שאלה:
האם צריך שכל הקהל יאמרו "לשם יחוד" קודם קריאת "פרשת זכור", או שמספיק שהש"ץ יאמרה?
תשובה: (מאת מרן הרב מרדכי אליהו)
ראוי שגם הש"ץ וגם הקהל יאמרוה, כיון שצריך כוונת המשמיע והשומע במצוה דאורייתא של קריאת פרשת זכור[1].
מקורות:
[1] על חשיבותה של אמירת לשם יחוד כתב בשמחה לרגל להרב חיד"א (לימוד ב'), וז"ל: "וירגיל עצמו לומר: לשם יחוד קודשא בריך הוא… ואל תשגיח במ"ש הרב … אשר זלזל והטיח דברים על אמירת לשם יחוד קודשה בריך הוא, ובא לכלל כעס על חסידי ארצו ובא לכלל טעות בדבריו… וגם יושב ודורש שאין צריך כוונה כלל, וכל התיקונים נעשים למעלה מאליהם ע"י מעשינו, והוא חולק בידים נקיות על רשב"י וחביריו קדישי עליון ועל רבינו האר"י זצ"ל אשר רוח ה' דיבר בם, ואליהו זכור לטוב אתרחי"ש להו כאשר ידבר איש אל רעהו. איברא ודאי שמי שעושה המצוות לשם שמים ודאי מתקן למעלה, אבל אין יחס בינו לבין המכוין הכוונה הראויה כלל… ועל כל פנים לא ימנע לומר קודם כל מצוה וקודם כל לימוד יחוד קודשא בריך הוא ופסוק ויהי נועם". וע"ע בשו"ת תורה לשמה (סי' ת"ע). וראה בהרחבה בשו"ת מאמר מרדכי (חלק א' סימן ב'). ובמאמר מרדכי (לימות החול פרק י' סעי' ג'): "טוב לומר קודם כל מצווה שעושה או כל תפילה שמתפלל נוסח 'לשם יחוד' כפי שמסודר בסידורים, ואעפ"י שאין חובה מן הדין לאומרה, יש בזה עניין גדול לעורר את הכוונה ולהכין את האדם לקיום המצווה, ולכן קודם תפילת שחרית יאמר לשם ייחוד", ועוד שם (סעי' ד'): "בסוף נוסח ה'לשם ייחוד' יאמר פסוק: 'ויהי נעם' וכו', ויש בו סודות גדולים עפ"י הסוד, אך בכל מקרה ישתדל לכוון בו שאעפ"י שאין אנחנו יודעים את סוד המצוות והתפילות – הקב"ה ישלים כוונותינו, ויכוון עוד שאם גרמנו בעוונותינו לסילוק אור הקדושה ח"ו, ע"י קיום המצווה יחזור אור זה. ויש נוהגים לקרוא פסוק 'ויהי נעם' פעמיים כדי שיוכלו לכוון בו את שתי הכוונות האלו".
וכתב המשנ"ב (סי' תרפ"ה ס"ק י"ד): "דכתיב:'זכור את אשר עשה' וכו', וגמרינן בגמרא דהאי זכור היינו באמירה מתוך הספר דוקא [ולא די במה שיקבע זה בלבו], וע"כ צריך הקורא לכוין להוציא כל השומעים וגם השומעים צריכין לכוין לצאת". וע"כ צריך שכולם יאמרו את הלשם יחוד [ראה בכה"ח (סי' תרפ"ה ס"ק ל"ג) את נוסח ה"לשם יחוד", ובפירוט בסידור קול אליהו לפרשת זכור (עמ' תתכ"ג)].