שאלה:
מהם חילוקי המנהגים בעניין אמירת "שיר של יום" ביו"ט וחול המועד בסוף תפילת שחרית?
תשובה: (מאת מרן הרב מרדכי אליהו )
הספרדים אינם נוהגים לומר "שיר של יום" בימים טובים, אלא רק המזמור של אותו חג. ואילו האשכנזים נוהגים לומר אף "שיר של יום" גם אם חל יום טוב ביום חול[1].
מקורות:
[1] כן הוא מנהג האשכנזים בחו"ל, ויש שנוהגים כן גם בארץ ישראל – ראה חת"ס (ביצה ד' ע"ב): "ולמדנו עוד מסוגיא זו דר"ה דבי"ט לא היו אומרים בתמידין אותן שירים שאמרו בחול באותו היום חוץ מר"ה ור"ח שחרית. ואנחנו לא נדע מה אמרו. ומ"מ אנו נוהגים לומר בי"ט שיר של אותו היום כשחל בחול. מ"מ אין לומר היום יום פלוני שבו הי' הלוים אומרים כך וכך, דדובר שקרים לא יכון".
ובשיירי כנסת הגדולה (הגהות הטור או"ח סימן קל"ג) כתב: "מנהג פשוט בכל המקומות שראיתי דבר"ח וחול המועד וחנוכה ופורים, במקום השיר שהיו הלוים אומרים, אומרים שיר אחר מענינו של יום, בר"ח ברכי נפשי, בח"ה דפסח הודו לה', ובח"ה דחג כאיל תערוג, ובחנוכה מזמור שיר חנוכת הבית לדוד, ובפורים למנצח על אילת השחר. ותמה אני מי התיר להם לשנות השיר שהיו הלוים אומרים בכל יום. ובינותי בספרים וראיתי שמנהג זה בא להם מדברי רב"ה ז"ל שבכאן, וסוברים דרב"ה ז"ל על השיר שהיו הלוים אומרים במקדש קאמר. אפילו נודה בזה, ארב"ה ז"ל גופיה איכא לאקשויי מנא ליה הא. אבל כד מעינינן שפיר בדבריו חזינן דלאו הכי הוא, שאם כך הוא פי' דבריו, היל"ל זה למטה אחר מ"ש ואומר השיר שהיו הלוים אומרים במקדש כו'. ולכן אני אומר דמ"ש רב"ה ז"ל, ובכל זמן וזמן משנין המזמור, על מזמור לדוד הטה ה' אזנך ענני שכתב למעלה קאמר. דיקא נמי דקאמר משנין המזמור ולא קאמר משנין השיר, כמ"ש למטה ואומר השיר שהיו הלוים אומרים וכו'. וכן מצאתי להרד"א בסדר תפלות של חנוכה כתב:וכל שמונת ימי חנוכה אומר לאחר התפלה במקום תפלה לדוד מזמור שיר חנוכת הבית לדוד לחוד, והשיר שהיו הלוים אומרים לחוד, שכ"כ בתפלת החול בכל ז' ימי החול תפלה לדוד. וגם נהגו לומר בכל ימי השבוע השיר שהיו הלוים אומרים במקדש. ועל פי זה הנהגתי פה איזמיר בק"ק פורטיגל יע"א שלא לדלג מכל וכל השיר שהיו הלוים אומרים בכל יום, אלא שיאמרו השיר שהיו הלוים אומרים בכל יום והשיר מענינו של יום. וכן נראה מדברי מהרמ"ע מפאנו סימן כ"ה שכתבתי במהדורא א'".
ויש מהאשכנזים בא"י שנוהגים כהגר"א לומר רק מזמור המיוחד ליו"ט או לחוה"מ, ולא אומרים שיר של יום של ימות החול, ראה ספר "הלכות הגר"א ומנהגיו" (סוף סי' ק"כ, עמ' קל"ה), על פי מה שמודפס במהדורות ישנות של השו"ע בסוף או"ח ח"א בשם "חילופי גירסאות בנוסח התפילה להגר"א זצ"ל". וראה עוד בעניין אמירת "שיר של יום" בחול המועד בשו"ת הרב הראשי חלק ב' פרק ל"ה שאלה ח'.