכן משמע "מדברי המ"א משמע דכדי שלא יתפלל בדרך במהלך בלבד מותר לו להקדים להתפלל בביתו ולא העתקתיו משום דהרי בסק"ה כתב דימתין לקרות ק"ש עד צה"כ ולא יסמוך גאולה לתפלה וכבר כתב בעצמו בסימן פ"ט דהעולם סומכין עכשיו אמ"ד סמיכת גאולה לתפלה עדיף מתפלה מעומד וכ"כ בספר תוספת שבת". והביא הכה"ח בס"ק ח' את דברי המג"א וכתב "והוא הדין אם היה לו איזה אונס אחר יכול להתפלל מבעוד יום". וכ"כ מרן הרב במאמר מרדכי ח"ב פמ"ב סעי' כ"ד.
ובס"ק י' כתב הכה"ח "להבדיל מיד וכו'. ומכל מקום ימתין מלקרות קריאת שמע עד צאת הכוכבים אף על פי שאינו סומך גאולה לתפלה. טור. אמנם מור"ם ז"ל בדרכי משה אות ב' כתב דלדידן דמתפללין וקורין קריאת שמע של ערבית קודם הלילה בשאר ימות החול (כמ"ש ריש סימן רל"ה) אם כן גם כאן אין צריך להמתין וקורא קודם הלילה כמו בשאר ימות החול עכ"ל. וכן הוא לפי דברי האר"י ז"ל שצריך לקרות קריאת שמע ואחר כך להתפלל כמו שכתבנו לעיל סימן רל"ו אות כ"ב יעו"ש. ואם כן הכא נמי אם הוא אנוס ונצרך לכך יקרא קריאת שמע ויתפלל ואחר כך כשיגיע זמן קריאת שמע חוזר לקרות קריאת שמע בלתי ברכות כמ"ש ריש סימן רל"ה יעו"ש. ועיין לקמן סימן רצ"ז אות כ"ג".
וכתב המשנ"ב ס"ק ט' "יכול וכו' – ומ"מ כתבו האחרונים דאין לעשות כן דדבר תמוה הוא לרבים גם שמא יבואו להקל במלאכה ובפרט בימינו דנוהגין לעשות תמיד כרבנן שמתפללין מנחה עד הערב בודאי מדינא אסור להקדים מעריב במו"ש ואף דבע"ש יש שמקילין היינו משום דמצוה להוסיף מחול על הקודש משא"כ במו"ש".
וראה עוד ברמ"א סימן רצט סעיף ו "ומי שמתענה ג' ימים וג' לילות ישמע הבדלה מאחרים, ואם אין אחרים אצלו יכול להבדיל בשבת מבע"י ולשתות ולקבל אח"כ התענית עליו". וכתב המג"א בס"ק ט' "ומשמע דמתפלל מעריב קודם שיבדיל ואעפ"כ מותר לאכול אח"כ וה"ה בחול מותר לאכול אחר מעריב מבע"י אבל עכ"פ מתפלל מעריב קודם הבדלה וכ"מ ממ"ש ססי' רצ"ג דמשום הבדלה מתפלל ג"כ מעריב מבע"י ועסי' רצ"ג ס"ג וע"ש בגמ' דתפלה פשיטא והבדלה קמבעיא ליה א"כ היכא דשרי להבדיל כ"ש להתפלל", והביאו המשנ"ב ס"ק כ"ב וראה בבה"ל ד"ה יכול.
אמנם על מה שכתב המג"א שתליא התפילה בהבדלה יש חולקים וז"ה היעב"ץ דיני ערבית של מוצ"ש "לא אוכל לירד לסוף דעת מגן אברהם בכל זה, כי אין ההבדלה נמשכת אחר התפילה, הא בהא לא תליא לגמרי", וכ"כ בתהילה לדוד ס"ק א'.
