שאלה
הָיָה עוֹסֵק בְּתַלְמוּד תּוֹרָה, וְהִגִּיעַ זְמַן קְרִיַּת שְׁמַע – פּוֹסֵק וְקוֹרֵא, וּמְבָרֵךְ לְפָנֶיהָ וּלְאַחֲרֶיהָ. הָיָה עוֹסֵק בְּצָרְכֵי רַבִּים – לֹא יַפְסִיק, אֶלָּא יִגְמֹר עִסְקֵיהֶן, וְיִקְרָא אִם נִשְׁאַר עֵת לִקְרוֹת.
האם צרכי ציבור לכאורה יותר מתלמוד תורה??
תשובה
מה שמבטלים תורה למצווה עוברת שאי אפשר לעשותה ע"י אחרים הוא מפני שיכול להשלים פרק זה של גמ' אחרי זה.
מקורות
הנה משם אין ראיה דבשניהם גם בקריאת שמע וגם בלימוד מקיים מצוות תלמוד תורה ולכן כיון שזה שינון וזה שינון פוסק, ולא ס"ל רשב"י שס"ל בירושלמי ברכות פ"א ה"ב שלא יפסיק בתלמוד תורה, וראה בגמ' ברכות דף י' ע"ב ובגמ' שבת י"א ע"ב ובראשונים שם וראה באוצר המלך תלמוד תורה פ"ג ה"ד.
ב
איתא בירושלמי פסחים פרק ג ה"ז "ר' אבהו שלח לרבי חנינה בריה יזכי בטיבריה. אתון ואמרין ליה גמל הוא חסד שלח ומר ליה המבלי אין קברים בקיסרין שלחתיך לטבריא. שכבר נמנו וגמרו בעליית בית אריס בלוד שהתלמוד קודם למעשה. רבנין דקיסרין אמרין הדא דתימר בשיש שם מי שיעשה אבל אם אין שם מי שיעשה המעשה קודם. דלמא ר' חייא רבי יוסי ר' אימי ענון למיתי גבי רבי אלעזר אמר לון אן הויתון. אמרין ליה גמל חסד. אמר לון ולא הוה תמן חורנין אמרין ליה מגור היה".
ופירש בקרבן העדה "אמר לון. ולא היה שם איניש אחרינא בהדיה שיעשה המעשה ולא תצטרכו לבטל מלימוד, א"ל מגור היה. גר היה בארץ נכרייה ולא היה לו קרובים שיתעסקו בו".
וכתב הרמב"ם הלכות תלמוד תורה פ"ג ה"ד "היה לפניו עשיית מצוה ותלמוד תורה אם אפשר למצוה להעשות ע"י אחרים לא יפסיק תלמודו, ואם לאו יעשה המצוה ויחזור לתלמודו".
וכ"כ בשו"ע יו"ד סימן רמ"ו סעי' י"ח "ת"ת שקול כנגד כל המצות. היה לפניו עשיית מצוה ות"ת, אם אפשר למצוה להעשות ע"י אחרים לא יפסיק תלמודו, ואם לאו יעשה המצוה ויחזור לתורתו", וראה עוד בסימן ר"מ סעי' י"ב וסי' תרפ"ז סעי' ה.
וכתב הכס"מ שמקור דברי הרמב"ם הם מירושלמי הנ"ל.
אולם באוצר המלך הקשה על הכס"מ שלכאורה יש מקור לדברי הרמב"ם בגמ' מועד קטן דף ט ע"ב "הדר יתבי וקא מבעי להו: כתיב יקרה היא מפנינים וכל חפציך לא ישוו בה, הא חפצי שמים – ישוו בה, וכתיב וכל חפצים לא ישוו בה – דאפילו חפצי שמים לא ישוו בה! – כאן במצוה שאפשר לעשותה על ידי אחרים, כאן – במצוה שאי אפשר לעשותה על ידי אחרים", וא"כ למה הביא ראיה מירושלמי.
ותי' בטורי אבן (רקח) כאן "ויש ליישב דאי מתלמודא דידן איכא לפרושי היכא דמצוה אי אפשר לעשותה ע"י אחרים היא שוה לתורה כמשמעות הקרא חפיצי שמים ישוו בה הרי דשווים הן וא"כ יהיה הבחירה בידו לעשות מה שירצה או המצוה או ת"ת ולכך הביא מר"ן דברי הירושלמי דמפורש בו היכא שאי אפשר לעשות ע"י אחרים המעשה קודם ואל יקשה לך הא פרש"י לעיל והתוס' כתבו בהדיא במצוה שא"א עשיית המצוה עדיף גם לגמ' דילן זה אינו דבאמת התוס' הביאו ראיה לדבריהם מן הירושלמי כמבואר שם משמע בהדיא דבגמ' דילן לא מוכח זה לכך התחכם מר"ן והביא מן הירושלמי ועיין בספר יפה מראה פ"ק דפאה בפסקא ותלמוד תורה כנגד כולם מ"ש בזה".
