שאלה
נכון יש בעיה לפי הבא"ח לערב אצבעות ידיו זו בזו…
האם זה נוגע גם לאיש ואשתו… הוא רוצה ללכת יד ביד עם אשתו והוא שואל אם גם שם צריך להקפיד על זה…
תשובה
האיסור ע"פ הקבלה לשלב יד ימין עם שמאל הוא דווקא לאדם אחד ולא בשני אנשים.
מכל מקום מטעמי צניעות אין לזוג נשוי להחזיק ידיים ברחוב.
מקורות
יתא בגמ' שבת דף י' ע"א "רבא בר רב הונא רמי פוזמקי ומצלי, אמר הכון לקראת וגו'. רבא שדי גלימיה ופכר ידיה, ומצלי. אמר: כעבדא קמיה מריה. אמר רב אשי: חזינא ליה לרב כהנא, כי איכא צערא בעלמא – שדי גלימיה ופכר ידיה ומצלי, אמר: כעבדא קמי מריה. כי איכא שלמא – לביש ומתכסי ומתעטף ומצלי, אמר: הכון לקראת אלהיך ישראל".
וביאר הרמב"ם הלכות תפילה פרק ה הלכה ד מה הכוונה ופכר ידיה "ומניח ידיו על לבו כפותין הימנית על השמאלית ועומד כעבד לפני רבו באימה ביראה ופחד ולא יניח ידיו על חלציו".
וכתב הב"י בסי' צ"ה "וכתב רבינו הגדול מהר"י אבוהב ז"ל שהכל כמנהג המקום שיש מקומות שחובקין היד והזרוע ימין תחת אציל שמאל ושמאל תחת אציל ימין כשמדברים עם המלך וזהו מנהג ארץ אדום ויש מקומות שחובקין ידיהן באצבעותיהן ויש מקומות משימים ידיהם לאחוריהם וכן מנהג ארץ ישמעאל ומכוונים לרמוז כאילו אין להם ידים כלומר שאין להם יכולת זולתו ע"כ".
ופסק השו"ע סעי' ג' "מניח ידו על לבו כפותין, (פירוש כקשורין) הימנית על השמאלית, ועומד כעבד לפני רבו, באימה, ביראה ובפחד, ולא יניח ידיו על חלציו, מפני שהוא דרך יוהרא (וע"ל ריש סי' צ"ז)".
וכתב בב"י שגם בעת שלום יש לעשות כן ורק במלבושים היה משנה בין עת צר לעת שלום, אך הט"ז בס"ק ג' כתב "וחלילה לפכר ידיו בעת שלום כי הוא מוריד דין על עצמו בזה ח"ו כידוע".
והטעם דהנה איתא בזוהר ויקרא רכ"ד ע"א "כד דינא אשתלים ושריא על דבר נש כדין אסתיים ותתקנו אצבען חמש בגו חמש ימינא בשמלא לאחזאה דהא כולא אסתכמו עליה בההוא דינא". כלומר כאשר נגזר עונש על החוטא אצבעותיו משתלבות אחת בשניה להראות עירוב בין הדין לרחמים שמתלבים בדינו עליו. ולכן כתב האר"י בשער המצוות ריש פרשת עקב "אסור לאדם לחבר ולשלב אצבעות יד ימינו עם אצבעות יד שמאלו כמו שנוהגים בני אדם לעשות לפי תומם דרך מקרה והטעם הוא לפי שהם כוחות עליונים ימניים ושמאלים ואין לערבם", וכ"כ בשער רוח הקודש דף י"ב ע"א, וכ"כ בתומר דבורה דף ט"ז. והביאו המעבר יבוק שפתי צדק פי"ד עמוד קנ"א, ובעל שבט ומוסר בספרו מדרש תלפיות ענף דין עמוד תס"ה, אורחות צדיקים שלונקי תק"ל הנהגות האר"י אות ה', הבא"ח ש"ש פרשת פינחס סעי' י"ח, וכ"כ בספר סגולת ישראל מערכת א' אות ס"ג, וכתב במועד לכל חי סי' ט"ו אות ל"א שמעורר עליו דינים.
א"כ יוצא שזה דין על אדם יחיד שמשלב כך ידיו הימנית עם השמאלית שיש בזה התעוררות דינים ולא בשני אנשים.
