שאלה
האם יש בעיה להחליף ברז ששימש בשרי להופכו לברז חלבי
והאם יש לחשוש לבליעות של בשר ממים חמים?
תשובה
ברז בכיור בשרי שרוצה ליתנו בכיור חלבי מותר לעשות כן אף ללא הכשר כלל, אולם ידיחנו וישטפנו במים צוננים ודיו בכך, אמנם במקום שיודע שהברז בלע מאדי וזיעת התבשיל הבשרי, ונתחמם מכך בשיעור יד סולדת, וביום הבליעה רוצה להזרים ממנו מים חמים בשיעור יד סולדת למאכל חלבי, לדעת מרן הרב זצ"ל דאסרינן נ"ט בר נ"ט לכתחילה יהא צריך להכשיר הברז קודם התקנתו בעירוי רותחין מכלי ראשון.
מקורות
ראשית יש לדון לעניין בליעת זיעה בכלים, הנה הטור (יו"ד, סי' צ"ב), הביא דברי הרא"ש דמחבת חולבת (שיש בה חלב בעין, ואינה מכוסה, ראה דרכי משה ס"ק ח', ובב"ח שם) רותחת על גבי האש, ומעליה קדרה של בשר, הזיעה עולה ונבלעת בקדירה של הבשר ואוסרתה.
וראה בתרומת הדשן (ח"ב סי' ק"ג), שהוסיף דהני מילי דהרא"ש, היינו כשקדירת הבשר נעשתה בשיעור חום יד סולדת, מחמת הבל הזיעה של מחבת החלב, ברם כשאינה נעשית חמה בשיעור יד סולדת, אינה נאסרת כלל, אפילו כשהזיעה עולה זמן מרובה, אם לא שקדירת הבשר רותחת בפני עצמה, וכן נפסק בש"ע, והרמ"א (שם, סעי' ח'), ועיין בפת"ש (שם, ס"ק ו') דכתב בשם הפרמ"ג, לחלק בין אדים והבל היוצא מן המשקין שרק הם אוסרים את הקדירה כשחם בשיעור יד סולדת, לבין אדים היוצאים מן האוכלין שאינם אוסרים כלל.
עפי"ז בנידון דילן יש להתייחס למצב של הברז הבשרי איך היה, דאי הוה ברז רגיל הנתון בכיור בשרי כנהוג בבתי ישראל לעשות שני כיורים, נראה דזה פשוט שאין שם "בשרי" על הברז, ואפשר ליתנו אף לכתחילה לשמש כברז לכיור חלבי, כיוון שהשימוש בברזי הכיור ע"פ רוב הוא בצונן, ואינם בולעים מהדחת הכלים או משטיפתם של קדירות וסירים בשריים או חלביים, ואפילו אם במשך הבישול של קדירה בשרית או חלבית, המעלה הבל בשיעור יד סולדת, לקח את הקדירה והניחה אצל הברז ליתן מים בקדירה, כך שהבל וזיעה מהקדרה עלו ונבלעו בברז, מ"מ הברז לא הפך לבשרי או חלבי מחמת הזיעה, משום דבדר"כ נעשה זה לזמן מועט, שאין הברז עצמו מתחמם מההבל והזיעה של הקדירה בשיעור של יד סולדת, שע"פ תרומת הדשן אין הזיעה אוסרת בכך.
וצד נוסף להיתר דע"פ רוב הבל העולה מן הקדירה הוא מחמת תבשיל שנתבשל שם ולא משקין, וכאמור בפת"ש אין זיעה כזאת אוסרת כלל, תו יש צד להקל שאף אי בלע הברז מאדי הבשר ונתחמם מאד א"כ יאסר השימוש בו לכיור חלבי (כשרוצה ליתן מים רותחים מברז זה בתבשיל חלבי, וכדלהלן להאוסרים נ"ט בר נ"ט) רק כשהוא בן יומו, דכשאינו בן יומו הוי נטל"פ, אמנם כן יהא צריך להדיח ולנקות את הברז במים צוננים משום דעכ"פ יש זיעה קצת מאדי הבשר שעלו עליו.
אך נראה דאם הניח קדרה שהיא בשרית (עם משקין של בשר בעין), רותחת כנגד הברז, זמן כזה שהברז נתחמם כשיעור יד סולדת מחמת הבל היוצא מן המשקין שבקדירה, נראה דנעשה הברז "בשרי", ואם רוצה ליתנו בכיור חלבי ע"מ ליתן מים חמים לבישול בשיעור יד סולדת דרך הברז בקדירות חלביות וכיו"ב באותו היום שנעשה הברז בשרי והוא בגדר בן יומו, צריך יהא מקודם נתינת הברז שם להכשירו ע"י עירוי רותחין מכלי ראשון, (וכ"ז להסוברים דנ"ט בר נ"ט אסור לכתחילה כהרמ"א סי' צ"ה סעי' ב', וכן דעת מרן הרב זצ"ל, אמנם לדעות דשרי נ"ט בר נ"ט אף לכתחילה אין צריך לזה, אמנם במקום שחיכו עם ההשתמשות בברז עשרים וארבע שעות, דתו לא הוי בן יומו והוא נטל"פ, אף הרמ"א יודה דשרי להזרים ממנו אף מים רותחים לקדרה חלבית בצירוף דהוי נ"ט בר נ"ט, ופשוט), אולם אם רצונו להשתמש רק בצונן פשוט שאין צריך הכשרה כלל, אלא רק שטיפה בעלמא לברז במים צוננים, קודם התקנתו בכיור החלבי.
ואף להמחמירים דס"ל שניצוק הוי חיבור, (ראה דעת הט"ז בזה, סי' צ"ה ס"ק י"ג), וא"כ אי הזרים מהברז מים רותחים בשיעור יד סולדת ע"ג מאכל בשרי, לכאורה בלע מהבשר, ויהא צריך הכשר כדת בכדי ליתנו בכיור חלבי, זה אינו, דאף אי חשבינן ניצוק לחיבור היינו בכלי שמערין עליו, אך לא בכלי שמערין ממנו, עיין בש"ך (שם ס"ק ח"י) בשם הת"ח, ובפרמ"ג (משב"צ ס"ק י"ג).
העולה מן האמור
ברז בכיור בשרי שרוצה ליתנו בכיור חלבי מותר לעשות כן אף ללא הכשר כלל, אולם ידיחנו וישטפנו במים צוננים ודיו בכך, אמנם במקום שיודע שהברז בלע מאדי וזיעת התבשיל הבשרי, ונתחמם מכך בשיעור יד סולדת, וביום הבליעה רוצה להזרים ממנו מים חמים בשיעור יד סולדת למאכל חלבי, לדעת מרן הרב זצ"ל דאסרינן נ"ט בר נ"ט לכתחילה יהא צריך להכשיר הברז קודם התקנתו בעירוי רותחין מכלי ראשון.