והטעם שמצווה שאינה יכולה להיעשות ע"י אחרים דוחה את מצוות תלמוד תורה כתב בעטרת זהב ביו"ד שם וז"ל היה לפניו עשיית מצוה ותלמוד תורה אם אפשר למצוה להעשות על ידי אחרים לא יפסיק תלמודו ואם לאו יעשה המצוה ויחזור לתלמודו דאע"ג דתורה עדיפא אין סברא שתדחה המצוה מכל וכל בשביל התורה כיון שיכולין להתקיים שניהם שהרי יכול אח"כ לחזור ללמודו עכ"ל
וביאר בקול בן לוי הלכות תלמוד תורה שם "א"נ י"ל שבאו דברי הרב ז"ל כלפי מ"ש בתלמוד תורה דאם היא מצוה שא"א ליעשות וכו' שעושה המצוה ושוב חוזר לתלמודו וכבר פי' למעלה הכונה שהענין הוא שמה שעתיד ללמוד ילמוד אחר המצוה באופן שאין שם אלא ביטול תורה באותה שעה אבל אותו פרק וכיוצא שהיה רוצה ללמוד למד הוא אח"כ ואינו מתבטל וכל כהאי גונא לא חשיב ביטול לגבי בטול המצוה ההיא שהיא עצמה בטלה לגמרי וכגון לוייה וקבורת מת מצוה כדכתיבנא ודלא כמו שהשוינו הענין לעיל ואמרנו שנקרא דבר שאין לו תשלומין אלא יש בה צד תשלומין לענין אותו פרק אף כי לא לאותה שעה ובזה חלוק הדבר ממצוה דעלמא שא"א וכו' כאמור וכיון שכן היה מן הדין לומר שאם היה עוסק בתורה וא"ל אביו השקני מים שיפסיק שאם לא יפסיק הרי מצות הבאת מים הללו ששאל האב ודבור וצווי זה מתבטל הוא לגמרי וכל דבור וצווי האב מצוה בפני עצמה היא אמטו להכי מן הראוי היה שיפסיק לפי שמה שמתבטל מן הלימוד אינו אלא השעה אבל אותו הפרק שלפניו שהיה רוצה ללמוד אח"כ יחזור ללומדו כמ"ש בתלמוד תורה והרי מצוה דאב דמיא למצוה שא"א ליעשות ע"י אחרים כשעוסק בתלמוד תורה שכתב שעושה המצוה ושוב חוזר ללומדו ואף על גב דהוה מצי למימר טעמא דהוא ואביו חייבין בדברי תורה מ"מ הוה אמינא דזה דוקא כשמתבטלת המצוה לגמרי אבל הכא הרי אותו פרק יכול ללומדו אח"כ וכל כה"ג לגבי הבן ודאי מכרעת מצות כבוד אב ואם שמתבטלת לגמרי ותדע שהרי תלמוד תורה שקול כנגד כל המצות ואפ"ה היכא דאיכא מצוה שא"א ליעשות וכו' לא חיישינן לאבוד שעה משום שאותו פרק יכול לשנותו אח"כ מינה הו"א הוה אמינא בהא דכבוד אב משום הכי קמ"ל דתלמוד תורה גדול מכבוד אב לכל כהאי גונא שאינו מפסיק משא"כ בתלמוד תורה עצמו כשנזדמנה לפניו מצוה שא"א וכו' שכתב בהל' תלמוד תורה וזוהי גדולת תלמוד תורה לגבי כבוד אב ונוחין דברי הרב ז"ל ודוק וכי תימא הלא עיקר גדולה זו ילפי לה בש"ס מיעקב והתם לא שייך לומר שהיה לומד אח"כ כמובן הא לא קשיא דהתם מאי דילפינן הוא רבותא אף על גב דלא היתה תלמוד תורה בפניו וכמ"ש לעיל מינה דרך הדרגה כאמור אי נמי התם נמי היה יכול שנה אחת ללמוד ושנה אחת לבא לשמש לאב אי שקולין הן וכבר הקדים לשמשו אלא משמע דלעולם תלמוד תורה עדיף ודוק".
לסיכום
מה שמבטלים תורה למצווה עוברת שאיא אפשר לעשותה ע"י אחרים הוא מפני שיכול להשלים פרק זה של גמ' אחרי זה.