ב
אמנם מה שיש לדון אם שרי לבעל להחזיק ידי אשתו ברחוב, הנה איתא בגמ' בבא בתרא דף נח ע"א "ר' בנאה הוה קא מציין מערתא, כי מטא למערתא דאברהם, אשכחיה לאליעזר עבד אברהם דקאי קמי בבא. א"ל: מאי קא עביד אברהם? א"ל: גאני בכנפה דשרה וקא מעיינא ליה ברישיה. א"ל, זיל אימא ליה: בנאה קאי אבבא. א"ל: ליעול, מידע ידיע דיצר בהאי עלמא ליכא. עייל, עיין ונפק", וכתב נמוקי יוסף שם (דף קפ"ו ע"ב) (ב"ב לא. סוף דיבור ראשון) "שמעינן מהגדה זו דרך ארץ שאינו ראוי להתנהג עם אשתו בכיוצא בדברים אלו בפני אחרים" עכ"ל, הביאו הדרכי משה באה"ע סי' כ"א ס"ק ג'
וכתב הרמ"א סעי' ה', וז"ל "י"א דאין לנהוג אפילו עם אשתו בדברים של חבה, כגון לעיין ברישיה אם יש לו כינים, בפני אחרים", וכתב בבית שמואל ס"ק יב "לעיין ברישיה. אחר כנים כצ"ל וכ"כ בדרישה, אפי' יושב ואין מונח בחיקה אסור כן משמע מתשו' רשב"א סימן אלף קפ"ח וכ' בט"ז וז"ל ונראה דיש חילוק בזה דעיון לחוד אין נכון בפני אחרים באשתו משום הרואה יבא לידי הרהור דנזכר קירוב שלהם ע"י תשמיש".
וכתב הט"ז בס"ק א' "ומזה יליף בנימוק"י דרך ארץ שאין ראוי להתנהג עם אשתו בכיוצא בזה בדברים לפני אחרים עכ"ל וכתב בדרישה דנראה לו דוקא בחיקה אסור אבל לעיין ברישיה כשהוא יושב אפשר דמותר אבל בתשובת רשב"א סי' אלף קפ"ח משמע דגם עיון ברישיה אין נכון שמדמין זה ליציקה על הידים ורש"י פי' בגמ' מידע ידיע דיצר הרע וכו' דאין כאן חוצפה דאיגניה בכנפי דשרה דמידע ידיע דיצר הרע ליכא בהאי עלמא לא צריכנא לאצטנועי מיניה עכ"ל משמע דהעיקר משום דגניא בחיקה הוא וקשה דא"כ למה הוצרכו להזכיר דמעיינה ברישיה ונראה לי דתרי טעמים היו שם שלא רצה ליכנס שם דחדא משום אברהם גופיה דאין לו לאדם לעשות מילי דחיבה עם אשתו בפני אחרים משום צניעות כההיא מעשה שהטיח באשתו תחת התאינה והלקוהו וגם כאן הוא מעין תשמיש בזה שנית שלא יעורר תאות אחרים על ידי זה שיבא לידי הרהור שיזכור תשמיש על ידי זה על כן אמר דמצד אברהם עצמו היה שלא כהוגן ח"ו ששכב בחיק אשתו שנית אפילו עיון ברישיה לחוד אינו נכון כדי שלא יביא אחרים לידי הרהור על זה השיב אברהם דאפילו השכיבה בחיקה אין איסור כי בהאי עלמא אין צריך לצניעות דידוע שאין כאן תשמיש ממילא אין כאן איסור אפילו לדידיה מכל שכן לאחרים אם כן מוכח מזה דאפילו עיון בראשו לחוד אינו נכון בפני אחרים. ונראה דיש חילוק בזה דעיון לחוד אינו מפני אחרים דוקא באשתו דכל הרואה זה נזכר לקירוב שלהם ע"י תשמיש ויבא לידי הרהור ע"י זה משא"כ בבתו ואחותו ונכדו דאין כאן זכרון תשמיש מותר בפני אחרים אבל שכיבה בחיקה פשיטא דאסור בכולם אפילו שלא בפני אחרים דדבר זה הוא קירוב גדול ובשאר עריות ואפילו בפנויה אסור אפילו עיון בראשו לחוד כן נראה לענ"ד נכון".
וע"כ כתב מרן הרב בדרכי טהרה פכ"ז סעי' י"ב, "יש עדות שנוהגים שהחתן לאחר החופה מחזיק את יד הכלה וכך הולכים אך אסור לעשות כן, וכדברי הרמ"א".
ב
העולה
האיסור ע"פ הקבלה לשלב יד ימין עם שמאל הוא דווקא לאדם אחד ולא בשני אנשים.
מכל מקום אין לזוג נשוי להחזיק ידיים ברחוב.