ב
והנה מצאתי בשו"ת דברי יציב חלק אורח חיים סימן קלד נשאל לגבי אדם שנוהג גר"ת אם יכול להתפלל קודם וכתב "ולזה במקום שנוגע לחשש דאורייתא שיבוא להקל במלאכה, י"ל דכו"ע מודי דתפלה בציבור נדחה. ובפרט באפוקי יומא דחמירא יותר כמו שהאריכו הפוסקים, וגם הוי איקבע איסורא כמ"ש באו"ח בסי' שד"מ ס"א, ובמג"א שם ס"ק א', ועיי"ש בפמ"ג בא"א ס"ק א' וג' ובמ"ז ס"ק א', והארכנו בזה הרבה בשיעורים [עיין המדרש והמעשה (יוניאן סיטי תשל"א) עמ' י"ז ואילך]. וגם הוי ספק כרת דלגירסא ישנה ברמב"ם פ"ט מטומאת מת הל' י"ב ובכס"מ שם ס"ל דבספק כרת ספיקא מן התורה להחמיר, וכאמור הוי גם איקבע איסורא דלכו"ע ספיקא מן התורה אסור. וגם שבשו"ת מנחת אלעזר ח"א סי' כ"ג הביא מדו"ז הגה"ק משינאווא זי"ע, ששמע מהגה"ק מהר"ש מבעלזא זי"ע, שלא יהיה באפשרי להכריע בשיטות הפוסקים בזה הר"ת והגאונים וש"ר וגם אחריהם המבארים דבריהם עד עת קץ ב"ב עיין שם, וא"כ ע"כ ספיקא דאורייתא שלכו"ע הוי בכה"ג מן התורה להחמיר, ולזה לא ידעתי טעם המקילין בזה בספק כרת ומיתת ב"ד.
ועכ"פ לשאלתך ודאי בכה"ג שיש חשש כנ"ל ולמגדר מילתא רבתא כזו אמרינן לכו"ע דתפלה בציבור נדחה, ואם היה באפשרותך לסדר מנין שיתפללו עכ"פ במוצ"ש בזמנה, היה זכות הרבים תלוי בך, אך אם אין האפשרות לכך טוב לך להתפלל ביחידות. ובאמת שאין דרכי להורות הלכה למעשה למקום אחר שיש שם אב"ד ומרא דאתרא, וע"כ אבקשך שתראה מכתבי להמרא דאתרא ואקוה שיסכים עם דברי הפשוטים והברורים", והנה לכאורה במג"א לא כן משמע שאפי' במהלך הקל להתפלל מקודם, וראה בסי' רל"ו ס"ג מבואר דבמעריב תפלה בציבור עדיפא מסמיכה, ועדיפא יותר מתפלה מעומד, וכמ"ש המג"א בסי' פ"ט ס"ק ט"ז שהעולם נוהגין כרשב"א דסמיכת גאולה לתפילה עדיף מלהתפלל מעומד.
ג
והנה לגבי אכילה אחרי ההבדלה כתב שולחן ערוך סימן רצט סעי' א' "אסור לאכול שום דבר, או אפילו לשתות יין או שאר משקין חוץ ממים, משתחשך עד שיבדיל", וכתב עליו המשנ"ב בס"ק א' "משתחשך – ואפילו בספק חשיכה ועיין לעיל בסימן רס"א במ"ב דנקטינן לספק חשיכה תיכף מששקעה החמה לענין הדלקת הנרות וכל מלאכה ומ"מ נ"ל דלענין אכילת סעודה שלישית אם לא אכל מקודם בודאי צריך לאכול אפילו אחר שקיעה ואפילו לשאר אכילה אם הוא תאב לאכול ולשתות ג"כ אין להחמיר עד חצי שעה שקודם צה"כ. כתב המ"א דמה שכתב המחבר משתחשך מיירי כשלא התפלל ערבית אבל אם התפלל ערבית אפילו אם התפלל מבע"י [דיש אופן שמותר וכבסי' רצ"ג] חלה עליו חובת הבדלה ואסור לאכול עד שיבדיל על הכוס", וכן כתב הכה"ח בס"ק ד' "ואם התפלל ערבית מבעוד יום אסור לאכול עד שיבדיל. מגן אברהם ס"ק א', אליה רבה אות ה', תוספת שבת אות א', רבינו זלמן אות ה'. ועיין לעיל סימן רצ"ג סעיף ג' ובדברינו לשם בס"ד. ומיהו לאחר הבדלה בעוד יום שרי לאכול אף שאין אומרים מאורי אש ובשמים עד הלילה דעיקר הבדלה. אשל אברהם אות א'".
העולה
להתפלל לפני הזמן זה תלוי ברב המקומי להחליט אם יש חשש שמא יבואו לידי חילול שבת, וא"כ עדיף שיתפללו בזמן ביחיד.
אמנם אם אין חשש חילול שבת, עדיף שיתפללו במנין לפני הזמן ויכולים להבדיל ולאכול אח"כ, ואם אכלו פת יאמרו רצה כיון שאכלו מבעוד יום ראה שו"ע סי' קפ"ח סעי' ה', ונראה שיצא גם ידי סעודה שלישית כיון שעדיין יום הוא ושבת הוא.